לימוד מקרא בלילה.אסור?

מסתברא ומשכיל

אני דווקא כן רוצה תשובות,וכבר אמרתי שם יוכיחו לי שטעיתי אחזור בי.
אבל מה לעשות שאף אחד מכם(הלבן,משכיל ומסתברא) לא נתן לי תשובה ראויה ענינית וישרה(משכיל לדוג')

אם תשים לב אני משתדל לעבור על חלקי התשובה שקיבלתי ולענות לעניין על כל פסקה וחלק בתשובה שנתנו לי,אתם בניגוד לי לא עושים את זה ומשתלחים בי בחמת זעם.


שנתחיל שוב?

ישראל ישראלי יהודי טוב שעובד לפרנסתו קשה במשך היום,ישראל ישראלי שלנו הוא יהודי פשוט לא יודע ספר גדול אבל לומר תהילים בדבקות ובהשתפכות הוא מאוד אוהב,אחרי שמר ישראלי חוזר מותש מהעבודה וגומר עם כל הסידורים
בין שעה 10 ל 11 נשאר לו זמן לומר תהילים(הוא לא יכול לחכות לאחרי חצות הלילה כי מר ישראלי צריך לקום מחר לעבודה)
מר ישראלי שלנו שומע שאומרים שאסור לומר תהילים בלילה
הוא בא לשאול את שלושת המכובדים שלנו(הלבן המשכיל מסתברא)מה לעשות?לומר תהילים בלילה או לא?

מצד אחד יש לכם יהודי שרוצה ללמוד קצת תורה מצד שני יש לכם את דברי הרב יוסף חיים:
"אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש, מיהו בליל שבת וליל יו"ט קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול, והגאון חיד"א ז"ל בהשמטות ספר פתח עינים כתב דעם הארץ שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב שרי לקרות בלילה ע"ש, מיהו נראה אם יודע לקרות פרק איזהו מקומן או פתיחת אליהו זכור לטוב שיש בסידורים באשורית ומנוקדים, יקרא אותם ויחזור אותם כמה פעמים וזה עדיף מלקרוא מקרא"

מה תגידו לו?

מיד קופץ עליו המשכיל שבחבורה:
"טיפש!יש אלפי ספרים מתורגמים לע' לשונות מתאימים לכל הגילים וכל ההבנות שכולם נכנסים לגדר תורה שבע"פ."ואי לכך ובהתאם לזאת אני אוסר עליך לומר תהילים בלילה.

למר משכיל כמובן שלא אכפת שמר ישראלי רוצה לומר דווקא תהילים(כמו שנוהגים כיום הרבה מאוד יהודים)לא אכפת לו שאמרו "אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ".
הוא כבר יתאים למר ישראלי שלנו בכוח איזה ספר בעניין תושבע"פ בדיוק כפי הההבנה של מר ישראלי(שאחרי כמה פעמים הוא כבר לא יעיף מבט לספר)או שייעץ לו לומר פתח אליהו עשרים פעם עד ש"יימאס" לו.

הלבן ומסתברא יענו לו שהוא סתם בא לקנטר כיון שהוא עוין את הקבלה ושהוא לא באמת רוצה תשובה וכו' וכו'

מה יעשה מר ישראלי שלנו יקרא או לא?

קידושין היא מצווה מן התורה וא' הדרכים של קידושין היא ביאה. באו חכמים ועקרו מצוות קידושין!

אשכילה בדרך תמים...

באבא תור.

כנראה לא למדת הרבה בבית המדרש של מיימוני ושותפיו.

איסור לימוד במקרא מעורר דינים היינו שמכיון שהמקרא הוא סתום ללמוד ויתכן שמחמת העדר ההבנה הראוי זה יגרום למתח ולכעסים על אי הבנתו ולא ידע להפיג את מתחו (כנראה זה הי' בעידן שלפני עכ"ח שאז כבר ניתן לפרוק כל הבעיות) וזה דינים.

אך בתושבע"פ ששם הכל סברות ישרות משמחי לב הרי אדרבה שכל שהוא לבד הוגה בתורה הרי יותר יעמיק בסברא ויביא אותו לידי שמחה גדלה והלילה יהפך לאור גלוי.

מלבד זאת הרי במגילה משמע שמקרא מגילה לגבי לימוד הלכה הוא ביטול תורה ואסור איפוא ללמוד תושב"כ כשיכול ללמוד תושבע"פ לעיונא.

ומעבר לכך נראה שאינך רוצה בתשובה כי כבר נאמרו כאן תשובות קילורין לעיניים ופשוטות.

באבא,

מדבריך המגוחכים אני רואה שלא באת אלא לקנטר ולכן אמנע מלהגיב יותר.

"היא חלה גם על קריאה בספר תורה ואת הגם הזה בקשה הקבלה לעקור."

היא חלה גם על לימוד דהתורה במקומות מטונפים ואת החלק הזה בקשה הלכה לעקור... אלא שאין זאת עקירה כשמגדירים מה מתי איך ואיפה ללמוד.

