שייך איש עסקים שלא ייהרג על פמשו"פ?

לאחרונה אני נקלע עם אנשי עסקים לרגל איזו עבודה שנזקקתי להם בגללה.

מדובר ביהודים שומרי תומ"צ וגם בעלי צדקה ברמה מכובדת. שמתי לב שכאשר הם עוסקים בהוצאות פרטיות, משתנים הגוונים כשם שפרצופיהם שונים. יש לרג'ים ויש קמצנים, אבל כשמדובר בביזנס, אין פרגון של פרוטה. שאלתי כמה מהם והתשובה הכללית היא שזה הכלל בביזנעס לשמור על כל פרוטה כדי להיות רווחיים.

אבל מדובר גם בכאלה שאין מה לחשוש שלא תהיה להם פרנסה בעקבות וויתור על כמה שקלים לבעל מלאכה העמל לפרנסתו.

אנשי עסקים הם מטרה כך כך קלה בכל מה שקשור להאשמתם בתאוות בצע וכו', ביחוד אם הם אכן מצליחים להביא לביתם (לא אעיז לרמוז, כמובן, שיש בכך מידה מסויימת של צרות עין).

כמי שבילתה (ומבלה) את מיטב שנותיה בעולם העסקים אני יכולה להעיד שיש ויש, כמו בכל ציבור. אין צורך לקפוץ להכללות. יש נוכלים ויש אנשים נקיי כפים וברי לבב. יש תאווי בצע וצרי לב, ויש טהורי כוונות וישרי דרך.

איני בקיאה (אני מרשה לעצמי לחשוב שזה כמו רוב, אם לא כל, המגיבים כאן) בפרטי המקרה נשוא הטרוניה של קונילמל, אך אפנה את תשומת לבם של חכמי הפורום לכך שלאיש עסקים הפועל בשמה של חברה (או של משקיעים סתם) יש חובה מוחלטת לבעליה של החברה (כלומר לבעלי המניות שלה), ואם שמט מזכויותיהם וויתר על המגיע להם, הרי זה גזל שלהם. גם על האינטרס שלהם צריך להגן.

וכך ראוי. צדקה לעשות בכסף הפרטי, ולנקוט משנה זהירות בכספים שאתה, כאיש עסקים, רק נאמן שלהם עבור בעליהם\המשקיעים.

כשקופצים לשפוט, גם את זה צריך לקחת בחשבון.

דברתי על אנשים שבשאר תחומי החיים הם נפלאים (ללא הכללה גורפת אלא כהצבעה על נטייה).

הנקודה היא שפשוט שבתחום הבאת הטרף לביתם טוב הלב נעלם ומופיעה כמין חיה טורפת. בארה"ב כמדומני שזה הפך אצל רבים לאידיאולוגיה שבביזנס אין 'שולחן ערוך'.

אכן, לצערי נתקלתי באנשי-עסקים חרדים שמוכנים גם להונות את רעיהם כדי לשמור על ה"עסק":
http://tora.us.fm/emt/mlm_alonim.html

הם מוכרים ביוקר, מרכך-מים שעולה בשוק כחצי מחיר, ועוד טוענים שהוא "מסובסד", והרי זו בדיוק ההגדרה ההלכתית של הונאה ("ההונאה שתות" = הפקעת מחיר של 20%, כאשר הלקוח לא מודע לה).

ואנשים מאמינים להם בלי בדיקה, כי הם מסתנוורים מ"ההזדמנות העסקית", שגם היא לא אמיתית.


תוקן על ידי - אראלסגל - 19/11/2003 21:31:05

יהוסף, כדבריך נחכה לקוני

ואני אבהיר רק למה היתה כוונתי באומרי, "איבדו את הרגש"

הרי מדובר באנשים שומרי תורה ומצוות,וקוני אף ציין שהם בעלי צדקה ברמה מכובדת, ז"א, שאפילו הצדקה אותה הם נותנים, היא לפי שורת הדין, הם עשירים הם נותנים הרבה. כלומר: לכאורה אלה אנשים טובים מאוד, אך מה לעשות והם מפרידים בין נתינת הצדקה כמצווה, לבין ראית הצדקה כדבר שבא על מנת לתקן אותך,להשיג שלמות במידה.נתינת הצדקה מן הראוי שתהיה האינטרס של האדם המצווה.
וכבר חכמינו עמדו על זה, שבני אדם חושבים שאם הם נותנים פעם בחודש הרבה, זה פותר אותם מכל המצוות הנקרות בדרכם, המעשים הקטנים, המצוות הקונות שאדם יכול לעשות עם חברו, ועצם הנתינה שלו תחשב לו כקבלה. הוא יעלה בסולם המעלות, הוא יהיה "יותר גבוה במעלה".



