אני דווקא כן רוצה תשובות,וכבר אמרתי שם יוכיחו לי שטעיתי אחזור בי.
אבל מה לעשות שאף אחד מכם(הלבן,משכיל ומסתברא) לא נתן לי תשובה ראויה ענינית וישרה(משכיל לדוג')
אם תשים לב אני משתדל לעבור על חלקי התשובה שקיבלתי ולענות לעניין על כל פסקה וחלק בתשובה שנתנו לי,אתם בניגוד לי לא עושים את זה ומשתלחים בי בחמת זעם.
שנתחיל שוב?
ישראל ישראלי יהודי טוב שעובד לפרנסתו קשה במשך היום,ישראל ישראלי שלנו הוא יהודי פשוט לא יודע ספר גדול אבל לומר תהילים בדבקות ובהשתפכות הוא מאוד אוהב,אחרי שמר ישראלי חוזר מותש מהעבודה וגומר עם כל הסידורים
בין שעה 10 ל 11 נשאר לו זמן לומר תהילים(הוא לא יכול לחכות לאחרי חצות הלילה כי מר ישראלי צריך לקום מחר לעבודה)
מר ישראלי שלנו שומע שאומרים שאסור לומר תהילים בלילה
הוא בא לשאול את שלושת המכובדים שלנו(הלבן המשכיל מסתברא)מה לעשות?לומר תהילים בלילה או לא?
מצד אחד יש לכם יהודי שרוצה ללמוד קצת תורה מצד שני יש לכם את דברי הרב יוסף חיים:
"אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש, מיהו בליל שבת וליל יו"ט קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול, והגאון חיד"א ז"ל בהשמטות ספר פתח עינים כתב דעם הארץ שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב שרי לקרות בלילה ע"ש, מיהו נראה אם יודע לקרות פרק איזהו מקומן או פתיחת אליהו זכור לטוב שיש בסידורים באשורית ומנוקדים, יקרא אותם ויחזור אותם כמה פעמים וזה עדיף מלקרוא מקרא"
מה תגידו לו?
מיד קופץ עליו המשכיל שבחבורה:
"טיפש!יש אלפי ספרים מתורגמים לע' לשונות מתאימים לכל הגילים וכל ההבנות שכולם נכנסים לגדר תורה שבע"פ."ואי לכך ובהתאם לזאת אני אוסר עליך לומר תהילים בלילה.
למר משכיל כמובן שלא אכפת שמר ישראלי רוצה לומר דווקא תהילים(כמו שנוהגים כיום הרבה מאוד יהודים)לא אכפת לו שאמרו "אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ".
הוא כבר יתאים למר ישראלי שלנו בכוח איזה ספר בעניין תושבע"פ בדיוק כפי הההבנה של מר ישראלי(שאחרי כמה פעמים הוא כבר לא יעיף מבט לספר)או שייעץ לו לומר פתח אליהו עשרים פעם עד ש"יימאס" לו.
הלבן ומסתברא יענו לו שהוא סתם בא לקנטר כיון שהוא עוין את הקבלה ושהוא לא באמת רוצה תשובה וכו' וכו'
מה יעשה מר ישראלי שלנו יקרא או לא?
נשלח ב-23/4/2004 22:35
קידושין היא מצווה מן התורה וא' הדרכים של קידושין היא ביאה. באו חכמים ועקרו מצוות קידושין!
אשכילה בדרך תמים...
נשלח ב-23/4/2004 19:45
באבא תור.
כנראה לא למדת הרבה בבית המדרש של מיימוני ושותפיו.
איסור לימוד במקרא מעורר דינים היינו שמכיון שהמקרא הוא סתום ללמוד ויתכן שמחמת העדר ההבנה הראוי זה יגרום למתח ולכעסים על אי הבנתו ולא ידע להפיג את מתחו (כנראה זה הי' בעידן שלפני עכ"ח שאז כבר ניתן לפרוק כל הבעיות) וזה דינים.
