| נשלח ב-5/11/2003 10:27 |
 |
| |
לא מאמין בזוהר? לא מצטרף למנין!
הנושא הזה כבר נידון באשכול קודם. http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=650206
האם אמונה בקבלה היא התר, חובה, או איסור.
בינתיים, קיבלתי את הסיפור המרגש והמזעזע הבא בתיבה האישית (מובא בשינויי עריכה קלים תוך השמטת פרטים אישיים):
"המעשה קרה בישיבה קטנה .... בסוף הקיץ.
הבחור, בן להורים אקדמאיים, שאיך שהוא התגלגל לישיבה, טען באוזני חברו שהזוהר זיוף ונכתב בידי רבי משה די ליאון וחבורת זייפנים שעמו, כך אמר עפ"ל.
החבר (זה הייתי אני) ניגש לאחד מגדולי תלמידי החכמים וסיפרתי לו מה שהיה. הראש ישיבה הזדעזע עמוקות ואמר לי: אסור לצרפו למנין.
מכיון שהייתי תחת השפעת דבריו במשך הרבה זמן, התווכחתי עם מורי ורבי זצ"ל וכה אמרתי לו, הרי אם מישהו יבא ויאמר שהמאירי שנמצא בגניזה זה לא מהמאירי אלא זייפן כתבו גם יהיה אסור לצרפו למנין?
ולא רצה לשמוע אלא אמר בפסקנות את דבריו, ואח"כ טיפל לזורקו מהישיבה כדרכו בצניעות, ואילולא הבחור עצמו סיפר לי לא הייתי יודע עד היום מהחלק הזה של הדברים.
לא ידעתי נימוקיו, אבל כך פסק מרן זצ"ל, ואנו מה נענה אבתריה, ודאי ידע מה שאנו יודעים, ואנו אחריו."
קראתי - תהיתי. האם היתה זו החלטה נגד הבחור בגלל "אפיקורסות" בזיהוי מחבר הזוהר, או שהרב ראה בכך דוגמא בודדת לגישה בעייתית. ושמא הגיעו לאזניו ידיעות אחרות על הבחור?
בעקבות חילופי דברים בתיבה האישית עלו התוספות הבאות:
בעל המעשה כתב:
"הרב לא ידע דברים שלא ידעתי כי רק בסוף השיחה הוא ביקש פרטים שיקרבוהו לדעת מיהו הבחור. אגב, את שמו לא שאל רק שאל סחור סחור כל מיני פרטים, ואח"כ עם הרבנים הגיעו למסקנא מיהו, בלי שידעתי מזה.
אבל את הפסק לא לצרף למנין נתן מיד לפני ששאל פרטים שמהם יוכל, וגם מהם רק אחר כך בדברו עם הרבנים, לדעת מיהו.
כך שזה פסק לגופו של ענין, ולא לגופו של תלמיד.
שאלת אם אני זוכר אם אמר להגיד לבחור שהוא אינו מצטרף למנין. אני זוכר את כל השיחה שהיתה לי עמו (זה היה נדיר בגיל ההוא לשוחח עמו ולא בכל יומא איתרחיש כה"ג), ולא אמר לי מעבר למה שכתבתי לך. ואלו היו הדין ודברים:
הוא אמר כך. אני שאלתי, והוא חזר על דבריו. אחר כך שאל שאלות כגון: הוא בחור טוב? הוא לומד? הוא חברותא או "חבר חדר" שלך? השבתי "משהו כזה", ובזאת נסתיימה השיחה. אינני יכול להוסיף האם כוונתו היתה שאומר לו לבחור.
אני בכל אופן לא אמרתי לו כלום, כי הייתי נדהם מחריפות התשובה בעוד שרבינו היה ידוע במתינותו ובנועם דבריו ובשקילות תשובותיו, והייתי נסער עם עצמי מאד מאד".
לגבי סברת הרב, כתב בעל המעשה:
"הקושיא מהמאירי אפשר לתרץ שאחרי שכל כך הרבה, כאר"י והגר"א וכל ענקי תבל העצומים, שאין לנו קצה הבנה בקדושתם, עמלו בלימוד הזוהר כל כך בעיון רב, באמונה שלימה שהוא מרשב"י, אז אחריהם זה כבר כפירה לא להאמין.
אולי, כל זה כתבתי מסברא לנסות להבין דברי מו"ר מרן זצוק"ל."
והוסיף עוד:
"לגבי הסברות בדעת מו"ר, הכל יכול להיות, וסברא שלך טובה כשלי, אני אין לי עדיפות אלא בידיעת העובדות".
מעשה רב, והוא טעון לימוד.
האם היתה זו הוראת שעה מטעם הכמוס? או שמא סבר הרב – שהינו אחד מענקי ההלכה בדור האחרון – שאכן אדם בעל דעות אלו נחשב אפיקורס.
