| נשלח ב-18/10/2003 23:57 |
 |
| |
שמחת התורה של משורר עברי.
באחד מן עלוני פרשת השבוע ראיתי בחג את הפסקה הבאה.
מי שלא ראה את ביאליק רוקד בשמחת תורה, לא ראה ריקוד של משורר עברי מימיו. בלֵיל שמחת תורה נעשים ביתו של ביאליק וחצירו וגנו ורכושו הפקר, ותושבי תל אביב נוהרים בהמוניהם אל משכנו וכובשים אותו בסערה,. הקהל הרב גודש כל פינה, הוא נדחס לבניָן על חדריו ומצטופף בפינות הגן, הנטוע עצים ושיחים שארץ ישראל נשתבחה בהם: תמר, גפן, תאֵנה, הדס ואפילו אתרוג, שאמנם כשרותו מוטלת בספק...
ובעל הבית עצמו, אין לו שליטה בביתו, הערב ביאליק אינו אלא אחד מרבים. "אילו הייתי מתחמק מכאן – לוחש המשורר למישהו – ועלולה לעליָתי ושוכב לישון, אפשר ואיש לא היה מרגיש כלל בהיעדרי".
חבורות חבורו, כאותם המניינים בשטיבעל, מתגודדים הם: כאן יושבת חבורה ושרה בדבקות של מתיקות "לולא תורתך שעשועי". ושם – "מפני מה, מפני מה יורדת הנשמה". והקבוצה השלישית מסלסלת ניגון של חזנים מתפילת הגשם...
פֹה עסקן ציוני ידוע, משמיע מתוך גילופין נאום חוצב להבות. ואפילו הסופר הישיש יהושע חנא רבניצקי, שותפו של ביאליק ל"ספר האגדה", בא להשתתף בשמחה, וכטוב לב כולם ביין מעיר רבניצקי בלשון רחבעם המלך: "ה' ייסר את ביאליק בשותים"...
והנה צר על חצירו של ביאליק המון רב, שלא יכול עוד לחדור אל הבית פנמה, והוא קורא: " ביאליק, ביאליק, איכּה? השמיענו נא דבריך!". וביאליק יוצא אל הקהל, ומסוכּת גגו המורמת מן הרחוב הוא נושא את דברו לקהל המצטוףף למטה: " הפעם אדבר אתכם על הריקוד – הוא קורא בגרון ניחר – על הריקוד במעגל. עם ישראל נתון במעגל. והרוקד במעגל סופו להגיע אל נקודת המוצא הראשונה שממנה יצא. כאן היסוד וממנו מתחיל ויוצא הכל...
וביאליק לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. הוא הולך ונגרף לתוך מעגל של רוקדים, והמעגל מסביבו הולך ומתרחב יותר ויותר, וביאליק רוקד ריקוד יחיד, ריקוד סולו. שתי זרועותיו שלובות לו על חזהו והוא כופף ברך ומיַשרה, מותח רגל אחת ומיישר את השניה, מכרכר ומפזז ופניו להבים, ובעיניים עצומות הוא מפזם את המנגינה החסידית האהובה עליו: "הָי-דִי-דִי-דִי-דִי-דָי..."
וכך הולך וחוזר חלילה כל שמחת תורה. גם בשנת חייו האחרונה, כאשר היה חולה ועבר לדור בבית-מלון, נמשכו ובאו המונֵי תל-אביב אל משכנו החדש, כי באשר ביאליק, שם שמחת-תורה. ועצוב מאד היה לֵיל שמחת-תורה של שנת תרצ"ה (1934), חדשים מספר לאחר מותו... ובחלל האויר נישא כאילו הד: "ביאליק היקר,איכּה? איך נרקוד בלעדיך?"
(עפ"י בן ישי, שמחת תורה בבית-ביאליק, בתוך ספר המועדים)
אז אמנם, אכן, ריקוד של משורר עברי לא נראה אטרקטיבי במיוחד, ויותר היה מתאים אולי להיכתב: " מי שלא ראה את ביאליק רוקד, לא ראה את ביאליק רוקד מימיו", אך בכל זאת חושבני שלאיזו שהיא שמחה אמיתית של חג, שמחתה של תורה, זכה ביאליק. זכה, ויש שאמרו יותר מרבים וטובים מאתנו.
אולי.
כך לפחות אני מרגיש.
תוקן על ידי - ivri - 19/10/2003 0:57:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2003 20:26 |
|
| |
רציו
There is nothing wrong with your wording, butyour style tells a lot!
