| נשלח ב-22/11/2003 18:15 |
|
| |
מדוע נברא האור ביום הראשון
בבר מצוה היום שמעתי סיפור שבבחינה שאלה המורה את הילדים (כיתה ב') מדוע נברא האור ראשון, ביום אחד.
הילד ענה תשובה של ילד (כדי שהקב"ה יוכל לראות מה הוא עושה). כששאלו אותי מה התשובה הנכונה עניתי שאם הייתי יודע מה התשובה הנכונה הייתי ראש ישיבת חברון לפחות...
אבל, לגופו של ענין, השאלה באמת טובה- מדוע ברא השי"ת את האור ראשון?
"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2009 10:57 |
|
| |
הלך,
שמח אני לראות, כי אכן פרשתי את דבריך נכוחה, ובאמרך 'מופשט' התכוונת, לבלתי ניתן להגדרה.
ואכן, זמן, מרחב, ותנועה, לא ניתנים להגדרה ברורה, רק בשל היותם כה קרידנלים לחשיבה, אכן, עדיין לא הובהר דיו, מפני מה התו' לא התייחסה למושגים אלו. או בנוסח אחר, מה התו' 'מלמדת' או 'מראה' בכך שהיא מדלגת אל 'תוך' העולם, ולא אל 'מבנה' העולם הבסיסי.
האם זהו רמז קדום, ל'אין דורשין במעשה בראשית'? לכל המסתכל מה שלמעלה ומה שלמטה רצוי לו וכו'?
נ.ב. ראויה לציון פרשנותו הידועה של ה'ספורנו' ויש ודאי עוד ההולכים בעקבותיו, כי המילה 'בראשית' מורה על בריאת הזמן. (אגב, פילוסופים רבים, כשהבולט שבהם בעת החדשה הוא לייבניץ, סבורים, כי אין זמן ללא עולם, כך שלא ייתכן לדבר על בריאת הזמן ללא בריאת העולם(בשונה מניוטון, לדוגמא) ובכך בעצם דוחים את פרשנותו של ה'ספורנו', גם הפיסיקה המודרנית נזקקת לתפיסה זו(אבל בזה אני לא כ"כ מבין.....))
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2009 07:57 |
|
| |
אפשרי
חשוב במושגי הילד (-ולא רק ילד) - הוא מאוד מתקשה להבין מהם זמן,מרחב, תנועה - הוא מזהה אותם אבל לא כמושגים. מצד תפישת האדם שלושת אלו נתפשים כדברים חושיים - קונקרטיים אלא כהגדרות. לעומת זאת אור נתפש כעובדה קונקרטית.
ובפרט אם נניח כי התורה דיברה כלשון בני אדם ובפרט בדורות קדומים שמסתבר שלרבים מהמבוגרים היתה תפישה כשל ילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 20:53 |
|
| |
יאיר אז הכוכבים המדוברים הם מעל לשמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 20:29 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
כיון שבני אדם בימים ההם חשבו שהגשם בא ממים שנמצאים מעל השמים, סופר להם בסיפור הבריאה שיש מים מעל השמים וגם אותם ברא ה'.
לפי זה, הילד צדק. האור הוא הדבר הראשון שמתאים לבני אדם לחשוב שצריך לברוא לפני כל דבר אחר, ולכן זה מה שנזכר ראשון בסיפור הבריאה. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו |
|
בענין המים שמעל השמים: תגליות חדשות (בעצם, כבר ישנות) מצאו שמליוני כוכבים גדולים הרבה מכדור הארץ מכילים קרח שהוא בעצם מים בצורה מסויימת. והכמויות שם הם פי מליונים מהמים שנמצאים על כדור הארץ.
בנוגע לבריאת האור תחילה: לא הבנתי, למה לא שאל למה נבראו השמים ביום שני, התגלתה הארץ ביום שני וכו' וכו'. אי אפשר לשאול כאלו שאלות, כי אין לדבר סוף, מה שלא היה נברא ביום ראשון, היית שואל למה זה נברא ראשון - זה ע"פ פשט.
ע"פ דרוש וכו' יתכן שיש לזה הסבר - כמו אור הוא בריאה הכי רוחנית, ועוד ועוד אבל הפשט הוא כנ"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 13:00 |
|
| |
אולי יש לתת את הדעת על כך. כי התורה לא קוראת ליום הראשון -ראשון, כמו בהמשך, אלא יום אחד.
אחד היא יחידה עצמאית בלתי תלויה בהמשך, מה שאין כן אם היה כתוב ראשון
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 12:38 |
|
| |
במהות הזמן ראו במאמרו של הרב מנחם כשר "מושג הזמן בתורה, בספרי חז"ל והראשונים", תלפיות ה [ג-ד] עמודים 799-815.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 09:03 |
|
| |
כאן אנחנו נכנסים לסמנטיקה, וקצת אפולוגטיקה. מהו יום? אם יום הוא מזריחת השמש בכדור הארץ ועד זריחתה למחרת, הרי שעד שלא נוצרו שני אלה, השמש וכדור הארץ, לא היו ימים. אבל "יום" ניתן להגדיר גם באופן אחר. למשל - סיבוב שלם של כדור הארץ סביב צירו. אם זו ההגדרה, הרי שאין צורך כלל בשמש. "יום" הוא יחידת מידה לזמן, וככל יחידת מידה, ברגע שיש לי למה להשוותו, אני יכול למדוד אותו. למשל, לקבוע ש"יום" הוא משך הזמן שלוקח לאור לעבור 25,902,068,371.2 קילומטרים בקירוב*.