אך בתושבע"פ ששם הכל סברות ישרות משמחי לב הרי אדרבה שכל שהוא לבד הוגה בתורה הרי יותר יעמיק בסברא ויביא אותו לידי שמחה גדלה והלילה יהפך לאור גלוי.
מלבד זאת הרי במגילה משמע שמקרא מגילה לגבי לימוד הלכה הוא ביטול תורה ואסור איפוא ללמוד תושב"כ כשיכול ללמוד תושבע"פ לעיונא.
ומעבר לכך נראה שאינך רוצה בתשובה כי כבר נאמרו כאן תשובות קילורין לעיניים ופשוטות.
נשלח ב-23/4/2004 17:23
באבא,
מדבריך המגוחכים אני רואה שלא באת אלא לקנטר ולכן אמנע מלהגיב יותר.
"היא חלה גם על קריאה בספר תורה ואת הגם הזה בקשה הקבלה לעקור."
היא חלה גם על לימוד דהתורה במקומות מטונפים ואת החלק הזה בקשה הלכה לעקור... אלא שאין זאת עקירה כשמגדירים מה מתי איך ואיפה ללמוד.
"ומה עם מי שאינו יודע ללמוד תורה שבע"פ?"
מה אתה חושב שתורה שבע"פ זה רק ללמוד גמרא?? יש אלפי ספרים מתורגמים לע' לשונות מתאימים לכל הגילים וכל ההבנות שכולם נכנסים לגדר תורה שבע"פ.
"פה כבר זה משהוא אחר,קודם כל היית צריך לשים את זה בסוגריים כיון שהעובדה שאינך נוהג ללמוד תורה שבכתב לבדה אינה קשורה לנושא המדובר.
(עדיף היה שלא היית מציין זאת כלל כדי לא לגלות קלונך ברבים)
חוץ מזה,היחס לתורה שבכתב ראוי לדיון מעמיק כשלעצמו."
אז אתה קורא בתורה שבכתב לבדה? או שאתה בעל קורא שצריך להכין את הקריאה, או שאתה ת"ח גדול שכבר בקי במפרשי תנ"ך, או שאתה כסיל שחושב שהוא יכול להבין מקרא בלי פירושי חכמנו. בכ"א, אני לא הגעתי לג' דרגות אלה.
אשכילה בדרך תמים...
תוקן על ידי - משכיל - 23/04/2004 17:25:40
נשלח ב-23/4/2004 11:07
פסוק מפורש נחשב בעיניך כחוט השערה???
"היעלה על דעתך שמצוות והגית חלה רק על קריאה בספר תורה???"
לא,אבל היא חלה גם על קריאה בספר תורה ואת הגם הזה בקשה הקבלה לעקור.
"אין בזה שום ביטול תורה" אמירה כזאת היא חוסר
יושר מוצהר.
" שהרי אפשר ללמוד תושבע"פ"
ומה עם מי שאינו יודע ללמוד תורה שבע"פ?(תקרא קצת לפני שאתה מגיב)
"ובכלל אנו לא רגילים לקרות במקרא בלי תושבע"פ חוץ משמו"ת ותהלים."
פה כבר זה משהוא אחר,קודם כל היית צריך לשים את זה בסוגריים כיון שהעובדה שאינך נוהג ללמוד תורה שבכתב לבדה אינה קשורה לנושא המדובר.
(עדיף היה שלא היית מציין זאת כלל כדי לא לגלות קלונך ברבים)
חוץ מזה,היחס לתורה שבכתב ראוי לדיון מעמיק כשלעצמו.
ומה עם אלה שכן רגילים?ולא אוחזים בהשקפה מעוותת?
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 23/04/2004 11:11:43
נשלח ב-23/4/2004 01:13
בן יוסף,
בנית תילי תילים ותלית אותם על חוט השערה. תורה שבע"פ מפרשת את הספר תורה ומלאה במקראות וכל האיסור חל רק על קריאה בתושב"כ ולכן לא עקרה קבלה שום מצווה ואדרבא, היעלה על דעתך שמצוות והגית חלה רק על קריאה בספר תורה???