"ומה עם מי שאינו יודע ללמוד תורה שבע"פ?"

מה אתה חושב שתורה שבע"פ זה רק ללמוד גמרא?? יש אלפי ספרים מתורגמים לע' לשונות מתאימים לכל הגילים וכל ההבנות שכולם נכנסים לגדר תורה שבע"פ.

"פה כבר זה משהוא אחר,קודם כל היית צריך לשים את זה בסוגריים כיון שהעובדה שאינך נוהג ללמוד תורה שבכתב לבדה אינה קשורה לנושא המדובר.
(עדיף היה שלא היית מציין זאת כלל כדי לא לגלות קלונך ברבים)
חוץ מזה,היחס לתורה שבכתב ראוי לדיון מעמיק כשלעצמו."

אז אתה קורא בתורה שבכתב לבדה? או שאתה בעל קורא שצריך להכין את הקריאה, או שאתה ת"ח גדול שכבר בקי במפרשי תנ"ך, או שאתה כסיל שחושב שהוא יכול להבין מקרא בלי פירושי חכמנו. בכ"א, אני לא הגעתי לג' דרגות אלה.

אשכילה בדרך תמים...

תוקן על ידי - משכיל - 23/04/2004 17:25:40

פסוק מפורש נחשב בעיניך כחוט השערה???

"היעלה על דעתך שמצוות והגית חלה רק על קריאה בספר תורה???"
לא,אבל היא חלה גם על קריאה בספר תורה ואת הגם הזה בקשה הקבלה לעקור.

"אין בזה שום ביטול תורה" אמירה כזאת היא חוסר
יושר מוצהר.

" שהרי אפשר ללמוד תושבע"פ"
ומה עם מי שאינו יודע ללמוד תורה שבע"פ?(תקרא קצת לפני שאתה מגיב)

"ובכלל אנו לא רגילים לקרות במקרא בלי תושבע"פ חוץ משמו"ת ותהלים."

פה כבר זה משהוא אחר,קודם כל היית צריך לשים את זה בסוגריים כיון שהעובדה שאינך נוהג ללמוד תורה שבכתב לבדה אינה קשורה לנושא המדובר.
(עדיף היה שלא היית מציין זאת כלל כדי לא לגלות קלונך ברבים)
חוץ מזה,היחס לתורה שבכתב ראוי לדיון מעמיק כשלעצמו.

ומה עם אלה שכן רגילים?ולא אוחזים בהשקפה מעוותת?

תוקן על ידי - הבאבא_תור - 23/04/2004 11:11:43

בן יוסף,
בנית תילי תילים ותלית אותם על חוט השערה. תורה שבע"פ מפרשת את הספר תורה ומלאה במקראות וכל האיסור חל רק על קריאה בתושב"כ ולכן לא עקרה קבלה שום מצווה ואדרבא, היעלה על דעתך שמצוות והגית חלה רק על קריאה בספר תורה???
מה גם שהאיסור הוא רק עד חצות הלילה--זמן שליטת הגבורות--בשעה שהמצווה היא על כל הלילה.

בניגוד לדברי כו"כ האיסור הוא כן מוחלט (חוץ מזמנים והזדמנויות מסוימים (כמו תיקון ליל שבועות ולילות ר"ה ויוה"כ וי"א שבתות ויו"ט) ושווה לכל נפש.

אין בזה שום ביטול תורה שהרי אפשר ללמוד תושבע"פ ובכלל אנו לא רגילים לקרות במקרא בלי תושבע"פ חוץ משמו"ת ותהלים.

אשכילה בדרך תמים...

מוטי בוקר טוב

הקושי הוא לא רק "הכיצד ייתכן שיאסר תלמוד תורה "(ליתר דיוק כיצד ייתכן שהקבלה תאסור דבר המפורש בתורה)אלא גם כיצד הקבלה טופלת על התורה שבכתב האשמות חמורות כמו ריבוי הדינים בעולם?

הפסוק שציינתי הוא לא "כיהודה ועד לקרא" כהגדרתך.
הפס' הזה חשוב,כיון שברור שהוא מדבר על לימוד תורה שבכתב בלילה.
בנוסף הדיבור פה מכוון לפי פשטו ליהושוע(שהוא משלשלת הקבלה),אני מאמין שאתה מסכים איתי שיהושע אכן נכלל בהגדרה שלך:"כן יש ליחידי סגולה הרגשים דקים.דקה מן הדקה להימנע מעיון במקרא ע"פ השגתם.אמנם.אין זה איסור גמור האמור לכלל ישראל.אלא לפי מציאות זמנינו הוא נאמר רק ליחידים.(תלמידי חכמים)"
הכיצד הקב"ה מצווה עליו לעבור על דבר כזה שלפי מדרגתו לא ראוי שיעשה(כהגדרתך)?
[עד כאן למה הפסוק כן היה נחוץ]

