היצר הרע שנשחט - מצב החרדיות

תכופות עולה בפורום הטענה שהחרדיות הנוכחית התהוותה בחמשים השנים האחרונות ואילו בעבר פני הדברים היו שונים לחלוטין . בחמשים השנים האחרונות נוצר גטו רוחני שלא היה קיים בעבר . פעם , כך נטען , החברה החרדית היתה הרבה יותר פלורליסטית ופתוחה .

אני מאד ספקני כלפי הטענה הזאת . לפי הבנתי , העולם של היום הוא העולם שאדמור"י החסידות וגדולי ישראל הליטאיים שאפו להקים . אלא שתנאי המציאות דאז היו שונים . החסידים של פעם ובני הישיבות של פעם לא היו כל כך שונים מהחסידים ובני הישיבות דהיום . מה שהיה שונה אז , היה העובדה שהיו הרבה מאוד אנשים שלא היו חסידים או בני ישיבות .

לצד המשכילים שלחמו בגלוי נגד החסידים ובני הישיבות היו הרבה מאוד יהודי 'עמך' שלא הגדירו עצמם בבירור כשייכים למחנה אידיאולוגי כזה או אחר . היהודים האלה היו פושרים יותר ביחסם לדת והם לא היו סובלים רבנים קנאיים ומחמירים מדי . קיומה של קבוצה גדולה כזאת ביחד עם העובדה שכולם חיו ביחד באותו רחוב ובאותו שכונה איזנה במקצת את הנטיות הקנאיות וההסתגרותיות שהיו קיימות גם אז בקרב שכבת האליטה של בני התורה והחסידים . המציאות הזאת גם הקלה מאד על חציית קוים והיא איפשרה ריבוי של גוונים שבין השכלה לחרדיות .

מה שהשתנה מאז הוא לא ההשקפה של מנהיגי הציבור החרדי אלא המציאות החברתית . החרדים הקימו לעצמם שכונות עצמאיות עם בתי חינוך משלהם שכל מי שמשתייך לציבור הזה שולח לשם את ילדיו . כולם מקבלים את אותו חינוך על טהרת הקודש ועוברים אותו מסלול התפתחות . והעיקר הוא שחרדים כמעט שלא באים במגע עם אנשים שונים מהם וממילא אף אחד אינו מרגיש צורך לשאת חן בעיני אנשים הפושרים יותר ביחס לדת . וכמו כן קשה הרבה יותר לחצות את הקוים כי כולם משתייכים לקבוצות מאד מוגדרות שמנוכרות אחד לשני . וזה נכון אפילו בתוך העולם החרדי . אם פעם כשאדם רצה להחליף חסידות כל מה שהוא היה צריך לעשות היה לנסוע בחג לרבי אחר , כיום זה כבר כמעט כמו המרת דת .

סיכומו של דבר : בעיני מנהיגי הדורות הקודמים מציאות כמו שלנו היה בבחינת איכשר דרא . מה שנשתנו הם תנאי המציאות החברתית המאפשרים לממש את מה שהדורות הקודמים יכלו רק לחלום עליו . היעלמה של קבוצה גדולה של של 'פשוטי עם' ביחד עם האפשרויות הטכניות לקיים חיי גטו הם שיצרו את המציאות שבה אנו חיים . השקפת העולם היא אותה השקפת עולם .

*****

תוספת בכותרת ע"י ווטו


תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 22/09/2006 12:28:44

שרפ,

לא רק שהגבר אינו אמור לממן אותם ללא מילוי הצד שלהן במשוואה, אלא שבשל הקונספציה עליה מושתתים היחסים בין בני הזוג באותם הימים חשוכים ביחס למעמד האשה מגיע האבסורד לידי כך, שגם אם הוא היה מוכן לוותר לאשה על הצד שלה במשוואה - ההלכה  אסרה זאת עליו.

"נשא אישה ושהה עימה עשר שנים, ולא ילדה--הרי זה יוציא וייתן כתובה, או יישא אישה הראויה לוולד; ואם לא רצה להוציא, כופין אותו ומכין אותו בשוט עד שיוציא.  ואם אמר איני בועלה, והריני שוכן עימה בפני עדים כדי שלא אתייחד עימה, בין שאמרה היא, בין שאמר הוא--אין שומעין להן, אלא יוציא או יישא אישה הראויה לוולד." (אישות טו/ח

נ.ב מקובלני מרבותי שאין אדם מדבר אלא מהירהורי לבו -  ההלכה לעיל מלמדת שהאופציה שהבעל יסבול בשקט היתה קיימת - הכל תלוי כפי שכתבת במילוי החובות של שני הצדדים - וכאמור גם אם הבעל מוותר על זכויותיו -