|
|
| נשלח ב-3/11/2003 09:47 |
 |
| |
להיות למדן זו 'מיומנות' שנרכשת בדרך ההתנסות של הלומד. גם אם הבנתי ממסבירן מעולה איך שוחים זה עדיין לא הופך אותי לשחיין... כך גם בכל מיומנות כמו רכיבה על אופניים/נהיגה ברכב/פתרון בעיות מתמטיות/בישול.... ההתנסות והניסיון הם שמביאים את הלומד למיומנות הנדרשת. הלמידה הקלאסית בחדרים היא הערובה להכשרת 'למדנים' ואין קיצורי דרך. הכוונה ללימוד עצמי ובחברותות ולדף הגמרא גם בגיל צעיר. כלומר הילד פעיל ומה לעשות מנסה שוב ושוב להתמודד (כמובן בעזרת הרבה/ההורים) עם החומר הנלמד. צודק מאוד (צילייעגר!? כנראה התכוונת בלשון סגי נהור...) שבגיל צעיר מאוד חשוב שהמלמד יהיה עם נשמה, ברען ועם הרבה הרבה הרבה אהבה לתלמידים. ושבמקום שידחוף להם עם כפית לפה ו/או שישננו כמו תוכים שיניע אותם ללמוד בשקלא וטריא וכו'
אגב, לעניות דעתי המומחה לתחלואי החינוך אצלנו הוא האדמו"ר מטולנא (מירושלים) שווה למי שמתלבט לגבי עצמו ו/או יוצ"ח להתייעץ איתו הוא פשוט מדהים!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 12:18 |
|
| |
אני מכיר מקרוב את שיטת הלימוד הזאת, נכון שיש כאלו שהיא מתאימה להם, ויש כאלו שלא.
נכון גם שזה דורש הרבה מההורים, כי הם צריכים לשים לב למה שקורה.
אבל, הם מתחילים משנה בגיל 8, ולומדים תוך כדי הבנה ושאלות לעומק, תחילת השנה היא במסכת יומא, וצריכים לראות את הילדים שולטים בסדר עבודת כהן גדול, מדהים.
ועוד, שכחנו כבר את מחויבותינו לחנך לידיעת התורה. הגמרא מדברת על כך שעד גיל 6 חייב אדם למלא את בנו בידע, ועל סמך הידע מתפתחת הבנה. "ספי ליה כתורא" - מלא אותו ידע כמו שמלאים שור באוכל. אז היום הדורות חלשים ולא מתחילים בגיל כל כך מוקדם, אבל טוב לחנך ילד ולמלא אותו בידע, כמובן למי שמתאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 13:30 |
|
| |
בירושלים, באחד הסניפים המרכזיים של "זכרו" סיימו את מסכת חולין.
את הסיום חגגו בדרך מקורית.
הת"ת קנה כבש. הביאו שוחט מיומן, יצאו למגרש ריק באזור, ו... קבלו שיעור מקיף ומודגם על כל שלבי השחיטה והבדיקה, וגם על האנטומיה ההלכתית של הבהמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 23:23 |
|
| |
זה נושא לתשובה ארוכה ואין לי כעת את הזמן לזה. אולי בהזדמנות.
בכולופן, את החיוב של לימוד התנ"ך, הזניחו בציבור החרדי, ומי שכתבה שלבנות יש ידע מקיף בתנ"ך, אני מצטער לומר שמידע מקיף שלי בנושא, אין להם ידע מקיף בתנ"ך אלא ידיעה שטחית בחלק מהספרים. מלימוד של כמה שעות בשבוע לא מקבלים ידע מקיף.
המבוגרים גם לא יודעים תנ"ך ולא משניות. מי שהזכיר פה את הנושא של למדנות, אז מי שהוא למדן גדול וחסר ידיעות בסיסיות, משול למי ששם פול גז בניוטרל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 23:44 |
|
| |
המצב עגום.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 08:41 |
|
| |
בדיוק.
למה בעצם...???
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 10:51 |
|
| |
דוד
המצב אכן עגום
אבל אולי תהוה במה זו אכסניה טובה להרמת הכפפה
לאחר שאני שומעת סיםורים מסמרי שיער על ילדים שנפלטים מהשיטה ובכלל
נראה לי שאנחנו חייבים להעמיד דברים על דיוקם
ואולי נוכל ולו במשהו לתרום לשיפור וייעול השיטה הזו, או השיטה הישנה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2020 08:00 |
|
| |
| דוד10 כתב: |  |
המצב עגום. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2020 08:29 |
|
| |
| ely2 כתב: | |
שלום
אולי צריכה השיטה לומר "אל תקראנה אותי נעמי, קראנה לי מרה.."
השיטה שנקראת בדרך כלל בשם "זכרו תורת משה" או בקיצור "זיברו.." (מלעילי כמובן).
מבוססת על דברי המשנה באבות : "בן חמש למקרא וכו"
עם באורו הפרטני והמעשי של המהר"ל.
למעשה בת"ת "תורת אמת" בב"ב כבר מגששים 30 שנה בעקבות שיטה זאת.
השיטה מבוססת על גריסת כמויות ענק של פסוקים במנגינה (הגורמת לזיכרון) וכן שינון בלתי פוסק יחד עם הסבר מפורט.
הילדים שיכולים לעמוד בכך בשלמות, יצאו ידענים כמו קדמוננו שלא נעלם מהם אפילו פסוק אחד בתנ"ך.
הבינוניים עדיין יכולים לצבור ידע מעבר לבני גילם.
החלשים ישארו בלי כלום (כמו כמעט בכל המקומות).
באופן אישי ערכתי מבחנים השואתיים בין תלמודי תורה.
אין להשוות את הידע של ילדי "זכרו" לילדים בת"תים אחרים.
הם ידעו לשייך כל מספר שזרקתי בחלל הכיתה לחייו של פלוני ולבניו של פלמוני, במהירות האור.
בשאלות של עמקות והבנה, עדיין היה יתרון לת"תים הרגילים המשננים ומביאים סיכומי דינים והלכות.
ילד בת"ת ליטאי שגומר פרשת משפטים, יודע כמה עמודי גמרא מסוכמים. מה שאין כן תלמידי "זכרו"
קלצקין - הוא האיש הנחשב למומחה והמפיץ של השיטה.
הוא מסתובב בעשרות מקומות, היא יכול להשוות לחזק ולרחק.
סגנונו ירושלמי אמיתי, ישיר ומחוצף.
הוא יכול להשליך מהכיתה את המלמד ולשלוח אותו למכור פירות בשוק. וכדומה.
כנראה שיש ילדים שזה טוב להם.
ימים ידברו. |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2020 08:31 |
|
| |
המבחן האמיתי הוא בגיל 30.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2020 22:22 |
|
| |
יש הרבה מעלות לשיטת קלצקין
|
|
|
|
|