מה גם שהאיסור הוא רק עד חצות הלילה--זמן שליטת הגבורות--בשעה שהמצווה היא על כל הלילה.
בניגוד לדברי כו"כ האיסור הוא כן מוחלט (חוץ מזמנים והזדמנויות מסוימים (כמו תיקון ליל שבועות ולילות ר"ה ויוה"כ וי"א שבתות ויו"ט) ושווה לכל נפש.
אין בזה שום ביטול תורה שהרי אפשר ללמוד תושבע"פ ובכלל אנו לא רגילים לקרות במקרא בלי תושבע"פ חוץ משמו"ת ותהלים.
אשכילה בדרך תמים...
נשלח ב-20/4/2004 08:57
מוטי בוקר טוב
הקושי הוא לא רק "הכיצד ייתכן שיאסר תלמוד תורה "(ליתר דיוק כיצד ייתכן שהקבלה תאסור דבר המפורש בתורה)אלא גם כיצד הקבלה טופלת על התורה שבכתב האשמות חמורות כמו ריבוי הדינים בעולם?
הפסוק שציינתי הוא לא "כיהודה ועד לקרא" כהגדרתך.
הפס' הזה חשוב,כיון שברור שהוא מדבר על לימוד תורה שבכתב בלילה.
בנוסף הדיבור פה מכוון לפי פשטו ליהושוע(שהוא משלשלת הקבלה),אני מאמין שאתה מסכים איתי שיהושע אכן נכלל בהגדרה שלך:"כן יש ליחידי סגולה הרגשים דקים.דקה מן הדקה להימנע מעיון במקרא ע"פ השגתם.אמנם.אין זה איסור גמור האמור לכלל ישראל.אלא לפי מציאות זמנינו הוא נאמר רק ליחידים.(תלמידי חכמים)"
הכיצד הקב"ה מצווה עליו לעבור על דבר כזה שלפי מדרגתו לא ראוי שיעשה(כהגדרתך)?
[עד כאן למה הפסוק כן היה נחוץ]
אז לפי מה שהבנתי אתה טוען שזוהי מידת חסידות
ליחידים(א"כ אחרי זה אתה סותר את עצמך שהרי אתה מודה שהמקובלים הורו הוראה זאת לכלל הציבור).
אבל מה לעשות שאין דבריך עולים בקנה אחד עם דברי הבן איש חי שהבאתי:
"אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש, מיהו בליל שבת וליל יו"ט קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול, והגאון חיד"א ז"ל בהשמטות ספר פתח עינים כתב דעם הארץ שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב שרי לקרות בלילה ע"ש, מיהו נראה אם יודע לקרות פרק איזהו מקומן או פתיחת אליהו זכור לטוב שיש בסידורים באשורית ומנוקדים, יקרא אותם ויחזור אותם כמה פעמים וזה עדיף מלקרוא מקרא"
נראה בעליל שהוא לא תופס את זה בתור "מידת חסידות" המיועד רק ליחידי סגולה,
אלא לכלל הציבור מעם הארץ עד ליחידים שבדור.
ליתר דיוק הוא גם לא רואה בזה חומרה של מידת חסידות אלא חומרה למעלה מזה.
תשים לב הוא מביא את ההיתר של החיד"א לעם הארץ
ונראה שאין דעתו נוחה מהיתר זה והוא מצמצמם ומגביל אותו ככל האפשר(חוץ מזה,כמה פעמים כבר בן אדם יכול לחזור בלופ על פתח אליהו ופרק איזהו מקומן?)
תראה,ה"איסור" הזה תפס חזק מאוד והוא מאוד ידוע.אני לא מקנא במקובלים על כל ביטול התורה ההמוני שהם גרמו לעם ישראל!!!
בדידי הווא עובדא שדברתי עם קרובת משפחה שלי והצעתי לה שתקרא קצת תהילים(כרוב העולם הזמן הפנוי שלה לדברים האלה הוא בלילה)והיא ענתה לי שכשהיא היתה קטנה המורה שלה אמר להם שאסור לומר תהילים בלילה(שום פתח אליהו ושום איזהו מקומן).