ואם ציווה להרחיקו מהישיבה (ולא ידוע אם ניסו לקרבו תחילה), דן אותו כתינוק שנשבה להורים אקדמאיים ובכל זאת ציווה להרחיקו, כדין "פרי רקוב" שעלול להבאיש אחרים, או שראה בו אפיקורס מהחלטתו ואין לו תקנה?
מה אתם אומרים?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 23:13 |
|
| |
מוציא לאור
באם השאלה היא האם לסמוך על הגר"א או על מיימוני ודאי אתה צודק ואף מיימוני יסכים אתך אלא שהשאלה צריכה להיות מה חושב מוציא לאור.
ולגבי הרב נשוא האשכול, מתוך הכרות עם בנו איני מקבל את הסיפור, שכן הוא הכיר את הויכוח ולא יתכן שיזדעזע מדיעה כזו ואף לא ישלול אותה בצורה כזו.
הסיפור המפורסם עליו שהציע לרב קפאח להתחלף איתו בתפקידים, הוא יהיה עד והרב קפאח יסדר את הקידושין, הרי מי שהכיר קצת את דרכי התנהגותו מבין כי אף אם הסיפור היה אין פרשנות זו הולמת ואינה נצרכת, הוא אכן רצה לכבדו ותו לא.
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 03/07/2006 23:27:26
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 19:32 |
|
| |
מוציא לאור
בהמשך לשאלתו של קוני למל. האם אתה יכול גם לשתף את כל חברי הפורום בהבנתך .וללמד או לספר על שיטת לימודו של הגאון. בנגלה. איזה פרוש הוא כתב על הש"ס. למשל כמו השאגת אריה או ר שמעון שקוף או ר חיים אנא שתף אותנו שגם אנחנו נדע מה שאתה יודע. מידע אישי מה שהבנתי שיש לך.
אני מודה לך מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 18:53 |
|
| |
מוציא לאור
מניין ההכירות שלך עם הגאון מוילנא שביכולתך לסווג את גדלותו?
לא שאני יודע אחרת אבל מצד שני נדמה שקביעתך מושפעת ממה ש'מקובל' ובכל אופן לא הבאת טיעון לגופו של ענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2006 18:45 |
|
| |
מותק,
מעניין מיהו אותו ת"ח מוערך שדיבר איתך אודות התרשמותו מהקבלה.
אני מכיר ת"ח אחר, גאון עצום בתורה, שכמעט ולא היו כמותו בדורות האחרונים, שהכיר את רוב הטענות המרכזיות נגד הזוהר, ובכ"ז בחר להאמין בו ללא עוררין וכתב עליו תילי תילים של פרשנויות איכותיות.
קראו לו רבי אליהו מוילנא.
ואגב, בינו לבין חכמי הפורום כאן, אני בוחר בו, אפילו על פני מיימוני.
ולא רק מפני שלדעתי הוא היה קצת יותר גדול בתורה, וקצת יותר חכם גם כן. אלא גם משום שהוא הוחזק ע"י אלפים, כאדם שמסר את כל כולו - כל תוכנו וכל שאיפותיו ורצונותיו - למען הבורא. זאת בעולם שבדרך כלל גם החכמים יש להם נטיות אישיות לרוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 23:32 |
|
| |
שלום לכם חברי הפורום החשוב!
אודה ולא אבוש אני משתתף קבוע ואדוק של הפורום המכובד הזה, למרות שאיני משתתף בכתיבה פעילה , וזאת בגלל איזה שהוא מחסום פסיכולוגי .
אבל תגובתו האחרונה של דמגוג העלתה בי זכרון בחרות כשלמדתי בישיבה חסידית ירושלמית וכחובב היסטוריה נתפסתי קורא בספריו של וינסטון צ'רצ'יל על מלחמת העולם השניה ,
והמשגיח איים עלי בסילוק מהישיבה
אבל הטיעון היה שם הרבה יותר פשוט וישיר .
והוא שאם הנך מסוגל להגיע לחומר כתוב שלא עבר ביקורת הרבנים ,חזקה שתגיע לחומרים אסורים וכופרים ,
ואומר לכם שהוא צדק ,
אין למערכת החינוק (לא טעות) החרדית כלים להתמודד עם רצון לפתיחות וצבירת ידע אובייקטיוי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 12:28 |
|
| |
קודם אציין שלא קראתי את כל השירשור ולא באתי להתייחס בפרוטרוט לכל הנאמר בו, אני מקווה גם שאני לא מכפיל וכותב דברים שנאמרו כבר.
אינני רוצה להתייחס לחלק המחקרי האובייקטיבי שלפי מה שאני מבין הרי הסברא נותנת שהזוהר לא נכתב בסגנון ובלשון הקדמונים, אלא בסגנון מאוחר יותר, גם יש המון ציטוטים מאוחרים שמראים עד כמה אמין הייחוס המקור לרשב"י תחום זה אשאיר לחוקרים שמתמחים בנושא ומבלים בה ימיהם ושנותיהם.
