לפי הסיפורים חסידים שהבעש"ט בא להרים את הכפריים והאנשים הפשוטים
אם ככה זה פיתרון
אבל ברור הוא שהיה גם אנשי מעלה שבשבילם החסידות היתה דרך בעבודת השם .
אבל האם זוהי דרך חדשה ובמקום או תוספת ?
נשלח ב-19/11/2003 14:56
זאת עליך לשאול את אותו בחור חסידי...
אם אנסה להוות לו שופר: סאטמר מייצגת קו מסויים ביחס לעולם היהודי ששונה מאוד מהקו החרדי המקובל ולבטח הדתי לאומי.
יכול להיות שעצם ההיבדלות מהעולם היהודי המודרני היא סוג של עמדה דתית חתרנית. אולי זה לא ניכר כל כך בסאטמר ויליאמסבורג או אנטוורפן, אבל אני חושב שהעדה החרדית בי-ם די מבטאת עמדה כזו.
כציוני אני אולי אפילו מעריך את עמדתם יותר מאשר את העמדה החרדית הקונבנציונלית.
נשלח ב-19/11/2003 14:32
ממללא,
מה חתרני בסאטמאר?
נשלח ב-19/11/2003 11:43
אמר לי פעם בחור חסידי שמה שמייחד חסידות הוא אידאולוגיה משותפת וחתרנית שמאגדת צבור של אנשים.
לכן לדעתו יש כיום 3 תנועות שנקראות 'חסידויות' וראויות להיקרא כך לדעתו:
חב"ד, ברסלב וסאטמר.
הפער בין כל קבוצה וקבוצה מחזק את דברי דלעיל.
נשלח ב-19/11/2003 08:59
ממללא,
הרב קוק באגרות הראי"ה (כרך א', איני זוכר את האגרת) ביכה את העובדה שגם החסידות הפכה ל'פרוסטע פרומקייט'.
תוקן על ידי - אריק123 - 19/11/2003 9:00:05
נשלח ב-19/11/2003 01:27
בעיני הכל הבדל של דוקטורינת פסיקה.
מהחומר שקראתי, החסידים נוהגים לפסוק, ובהתאם לכך גם לנהוג, גם על-פי הקבלה.
תוקן על ידי - עכנאי - 19/11/2003 1:29:13
נשלח ב-16/11/2003 13:49
מרידה ? צריך להגדיר גם במי מרדו החסידים הראשונים לי נראה לפחות שחוקרי החסידות יטענו שהחסידות היתה מאז ומקדם רק ההתעוררות לזה באה בכמה מאות שנים האחרונות
הם לא המציאו אותה הם גילו אותה מחדש
[ אפשר למצוא במשניות "חסידים הראשונים ... "]
נשלח ב-16/11/2003 12:42
נראה לי במחילה קצת שטחי לנתח תופעה כזו בצורה כזו.
החסידות - כוללת בתוכה כל מיני תופעות שצמחו באותה תקופה. בייסודה היו מעורבות דמויות רבות, שונות זו מזו. חלק מאותן דמויות מכוננות, כלל לא ברור מה היו בפועל. כך למשל דמויות מפתח כמו בעל התניא והר"נ מברסלב שדור אחד מפריד ביניהם והפערים המחשבתיים ביניהם עצומים.
בכל מקרה, אין ספק שהיה יסוד עממי בהתפשטות התנועה. מאין מרד סמימסד הרבני הקיים.
מצד שני, ברור שההגות החסידית לא צמחה יש מאין וניתן למצוא את גרעינה בקבלת האר"י וגוריו ואצל המהר"ל ואולי אף אחרים (מ' אידל מייחס השפעה למקובל הרב אבולעפיה וה'קבלה הנבואית').
שאלה שיש לנו יותר כלים לבחון אותה היא מה היחס בין החסידות דהיום לחסידות בדורותיה הראשונים. האם יש זרם חסידי כלשהו שמהווה המשך של אותה תסיסה רעיונית?
נשלח ב-16/11/2003 12:24
לדעתי המטרה היתה התקדמות , טענת הכיסוי היתה התיעלות .
והתוצאה בשטח היתה גם וגם , וגם התנתקות מחלקים חשובים מהמסורת של התורה , מה שגרם במובנים לא מועטים גם לנסיגה . (אם כי כאן ה"אשמה" [אם מותר לקרוא לזה כך] מוטלת גם על כתפי היהדות המסורתית ה"מתנגדית" שלא בחלה במחלוקת חריפה וקשה , כדי לנסות לעצור את המהלך הזה .)
