אחת ולתמיד: יש או אין?

שלום לכולם, זוהי הודעת הביכורים שלי בפורום זה ולא הייתי בא לפה לולא הוזמנתי על ידי מיימוני שניכר בו שחכם הוא ובקיא.

לפני שאתחיל הרשו לי רק לציין שאני חילוני גמור אוכל טריפות ושאר מריעין בישין, שהשכלתי ביהדות מסתכמת בשתי יחידות תנ"ך לבגרות בציון 76 פלוס כמה ידיעות שליקטתי פה ושם. אני מתגורר כרגע בסין מה שאומר שהשבת אצלכם לא תמיד שבת אצלי ועמכם הסליחה אם תפלט לי פה איזו הודאה מחללת.

למרות בורותי היחסית בנושאי היהדות, יש לי ידע מסויים בפילוסופיה מערבית. למרות שאי אפשר לשייך אותי לזרם פילוסופי מסויים או פילוסוף כלשהו, אני מוצא את עיקרי תורת האובייקטיביזם של הפילוסופית\סופרת איין ראנד נכונים והגיוניים.

והרי שאלת התם שלי:
מה המקור לסברתכם ש"אלוהים" קיים. ואגדיר אלוהים כגוף שמימי על אנושי בלתי ניתן לחישה בחמשת חושי האדם שיש לו שליטה או השפעה ניכרת על חיי האדם ו\או אופיים. אחת ולתמיד הייתי רוצה לקבל איזשהי גרסא "רשמית" של אנשי אמונה, שתוכיח שאותו "אלוהים" אכן בר קיימא הוא.

שימו לב. טיעונים קאנטיים (מלשון עמנואל קאנט) בסגנון "אני לא יכול להוכיח את זה אבל אני מרגיש שזה נכון" ו- "אני פשוט מאמין שזה ככה ועם אמונה לא מתווכחים" יידחו בשאט נפש וגועל. אם אלוהים קיים. הוכיחו. אם הוא לא קיים, הסבירו מדוע אתם משחקים במשחק תמוה זה של "המלך אמר ידיים על הראש אז ידיים על הראש".

אני ידוע בתור שרץ אינטרנטי רציני מעורר פרובוקציות ומופרע. אני שואל את השאלה הזו בשיא הרצינות וללא טיפת התנשאות, ציניות או ניסיון לפגוע בציבור או אדם מסויים. אני מסוגל להבין תהליכים קוגניטיביים מסובכים ו\או מכלולים מורכבים כשהם מוסברים בצורה קוהרנטית. אני דוחה מכל וכל מסקנות שאליהן הגיעו מתוך רגש, תחושה, אינטואיציה או כל דבר אחר שאופיו אינו רציונאלי והוא בלתי ניתן להוכחה אמפירית.

בברכת- A IS A

גרגור סמסא.

בענין האמונה בדברי אבות על הרקע של "אין אדם מוריש שקר לבניו".

לא רק שהוא מוריש, אלא הוא מוסיף -משל עצמו.

ראיתי כאן השואה בין היהודים המסורתיים המאמינים ב"מעמד הר סיני" לאל חברת הקקק, בענין האמונה בדברי אבות על הרקע של "אין אדם מוריש שקר לבניו". חבל שבעצכ "חושבים" לא יודעים (כאשר אין רוצים...) להבחין בין תאוריה למציאות.

נכון (-: , אבל בדברי הצגתי תפיסה פשטנית של "אינסופי" (במובן "אין עוד מלבדו"), על מנת להציג מבנה לוגי המסבר את האוזן הפילוסופית שלא מעוניינת להרחיק לכת אל מושגים כדוגמת "דרכי השפעה".

מבנה זה מתאים לסכור טיעונים רווחים הנובעים מתפיסות רחוקות ומוטעות, ולהכין את הקרקע להטמעה של רעיונות אחרים.
(ראה לדוגמא: http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=719468 )

תפיסה זו לא נועדה לצייר מבנה כזה או אחר, אלא להפריך מבנים הרחוקים יותר משלמות.

תוקן על ידי - Reverend - 22/12/2003 2:12:15

לגבי אינסוף . אני לא בטוח שמשמעות הכינוי הזה בקבלה הוא כפי שאתה מפרשו . ראה למשל בנפש החיים פירוש לכינוי הזה שכמדומני אינו עולה בקנה אחד עם מה שאתה טוען .