אז לפי מה שהבנתי אתה טוען שזוהי מידת חסידות
ליחידים(א"כ אחרי זה אתה סותר את עצמך שהרי אתה מודה שהמקובלים הורו הוראה זאת לכלל הציבור).
אבל מה לעשות שאין דבריך עולים בקנה אחד עם דברי הבן איש חי שהבאתי:
"אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש, מיהו בליל שבת וליל יו"ט קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול, והגאון חיד"א ז"ל בהשמטות ספר פתח עינים כתב דעם הארץ שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב שרי לקרות בלילה ע"ש, מיהו נראה אם יודע לקרות פרק איזהו מקומן או פתיחת אליהו זכור לטוב שיש בסידורים באשורית ומנוקדים, יקרא אותם ויחזור אותם כמה פעמים וזה עדיף מלקרוא מקרא"

נראה בעליל שהוא לא תופס את זה בתור "מידת חסידות" המיועד רק ליחידי סגולה,
אלא לכלל הציבור מעם הארץ עד ליחידים שבדור.
ליתר דיוק הוא גם לא רואה בזה חומרה של מידת חסידות אלא חומרה למעלה מזה.
תשים לב הוא מביא את ההיתר של החיד"א לעם הארץ
ונראה שאין דעתו נוחה מהיתר זה והוא מצמצמם ומגביל אותו ככל האפשר(חוץ מזה,כמה פעמים כבר בן אדם יכול לחזור בלופ על פתח אליהו ופרק איזהו מקומן?)
תראה,ה"איסור" הזה תפס חזק מאוד והוא מאוד ידוע.אני לא מקנא במקובלים על כל ביטול התורה ההמוני שהם גרמו לעם ישראל!!!
בדידי הווא עובדא שדברתי עם קרובת משפחה שלי והצעתי לה שתקרא קצת תהילים(כרוב העולם הזמן הפנוי שלה לדברים האלה הוא בלילה)והיא ענתה לי שכשהיא היתה קטנה המורה שלה אמר להם שאסור לומר תהילים בלילה(שום פתח אליהו ושום איזהו מקומן).
ואני מאמין ויודע שזה לא המקרה היחיד לצערנו,
וכמו שאמרתי אני לא מקנא במקובלים על "שכרם" בנושא.



תוקן על ידי - הבאבא_תור - 20/04/2004 9:00:10

נתבקשתי להגיב.

בן יוסף היקר

שאלתך הדהדה גם אצלי זה מכבר.והיא במקומה.

לא תמצא איסור מפורש בחז"ל או בראשונים לקריאת מקרא בלילה.וכל ההשערות והמסמכים מהגניזות וכולי..תלויות על בלימה.ואין הם עיקר.

אני מבין שעיקר הקושי הוא בסברא."הכיצד ייתכן שיאסר תלמוד תורה "?(והפסוק שציינת.הוא כיהודה ועוד לקרא.ומכדי סברא הוא למה לי קרא)

לכן אשיב בסברא.

ישנם הרבה דברים בקבלת האר"י ז"ל.שנאמרו למצניעהן.(זה נמצא פעמים רבות בכתבי החיד"א.ועוד מקורות).ולא בא איסור זה לעקור ח"ו מצוות תלמוד תורה.אלא שכמו שאנו מבינין הימנעות מעיון בדברים המשמחים בשעת אבילות ל"ע ובט" באב.כן יש ליחידי סגולה הרגשים דקים.דקה מן הדקה להימנע מעיון במקרא ע"פ השגתם.אמנם.אין זה איסור גמור האמור לכלל ישראל.אלא לפי מציאות זמנינו הוא נאמר רק ליחידים.(תלמידי חכמים).אכן המצב העליון הוא שכל עם ישראל יהו באותה השגה גבוהה ויחושו את העניין הזה בין יתר ההרגשים הנעלים.לפיכך כמה וכמה אחרונים.בפרט מעדות המזרח והספרדים.הורו כמה הוראות מעין אלו לכלל הציבור.

אין ספק שבמקום שבו עלולה להימנע מצוות תלמוד תורה.גם רבנו האר"י ז"ל היה עוסק במקרא בלילה.(אם לא בייחודים וכיוצ"ב ואכמ"ל)


כעת אנחנו נמצאים בימי העומר .ונפוץ האיסור שלא להסתפר.שעניינו גבוה מאד לפי הקבלה.ואף על פי כן.כשראה רבנו הרש"ש שחזקו עליו דברי חביריו.ודרשו ממנו להסתפר.בעת שלא היתה ראויה לפי דעתו.מ"מ הוא ביטל דעתו והסתפר.

וכן הוא לגבי עתות הזיווג בדברי האר"י.ושאר עניינים שבהם הוברר שכוונתו ליחידים ולא בא חלילה לעקור דברי תורה.יש דברים הנראים סותרים גופי תורה והם הם עיקריה.

לא כולם זוכין.

איש ציפור
מוקפץ בשבילך.אולי תענה לי אתה.