| נשלח ב-26/11/2003 01:59 |
 |
| |
עצור ! כאן חסידים חושבים !(תשובה למירר)
אינני בא להיות פטרונו של א"א , אבל ברור לי שמישהוא צריך להרים את הכפפה , אין זה הוגן שא"א לא מסביר ונותן טעם גם להנהגות חסידים , בצורה רהוטה ושווה , וכי לחסידים אין חשיבה ? וכי לחסידים אין עומק ? מדוע שלכל שאלה , התשובה תינתן "הכנעה " "אסור לשאול" "האדמור הוא ההיבישטער ".
אין לזה הלא שום מקור או בסיס לא בתניא לא בשפת אמת ולא בספרי ר' צדוק ולא בשום ספר חסידי קלאסי אחר .
מעבר לזה שיש כאן חובת מחאה , על המשמיצים והמלעיזים , כאילו החסידים הם עדה של טיפשים.
מי ירים את הכפפה מי יפתח וינהל פורום עצכ"חח
עצור ! כאן חסידים חושבים ! ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 23:02 |
|
| |
שיינפלד,
חשבת להגיש קורות חיים ליוזף גבלס?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2003 22:50 |
|
| |
שינפלד
אתה רוצה שגורמים עוינים יגרמו לאח הגדול להשמיד את האשכול הזה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 22:23 |
|
| |
Seinfeld,
I had a good laugh from your caricature of the Chasidishe elite. However, I wonder if your complete denunciation of the institution of the Rebbe is justified. After all, there are many, many good and pious Jews who belong to the movement called Chasidus, by birth, and as result know of no other world. They lack the tools and the social environment needed to try a different approach to life. They also have no other outlet for their fears, pains, and desires, except in the company of their Rebbe and other Chassidim. The Rebbe might be a charlatan, or, as I believe in most cases, just a little person like most people, with his own load of baggage that he brings, willingly or unwillingly, to the table (pun intended).
Maimoni and others (mostly from the Litvish and Mitnagdish branches of orthodoxy) would argue that the institution smacks of paganism. Maybe they have a pint, but that point was already argued from the moment the Baal Shem descended from the Carpathian Mountains and planted the seeds of the movement. I read many arguments for and against that, going all the way back to origins of the movement. One thing is for sure that contemporary Chasidus looks like a farce to many, especially to those of us that had a chance to see different perspectives on Judaism, but it still serves the need for the multitudes of Chsidish Jews that have no other perspective in life.
In addition, it is an ongoing debate; in fact, it is constantly debated in here, about which direction orthodoxy will take, and what its future holds in a modern world. I hope that Chasidim, and by extension, the institutions that provide Chassidim with their legitimacy, still have something to add to the future development of orthodoxy, and Judaism in general, and hopefully it will be something positive.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 21:37 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 21:18 |
|
| |
ולעצם העניין :
ראשית הנני להעיד שאני חסיד בן חסיד, ואפילו נכדם ונינם של אבות החסידות הקמאים והנוכחיים... אולי דווקא בגלל זה, מתעוררים בי לאחרונה תחושות קבס מוגברים, כשאני רואה את התמונות בעיתוני סוף השבוע של האדמורי"ם וחגיגותיהם.
הטירוף והמגלמוניות הולכים ומחמירים משבוע לשבוע. הם יושבים על כיסאות מפוארים יותר מהכיסאות של סאדם חוסין, "און-גיפרעסן" (="הלומי-זלילה", באידיש זה נשמע יותר טוב) לחייהם אדומות מכל הנאות עולם הזה, המבט הנינוח והמפונק בעיניהם, בעיקר של אלו הצעירים, גורם לך סלידה וגועל נפש מרוכז, ובעיקר האף שלהם מעפיל לגובה של אלף שנות אור, והם מקיימים את הנאמר: בשבילי נברא העולם (אחד מהם אומר תמיד: "מיין וועלט"= העולם שלי. לא פחות ולא יותר).
כל צבא השוטים שסדורים מסביבם באלפיהם, מוחים כפיים על כל "גרעבס" שהם משחררים אחרי אכילת שני תרנגולות צלויים ודג אפוי חצי קילומטר רוחב, וקוליץ' במשקל טון.
אח"כ הם יוצאים בריקוד סוער, עם עיניים עצומות בדבקות יענו, כששיפולי השומן מבצבצים מגלימותיהם הזהובות שנראים כלקוחים מעולם קדום והזוי, ובסוף הם עוד גם שליחו של הקב"ה עלי אדמות.
מה שנקרא: עולם הזה ועולם הבא גם יחד.
וכאן הבן שואל: וכי לגידולי-הפרא האלו התכוון הבעש"ט כשייסד את החסידות?
ובכלל איפה מקומו של הקב"ה בתמונה, כשהרב'ה הוא חזות הכל?
