| נשלח ב-4/11/2003 23:16 |
 |
| |
מדוע אנשים יולדים ילדים?
צורך נפשי תת מודע?
נורמה חברתית?
אינסטינקט אבולוציוני?
השאיפה להעניק?
התקוה לנצחיות?
ואצל החרדים, ממה נובע ריבוי הילדים?
מצוה?
אידיאל?
קונספירציה רבנית כדי להגדיל את מספר הנוהים אחריהם?
או, כמו שמביא "זריחת עץ" בפורום שלו בשם יהודית רותם: הרפתקנות\ תחרות\ הגשמה עצמית?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2010 23:53 |
|
| |
ב-ד-י-ד-ו-ת
המניע האטומי לכל פעולותיו של האדם.
החל בנישואין - "לא טוב היות האדם לבדו" - ילדים חברים ופרסום ועשייה , הכל עושה כדי לטשטש את תחושת הבדידיות המעיקה עד אין סוף.
נ.ב.
אין כאן המקום להאריך מאין נובע צורך זה ומה מטרתה וכו'.
תוקן על ידי נבןזאב ב- 20/03/2010 23:55:15
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 21:50 |
|
| |
משפחות מקוללות ילדים
ידוע לכל חרד כי בקרב פתיי קהלינו (שהם בעצם רוב הציבור) רווחת הדיעה שיש להביא ילדים לעולם גם מעבר לכוחות ההורים מכיון שהסבל בעולם מדוד לכל אדם ומי שלא יסבול מצער גידול בנים יסבול מדברים אחרים.
חשוב לציין שסברא זו מקבלת חיזוק מרבנים ואני באופן אישי מכיר לא מעט אנשים שמביאים ילדים מעבר לכוחותיהם מהסיבה הזאת.
ואת התוצאות ניתן לראות בכל ריכוז חרדי, ישנם לא מעט ילדים מוזנחים בגשמיות ורוחניות לבושים ברישול ולא נקיים ילדים רבים גדלים לניוון מחשבתי ולרבים מהם יש שפה דלה וצרות אופקים.
זכורני שבצעירותי היה לי קשה להתרגל לתת תנאים שהיו בישיבה והתפלאתי שלחברי זה לא מפריע עד שהתברר לי שלרבים מהם אין בבית את מה שיש בישיבה.
התברר לי גם שלא בכל בית ארוחת צהריים חמה היא דבר שמובן מאיליו.
לכן רבותי הגיע הזמן להפסיק את הילודה המופרזת ולהחדיר בקרב ההמון שמי שמביא לעולם ילד מתוך ידיעה שהוא לא יכול לספק את צרכיו אינו אלא חוטא ועתיד ליתן את הדין.
הגיע הזמן גם לשנות את הטרמינולוגיה ומעתה משפחה ברוכת ילדים תקרא משפחה שבה ריבוי הילדים גורם לברכה לעומת זאת משפחה שבה ריבוי הילדים גורם להזנחה תקרא משפחה מקוללת ילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2010 03:25 |
|
| |
| שרפ כתב: |  | ממילא יש לחקור האם מי שתורתו אומנותו, |
|
תורתו אומנותו פטור אבל אין דעת חכמים נוחה הימנו, כמעשה בן עזאי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2010 21:25 |
|
| |
בעל
זה נכון, אבל יתכן וכהנים יש במינו הולך לצבא...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2010 21:00 |
|
| |
יש לשים לב מנין נובעת החובה של איש בפריה ורביה
"מתני' האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר (בראשית א, כח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו: גמ' מנא הני מילי אמר ר' אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון אמר קרא (בראשית א, כח) ומלאו את הארץ וכבשוה איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש אדרבה וכבשוה תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק וכבשה כתיב"
ממילא יש לחקור האם מי שתורתו אומנותו, שאינו בכלל חובת כיבוש, חייב בפריה ורביה או שלא. וכן נשים שהולכות לצבא לקרבי האם הן בכלל חובת פריה ורביה או לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2010 10:35 |
|
| |
"בשעת לידתו לא בקשו הוריו חשבונות רבים לומר: בריה זו מה תהא עליה? ולא עלתה על דעתם להקשות: מה ראו קבצנים שכמותם להביא לעולם נפש אדם, אך לצרה להם ולו כאחד? או לחשב ולומר: מה לעשות למין-נפש זה, שלא יהא קץ בחייו, במתנת חלקם זו, ולא יבוא לעתיד בקובלנא עליהם: אי, קבצנים, למה ילדתוני!… מה להם ולחקירות ודברי הבלים אלה? אמו עשתה את שלה – נתעברה וחבלתו וילדתו בלא שום טענות ומענות, כי לכך היא אשה, שתהא יולדת בנים. אפילו תרנגולת, להבדיל, עושה רצון קונה, מטלת ביצים ורובצת עליהן, ואינה באה בטענות לפני הקדוש ברוך-הוא… ואביו אף הוא לא הקפיד כל-כך: מה אכפת לו, אם עוד נפש אחת באה לעולם? הרי חבלי-לידה לא היו לו בשבילה, צירים וחבלים הלא לנקבה הם, היא בעצב תלד בנים, ואם לה ניחא, לו על אחת כמה וכמה… ואלא מה, שהוא עני, עני גמור בכל דקדוקי עניות, ונשמה יתרה זו צריכה מזונות? – אין בכך כלום! לדבר זה ידאג הצבור והזן את העולם כלו בחסד, והוא מה? והרי על אסמכתא זו של חסד אלהים ואדם נולד הוא בעצמו ואבותיו ואבות אבותיו מבבל ועד הנה.
