אם כי בפונדמטליזם הרווח בעולם בכלל ובדתי בפרט ישנם ניצוצי כפירה בהווה אחד ושמו אחד, כולם אך ניצוצות שאינם פוגעים ביסוד היסודות - שרשי השרשים. [שלא לדבר על ה"קפירע" שבעכ"ח, שהיא אך במוסכמות החברתיות שהן הכפרניות באמת.]
גם הלוחמים לטעון ש"הכל יחסית" [יחסית למה?] ואין אחדות מוחלטת, עושים זאת בדרך כלל מתוך ערפול מילולי-פילוסופי הקיים זה מאות שנים, אבל לא בצורה של יודע את רבונו ומורד בו.
לא אאריך שוב בהסברים ובהצבעה על כך שאחדות הווה מובנית בדעת האדם ושלכן בקשתו לאחדות מתוך התאמת השוני, שהרי הפורום "מלא" מזה. אך אביא דעה הכופרת במלא העוז, בתקוה שמתוך דיון בדבריה יתבהר הענין.
איני שופט את בעל הדעה, כי אולי כה היה צריך ללחום במושגים מעוותים שהנחילה לו הדת [היהדות] עד כדי שלא הבחין בכך ששפך את התינוק עם המים. לדעתו לא שפך תינוק אלא נבילה ועל זה הדיון!
תוקן על ידי - ווטו1 - 20/10/2003 9:39:59
נשלח ב-20/10/2003 09:37
בוגי,
קיבלתי!
תודה על תיקון #1 ולגבי #2 מאחר והלינקים מרובים לא ידעתי מהיכן להתחיל וגם החיפוש קשה ללא מנגנון חיפוש זמין!
אני מביא לינק אחד לדיון עם אורבערפל ובוקר מתחילת עמוד שני באשכול "מילון" שלרציני המעיין בעיון ללא דעות מוקדמות, זה אמור להוכיח את ידיעת "אחדות הווה" שהיא יסוד הידיעה והבחירה!
באתר ההוא יש אריכות והבאתי רק את דברי הפתיחה הנותנים מבט-על ומעין סיכום על הדעה הנזכרת!
וזה הלשון:
במשך תקופה ארוכה האמינה תרבות המערב שלכל שאלה יש תשובה אחת ברורה, מדויקת ואוניברסלית. הוגה אחד כפר בעקרונות הללו. ישעיה ברלין על האיש שהפריד בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח.
ישעיה ברלין נחשב לבכיר החוקרים במאה ה- 20 של גלגולי האידיאות בתולדות התרבות המערבית. נקודת מוצא לרבות מהמסות המקובצות בספריו ''נגד הזרם'' ו''האנושות - בול עץ עיקש'' היא אבחנתו שמאז אפלטון נשענת הליבה של המסורת האינטלקטואלית במערב על שלושה עיקרי אמונה מרכזיים:
א. על כל שאלה אמיתית יש תשובת אמת אחת ורק אחת. קביעה זו חלה הן על שאלות של התנהגות והרגשה והן על שאלות של עיון או תצפית - על שאלות ערכיות ועל שאלות עובדתיות.
ב. התשובות האמיתיות לשאלות הללו ניתנות בעיקרון לידיעה, ויש מתודה רציונלית בטבעה לגילוין. המתודה המובילה לפתרונות הנכונים זהה בעיקרון בכל תחומי הדעת (גם אם אין הדבר כך בשימושה המפורט).
ג. כשנמצאות התשובות האמיתיות לשאלות עליהן להתיישב בהכרח זו עם זו וליצור שלם אחד, שהרי אנחנו יודעים באופן אפריורי שלא ייתכן כי אמת אחת לא תתיישב עם אחרת. לפתרונות אלו, בין אם מגלים אותם ובין אם לאו, תוקף אוניברסלי, אמיתותם נצחית ובלתי משתנית, הם אמיתיים לכל הזמנים, המקומות והאנשים.
במילים אחרות, התשובות האמיתיות יוצרות הרמוניה כמו בהגדרה העתיקה של ''חוק הטבע'' הקובע כי קיים איזה עקרון אחד ויחיד אשר לא די שהוא קובע את מהלך גרמי השמים אלא גם מכתיב ליצורים חיים את אורח חייהם והם נוהגים לפיו אינסטינקטיבית. הרעיון הופיע במהלך ההיסטוריה בצורות שונות - במרכזו עומד החזון של טבע או תכלית קוסמית או של בורא אלוהי שהעניק תפקיד מסוים לכל הדברים והיצורים; תפקידים אלה מהווים יסודות בשרשרת הוויה גדולה המהווה שלמות אחת הרמונית.
