מדוע נברא האור ביום הראשון

בבר מצוה היום שמעתי סיפור שבבחינה שאלה המורה את הילדים (כיתה ב') מדוע נברא האור ראשון, ביום אחד.
הילד ענה תשובה של ילד (כדי שהקב"ה יוכל לראות מה הוא עושה). כששאלו אותי מה התשובה הנכונה עניתי שאם הייתי יודע מה התשובה הנכונה הייתי ראש ישיבת חברון לפחות...

אבל, לגופו של ענין, השאלה באמת טובה- מדוע ברא השי"ת את האור ראשון?



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

אולי יש לתת את הדעת על כך.  כי התורה לא קוראת ליום הראשון -ראשון, כמו בהמשך, אלא יום אחד.

אחד היא יחידה עצמאית  בלתי תלויה בהמשך, מה שאין כן אם היה כתוב ראשון

במהות הזמן ראו במאמרו של הרב מנחם כשר "מושג הזמן בתורה, בספרי חז"ל והראשונים", תלפיות ה [ג-ד] עמודים 799-815.

כאן אנחנו נכנסים לסמנטיקה, וקצת אפולוגטיקה. מהו יום? אם יום הוא מזריחת השמש בכדור הארץ ועד זריחתה למחרת, הרי שעד שלא נוצרו שני אלה, השמש וכדור הארץ, לא היו ימים. אבל "יום" ניתן להגדיר גם באופן אחר. למשל - סיבוב שלם של כדור הארץ סביב צירו. אם זו ההגדרה, הרי שאין צורך כלל בשמש. "יום" הוא יחידת מידה לזמן, וככל יחידת מידה, ברגע שיש לי למה להשוותו, אני יכול למדוד אותו. למשל, לקבוע ש"יום" הוא משך הזמן שלוקח לאור לעבור 25,902,068,371.2 קילומטרים בקירוב*.

ראשית הזמן היא ביצירה עצמה. אין "לפני" הבריאה, כי הבריאה כללה גם את הזמן. אבל מרגע שנברא הזמן, יש "ימים" במובן של יחידת מידה.

כמובן, שהדברים אינם מהוים פירוש של פשט לימים שבפרשת בראשית, בשום אופן.



* אמת מידה שמצריכה גודל מסויים של היקום, ויש להניח שזה היה גודלו של היקום בקירוב בתום היום הראשון לבריאה, ואכמ"ל.

_________________

האם גם היו ימים?

נישט,

הפיזיקה המודרנית טוענת שבראשית היה אור, הרבה הרבה לפני שנבראו השמש, הירח והכוכבים.

_________________

מה וממה היה האור שלפני בריאת השמש הירח והכוכבים?

הלך,
למה לדעתך ה'זמן' , ה'מרחב' או ה'תנועה' מופשטים. איני רואה שום יכולת להבין שום דבר שאינו מופשט בלי להיזקק לאחד המושגים הנזכרים או לשלשתם.
נ.ב. אולי התכוונת 'בלתי ניתנים לתפיסה מושלמת או לתיאור'?

אפשרי

התאמה לתפישה החושית ולא המופשטת. 3 אלו שציינת זוקקים הבנה מופשטת.

וביחס לדברי מימוני

ברוח רג"ן - האור הוא גם ביטוי לדבר הראשוני במישור האסטתי המקפל בתוכו הרגשה אתית - נעימות הבריאה.

לעומת זאת, לפי העמדה האחרת, [זו שעולה מפירושו של רש"י, ואכ"מ] לפיה, אין בסיפור בריאת העולם, משום 'ידע' אינפורמטיבי על התהוות העולם, או לכל הפחות אין זו משמעותו של סיפור בריאת העולם.   והמשמעויות שלצרכם נכתב סיפור זה הן שונות לחלוטין, כשהמכנה המשותף בין הפרשנויות האחרות, היא זו שהסיפור מלמד את האדם אודות עצמו במעמדו כלפי העולם או הא-ל, ולא מלמדת את האדם אודות העולם או הא-ל לכשעצמם. 
לפי עמדה זו, אכן יש מקום לשאלתו של למך, מה טעם קדם ה'אור' לכל שאר הברואים.
מכאן, שאופיה של התשובה אמור להתבסס על תפיסתו של האדם את מכלול המציאות האנושית, ובתפיסה זו, הרי שהיה צריך להקדים את בריאתם של הזמן, המקום, והתנועה, לבריאת האור, שכן שלשת התפיסות שהוזכרו קודמות לתפיסת ה'אור'. 

הדיון  בשאלה שכזו אפשרי רק אחר בירור משמעותו של סיפור בריאת העולם המסופר בפרשת בראשית.
העמדה הנפוצה, הרואה בסיפור בריאת העולם תיאור היסטורי-פיסיקאלי, של התהוות היקום וסדר התהוותו, אינה יכולה לראות בשאלה זו שאלה של ממש, [למך, זוהי התשובה לילדך בן ה7] שכן שאלה זו היא שאלה על 'עובדה' נתונה. [שאלות על עובדות לעולם יגיעו למבוי סתום, בו ניאלץ או לעצור, או לעבור למישור מטאפיסי, תיאולוגי, מיסטי, דתי] (אף הרמח"ל, שהוא נציג מובהק של ה'קבלה' שמנסה להתחקות על משמעותו של הטבע והיקום, מבהיר, [בכמה מקומות, הבולט שבהם הוא בקל"ח פתחי חכמה] כי אין לשאול, למה ה'ספירות' (שהן המקבילות ל'עובדות' במשנתם של מוקבלים) הן כאלה ולא כאלה.)

א- בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
השמים קודמים לארץ, והם הפנימיות של הארץ. הכל מתחיל מהרוח.
ב- כמו שאתה מסביר לו שיש אלהים. כשאבא שלי סיפר לי על אלהים בגיל 5, אני זוכר שהאופן שבו הבנתי את הדבר היה באופן הטהור והפשוט ביותר, ועד היום אני נאחז באותה הבנה. האמת היא שאני זוכר שזה היה ברור.