מנהג דרך-ארץ זה, שתהא הנשמה יושבת בגנזי מרומים וממתנת שם, עד שיתקינו לה בהאי עלמא דירה נאה וכלים נאים וכל צרכי החיים, ויזמינוה לאחר כך להתלבש בגוף ולבוא ליהנות מן המוכן – אי אפשר לה לנשמת יהודי. יהודי, אם לא יזדרז וידחוק את עצמו בכל מאמצי כחו, ויהא ממתין עד שיכינו לו בזה כל צרכו, מובטח לו שימתין וישתקע שם לעולם ועד, ועד נצח לא יראה אור. ובדיעבד, כשנדחק ובא והרי זה עומד בין החיים על שתי רגליו, הוא הולך ונדחף, בעזרת השם , הלאה, הלאה, דוחק עצמו ודוחק בכל כחותיו ומתפרץ ונכנס דרך הפתחים או בעד החלונות, אחור או קדם, היינו הך. וכך עוברים לו כל ימיו בדוחק ואינו חושש…"
(מנדלי מוכר ספרים, 'בעמק הבכא'. מקור: פרוייקט בן יהודה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2010 10:23 |
|
| |
כמה שרמת החחים של האדם עולה, גם תחומי התענינתו גדלים, סדר העדיפויות . ומבטו על החיים משתנה, והוא מעדיף את רווחתו החומרית, ואת נוחיותו, על פני האינסטינקטים החייתים כדבריך, של יצר ההולדה והמשך והגדלת זכרונו לעתיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 23:43 |
|
| |
ההסבר להולדת ילדים כאינסטינקט אבולוציוני איננו מספק גם אם נסכים לו. בסופו של דבר כאשר האדם מגיע להחלטה שהוא רוצה להביא ילד לעולם ,הוא מחליט לפי הרגשות ומחשבות שיש לו בנידון,ואיננו פועל כמו בעל חי באופן אוטומטי.ולכן דיון על הנושא צריך להתחיל מהשלב השני ,מה בפועל מניע אנשים להוליד ילדים.מדוע יש שוני בין תרבויות בעולם.מדוע ככל שהחברה מתקדמת הרצון להביא ילדים פוחת.האם יש הבדל בין הרצון לילד אחד (לתחושת הקיום וההמשכיות),לבין הילד השני .האם יש הבדל בין גברים לנשים,ומדוע.האם יכול להיות שהתהליך שבו נמצא העולם המודרני של הבאת פחות ילדים לעולם ,יגיע למצב שבו הם לא ירצו בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 21:34 |
|
| |
רק באמצעות מודעות ניתן למנוע אסונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 21:10 |
|
| |
מקס
איך בדיוק הם יכולים להתנגד לחתן? ישאלו באורים ותומים? יעשו שאלת חלום?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 15:58 |
|
| |
הרב גורן:
הרבנים באמת נגד לחתן אותם,
הרבנים מתירים אך ורק אם המשפחה לוקחת את הטיפול בזוג והילדים, באחריות שלהם, או שהם ידאגו שהרשויות יטפלו, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 15:19 |
|
| |
לרב גורן
אם תעיין בעיתונים תמצא שרוב הרציחות של ילדים נעשו על ידי אנשים שלא היו חולי נפש.אלא אנשים שבהתקף כעס רצחו את משפחתם כולה והתאבדו או שרצחו ילד כנקמה על גירושים.