האם נגמרו לך הטיעונים הענייניים ?!
מיימוני
השאלה איננה אם האדם זקוק לחברה שתחיה גם היא לפחות במדה מסויימת לפי הערכים שבהם הוא מאמין . השאלה היא האם דרך היושר היחיד הוא הדרך שבו כל צעד ושעל מהחיים נקבעים באופן ממוסד ונשלטים על פי הלכה מפורטת . אתה מוזמן להביע דעה באשכול שפתח יהוסף .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 18:47 |
|
| |
Maitzitz
In today's press there are reports about the departure from power of the Malaysian autocratic Prime Minister Mahathir.
Here is something I read about it on CNN which reminded me of your attitude towards Judaism.
Speaking to reporters Mahathir -- who caused an international storm earlier this month after saying "Jews rule the world by proxy" -- was asked if he had a parting message for the Jewish people.
"They must never claim they are the chosen people, who cannot be criticized at all," he replied.
"We sympathize with them, we were very sad to see how the Jews were so ill treated by the Europeans."
Mahathir says he is not anti-Semitic and that he has Jewish friends.
There is nothing wrong with his wording, but his style tells a lot!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 15:08 |
|
| |
חבצלת,
כששכלנו מסוגל לשפוט ולהכריע, אנחנו חייבים וגם כשלא ואנו עומדים לפני החלטה איך להתנהג, עלינו לשפוט לעמצנו באיזו דרך ננקוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 15:04 |
|
| |
מקשן
אולי צודקת חבצלת, שבאמת אי אפשר לשפוט. והרי גם לימדונו חז"ל להיזהר שלא לדון את חברנו, שהרי לא הגענו למקומו (ואם בביאליק אנו עוסקים - טוב שלא הגענו לשם...).
אבל אחד הדברים שאני מאמין בהם, ואני סבור שאני יודע אותם, הוא שלאדם יש בחירה חופשית. ביאליק נחן בכשרונות מסויימים, במידות מסויימות, והוא עמד בפני הכרעות, חלקן הכרעות גדולות. היה להחלטותיו משקל רב, והן השפיעו על עם ישראל כולו, וחלקן משפיעות עד היום, בעקיפין ולפעמים כמעט במישרין. בעיני, היו ביניהן החלטות רעות ושגויות, ולעיל כתבתי מה היה לדעתי צריך לבחור כדי לעשות טוב ולא רע.
ואם היינו מפסידים את השירים שלו? שתי תשובות בדבר. ראשית, מי אומר שאם היה עושה אחרת, לא היה כותב שירים? ושנית, האם באמת השירים שלו היו אבידה כה גדולה (אקדמאי, עברי, סליחה, סליחה, אבל באמת שיריו אינם לפי הטעם שלי).
***
מציץ יקר
יש אנשים שאינם מתפעלים מהמעשים הסדורים המקובלים מסביב. יש כאלו שיתפעלו מהפנינג המוני, ויש כאלו שיתבוננו במתפעלים בתמיהה, כאומרים: לעליצות זו מה עושה.
ובכל זאת, יש מצוות בתורה שנעשות בשיתוף עם ועדה, וזו מעלתן. כזו היא עבודת יום הכיפורים במקדש, ועוד כהנה וכהנה, עד הזמן הזה. והרי אמרו: אל יהיה אדם פורש מן הציבור. ושמא צריך אדם ללמד את עצמו ליטול חלק בשמחת הכלל, לפי רוחב דעתו - ואתה תבין (וטו יכול להסביר זאת טוב ממני...).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 15:04 |
|
| |
מצו"נ,
הפעם אני מסכים אתך כמעט לגמרי! 
זאת אומרת שתלוי מאד אינדיבידואלית, אך זאת שאינך רואה את ערך הממסדיות כלל קשה לי להאמין. כל טענתי היא שעל חלק גדול מבני האדם לעבור את השלב הממסדי החרדי עד שהמסירות לדקויות האמת תחדור ללבו. [באשכול של יהוסף כבר כתבתי לך שישנם שהם טובים מספיק ובין כך לא יתפסו את ה"קטע".]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2003 14:51 |
|
| |
Ratio
As to your question about uplifting ordinary life I think it is a very individual matter . There are people for whom listening to classical music lifts up ordinary life . Still quite others feel that fine literature does it for them . I personally feel that reading about general philosophical questions lifts up my life . I really don't see any basis for your claim that institutionalized religion is the only way . I can hardly see that it is a way at all .
