|
|
| נשלח ב-18/11/2003 16:28 |
 |
| |
האדם כנתון אמפירי
ישנם הרבה דיונים בפורום הזה שנושאם הוא האדם ,אופן פעולתו ואורח מחשבתו . ישנם דיונים על בחירה חופשית ועל מניעים ראשוניים לבחירה . דיונים על רצון חופשי ועל 'נגיעות' . דיונים על מחשבה רציונלית ועל נטיות מיסטיות . אני חושב שיש מקום לדון על האופן שבו דנים בשאלות כאלה ועל העקרונות המנחים בדיונים מסוג זה .
ממשנתם של יום וקאנט למדנו שאין האדם נולד עם ידיעות על הטבע . כדי לדעת משהו נתון עליו להתבונן במציאות ולראות איך היא פועלת ואין הוא יכול לבנות מדע טבע שתתבסס על עקרונות שכליים צרופים . תפקידו של השכל הוא לפרש ולסדר את מה שנתון אמפירית ולא ליצור מידע על העולם . גבולות היכולת של השכל לבצע את התפקידים האלה שנויים במחלוקת ואכמ"ל , אבל העיקר הבסיסי של כל מדע הוא שבמדה ומתייחסים למציאות שבו יש ריבוי של אפשרויות הרי שהקביעה איזה מן האפשרויות היא המתקיימת בפועל תלויה במציאות עצמה ואיננה ניתנת להגזר מעקרונות שכליים בלבד . (כמובן שצריך להגדיר מה נחשב בגדר 'אפשרות' ושוב אכמ"ל) .
הבה נראה איך צריך לגשת לשאלות אודות טבע האדם לאור עיקרון זה . כאשר מישהו טוען למשל שהמניע הראשוני לבחירה אצל אדם הוא טובת עצמו (או מה שזה לא יהיה) , איך אנו אמורים לנתח את זה ? השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול הוא האם זהו הציור האפשרי היחיד . כלומר , עלינו לנסות לצייר לעצמנו כיצד נראה עולם שבו הטענה האמורה איננה נכונה . אם בלתי אפשרי לצייר מציאות כזאת אז אפשר לומר שהטענה הזאת היא מוכרחת על פי עקרונות שכליים בלבד (אם כי כאמור יש לברר מה פירושה של אי אפשרות זו . לדעת פילוסופים רבים זה יכול להיות רק אם יש סתירה לוגית ושוב אכמ"ל) . מצד שני אם אנו יכולים לצייר לעצמנו עולם שבו המצב שונה הרי שלקביעת עמדה נצטרך לפנות למציאות ולשאול את פיה .
האדם הוא נתון אמפירי . הוא חלק מהטבע והמציאות . אם אנו רוצים לנבא את אופן התנהגותו של אדם איננו יכולים לעשות זאת על פי עקרונות שכליים . למשל , כאשר אדם צריך לבחור בין שני אפשרויות הרי שמבחינה שכלית צרופה שני האפשרויות אפשריות . במדה ואנו יכולים לנבא מה תהיה בחירתו בפועל הרי שזה נובע מנסיון קודם לגבי אופן התנהגותם של אנשים בכלל או של איש זה בפרט . אותו דבר נכון לגבי אופן מחשבתו של אדם – איננו יכולים לדעת אלו מסקנות מסיק אדם מאלו נתונים מבלי להזדקק לנסיון אודות דרך מחשבתו של אדם . והדברים נכונים גם בנוגע לידיעת האדם אודות עצמו .
המטפיזיקה והפילוסופיה אינם יכולים ללמד כלום על מה שקורה בפועל בעולם המציאות . והאדם הוא חלק מעולם המציאות ולכן אין דינו שונה .
השאלה היא מה אומרת לנו התובנה הזאת ? על כך בהמשך .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2004 08:23 |
|
| |
רק הערה
מסתמא כשאתה אומר שלא ניתן לשער מראש מחשבת אנוש אלא ע"י ניסיון, כוונתך גם לניסיון בסיסי בלבד, ולא ניסיון לגבי נתון ספציפי.
אין לנו הרי צורך להכיר את רוב העולם כדי להניח שכולם רוצים שלווה הנא ואושר וכיו"ב. כך אין אנוט צריכים ניסיון מפורט ונרחב לגבי רצון החיים, בתחילה אנו לומדים זאת מעצמנו כתכונת אדם, ואז אנו מסיקים בדרך היקש שהוא יכול להיות בהחלט עיקרון אפריורי טהור, על כל הסובב אותנו. קנט למשל, שילב באופן דומה בין הניסיון לתובנות המושרשות באופן אפריורי, המסווגים אצלו במה שמפורסם בשם "קטיגוריות".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2004 02:35 |
|
| |
אידך
תיתי לך שהעלית את אשכולי מתהום הנשייה . משכתי ידי מהנושא מחוסר ענין לציבור , אבל הנה טעיתי .
להערותיך :
לגבי ויטגנשטיין אודה ולא אבוש שאינני בקי . ואדרבה מאחר והנושא מעסיק אותי מאד אני מבקש ממך להרחיב .
