| uote]לא נניח זאת בסימן שאלה אלא נביע עמדות שמבוססות על הבנה ונסיון חיים ולא ננסה להכריע בשאלות באובייקטיביות כתב: |  | | לא נניח זאת בסימן שאלה אלא נביע עמדות שמבוססות על הבנה ונסיון חיים ולא ננסה להכריע בשאלות באובייקטיביות "מדעית". אם ברצונך לדעת על השחורים , לך לקרוא על ההיסטוריה שלהם , לך תכיר את התרבות שלהם , דבר עם כמה מהם. ואז תוכל לגבש לעצמך דעה לגבי אי אלו דברים ולראות לגבי מה אינך יכול לגבש דעה. |
|
במילים אחרות, אם אני מבין נכון, אתה אומר: מכיוון שמדע לא ייתכן [או אין מדע] בתחומים אלה, ומכיוון שאנו נאלצים לגבש דעה בעניינים הללו לשם התנהלות אדקוואטית בעולם - אין לנו אלא להסתמך על הקומונסנס שלנו [כמובן - בהתבסס על ידע כללי שיש לנו על העולם].
אוקיי -- אני מוכן לקבל זאת.
אלא ששוב - תחת תנאים אלו - רק לסוג אחד של דעות מותר להישמע בחוגים "מהוגנים" [המגובים במימון ממשלתי..] - ואילו כל מי שיביע דעות החורגות מה"קונצנזוס" [שלעתים קרובות כלל איננו הדעה הרווחת אלא רק הדעה שהדעה הרווחת אודותיה היא שהיא הדעה הרווחת: הרוב חושבים שהרוב חושבים ש..] ישר יואשם בכך שדעותיו אינן אובייקטיביות, אינן מדעיות [גם מבלי שהלה התיימר לטעון שדעותיו מדעיות], ש"מזמן הוכח" אחרת, שהוא מושפע מדעות קדומות [כאילו שמבקריו חפים מהשפעות כאלה והינם רק אומרים את האמת העירומה והבדוקה] וכן הלאה וכן הלאה.
[זה ברמה האינטלקטואלית -- ואילו ברמה האישית, כאמור, אותו אדם פשוט יירדף על דעותיו החריגות בכל האמצעים העומדים לרשות ה"אליטות"]
בקיצור - שוב, ניסיון לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה: להיות דוגמאטיים וגם לטעון לחירות מחשבתית; להרשות דיון לא מדעי בעניינים אלו -- אבל רק כל עוד הוא תואם לדעתם; להתלונן על רדיפות שונות ומשונות כנגדם, ה"חלשים" [חלקן רדיפות דמיוניות, חלקן היסטוריות בלבד, חלקן כה "דקות" שאי אפשר להבחין בהן], ובו בזמן לרדוף כל מי שחושב אחרת מתוך עמדת כוח; וכן הלאה וכן הלאה..
אביא כדוגמה שני מאמרים מאת דוד סטוב, פילוסוף אוסטראלי החביב עלי - מאמרים שבמפורש לא מתיימרים להיות מדעיים - הטוענים, מתוך שיקולים של קומונסנס והכרות עם העולם - דברים שכמעט כולם אומרים אותם בשיחות שולחן - אך שמקומם לא יכירם בשיח הפומבי המהוגן: (א) שלנשים יש פחות פוטנציאל לאינטלגנציה מגברים; (ב) שחלק ניכר מהסטראוטיפים האתניים -- יש בהם אמת [תיהיה אשר תיהיה הסיבה להווצרות התכונות הסטראוטיפיות לכל אתנוס ואתנוס].
(א)
http://web.maths.unsw.edu.au/~jim/women.html
(ב)
http://books.google.com/books?id=aZJIbcvhRj0C&pg=PA137&lpg=PA137&dq=david+stove+racial+and+other+antagonisms&source=bl&ots=-GWvFWmuzm&sig=A9KOwbOPiBhhi-g6hLFYcX2tP9k&hl=en&ei=YV1YTOHJC8GB8garjqmDCw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CBYQ6AEwAQ#v=onepage&q=david%20stove%20racial%20and%20other%20antagonisms&f=false
עכשיו - אני לא יודע אם סטוב צודק או טועה.
אינני דוגמאטי -- אני שוקל את הענין. בטח לא אתעקש להגן על נכונות עמדותיו כאן [אבל כן אתעקש להגן על זכותו להביען].