ראשית הזמן היא ביצירה עצמה. אין "לפני" הבריאה, כי הבריאה כללה גם את הזמן. אבל מרגע שנברא הזמן, יש "ימים" במובן של יחידת מידה.
כמובן, שהדברים אינם מהוים פירוש של פשט לימים שבפרשת בראשית, בשום אופן.
* אמת מידה שמצריכה גודל מסויים של היקום, ויש להניח שזה היה גודלו של היקום בקירוב בתום היום הראשון לבריאה, ואכמ"ל.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 02:43 |
|
| |
האם גם היו ימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 01:08 |
|
| |
נישט,
הפיזיקה המודרנית טוענת שבראשית היה אור, הרבה הרבה לפני שנבראו השמש, הירח והכוכבים.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2009 00:54 |
|
| |
מה וממה היה האור שלפני בריאת השמש הירח והכוכבים?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/10/2009 0:55:35
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 23:45 |
|
| |
הלך,
למה לדעתך ה'זמן' , ה'מרחב' או ה'תנועה' מופשטים. איני רואה שום יכולת להבין שום דבר שאינו מופשט בלי להיזקק לאחד המושגים הנזכרים או לשלשתם.
נ.ב. אולי התכוונת 'בלתי ניתנים לתפיסה מושלמת או לתיאור'?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 23:23 |
|
| |
אפשרי
התאמה לתפישה החושית ולא המופשטת. 3 אלו שציינת זוקקים הבנה מופשטת.
וביחס לדברי מימוני
ברוח רג"ן - האור הוא גם ביטוי לדבר הראשוני במישור האסטתי המקפל בתוכו הרגשה אתית - נעימות הבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 19:40 |
|
| |
לעומת זאת, לפי העמדה האחרת, [זו שעולה מפירושו של רש"י, ואכ"מ] לפיה, אין בסיפור בריאת העולם, משום 'ידע' אינפורמטיבי על התהוות העולם, או לכל הפחות אין זו משמעותו של סיפור בריאת העולם. והמשמעויות שלצרכם נכתב סיפור זה הן שונות לחלוטין, כשהמכנה המשותף בין הפרשנויות האחרות, היא זו שהסיפור מלמד את האדם אודות עצמו במעמדו כלפי העולם או הא-ל, ולא מלמדת את האדם אודות העולם או הא-ל לכשעצמם.
לפי עמדה זו, אכן יש מקום לשאלתו של למך, מה טעם קדם ה'אור' לכל שאר הברואים.
מכאן, שאופיה של התשובה אמור להתבסס על תפיסתו של האדם את מכלול המציאות האנושית, ובתפיסה זו, הרי שהיה צריך להקדים את בריאתם של הזמן, המקום, והתנועה, לבריאת האור, שכן שלשת התפיסות שהוזכרו קודמות לתפיסת ה'אור'.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2009 19:31 |
|
| |
הדיון בשאלה שכזו אפשרי רק אחר בירור משמעותו של סיפור בריאת העולם המסופר בפרשת בראשית.
העמדה הנפוצה, הרואה בסיפור בריאת העולם תיאור היסטורי-פיסיקאלי, של התהוות היקום וסדר התהוותו, אינה יכולה לראות בשאלה זו שאלה של ממש, [למך, זוהי התשובה לילדך בן ה7] שכן שאלה זו היא שאלה על 'עובדה' נתונה. [שאלות על עובדות לעולם יגיעו למבוי סתום, בו ניאלץ או לעצור, או לעבור למישור מטאפיסי, תיאולוגי, מיסטי, דתי] (אף הרמח"ל, שהוא נציג מובהק של ה'קבלה' שמנסה להתחקות על משמעותו של הטבע והיקום, מבהיר, [בכמה מקומות, הבולט שבהם הוא בקל"ח פתחי חכמה] כי אין לשאול, למה ה'ספירות' (שהן המקבילות ל'עובדות' במשנתם של מוקבלים) הן כאלה ולא כאלה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 19:12 |
|
| |
א- בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
השמים קודמים לארץ, והם הפנימיות של הארץ. הכל מתחיל מהרוח.
ב- כמו שאתה מסביר לו שיש אלהים. כשאבא שלי סיפר לי על אלהים בגיל 5, אני זוכר שהאופן שבו הבנתי את הדבר היה באופן הטהור והפשוט ביותר, ועד היום אני נאחז באותה הבנה. האמת היא שאני זוכר שזה היה ברור.
|
|
|
|
|