לגבי האפשרות לגזור דדוקטיבית מתוך מושגים . זה קשור להערה הראשונה . אני שבוי בידי התפיסה הלקוחה מהלוגיקה המתמטית האומרת שגזירה דדוקטיבית אין לה ולא כלום עם המחשבה האינטואיטבית המוכרת לנו . גזירה דדוקטיבית היא פשוט תהליך שבו לוקחים רצף של סמלים בעל מבנה מסויים והופכים אותו לרצף אחר של סמלים , כאשר בין הרצף המקורי לבין רצף הסמלים המתקבל מתקיים יחס ידוע (הנקרא בלשוננו יחס הגרירה) , המוגדר בספרי הלימוד על לוגיקה. כדי לגזור דדוקטיבית מהמשפט 'X הוא אדם' תכונות אחרות של X , צריך לפרק את המושג אדם למרכיביו ולהציג אותו כרצף סמלים מתאים . ברצף הזה יהיו סמלים מהלוגיקה יחד עם סמלים חדשים שהתיאוריה מכניסה (הסמלים הם העצמים והיחסים שהתיאוריה עוסקת בהם). המשמעות של הסמלים החדשים יוגדר באמצעות אקסיומות , שהם לא יותר מרצפים של סמלים בעלי מבנה מתאים המורכבים מרישא וסיפא ובין הרישא והסיפא הסמלים -> או <-> (אם-אז ואם ורק אם) . מכיוון שכך , ניתן להגדיר באופן שרירותי כל דבר שרוצים על ידי הכנסת סמלים שרירותיים ואקסיומות שרירותיות וכך לקבל אינסוף טאוטולוגיות באמצעות כללי הגזירה של הלוגיקה .
אם הקטע האחרון מבלבל אותך , אז כל מה שאני רוצה לומר הוא שאין מושגים 'טבעיים' . מושג הוא משהו שרירותי . בכדי שלתהליך הגזירה הדדוקטיבית תהיה רלוונטיות כלשהי לגבי המציאות הרי שצריך ליצור הקבלה בין העצמים , היחסים והאקסיומות שהמושג כולל לבין עצמים יחסים וחוקים שמתקיימים בטבע או בדמיון . בשביל ההקבלה הזו עצמה אי אפשר להשתמש בגזירה הדדוקטיבית . וכן הוא לגבי מושג האדם , אנו צריכים קודם לדעת האם המושג שלנו אודות האדם שממנו אנו רוצים לגזור דדוקטיבית , אכן מקביל לאדם הנתון במציאות . אנו צריכים להתחיל ממידע יסודי אודות אותם אובייקטים הנתונים לנו בנסיון ושלהם אנו נותנים את השם 'אדם' – מידע שאינו ניתן לגזירה דדוקטיבית.
מכיוון שכל הדברים הללו מניחים בעצם את ההבחנה בין האנלטי לסינתטי , אני מבקש ממך להרחיב אודות השקפתו של ויטגנשטיין וגם אודות השקפתך . זה יהיה מרענן מאד בשבילי (למען האמת , אני די משתעמם מהתיאוריה שהבאתי כאן) . התרשמתי שהתיאוריה הזאת כלולה בעצם בתיאוריה של 'ויטגנשטיין הראשון' , ואם כך אתה מדבר כנראה על 'ויטגנשטיין השני' . תקן אותי אם אני טועה . הידיעות שלי אודות ויטגנשטיין שטחיות מאד .
ולגבי ההערה השלישית . מכיוון שאדם קרוב אצל עצמו , יש להיזהר מהשליות הנוצרות מהבטחון הנובע מהיכרותינו הבלתי אמצעית עם עצמנו . אבל אין הכי נמי , יכול להיות שרבים מהדברים הנאמרים בפורום נובעים מהכרה אמפירית . רציתי לומר רק שצריך לזכור את הנ"ל .
אני מקווה להמשיך לדון גם בנושא המקורי של האשכול – מה אומרת לנו ההבנה שהאדם (וזה כולל גם אותנו עצמנו) הוא חלק מהטבע ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2004 00:31 |
|
| |
רק עכשיו עליתי במקרה (אותיות רק מה', כנודע), על האשכול המעניין הזה שידידנו מציץ פתח ואח"כ זנח. ובכן, ראשית דבר אני קורא אל מציץ ונפגע: הצצנו, נפגענו ואנו תובעים המשך!
לגוף העניין, יש לי הרבה הערות ושאלות:
ראשית, האם לדעתך האבחנה בין משפטים אנליטיים לסינתטיים (שליה אתה רומז) עדיין "מחזיקה מים" אחרי ויטגנשטיין? (את עמדתי אפרט אולי בהמשך).
שנית, ואפילו כן, האם אין אמיתות שניתן לגזור דדוקטיבית מן המושג 'אדם'?
ושלישית, אפילו לא, למה שלא נניח כי משתתפי הפורום מדברים על "טבע האדם" מתוך הכרה אמפירית?
אידך גיסא
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.
|