By the way , the remarks you added in your first and last paragraph are completely unnecessary and totally out of context.That's the reason why I didn't answer you until now .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 31/10/2003 15:06:15
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2003 00:48 |
|
| |
Moishe Samach Besimchas Torah David Samach Besmichas Torah...Bialik Samamch Besimchas torah...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 09:42 |
|
| |
העניין הוא, ווטו, שלא תמיד צריך לשפוט!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 09:07 |
|
| |
מקשן  ,
אכן לא ראי "לפי דרכו" של זה כמו "לפי דרכו" של זה ואיך נשפוט?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 08:09 |
|
| |
Maimoni, you write
אם היה באמת אדם בעל כשרונות, כפי שמעידה ההצלחה שלה זכה - האם זה מה שהיה צריך לעשות עם עצמו?
האם לא יכול היה לפעול מבפנים, מתוך עולם התורה והישיבות? הלא באותה תקופה היו רבנים וגדולי תורה שהשתייכו למחנה הציוני, והפילוג בין "חרדים" ל"מזרחי" המיתולוגי של זמננו לא היה קיים - איפה סיינפלד או אקדמאי שיצדיקו זאת בעובדות שנעלמו ממני?
אם הרצל הצליח לגרוף אחריו המונים בזכות חזון (וכריזמה ואולי גם זקן יפהפה), כמה היה ביאליק מצליח לחולל אילו היה נשאר יהודי שומר מצוות - והופך לתלמיד חכם?
אולי היה נהיה מוישה גרויס, וטו, או מיימוני שכזה? אולי היה ממשיך את דרכו של הרב הירש, או מקים מפעלים בדומה לרב קוק (בלי הקבלה שלו) או הגרי"ד סולוביצ'יק? או שהיה עושה דברים חדשים לגמרי?
With all due respect,
Bialik was a poet not a visionary nor a polictical leader (like Herzel).
You cannot demand from a poet to form a new Jewish denomination. A poet is a conflicted individual not a clairvoyant visionary.
Besides, as a poet, Bialik's soul was too connected to the Talmud and the authentic Lithuanian Bais Medrish culture. For him to establish and reform a Neo-Judaism, as Rabbi Hirsh And Solovaitchik did, would mean for him to adulterate his poetic soulful inclination to the Bais Medrish, and there would of never been a "Masmid" nostalgic over the "Hoi Hoi Tonu Rabanan"..."Hoi Hoi amar rava"...
הלועזית מצד שמאל:
תוקן על ידי - ווטו1 - 22/10/2003 9:05:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 00:12 |
|
| |
מצו"נ, רציו וקרוע,
שני ויכוחים מקבילים התפתחו כאן. אחד על האיך לדון את ביאליק ואחד על "מה יש ביהדות?" שהעלה מצו"נ בתוך דבריו ושרציו נזעק להגנתה!!!
ויכוח זה שייך לאשכולות אחרים!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2003 14:55 |
|
| |
רציו,
דווקא מציץ_ונפגע נשמע לי כמו אדם שמוכן לקבל תשובות.
הוא גם מעלה טיעון רציני. אי אפשר לזלזל בכל מי שדרכו לא תואמת את דרכך ולומר שהוא תינוק שנשבה או שהלך אחרי תאוות ליבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2003 02:07 |
|
| |
Maitzitz
I refer to your last paragraph. As far as I read you, you don't seem to be honestly interested in an answer. I would guess you are afraid of an answer.
Well, as you may have read me, I am very far from supporting common Judaism and especially orthodoxy. However, do you have a better way for uplifting ordinary life than with the discipline provided by institutional structure?
If you agree that you don't, I have another question. Do you know of any better institutional structure encompassing human life than Judaism?
This is not to say that I disagree about the value of Bialik's prose. I referred only to your continuous denigration of the unique Judaic values.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2003 01:55 |
|
| |
מיימוני יקר
אני רואה שאתה מלא טענות כרימון על ביאליק שעזב את היהדות ובעט בכל במקום לפעול מבפנים . אבל האם עלה על דעתך אי פעם הרעיון שישנם אנשים טובים שפשוט אינם מאמינים באלהים ופשוט לא מוצאים שום טעם בקבלת עולם של חיי תורה ומצוות ? למה אתה חושב שכל אחד צריך לרצות במה שאתה רוצה ולחשוב כפי שאתה חושב ?
