ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.
מה טיבם של שבעת הימים?
אמר רב אלו ימי אבילות של מתושלח.
ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות.
(סנהדרין קח: )
ומה באמת משמעותם של המלים בפסוק "ויהי לשבעת הימים ?
המדרש כאן בסנהדרין, וכן תרגום יונתן, מסבירים זאת בכך ששלמו ימי השבעה על פטירתו של מתושלח.
ומכיוון שבניגוד למה שחושבים לפעמים, מדרשים מסוג זה בדרך כלל מבוססים על משהו, ישבנו בליל שבת עם הספר, וחישבנו:
מתושלח, סבו של נח, הוליד את אביו של נח - למך - כאשר היה בן 187.
למך, בנו של מתושלח ואביו של נח, הוליד את נח כשהיה בן 182 שנים.
המבול היה על הארץ כאשר נח היה בן 600 שנים בדיוק.
למך, נפטר בגיל 777 , ומתושלח, בגיל 969 .
187 + 182 + 600 = 969
כלומר, מתושלח, אכן, נפטר בשנת תחילת המבול, כאשר בנו - למך - כבר לא היה בין החיים.
ואם מישהו מחפש הוכחה לכך שנח היה צדיק, הנה לו דוגמא נוספת. הרי מעיקר הדין, אין הנכד חייב לשבת שבעה על סבו, גם אם אביו איננו בין החיים.
נח, כפי שרומזים לנו, ישב.
ומדוע ישב?
אם, כדברי רב במסכת סנהדרין, דוחים את הפורענות מפני הספד הצדיק, מי בדור הספידו? והרי כולם היו אנשי חמס!
כנראה, רק נח, הנכד הצדיק. ומכאן, אולי נחשוב כי לא משום שסבו הוא ישב נח, אלא משום שהדור חייב להספיד צדיק, ולא היה בדור אחר שיספידו פרט לנח, איש צדיק תמים היה בדורותיו.
נשלח ב-19/1/2011 13:03
רגע רגע תנו לי להבין מה הכונה גוי שהתאבל חייב מיתה- שבת -זה הברית בין ישראל לה'- ולכן הגוי לא בן ברית. אבל אבלות? האם דיני אבלות הן מדאוריתא? הרי כל הדינים הם אסופות של מנהגים,
נשלח ב-19/1/2011 12:46
בעלבעמיו כתב:
גוי שהתאבל דינו כגוי ששבת?
ואם כן?
אם כן, אז במקרה שהגוי התאבל לא מתוך אבל על אביו, אלא כדי להמציא דת חדשה, הרי שדינו יהיה מיתה בידי שמים, הלא כן?
נשלח ב-19/1/2011 12:29
גוי שהתאבל דינו כגוי ששבת?
נשלח ב-19/1/2011 00:00
אליעזרט כתב:
כפי שציינתי למעלה רד"ל מקבל את הדברים כפשוטם ומבקש ללמוד מכאן שבן נח אינו מתאבל על אביו. אין עוררין על שליטתו העצומה של רד"ל בים התלמוד, ובל נשכח שרד"ל לא השתמש במאגרי מידע למיניהם. אבל כמדומני שהוא מקבל את האגדה כפשוטה וכאירוע שהתרחש במציאות. אבל כאמור קשה לי לקבל זאת.
כשהוא אומר "משמע מכאן" הכוונה על מה שיוצא מהאגדה (הרי חכמים לא יכתבו אגדה עם הלכות/תובנות לא נכונות כי אז לא הרווחנו כלום, אלא להיפך..)
נשלח ב-18/1/2011 23:25
כפי שציינתי למעלה רד"ל מקבל את הדברים כפשוטם ומבקש ללמוד מכאן שבן נח אינו מתאבל על אביו. אין עוררין על שליטתו העצומה של רד"ל בים התלמוד, ובל נשכח שרד"ל לא השתמש במאגרי מידע למיניהם. אבל כמדומני שהוא מקבל את האגדה כפשוטה וכאירוע שהתרחש במציאות. אבל כאמור קשה לי לקבל זאת.
נשלח ב-18/1/2011 23:18
אליעזרט כתב:
יונתן,
יש לי שאלה פרוזאית לגמרי: האם לדעתך הסיפור המסופר במדרש התרחש במציאות?
...Maybe
נשלח ב-18/1/2011 21:04
ירוחם,
תן לי להתעקש על הבנת המסופר במדרש רות הנזכר. והרי רבי מאיר בא לנחם (=להראות פנים) את אבנימוס הגרדי, כלום ייתכן שהיה מעליב אותו בצורה גסה כל כך 'אין לך אב'?
נשלח ב-18/1/2011 20:48
אליעזר אני לא כל כך מתוכחם- אבל אם זה מתאים אז כן. נזכרתי בסיפור בגלל כותרת האשכול- גוי -יושב שבע על אביו-
יהודי -אחר יושב במקומו.
נשלח ב-18/1/2011 20:37
ירוחם ידידי,
ברשותך אפרש את דבריך ואת הקשר לשאלתי. כמדומני שכך ביקשת לומר: כשם שסיפור הביזנסמן הוא דבר שעשוי היה להיות אילו הדבר היה אפשרי כך היה רבי מאיר מנהל את שיחתו עם אבנימוס הגרדי אילו היה הדבר אפשרי.
