מחדל במד"א?

תחקיר עיתון משפחה:מחדל אבטחה חמור בתחנת מד"א בירושלים

מחדל אבטחה חמור בתחנת מד"א בירושלים
כך הופקרו האמבולנסים
לא יאומן: מכונית בלתי מזוהה נכנסה השבוע בקלות מדהימה למיתחם מד"א בירושלים, הנהג, שלא נבדק כלל, החנה את מכוניתו בבטחה בין עשרות האמבולנסים, נעל אותה ועלה בנחת אל הבניין, שם שוטט למעלה מ- 30 דקות, בלי שאיש ביקש לברר לפשר מעשיו * למרבה המזל (על זה כנראה סומכים במד"א), היה זה "רק" כתב "משפחה" ולא מחבל חמוש שהגיע לפגוע בכוחות ההצלה המוזנקים לפיגועים, חמוש במצלמה ולא באקדח

תחקיר שמפורסם השבוע בעיתון"משפחה"
מחדל אבטחה חמור בתחנת מד"א בירושלים
כך הופקרו האמבולנסים
לא יאומן: מכונית בלתי מזוהה נכנסה השבוע בקלות מדהימה למיתחם מד"א בירושלים, הנהג, שלא נבדק כלל, החנה את מכוניתו בבטחה בין עשרות האמבולנסים, נעל אותה ועלה בנחת אל הבניין, שם שוטט למעלה מ- 30 דקות, בלי שאיש ביקש לברר לפשר מעשיו * למרבה המזל (על זה כנראה סומכים במד"א), היה זה "רק" כתב "משפחה" ולא מחבל חמוש שהגיע לפגוע בכוחות ההצלה המוזנקים לפיגועים, חמוש במצלמה ולא באקדח או סכין, ומכוניתו לא היתה גדושה בחומרי נפץ שהיו מוציאים את עשרות האמבולנסים מכלל פעולה * גורמי בטחון התריעו בעבר מפני פיגוע משולב בפעולה שתשתק את כוחות הצלה * דובר מחוז ירושלים של המשטרה: "מד"א הוא גוף ציבורי, ועל כן עליו לדאוג בעצמו לאבטח את המקום" * תגובת מד"א לא התקבלה
מאת אהרן גרנות
פיצוץ אדיר החריד את ירושלים, עוד אחד מאותם פיצוצים שהותירו צלקות עמוקות בירושלים המדממת. הפיצוץ הכניס את התושבים שוב לשגרת פיגועים. שוב ניסו לנחש היכן בדיוק אירע הפיגוע. בתוך שניות קיבלו מתנדבי כוחות ההצלה והעיתונאים למכשירי הזימוניות שלהם את המיקום. ואז החריד קול פיצוץ נוסף, אדיר כקודמו, את העיר. גם לסוג כזה של פיגוע כפול, רגילים תושבי הבירה. המחבלים כבר הרגילו אותם להכל. אבל משהו היה חסר הפעם, משהו המנסר בחללה של העיר כמוסיקת לווי רעשנית לכל פיגוע כזה. הפעם לא ליוותה יללת צופרי האמבולנסים את הפיגוע. אמבולנסים לא נראו דוהרים אל מקום הפיגוע.
בשטח הסתובבו כבר כוחות משטרה, כל האופנוענים של 'זק"א ו'הצלה מהירה' הגיעו למקום והחלו לטפל בפצועים הרבים, אבל הם לא הצליחו לגבור על שלל הבעיות הרפואיות שהצריכו טיפול של רופא. דקות ארוכות חלפו, ואף לא נט"ן אחד נראה מגיע אל השטח. מי שהגיעו אל השטח היו אמבולנסים רגילים (לבנים) שהיו אצל מתנדבים ששהו בבתיהם. מפקד משטרת ירושלים, ניצב מיקי לוי, ניסה בפעם המי יודע כמה להתקשר למוקד מד"א בירושלים לשאול להיכן נעלמו האמבולנסים ומדוע הם אינם מגיעים, אולם כל המספרים היו תפוסים. צליל מוזר נשמע מהם, צליל לא רגיל, צליל שאינו מבשר טובות.