אילו ביאליק לא היה עוזב את הישיבה , עולם התורה היה זוכה מן הסתם בעוד כמה כרכים של חידושי תורה נפלאים ומדהימים . ביאליק היה כותב אולי כמה 'שטיקלאך תיירה' שהיו מבארים לנו את עומק כוונתו של רכב ישראל ופרשיו מרן הגרח"ס זצללה"ה באומרו : 'פון א דיבור מאכט מען ניט קיין אומדנא' . אולי הוא היה גם יכול לתרום לפיזור הערפל סביב השאלה הגורלית האם מיגו זה נאמנות או כח הטענה . הוא היה מגלה לנו האם עד המסייע פוטר משבועה או שהוא רק עומד במקום שבועה . אכן ההפסד שהפסידה עולם התיירה הוא איום ונורא ! אבל מה עם ההפסד שהיתה מפסידה עולם השירה העברית אילו עולם התורה היתה מרויחה עוד ר' ברוך בער , וכי קלה היא בעיניך ?!
המשגיח שלי בישיבה , כאשר הוא היה רוצה לעודד אותנו ללימוד התורה , היה מספר את הסיפור המגניב הבא . פעם נפגשו ביאליק ור' ברוך בער . ביאליק התגאה בפני רב"ב על שהפך למשורר מפורסם ואילו רב"ב נשאר סתם בטלן שעוסק בתורה . ענה לו ר' ברוך בער : 'בוא וראה מה ביני לבינך . כל העולם הרי יודע שמתוך כל העמים , העם הכי חכם הוא העם היהודי . מתוך העם היהודי , הכי חכמים הם בני הישיבות הליטאיות . מתוך בני הישיבות , הכי חכמים הם אלה שלומדים בישיבה שאני מלמד בה (סליחה על הבורות , פשוט שכחתי את השם- מו"נ) . ובישיבה הזאת הכי חכמים הם אלה שיושבים בשיעור שלי . יוצא איפה שאני מלמד שיעור לאנשים הכי חכמים בעולם והם עוד מתאמצים קשות בכדי לרדת לסוף דעתי . ומה יצא ממך ?! אתה מחבר שירים שילדות מנוזלות עם חיתולים מלולכלים שרות בגן הלדים . בזה אתה מתגאה ?!! '
האם הרב המיימוני הולך בדרכו של ר' ברוך בער אליבא דאותו משגיח ?
לפי הבנתי , ביאליק לא רצה להיות לא ר' ברוך בער וגם לא ר' שמשון רפאל הירש . וזה לא בגלל שהיו לו שאלות שבגלל בורות הוא לא קיבל עליהם תשובה מניחה את הדעת ושאילו היה בסביבתו אדם נבון מספיק זה היה מספק אותו . וזה גם לא בגלל שהסביבה שלו היתה מחניקה ולא אפשרה לאנשים לומר בגלוי שהם חושבים שלא רשב"י הוא שחיבר את ספר הזוהר . ביאליק הכיר את היהדות לא פחות טוב מאף אחד אחר כאן ובכל זאת הוא החליט לדחות אותה . וזה מתוך שהעדיף צורת חיים אחרת והאמין אמונות אחרות . הוא רצה להיות משורר במקום לבלות את ימיו מול גמרא פתוחה והוא רצה לחיות כחילוני (עם יחס מורכב למורשת העבר) והוא היה כופר . על סמך מה אפשר בכלל לטעון שהוא נהג לא נכון ?
אינני מבין למה אנו בכלל אמורים לשפוט אנשים אחרים בעניינים שכאלה . בחירותיהם והשקפותיהם של אנשים מבטאים את מה שהם הגיעו אליו מתוך נסיונם הפרטי ומתוך המבט שלהם על המציאות , ולא בכל דבר אפשר לדון בקטיגוריות של נכון ולא נכון .
האם אנו יכולים להחזיק את עצמנו לחכמים עד כדי כך שנוכל לומר על כל מי שאינו נוקט בדרכנו שהוא תועה וטועה ? האם השקפות היהדות כפי שאתה תופס אותם הם כל כך ברורות בעיניך עד שאינך יכול להבין אפשרות של חשיבה שונה לחלוטין ?
אדרבה אם אתה אכן חושב כך ספר לי על זה . מה יש ביהדות שהוא כל כך נפלא ונשגב שכל אדם כן וישר שהוא גם חושב חייב לראות בה את הדרך הנכונה האחת והיחידה ? האם זה לימוד התורה , ארבע מינים , תפילין או חידושי הגר"ח ? אני רוצה בכנות לשמוע תשובה על השאלה הזאת .
|
|
|
|
|
|