אבל מה שאני כן יודע הוא שרוב הציבור המהוגן [לפחות כלפי חוץ - במוצהר] יתנגד למאמרים אלו עוד לפני שהוא קרא אותם ולפני שראה מה יש לסטוב לומר - ולפני ששקל את נימוקיו -- וזאת מטעמים אידיאולוגיים - כי הרי "ברור שזה לא יכול להיות נכון". זאת אף על גב שעד לפני כמה עשרות השנים האחרונות - במשך אלפי שנים - היה באותה מידה "ברור מאיליו" ההיפך.
אבל המחשבה שאולי זה נכון מפחידה היום אנשים -- כי "תראו לאן סוג מחשבה כזה הוביל - לאושוויץ"...
[זה סוג הטיעון שמטיפים דתיים אוהבים להביא כנגד הדארוויניזם: זה רע כי היטלר הסתמך עליו.. ]
אז מי פה בעל דעות קדומות? מי ששוקל את דבריו של סטוב או מי שפוסל אותם מראש?
(אגב - תודה שאתה נגד המאמרים הללו של סטוב עוד לפני שפתחת את הלינקים שצירפתי ולפני שראית בכלל איך המאמרים בנויים ומה הם אומרים!
אם לא - אגב - אז אני מבקש סליחה על שחשדתי בכשרים..
אם כן - אז אשאל אותך אתה שאלה ששאלתי את שותףסוד לגבי הקבלה ושהייתי שואל את פוגמישו/דינו/שבח לגבי האבולוציה:
אילו מין ראיות היפותטיות היו כן משכנעות אותך באמיתות התיזות הנ"ל?
אם אין כאלה - גם לא דמיוניות - הרי שאתה מחזיק בתיזות ההפוכות בתור עקרונות אמונה דתיים - כאלה שמה שמשנה לגביהם איננו שהם דווקא נכונים, אלא שאסור לומר ההיפך ואסור אפילו לשאול לגבי היסודות של העקרונות הללו - שמא יתברר שאלו רעועים.
מבחינה זו אינך שונה, איפוא, משותףסוד ופוגמישו ודינו וכל השאר: אלא שהדוגמות שלך שונות.
ברור שבעיניך זה כל מה שמשנה: שהדוגמות שלך נכונות/טובות - בעוד אלו של פוגמישו וכו' שגויות/רעות.
אבל הרי לכל אחד ברי שהדוגמות שלו נכונות וטובות -- אחרת לא היו אלה דוגמות שהוא מחזיק בהן.)
והפסילה הזו של סטוב כמובן לא התבטאה רק במישור האינלקטואלי: זה הגיע לידי כך שחברי פארלאמנט דרשו מאוניברסיטת סידני לפטר את סטוב על דעותיו [ולא - כתיבתו איננה מתלהמת או קוראת לפעולה פוליטית או משהו כזה - אבל כן פרובוקאטיבית] --דרישה שמולאה.
פתאום כל מגיני זכויות האדם הללו שכחו מחופש הדעות והחופש האקדמי וזכויות עובדים -- אדרבא
בשם החופש האקדמי צריך לפטר מרצים כאלה, לפי ההגיון שלהם -- החופש הזה שמור רק למי שמביע דעות "טובות" - לא למי שמביע דעות רעות [כפי שנוכחנו לראות בפרשת "אם תרצו" השנה: לדרוש שיהיו גם מרצים ימניים הוא פגיעה בחופש האקדמי. ואילו לדרוש שכל המרצים יהיו שמאלנים הוא הגנה על החופש האקדמי..]. כנראה שדברי וולטר לא הטילו שורש: "אלחם בדעותיך אבל אלחם גם על זכותך לומר אותן"..
אותו הסיפור היה עם ווטסון -- הוא הרי לא התעקש, שוב אני אומר, לטעון שלשחורים פוטנציאל אחר מאשר ללבנים. הוא רק אמר שצריך לדון בזה ולא להניח כמובן מאיליו את ההיפך.
בעוד שמקרה של סטוב ניתן לדון על גדולתו הפילוסופית -- במקרה של ווטסון אף אחד לא פקפק בה - אבל ראה מה עשו לגדול הביולוגים החיים כיום רק בגלל שהעז לכפור בדוגמות!