בינתיים החלו אנשי זק"א לגייס עוד ועוד מכוניות של מתנדבים, אלה החלו להעביר את הפצועים הרבים לבתי החולים. רק כעבור עשר דקות נודעה הזוועה ונפתרה החידה מדוע האמבולנסים של מד"א אינם מגיעים כדרכם ראשונים לכל אירוע. בעת שחוליית המחבלים הראשונה ביצעה את הפיגוע הראשון, חדרה חוליית מחבלים למרכז מד"א בירושלים ופוצצה מכונית תופת בחניה הראשית. פיצוצה גרם להעלאתם באש של מרבית האמבולנסים. בעוד אנשי מד"א המומים ומנסים לטפל בעצמם, עברה חוליית המחבלים בתוך הבניין וערכה טבח בין עובדיו תוך שהיא משתקת את המוקד הראשי ומשמידה ציוד רפואי רב ערך.
כמה מעובדי מד"א שנותרו בחיים עדכנו את מוקדי מד"א באזור, שמיהרו להוציא אמבולנסים מיישובי הסביבה. אלה הגיעו באיחור רב, והצלחתם לפנות בשלום את הפצועים משני המוקדים הייתה חלקית בלבד. בירושלים התחוללה אנדרלמוסיה. הפיגוע היה הקטלני ביותר שידעה העיר עד לאותו היום. ירושלים התקשתה להתאושש מהפיגוע הזה. כנופיות הטרור התחרו ביניהן מי ייקח אחריות על הפיגוע הזה.
תרחיש דמיוני? כל התרחישים שמעלים גורמי הבטחון בדיונים הסגורים, כוללים את התרחיש הדמיוני הזה.
למרבה החרדה, זה אפילו לא קשה במיוחד, כפי שהתברר לצוות "משפחה" שנשלח לבדוק את מצב האבטחה בתחנת מגן אדום בירושלים.
מכונית בין האמבולנסים
הכל החל בעדויות שהגיעו לשולחן המערכת, ושסיפרו כי למעשה כל אחד יכול להיכנס למתחם מד"א בירושלים. די שיגיע לפתח החניון, ילחץ על כפתור הקישור למוקדנית ויאמר בחביבות ובחברות, "שלום, זה אהרן", השערים יפתחו בלא כל קושי והמכונית תחליק לה לאיטה בבטחה אל בין האמבולנסים.
יש בין תושבי ירושלים מי שמנצלים את הפירצה הבטחונית החמורה הזו בקיצור דרכם לשכונות הצפון של ירושלים, משום שהצד השני של החניון מוביל היישר לכביש הראשי. לאחר שנאספו עוד ועוד עדויות כאלה החלטנו לנסות את מזלנו בעצמנו. ניסינו, והיינו המומים מהקלות הבלתי נסבלת. למעשה הכניסה שלנו למתחם הייתה פשוטה עוד יותר.
בשעות הצהרים הגענו למגן דוד אדום סניף ירושלים. לפנינו במחסום עמד אמבולנס. השערים נפתחו לקראתו, ואז גם אנחנו, בלא לשאול שאלות, החלקנו אחריו לתוך החניון. איש לא עצר בעדנו, איש לא שאל לאן מועדות פנינו, מה אנו עושים כאן.
בשלב הראשון החנינו קצת בחשש את רכבנו, הרחק מהאמבולנסים. לאחר זמן מה, כשכולם ראו אותנו ואיש לא הגיב, התנעתי את מכוניתי והחניתי אותה ליד מכלי הדלק שבהם מתדלקים את האמבולנסים. למעשה יכולתי גם לתדלק את מכוניתי על חשבון מד"א ללא כל הפרעה. תארו לכם איזה נזק הייתה גורמת מכונית תופת שהייתה חונה ליד מיכלי הדלק המלאים במקום. לאחר מכן העזתי יותר והחניתי את מכוניתי ממש בין האמבולנסים, והתחלתי לשוטט ללא הפרעה בחצר.