האם לכך נתכוונת?
נשלח ב-18/1/2011 19:16
ביזנסמן נפטרה עליו אמו- הוא פנה לרב בשאלה- שליח אדם כמותו- האם הוא יכול למנות שליח לשבת במקומו שבע ולהגיד קדיש, כי הוא מאד עסוק- התיר לו הרב, לאחר יומיים התקשר האיש לרב בשאלה- האם עלי ללכת לנחם את האדם שיושב במקומי?
נשלח ב-18/1/2011 19:05
יונתן,
יש לי שאלה פרוזאית לגמרי: האם לדעתך הסיפור המסופר במדרש התרחש במציאות?
נשלח ב-18/1/2011 18:51
בעניין מתושלח: מי אמר שהוא צדיק? דווקא אני חושב שהוא מת במבול. מנין לחכמי הגמרא שמתושלח היה צדיק?
אליעזרט: בן נוח מותר בבתו אבל לא באמו וכן באחותו מן האב אבל לא מן האם. מכאן רואים שאצל בן נוח הגבר לא משחק שום תפקיד מבחינה משפחתית וזאת הנקודה שלדעתי ר' מאיר רצה להשמיע לנו...
נשלח ב-18/1/2011 18:30
אליעזרט כתב:
עיינתי השבת מעט במדרש רות, ומצאתי מדרש מעניין שקשור לאשכול זה. ועד שאנו שואלים אם גוי מתאבל על סבו נשאל אם גוי מתאבל על אביו.
כך נאמר במדרש רות פרשה ב (במהדורת וילנא, דף ה בראש טור ב):
אבנימוס הגרדי מתה אמו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותם יושבין אבלים לאחר זמן מת אביו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותן עסוקין במלאכתן אמר לו: כמדומה אני שאמך חביבה עליך יותר מאביך! אמר לו: ולא כן כתיב אשה לבית אמה ולא לבית אביה אמר לו: יפה אמרת שאין אב לך.
קשה בעיניי לראות סיפור זה כסיפור היסטורי. והרי רבי מאיר עלה לכבדו ולנחמו על מות אביו -- כלום היה מעליב אותו עד כדי לומר לו 'אין אב לך'? כמו כן לא נראה שאבנימוס הגרדי היה למדן תלמודי שהיה יודע לדרוש את פסוקי רות.
רד"ל על אתר מפרש מדרש זה בפשטות: 'משמע מכאן דבן נח אין לו להתאבל על אביו אלא על אמו...' וראה יתר דבריו שם. לי נראה שאגדה זו לא נוצרה אלא בשביל העוקץ שבסופה והכוונה היא לטעון שאומות העולם מופקרים הם ולעולם אין הגוי בטוח מיהו אביו מולידו!
עברו 10 ימים ולא קיבלתי כל התייחסות למדרש רות הנ"ל, והריני עושה נסיון נוסף להעלות עניין זה. אשמח לתגובותיכם.
נשלח ב-9/1/2011 11:34
בדרך הילוכו השיל כאן מואדיב זיהוי, או שלילת זיהוי, בפסוקי ספר יחזקאל, החרה אחריו דיוטימה. שמא יחכימונו רבותינו? הקושי ברור למדי. הלא דניאל היה נער צעיר בימי נבואתו של יחזקאל. אמנם ניתן לדחוק את השנים ולמתוח עד הקצוות. אך מעניין לשמוע יותר פרטים על הזיהוי האלטרנטיבי. מי האיש? היכן הוא מופיע ומה אנו יודעים עליו?
נשלח ב-8/1/2011 20:38
האם גוי מתאבל על אביו?
עיינתי השבת מעט במדרש רות, ומצאתי מדרש מעניין שקשור לאשכול זה. ועד שאנו שואלים אם גוי מתאבל על סבו נשאל אם גוי מתאבל על אביו.
כך נאמר במדרש רות פרשה ב (במהדורת וילנא, דף ה בראש טור ב):
אבנימוס הגרדי מתה אמו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותם יושבין אבלים לאחר זמן מת אביו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים ומצא אותן עסוקין במלאכתן אמר לו: כמדומה אני שאמך חביבה עליך יותר מאביך! אמר לו: ולא כן כתיב אשה לבית אמה ולא לבית אביה אמר לו: יפה אמרת שאין אב לך.
קשה בעיניי לראות סיפור זה כסיפור היסטורי. והרי רבי מאיר עלה לכבדו ולנחמו על מות אביו -- כלום היה מעליב אותו עד כדי לומר לו 'אין אב לך'? כמו כן לא נראה שאבנימוס הגרדי היה למדן תלמודי שהיה יודע לדרוש את פסוקי רות.
רד"ל על אתר מפרש מדרש זה בפשטות: 'משמע מכאן דבן נח אין לו להתאבל על אביו אלא על אמו...' וראה יתר דבריו שם. לי נראה שאגדה זו לא נוצרה אלא בשביל העוקץ שבסופה והכוונה היא לטעון שאומות העולם מופקרים הם ולעולם אין הגוי בטוח מיהו אביו מולידו!
