| נשלח ב-27/11/2003 07:59 |
 |
| |
רב שרירא גאון והסגולות
הנטיה המודרנית לחפש סגולות היא, כשמה, מודרנית. בדורות קדומים, רחוקים, הרבנים - אלו שמכונים גדולי הדור - היו מזהירים מפני הסתמכות על סגולות ללא ידע מקצועי של רופא מומחה.
לתופעה המודרנית של הישענות על סגולות יש לדעתי שלושה גורמים.
א. התייחסות לכל הגמרא בתור כתבי קודש, כאילו ניתנו מסיני. (תופעה שמתחילה כנראה בימי המהרש"א, ויתכן ששורשיה מתחילים משיטת הלימוד של התוס').
ב. הצורך האנושי כל כך בפתרונות קלים לבעיות חמורות, כמו מחלות אנושות.
ג. אי הבנה במהותן של סגולות. בימי הגמרא, זה היה הסגנון הרגיל של ידע מדעי, מפני שעצות רפואיות לא פותחו מתוך תיאוריה ומתוך בדיקה מול תיאוריות, אלא בתור RULES OF THUMB, מסקנות מעשיות שהוסקו מתופעות שזכו להצלחה, לעתים קרובות בהסתמך על מקרה אחד ושמועות הרבה, כי למה לוותר על דבר שעשוי לעבוד.
היום, מבנה הידע המדעי שלנו שונה, ואין עוד מקום לסגולות בתור רפואות שמסתמכות על ידע מדעי. לפיכך, הן נתפסות מחדש בתור מה שמועיל לא בשל השלכותיו הכימיות והרפואיות, אלא בתור מגיה שיש לה אמנם הסכמה רבנית (תפיסה שמציגה את כל המצוות מבחינה מסויימת כמגיה מופיעה בזוהר, ואפשר לראות את שורשיה אצל האבן עזרא).
אני מבקש להדגיש כי זו אי הבנה היסטורית של תופעת ה"סגולה".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2006 01:11 |
|
| |
נספח
מדברי הרמב"ם על 'רפואת הסגולות'
מאמר זה לקוח מתוך כתב העת הרפואי-הלכתי "אסיא"
לשם הבנת המושג נצטט קטעים מפירושו של הרמב"ם ל-'פרקים' של גדול הרופאים 'אבוקראט' עמוד 12 ואילך:
דע, כי כל גשם טבעי, הנה ימצאו בו שני מינים מן המקרים, מקרים ישיגהו מצד חמרו, ומקרים ישיגהו מצד צורתו... ואלו המקרים אשר ישיגו הגשם מצד צורתו הם אשר יקראו "סגולות" כי הם מיוחדות במין ההוא לבדו. וכן כל צמח וכל מחצב וכל אבר מאיברי בעלי חיים, ימצאו לו שני אלו המינים מן המקרים, וימשך אחר כל מקרה מהם אחת מן הפעולות בגופותינו. והפעולות אשר יעשה אותם הסם בגופותינו מצד חמרו הוא, שיחמם או יקרר או ירטיב או ינגב, יקראו אותם הרופאים ויאמרו כי זה הסם יחמם או יקרר בטבעו ויאמרו גם כן יעשה באיכותו. וכן הפעולות הנמשכות אחר אלו... כמו שיהיה הסם מקשה או מרפה או יעשה ספוגות או יעבה ושאר מה שמנו, כלם יעשה הסם מצד חמרו.
והפעולות אשר יעשה אותם הסם בגופתינו מצד צורותו המינות אשר בה נתעצם הגוף ההוא, הם אשר יקראו אותם הרופאים "הסגולות" וגאלינוס הנהיג בזה המין מן הפעולות לאמר בו "יעשה בכלל עצמו". והענין שהוא יעשה פעולתו מצד צורתו המינית אשר בה נתעצם הגוף ההוא, אבל לא שהוא פועל נמשך אחר איכותו... והם כמו שלשול הסמנים המשלשלים או שיעירו הקיא, או היותם סם ממית או מציל, מי ששתה הסם או מי שנשכו אחד מבעלי הארס. כל אלו הפעולות נמשכות אחר הצורה לא אחר החומר.