אני אגב לא מכליל, אבל זוהי המגמה לצערנו, וחבל להתחסד ולהצטדק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 08:37 |
|
| |
השם חסידות מטעה ביותר, כיוון שהוא מניח שכל מי ששיך לתנועת החסידות הינו חסיד. ולהיות חסיד זו מדרגה גבוהה מאד (ראה מסילת ישרים)
החתם סופר כתב במכתב לאחד האדמורים שתנועת החסידות למעשה מבטלת את החסידות כיוון שאין דבר כזה חסידות ציבורית, אלא רק חסידות פרטית, דברים שאדם מקבל על עצמו לפעול לפנים משורת הדין כיוון ששקל את הדבר בכובד ראש והבין שזה מועיל לו לשמור מצוות מסוימות טוב יותר. ברגע שהופכים את זה לדבר ציבורי אז לוקחים הנהגות שאינם חובה והופכים אותם לחובה ואז אין פה כבר לפנים משורת הדין ואין את המידה האישית שאדם רוצה לקדש את עצמו ולפעול בדבקות גדולה יותר כי כולם כבר עושים כך.
כמו כן על פי המסילת ישרים אי אפשר בכלל לדלג על שלבים, ומבלי לעבור את הנקיות אי אפשר להגיע למדרגות החסידיות.
גם בספר המספיק לעובדי ה' של רבי אברהם בן הרמבם הוא כותב שמי שעדיין לא שלם בכל גדרי ההלכה שכולם חייבים בהם אז אסור לו בשום אופן לנהוג בהנהגות שאינו חייב בהם!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 01:29 |
|
| |
יש חסידים ויש חסידים יש שעושים חסד עם קונם , ויש שעושים חסד עם עצמם , יש חסידי השם ויש שמתחסדים , אבל להכליל ?
בכל מקרה ניתוח מעניין מאוד
אף פעם לא חשבתי שהמאמרים הנישגבים בספרי החסידות נובעים מגבהות הלב , חשבתי שהם נובעים מגבהות הנשמה .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 01:24 |
|
| |
הודעה של משהגרויס
לפני פרוץ תנועת החסידות סבל עם ישראל במזרח אירופה משלטון אריסטוקרטי שהורכב מלמדנים, פרנסים ובעלי השפעה שזלזלו בעם הפשוט ולא נקפו אצבע למענו. הלמדנים היו ספונים בבתי המדרש ועסקו בקטרוג על העם שנאבק על פרנסתו. האליטה הלמדנית רדתה בעם וניצלה את בורותו להטיף להמשך שלטונם בשם התורה כביכול. למעשה אליטה זו לא הייתה ממש מורכבת מת"ח אמיתיים ואנשי עלייה אלא בעיקר מפלפלנים, אנשים העושים תורתם קרדום לחפור, שלא ידעו תורה לשמה מהי. חלקם שטופים במעשי מירמה ומחלוקות על גבי מחלוקות שקשורים למעמד וכבוד.
אלה גרמו שהתורה התרחקה מהעם והעם התרחק מהתורה עד שקמה החסידות, פרקה את עולם של אנשי רשע אלה מעל צווארם. והביא לעם ישראל את הלב האמיתי של התורה.
מי שלומד מעט את ספרי החסידות הראשונים עשוי להיות מופתע כיצד בנוגע לעיקרי הטיעונים שלהם לא השתנה דבר: שימוש בתורה כאמצעי להתגדל בו, חטא יוהרת לומדי התורה, הקפדה יתירה מידי על מעשה במקום על לב. וההתרחקות מהעם הפשוט.
המאמרים ביתד לאחרונה ותופעות מכוערות אחרות מהווים תמצית הנושא הזה: גאווה, שימוש בתורה לשם השלטת דעות פסולות, והגבהת המחיצות בין יהודי ליהודי.
ועולה השאלה: האם אנו זקוקים, והאם עוד תבוא, המהפכה החסידית השנייה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 13:48 |
|
| |
ממללא,
ומי מתמנה לראש ישיבה, הת"ח הגדול ביותר או בניו וחתניו של ראש הישיבה הקודם?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 13:09 |
|
| |
כיושב מחוץ למחנות החסידים, הייתי רוצה לשאול שאלה ואולי אזכה לתשובה:
התחושה שלי היא שחלק מהמנהיגים החסידיים אינם גדולי תורה אלא מי שקיבלו את התפקיד בירושה. יש אדמו"רים עם אלפי חסידים שלא נודעו בעולם עקב גדלותם. בין קהל החסידים יש לעיתים למדנים גדולים שמתבטלים בפני הרבי. מה ההסבר לכך? (ותופעה כזו לא קיימת בציבור הליטאי שמנהיגיו הם ת"ח גדולים).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 12:21 |
|
| |
מתענין,
אם דעת תורה היתה נובעת מלימוד היא היתה אמורה להיות מנומקת ונתונה לדיון. היום כל הדיונים על דעת תורה הם בסגנון מי גדול יותר, מי חזק יותר ולמי יש משב"קים - משווקים מוצלחים יותר.
האם מישהו יכול לנמק בפסק מפורט מדוע להצביע למפלגה חרדית א או מפלגה חרדית ב? או מדוע פלוני אמור להיות בתפקיד מסוים ולא אלמוני?
תוקן על ידי - אריק123 - 27/11/2003 12:23:54
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 09:09 |
|
| |
וזה בדיוק ההבדל בין דעת תורה [שעניינה בלימוד] לרוח הקודש...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 09:05 |
|
| |
והליטאים כן חושבים היום?
הרי כתחליף לרוח הקדש החסידית הם המציאו את דעת תורה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 00:40 |
|
| |
העיקר שיחשבו...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