י
תוקן על ידי צענערענע ב- 28/02/2010 15:20:16
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2010 15:05 |
|
| |
היום בעיתון ישראל היום:
הורות: לא לכולם רוני אלוני סדובניק בית משפט השלום בירושלים קבע בשבוע שעבר כי האב החרדי שהיכה את בתו התינוקת למוות אינו שפוי ולכן לא יעמוד לדין בגין הרצח. על פי המסורת החברתית המקובלת בציבור החרדי זה מאות בשנים נוהגים שדכנים כמו במקרה הזה למצוא שידוך גם לצעירים ולצעירות חולי נפש הידועים ככאלה ולסייע להם להינשא ולהקים משפחה. כמו מסורות רבות שאנו כחברה הומאנית עמלים להעלים מן העולם - בהן הנורמה למכור את בתך לשם נישואים או הזכות לשאת יותר מאישה אחת - נשאלת השאלה אם לא הגיעה העת לחדול ממסורת בעייתית זו הכופה לעיתים על אנשים שאינם מסוגלים לגדל ילדים לעשות כן. ייתכן מאוד כי ללא השתדלנות האקטיבית להיכנס בברית הנישואים רבים מהם לא היו עושים זאת על דעת עצמם. הדברים נכונים גם לגבי מי שאינם חרדים. לא מעט פעמים אנו כחברה מעלימים עין מבעיות מטרידות שמהן סובלים חולי נפש וזאת במטרה לסייע להם להקים משפחה. יש בכך משום שאר רוח וסובלנות כלפי החריגים שבתוכנו. עם זאת יש לתת את הדעת על התוצאות. האם כל אחד יכול להביא ילדים לעולם? האם עלינו להתערב כדי לעודד כל אחד להביא ילדים לעולם גם אם הוא פגוע נפשית באופן המעמיד את צאצאיו בסכנה? חברה צריכה לסייע גם לפגועי הנפש החיים בקרבה ללא ספק אבל עליה גם לדאוג לעתידם ולגורלם של הילדים שייוולדו להורים אומללים אלו המהווים סיכון מועד לצאצאיהם. בעולם המערבי מקובל כי כדי לעסוק במקצוע רציני ומשמעותי יש לרכוש מיומנויות ולהתמקצע. אדם נדרש ללמוד שנים רבות עד להשגת תעודה המאפשרת לו לעבוד במקצועו וגם אז במקצועות מסוימים תעמוד בפניו תקופת מבחן. כל זאת מתוך דאגה לציבור ורצון שהחברה תקבל לידיה אנשי מקצוע טובים וראויים. במובן זה יש שכר לעמל. ואולם דווקא למקצוע החשוב מכל - להיות הורה לילד - לא נדרשת שום תעודה. האם לא הגיע הזמן לבחון את הסוגיה מחדש בייחוד לנוכח שלל סיפורי הזוועה שהתפרסמו לאחרונה על הורים שהתעללו בילדיהם? הסיוע הראוי לאותם חולי נפש מוצדק ומהווה מופת מוסרי אולם הוא לא מחייב אותנו לדרבן אותם לשאת בעול של גידול פעוטות. נכון אין שום ספק שגם הם ראויים לאהבה ולזוגיות ובכך אין כל פסול. עם זאת גם לתינוקת שרק נולדה יש זכות להיוולד למשפחה בעלת פוטנציאל לגדלה באושר באהבה ובסובלנות. אין חולק על זכותם הטבעית של פגועי נפש למצוא אהבה בעצמם ולבחור אם להיכנס למסלול ההורות. הבעיה מתחילה כאמור כשאנו כחברה נוטעים בהם אשליה כי כדאי שיעשו כן. הנושא אם כן רגיש וסבוך. לכן טוב יעשו מנהיגי החרדים וגם חילונים אם יחשבו פעמיים ויבדקו היטב לפני שהם פועלים במרץ ומעודדים אנשים הסובלים ממוגבלות נפשית - מן הסוג העלול לחבל ביכולתם לתפקד כהורים - להצטרף למעגל ההורות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 13:16 |
|
| |
נראה שהפורום הזה ראוי לאתר חרדי.
|
|
|
|
|