והמזונות גם כן הם מזה המין. רוצה לומר היות זה המין מן הצמחים יזון המין הפלוני מבעלי חיים, אין זה שב לאיכות הראשונות לבד ולא גם כן למה שיתחייב מהם מן הקושי והרכות, והעובי והספוגיות אבל זה פעל בכלל העצם... וכבר ביאר גאלינוס איך ילקח ראיה על טבעי הסמים ופעולתם הנמשכות אחר איכותם מטעמיהם, בספרו המפורסם ב"סמים הנפרדים".
אמנם ידיעת מה שיפעל הסם מצד צורתו המינית והם אשר יאמר להם 'שהוא יעשה אותם בכלל עצמו' הנה אין אצלינו ראיה בשום פנים שילקח ראיה בה על הפעל ההוא ואין לידיעת זה הדרך ראיה בשום פנים זולת הנסיון... הנה כבר התבאר לך סכנת הנסיון שאין גדולה ממנה, ועוצם הצורך אליו עם זה, כי כל המזונות לא נודעו כוחותם מאשר הם מזון, כי אם בנסיון. וראוי לך שלא תקדים בנסיון ושתהיה זהיר בזכירת כל מה שנסה אותו זולתך.
ודע כי יש סמים תהיה פעולתם הנמשכת אחר חמרם בגופותינו הוא נגלית מבוארת, ופעולתם הנמשכת אחר צורתם נסתרת מאד... וזה כלו הוציאו הנסיון באורך הזמנים.
גם בספר פרקי משה מאמר שביעי סעיף עב הוא כותב:
אמר משה והוא מאמר אמתי, כי הצחוק הוא מהסגולות של האדם וידוע שכל סגולה נמשכת אחר הצורה המיניית בין שיהיה אותה הסגולה לאיזה מין שיהיה ממיני בעלי חיים או מיני צמח או מיני מחצב. ואין שום פנים בזה לתת סבה ואין זה הוא ממה שיבוקש לו סבה בשום פנים לא בצחוק ולא בזולת זה מן הסגולות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2006 14:07 |
|
| |
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1788213
בהודעת ד"ר הלפרין
בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2003 07:38 |
|
| |
.
בורו:
אינני יודע מהיכן אתה מסיק אודות הידע הרפואי של הגולשים בפורום, מהכרותך עמם?
ולעצם העניין:
לטעון כי חז"ל ידעו פתולוגיה זו טענה הצריכה הוכחה, וכאן היא רק נטענה, ואפילו נסיון הוכחה לא מצינו.
להביא מקור מהמאה הקודמת בתור בעל סמכא במדע הרפואה, זה, איך נאמר בעדינות, עפעס לא מעיד על הבנה עמוקה ברפואה. ממש לא.
אך מדוע להצטמצם ברפואה? לפי אחד מהמקורות שלנו, הכינים נוצרות מהלכלוך, או מהאדמה (סילחו לי על זכרוני החלוד), האם אנו מקבלים זאת כאמת, או כעובדה מדעית שהיתה מקובלת כנכונה באותה התקופה?
ושוב, אמליץ על התייחסותו של הרב קאפח זצ"ל לנושא זה בהקדמותיו לתרגומיו את הרמב"ם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2003 07:21 |
|
| |
בכל מהלך הדיון כלל לא ראיתי שום ראי' שיודעין שדוקא אין מועילין הרפואות שאמרו חז"ל, או ראיות שטעו חז"ל בכל תחומי הרפואה, ראיתי ספר מאת ד"ר קצנלסון שמו "התלמוד וחכמת הרפואה", נדפס בברלין תרפ"ח, הספר יש בספרית הרמב"ם. הספר נועד להוכיח כי הטריפות שמנו חז"ל הם דוקא ע"פ חוקי הרפואה, בהקדמתו המחבר מבקר על הרמב"ם שכתב כי הטריפות אינם דוקא עפ"י חוקי הרפואה, ומבזה הוא בכלל את המידע שהיה להם בדורות הראשונים על הרפואה, ומוכיח כי דוקא חז"ל הם היה להם המידע הנכון בתחומי הרפואה.