בתחילה המצווה היא כדי לתת מסגרת, אבל האדם ה"מתפתח" בעל העסקים ה"מחובר" עם הזמן אמור להבין מי הוא העומד לפניו, ואמור להבין שנופלת לידיו הזדמנות לעשיית מצווה והוא "יתחשב" בין הראיה החדה של עסקים לחוד צדקות לחוד! ויראה את מצוות הצדקה-: שה' עושה לו צדקה, כפי שנאמר על אברהם. "ויחשבה לו לצדקה". זה שה' מזמן לבעל העסקים מצוות צדקה , צריך לשמח אותו, ועל כך אמרו: "הווה רץ למצווה קלה כלבחמורה"

נראה שהחרדים אימצו את השיטה/קלישאה המערבית
"עסקים לחוד, צדקות לחוד!"

בתורה הכל מחובר! השילוב של: עשיית חסד ומשפט וצדקה בארץ, זה האידיאל, ימות המשיח




תוקן על ידי - איקה - 18/11/2003 9:45:31

איקה היקרה

אני הבנתי שקוני מדבר על אנשים טובים.

טוב נחכה לו בעצמו...

יוהסף יקר

למה יש לי את ההרגשה שקוני מדבר על אנשי עסקים שכבר איבדו את הרגש, וזאת תוך קריאה בין השורות, יכול להיות ואני טועה, ותבוא האמת ותעמידני במקומי.

קוני היקר

גם האדם שיש לו מספיק כסף, איכשהוא, הוא מעוניין להמשיך לעסוק בפרנסה, נניח כתחביב, וא"כ נדמה זאת לצורך העניין, למסע לטיול, ברור שמי שנוסע לטיול, אינו בהכרח זקוק מבחינה מוסרית, לוותר על הטיול לצורך צדקה ברמה הממוצעת.

זה מה שיגרום גם שלא לוותר יותר מדאי בביסנס, כי אז עיקר האקשן של הכיף והטיוליאקשן, יילקח ממנו. הביזנעס משמעותו להרוויח, והוויתור פירושו אי התמדה ושלמות של הביצוע.

אדם זה אם ישים לב, במידה ולבו לב אדם, אחרי הויכוח עם הצבעאי נניח, ייתן לו איזה טיפ כמחווה אנושית, באופן נפרד מהסחר, ואז יבוא הכל על מקומו בשלום.

קוני ידידי

הלא על זה/אלה נאמר: כסף יעוור עיניי צדיקים! שהם לא רואים, ואינם מרגישים את האדם הנמצא מולם- הכסף מסנוור אותם.

האמת היא שהבעיה של בני האדם המאמינים , שומרי תורה ומצוות,הם אינם מחוברים באמת לתורה- אצלם, לא הכל לומדים מהתורה- התורה בשבילם היא לא אחת! שלם אחד! שמתחלק לפרטים!

היא חלקים חלקים,פרטים פרטים,הם אינם רואים את השלמות שבה, וככה גם נראות המסקנות אליהם הם מגיעים


והרי על אלה מדבר הרמב"ם שהשלמות הכי נפוצה שאנשים שואפים אליה (בכללם שומרי תורה ומצוות) היא שלמות הכסף, הקנין..

"ראשיתן והיא הגרועה שבהן, והיא אשר כלים עליה כל אנשי הארץ, והיא שלמות הרכוש, והיא מה שימצא לאדם מן הממון, והבגדים, והכלים, והעבדים, והקרקעות וכיוצא בהם, ואף אם יהיה האדם מלך גדול הוא מן המין הזה..."

"מורה" חלק שלישי פ' נד




תוקן על ידי - איקה - 18/11/2003 3:17:32