ואני מאמין ויודע שזה לא המקרה היחיד לצערנו,
וכמו שאמרתי אני לא מקנא במקובלים על "שכרם" בנושא.
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 20/04/2004 9:00:10
נשלח ב-19/4/2004 16:31
נתבקשתי להגיב.
בן יוסף היקר
שאלתך הדהדה גם אצלי זה מכבר.והיא במקומה.
לא תמצא איסור מפורש בחז"ל או בראשונים לקריאת מקרא בלילה.וכל ההשערות והמסמכים מהגניזות וכולי..תלויות על בלימה.ואין הם עיקר.
אני מבין שעיקר הקושי הוא בסברא."הכיצד ייתכן שיאסר תלמוד תורה "?(והפסוק שציינת.הוא כיהודה ועוד לקרא.ומכדי סברא הוא למה לי קרא)
לכן אשיב בסברא.
ישנם הרבה דברים בקבלת האר"י ז"ל.שנאמרו למצניעהן.(זה נמצא פעמים רבות בכתבי החיד"א.ועוד מקורות).ולא בא איסור זה לעקור ח"ו מצוות תלמוד תורה.אלא שכמו שאנו מבינין הימנעות מעיון בדברים המשמחים בשעת אבילות ל"ע ובט" באב.כן יש ליחידי סגולה הרגשים דקים.דקה מן הדקה להימנע מעיון במקרא ע"פ השגתם.אמנם.אין זה איסור גמור האמור לכלל ישראל.אלא לפי מציאות זמנינו הוא נאמר רק ליחידים.(תלמידי חכמים).אכן המצב העליון הוא שכל עם ישראל יהו באותה השגה גבוהה ויחושו את העניין הזה בין יתר ההרגשים הנעלים.לפיכך כמה וכמה אחרונים.בפרט מעדות המזרח והספרדים.הורו כמה הוראות מעין אלו לכלל הציבור.
אין ספק שבמקום שבו עלולה להימנע מצוות תלמוד תורה.גם רבנו האר"י ז"ל היה עוסק במקרא בלילה.(אם לא בייחודים וכיוצ"ב ואכמ"ל)
כעת אנחנו נמצאים בימי העומר .ונפוץ האיסור שלא להסתפר.שעניינו גבוה מאד לפי הקבלה.ואף על פי כן.כשראה רבנו הרש"ש שחזקו עליו דברי חביריו.ודרשו ממנו להסתפר.בעת שלא היתה ראויה לפי דעתו.מ"מ הוא ביטל דעתו והסתפר.
וכן הוא לגבי עתות הזיווג בדברי האר"י.ושאר עניינים שבהם הוברר שכוונתו ליחידים ולא בא חלילה לעקור דברי תורה.יש דברים הנראים סותרים גופי תורה והם הם עיקריה.
לא כולם זוכין.
נשלח ב-7/1/2004 22:59
איש ציפור
מוקפץ בשבילך.אולי תענה לי אתה.
נשלח ב-6/1/2004 23:00
עוד מקור שסותר את האיסור
"כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך "
(בבלי ברכות ד ע"ב)
נשלח ב-6/1/2004 00:04
אישציפור אולי אתה יכול לענות לי...
תוקן על ידי - בן_יוסף - 06/01/2004 0:06:31
נשלח ב-16/11/2003 23:34
הלבן
לא נטפלתי לקבלה(בלי קשר לדעתי עליה).
פשוט הקושיה הזאת מציקה לי ואני מחפש אחר
תשובה שתניח את דעתי.
יש לי תחושה שהויכוח בינינו מובל למבוי סתום.
אני מבסס את את השאלה שלי על דברי הבן איש חי
שהיה מקובל וביסס את דבריו על האר"י.
ולפיו יש אסור ללמוד מקרא בלילה.