עדותו הוא לדעתי טובה יותר מעדותו של ר' שרירא או שום פוסק, וכל שכן חכמי הפורום שלנו שבוודאי אינם רופאים. ואעתיק איזה דפים מספרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 11:39 |
|
| |
מואדיב,
אכן, התרופות מהסוג שציינת יעילות אף הן, אלא שהן פועלות על המערכת האנושית ולא החידקית.ויראלית, ולכן שייכות לקטגוריה הראשית של התרופות שאין כל יסוד להניח כי יעילותן נפגמה במשך הזמן. תרופות הפועלות על החידק או הוירוס עשויות לאבד את יעילותן במהירות, משום שיצורים אלו עוברים מוטאציות בקצב מהיר, כפי שציינת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 10:30 |
|
| |
יצחק יונתן
אכן, יש עליה קטנה בשיעור המבינים. צא וראה בפורום הזה!
ויש לדעתי גם עליה בסף הידע. העולם מוכן יותר לחשוד בסיפורים שראויים לחשד. זה לא תמיד קורה, אבל זה עשוי לקרות.
תופעת התפוצה של הסיפורים המוצלחים כאשר שוכחים את הכשלונות - או שאין מי שיספר אותם - היא, כדבריך, אחד המנגנונים הראשיים בתפוצת אמונות הבל. וזה כבר נידון בפורום בעבר, ובכל זאת חשוב להתריע על כך שוב ושוב.
מואדיב
אני מסכים איתך - כאילו אתה זקוק להסכמתי. ההשפעה הפסיכולוגית על הנפש שמובילה בתורה לחיזוק הגוף היא דבר חשוב וכמדומה ידוע.
ראיתי פעם באיזה ספר (לא כל כך מדעי) שההבדל בין התרופה המודרנית לבין הגישה העתיקה לרפואה (נניח, הרמב"ם, אבל לא רק אצלו וכמדומה גם במזרח) היא שהיום מרפאים את המחלה, ופעם ריפאו את החולה. ויש להאריך בדבר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2003 08:58 |
|
| |
.
השכן:
גם מחלה שנגרמה ממקור פסיכוסומטי היא מחלה לכל דבר ועניין.
האם על מי שלקה בלבו בשל מה שהרופאים אוהבים לכנות "עודף Stress " לקה בלבו או שמא דמיין זאת? הרי גם במבחנים פיזיולוגיים אתה רואה כי עבר ארוע לבבי!
אפקט הפלאצבו הוא משמעותי, שכן יש יכולת באדם להשפיע על מצבו הפיזיולוגי, ומעידות כאלף עדים השיטות של ביופידבק המלמדות אנשים להוריד את לחץ הדם שלהם.
יצחק יונתן:
רק כהערה: יש עוד שיטות לטיפול בזיהומים פרט לאנטיביוטיקה, החל בשיטות האמורות "לעודד" מנגנוני טיפול עצמיים של הגוף, וכלה בבאקטריופאג'ים למיניהם - שיטות שבד"כ נזנחו עם גילוי הפניצילין והשימוש הנרחב באנטיביוטיקות שונות.
חוששני כי עם המשך "מרוץ החימוש" שבין אנטיביוטיקות חדשות לבין מוטאציות, עוד נאלץ לחזור למחקרים בבקטריופאג'ים, והשימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות כיסוי רק מביא אותנו לשם מהר מדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2003 20:24 |
|
| |
מיימוני והשכן,
אכן, אפקט הפלסבו (בעברית: אינבו) הוא משמעותי (גם כשהמחלה אמיתית) ועל כן כל ניסוי קליני בוחן האם תרופה פלונית מועילה יותר מאשר פלסבו. זהו רק אחד הגורמים מתוך המכלול שאליו התיחסתי כשיטות פגומות של הסקה סטטיסטית.
כשל בסיסי הרבה יותר הוא העובדה כי אנשים נוטים לפרסם הצלחות ולהצניע כשלונות. כך, גם היום, חולי סרטן שנרפאו לאחר שנעזרו בתזונה טבעונית, יוגה, מים קדושים או קמח מלא, מפיצים את ספורם תחת כל עץ רענן. אלה שמתו אינם כאן לספר על הכשלונות. וכך נולדה לה אגדה חדשה.
אם כן, אחזור בי. אכן נשתנו הטבעים: היום (חלק קטן מן) הציבור אינו מאמין בתרופות אליל כפי שהאמין בעבר.
|
|
|
|
|