כאשר גם זה לא הפריע לאיש $ נכנסנו לתוך התחנה עצמה. שוטטנו בה ללא כל הפרעה. בחנו בעניין את מרכז העצבים של כל רפואת החירום בירושלים, מוקד מד"א, חדר ובו עשרות טלפנים וטלפניות המקבלות את קריאות המצוקה של העיר. זהו אחד המקומות הראשונים היודעים כשיש פיגוע חלילה. המוקד הזה מזניק את כל האמבולנסים. במוקד הבחנו ברשימה שמית של כל המתנדבים ולמי יש אמבולנס צמוד לבית.
המשכנו הלאה לכיוון החדרים בהם נמצאים תאיהם הפרטיים של המתנדבים. ערכנו סיור בלתי מודרך בכל רחבי מד"א. לו היינו מחבלים, היינו יכולים להסתובב במקום עם כלי נשק ולטבוח ללא הפרעה בכל עובדי התחנה ולהשבית אותה לזמן רב. שלא לדבר על הנזק שמכונית תופת שהייתה חונה במקום, הייתה גורמת.
רק אחרי ששבעו עינינו מלראות את המקום ולהיכנס לכל חדר כמעט, ביקשתי מנהג האמבולנס שאחריו נכנסנו לקרוא למנהל המקום. זה עשה כבקשתנו. מקץ מספר דקות, בעודנו נהנים ממראות המוקד, הגיע למקום סגן מנהל התחנה, עלינו לציין שהאיש היה חיוור.
"שלום, מה אתם מחפשים כאן?"
# הצלחנו לחדור לכאן ללא כל הפרעה, אנחנו משוטטים כאן כבר חצי שעה, ואם לא הייתי מודיע על נוכחותי, יכולתי לשוטט כאן עוד שעה. למזלך, אנו מצוידים במצלמה ולא בנשק, בפעם הבאה זה יכול להיות מחבל עם נשק, איך אתה מסביר את זה?
"לא נכון, אני מחפש אותך מאז שפרצת לכאן, והנה סוף סוף מצאתי אותך".
ובעוד מספר לנו סגן מנהל התחנה כי הוא 'מחפש אותנו מאז שפרצנו', הגיע גם נהג האמבולנס ובישר לנו, "הנה איתרתי אותו, אמרתי לו שאתם כאן".
מה שאומר שאתה לא מחפש אותנו מאז שפרצנו, אלא מאז שאתה יודע שאנחנו כאן כשהנהג אמר לך.
"ככה לא פורצים, זה לא בסדר, הייתם צריכים לתאם איתנו".
באמת? גם ארגוני המחבלים יתאמו איתך לפני הביקור? וחוץ מזה לא ענית לי על השאלה איך אתה מסביר את העובדה שאנו כאן?
"אם היית בן מיעוטים, היו מתנפלים עליך, ועכשיו אתם מתבקשים להפסיק לצלם וגם לפנות את שטח החניה".
עשינו כמובן כמצוותו, כי הרי לא באנו להפריע לתפקוד התחנה.
ואנו שואלים, האם בן מיעוטים לא יכול להתחפש לבן תורה זה כבר קרה בעבר.
פנינו לדובר מד"א, ירוחם מנדולה, לשאול אותו כיצד יתכן דבר כזה, ומי בכלל אמור לאבטח את המקום. תגובתו לא הגיעה עד לירידת העיתון לדפוס.
דובר מחוז ירושלים של משטרת ישראל, מסר בתגובה, כי מד"א הוא גוף ציבורי, ועל כן עליו לדאוג בעצמו לאבטח את המקום. אין זה תפקידה של המשטרה, הדגיש הדובר.

ה"תרחיש הדימיוני"- מזעזעעעעעעע
ה' ישמור, לחשוב שדבר כזה יכול לקרות.

ולגבי נוהלי האבטחה במד"א,
אכן אין שם שום אבטחה, לא בעיה להכנס למתחם האמבולנסים, ולא רק שאין בדיקה על הרכבים שנכנסים ויוצאים משם, אלא גם על אנשים שנכנסים לשם רגלית דרך השער העליון.