רציתי להייחס בעיקר לנקודה דיי מרכזית לדעתי הנושא לדעתי את מרכז הקונפליקט לכל הקשור לכפירה בנושאים רגישים ביהדות האורתודוקסית.
השאלה: האם אני חייב להאמין לכל מה שהנחילו לי אבותי או שמא אני יכול ללכת ולחקור את מקור ואמיתות הדברים כשמשמעות הדבר היא שאני יכול להגיע למסקנות לא מחמיאות לכלל המסורת היהודית...
התשובה האינסטינקטיבית שרוב האנשים המשתייכים לקהילה האורתודוקסית לכל שאלה מסוג זה היא - לא.
מי שמפקפק האם התורה ניתנה בסיני והאם המשנה והתלמוד חייבים להיות מקור הסמכות שלנו יפקפק גם האם הזוהר חייב להיות אמיתי, מי שלא יפקפק באלה לא נראה לי שיש לו מה לפקפק בזוהר אחרי שהוא כבר התקבל בכל תפוצות ישראל על גדוליהם לבד מיוצאים מן הכלל שגם שהוצאו מן הכלל בהחרמתם.
כנראה שחופש המחשבה הוא עניין בר סיכון לקיום מבנה הקהילה הזאת (החרדית לפחות)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 12:24 |
|
| |
אני מתיחס רק לכותרת האשכול שלא מצרפים למנין -כנהוג במקומותנו- אנשים שלא נראים לנו כחרדים. או בעלי דעות אחרות רחמ"ל. המושג מנין נלמד מפרשת השבוע שלח . המשנה לומדת מי עד מתי לעדה הרע הזאת שהם עשרת המרגלים הרשעים. מכאן לומדת המשנה שעשרה זה מנין. ובאמת
הרשעים האלו לא צירפו את יהושע וכלב למנין.
ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק ג משנה ו בעדת אל - ואין עדה פחותה מעשרה, שנאמר במרגלים (במדבר י"ד) עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב, הרי עשרה
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 11:32 |
|
| |
בספרו "מתן תורה" כותב שקטעים מהזהר אינם לרשב"י . הדברים הושמטו החל מהמהדורה השניה .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2006 11:19 |
|
| |
חייאמת1:
האם יש לך מ"מ לדברי בעל הסולם. אני שמעתי מאחד מתלמידי תלמידיו, שבעל הסולם אמר שאפילו אם הזוהר אינו מרשב"י עדיין הוא ספר חשוב. משמע שלא היה ברור לו שהזוהר הוא מרשב"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 07:30 |
|
| |
שכן,
הכתיבה פה איננה מדין הליכה לפוקרים ולכופרים אלא מדין "רץ לספר לחבר'ה" (עיין תגובתי באשכול הנ"ל). עובדה שלא פתחתי כאן אשכול על סדיגורה-צאנז...
זאב טורף, גרררר...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 07:21 |
|
| |
שכן?!
מכיר את השיר של איינשטיין?
כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה 
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 00:38 |
|
| |
זאביק, שולחים אותך לכופרים-הפוקרים ואתה בא לכאן? מענין מה אתה חושב עלינו....
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 00:11 |
|
| |
לא קראתי את כל האשכול, אבל אני חייב להחזיר אותו לרגע לנקודת הפתיחה שלו.
מיימוני,
עד שאתה מתלונן על כך שכפירה בזוהר עשאוה ככפירה בעיקר, אספר לך כי בפורוםצשכן רק העליתי לדיון את נושא מחלוקת סדיגורה-צאנז מן המאה ה19- וכבר עשאוני לכופר ואף שלחוני ל"אתרים של פוקרים וכופרים". (ודוק: עוד לא נאמר שם דבר לגוף הנושא, רק על עצם הקריאה לדון בו!).
ומי שלא מאמין - שיקרא:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=693539
מה לך אפוא כי תלין?
זאב טורף, גרררר...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2003 20:53 |
|
| |
אסופי,
בעניין ההגשמה :דעת הרמב"ם ב"מורה נבוכים" בפרק ל"ו ח"א, על ככל שהרעיון נעלה יותר כך הגשמתו חמורה יותר :
"ודע - שאתה, כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה 'מקנא ומכעיס וקודח אש חמה ושונא ואויב וצר', יותר קשה מ'עובד עבודה זרה' במאוד. ואם יעלה בדעתך, שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות - בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו - כן ראוי שתאמין ב'עובד עבודה זרה', שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה - 'מנהג אבותיהם בידיהם'. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע ש'עובד עבודה זרה' אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים. אין התנצלות, אם כן, למי שלא יקבל מן המאמתים המעינים, אם יהיה מקצר מן העיון, שאני לא אחשוב לכופר מי שלא יביא מופת על הרחקת הגשמות אבל אחשוב לכופר מי שלא יאמין הרחקתה; וכל שכן במצוא פרוש אונקלוס ופרוש יונתן בן עוזיאל עליהם השלום, ירחקו מן ההגשמה כל מה שאפשר"
|
|
|
|
|