אתה מבסס את דבריך על שו"ע הרב שלפי מה שאתה אומר לא קובע בזה איסור.כנראה יש ביניהם מחלוקת(יכול להיות שזה בגלל שבשו"ע הוא מבסס את דבריו לפי הפוסקים בניגוד לפסיקות בסידור שלו שם הוא פוסק כמקובלים?)נראה לי שפה הוא לא מבסס את דבריו על האר"י.
תגיד אתה קראת את המקור שהפניתי אליו בתחילת השרשור?(אם לא אז זה קצת מסביר את ההודעות שלך)
והיה ולא תגיב(כמו שאמרת)בכל מקרה תודה שניסית לענות לי.אני עוד לא קיבלתי תשובה.
נשלח ב-16/11/2003 23:12
איני מבין מדוע נטפלת לקבלה, ועד לסגנון של: המסקנה בינתיים היא שהקבלה חולקת על התורה. ולכן זו הפעם האחרונה שאני כותב בנושא.
אני הוכחתי לך מהרמב"ם שכותב בפירוש שאדם גדול בתורה אינו צריך ללמוד תורה שבכתב כל יום, אלא מקיים מצות והגית בלימוד תורה שבע"פ, וא"כ אין לך להטפל בזה לקבלה.
מתי הוא נעשה כבר אדם גדול, מפרש הרמב"ם שם, דהיינו אחרי שסיים ללמוד את תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והיינו "כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע"פ" (ובסגנון דורותינו אלו: בקי בש"ס). ובפרטיות יותר, לדעת רש"י ורמב"ם והרא"ש, מאריך בזה בשלחן ערוך הרב הל' ת"ת פ"ג בקונטרס אחרון.
הבאתי משלחן ערוך הרב סי' תצד ס"ג, שאין האיסור הזה מוחלט וקצוב, כי אם "עיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה", ולכן לומדים תורה שבכתב גם בליל שבועות וגם בליל הושענא רבא, וגם עפ"י קבלת האריז"ל.
הבאתי לך שהמקור למנהג זה הובא במקובלים הראשונים בשם תרגום איכה ותרגום שיר השירים, וא"כ אין לך להזכיר שוב ושוב שמדובר בקבלה שכאילו חולקת על התורה, סגנון שנודף ממנו ריח מוזר. ודי בזה.
נשלח ב-16/11/2003 22:49
הלבן
מתי אדם כבר גדול בחכמת התורה עד שמספיק לו
עיון קליל בתנ"ך מדי פעם?
אתה שואל אותי "לאחר שיגדיל" אני שואל אותך "לפני שיגדיל" האם לא ילמד תורה שבכתב בלילה והרי לפי הקבלה אסור?
לפי מה שכתבת
אז אתה מסכים אתי שהפסוק מדבר על תורה שבכתב?
(אם כי לא רק.אבל אין לי מושג מאיפה למדים פה על תורה שבע"פ אולי לפי המילה "מפיך"?)
אני מסכים שהפסוק תקף גם לגבי תורה שבכתב וגם לגבי תורה שבע"פ.
אתה מסכים איתי שהפסוק תקף(בלי להתיחס למינון) גם לגבי תורה שבכתב וגם לגבי תורה שבע"פ.(ככה הבנתי מההודעה שלך)
אז אולי תסביר לי איך הקבלה מסייגת את הנאמר
רק לגבי תורה שבע"פ?
המסקנה בינתיים היא שהקבלה חולקת על התורה.
נשלח ב-16/11/2003 22:05
למרות זאת כותב הרמב"ם בפשיטות (הל' ת"ת פ"א הי"ב) שלאחר שיגדיל האדם בחכמת התורה יהי' עיקר לימודו בתלמוד, ורק בעתים מזומנים יקרא בתורה שבכתב.
האם לדעתך לא יקיים בזה מצוות והגית בו יומם ולילה (שכותב הרמב"ם שם ה"ח)?
האם נראה לך שכל הדברים האמורים ברמב"ם שם פ"ג הי"ג מדבר בתורה שבכתב?