1. אכן, הכינוי "אינסוף" מופיע רק בקבלה. אתה רשאי אמנם לקבל את התורה שבכתב בלבד ולפרשה באופן שרירותי (דוגמת הנצרות). אך דברי מכוונים מנקודת המבט שרואה את התורה כאינטגרציה של התורה שבכתב עם חלקי התורה שבעל פה.

2. האל מוגדר כ"יחיד", לא רק כ"אינסופי". הגדרות אלו הופכות אותו לדבר היחיד שקיים הכולל בעצמו סוגים אחרים של אינסוף (ברור שאינסוף יכול להכיל אינסופים אחרים).

3. לגבי דבריך "כל דבר בעולם ולא רק הא-ל אינו נודע מצד מהותו אלא מצד פעולותיו" - אבהיר שוב את כוונתי: ניתן להסיק על מהותו של ישות או עצם על פי פעולותיו. אך על האל לא ניתן להסיק מפעולותיו מאחר שהאל אינו ישות או עצם ופעולותיו אינם נעשות באופן שבו ישות או עצם פועלים (לדוגמא: אנו עשויים להיווכח מהכתובים כי האל "חושב". למרות זאת - המונח "מחשבה" מתייחס לפעולה שדורשת "זמן" כמונח מקדים. האל הינו א-זמני ולכן לא ניתן להגדיר אותו כ"חושב" (לפחות לא באופן שבו אנו משתמשים במונח כלפי עצמנו).

לא זכור לי מקרה בו המלה אינסופי מופיעה בתנ"ך או בחז"ל . כמדומני שהכינוי 'אינסוף' לא-ל מופיע רק בקבלה , תקן אותי אם אני טועה .

עוד נקודה . כתבת שמהעובדה שהא-ל הוא אינסופי נובע שהוא כולל הכל וממילא אין דבר חוץ ממנו . יתכן שאכן אין דבר חוץ מהא-ל אבל אין זה נובע לוגית מעובדת אינסופיותו .לדוגמה , באלגברה יש לפעמים מערכת משוואות שיש לה אינסוף פתרונות ועדיין זה לא אומר שכל פתרון הוא פתרון . העובדה שמשהו הוא אינסופי אינו אומר שהוא כולל הכל . או שמא כוונתך במלה אינסוף למשהו אחר ?

תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 15/12/2003 23:46:46

אולי אגדיר זאת טוב יותר- מאחר שהאל הינו מעניק ואינסופי, שייכים בו כל התארים הטובים (=מתארים ישות משפיעה) האפשריים והפעולות האפשריות. אך כשאתה מתאר את האל רק על סמך אותם פעולות או תארים שנצפו בו - אתה בעצם מתייחס אל האל כאילו אינו אינסופי, ומצמצם אותו רק לאותם תכונות שאתה צפית בהם.

"יחיד" ו"אינסופי" אינן הגדרות על פי "גדול" ספציפי ביהדות, אלא הגדרות ששזורות בכל התורה.

"הא-ל ביהדות נחשב לאינסוף".

עוד מאתיים שנה יבוא מישהו ויאמר ש"הא-ל ביהדות נחשב ל'דבר כשהוא לעצמו' או ל'עצם בעל אינסוף התארים' או לאיזו הגדרה אחרת שמישהו יחדש עד אז.

השאלה היא, מתי בדיוק ה'יהדות' הפנימה בכלל את המושג הזה, אינסוף.

rev
א. רבים וטובים ביהדות החזיקו בדעה שניתן לתאר את הא-ל גם בתארים חיוביים (חי , חכם , יכול ורוצה) . כדאי איפוא שכל פעם שמדברים בשם היהדות (בניגוד לכאשר אתה מדבר בשם עצמך) שיגדירו קודם למי בדיוק מתכוונים , האם זה הרמב"ם , רס"ג , התנ"ך , חז"ל , סידור התפלה , ר' יהודה הלוי , האר"י או ה'גדול' שבמקרה מקובל עליך .

ב . גם שלילת התארים אינה שוללת שהא-ל הוא יישות בעלת זהות מוגדרת . הרמב"ם מתאר את הא-ל כמצוי הראשון (ולכאורה מצוי הוא בסך הכל מלה אחרת ליישות) ועם זאת אין סתירה בין זה לבין דעתו לגבי שלילת התארים .

ג. כל דבר בעולם ולא רק הא-ל אינו נודע מצד מהותו אלא מצד פעולותיו .

החידוש הגדול מבחינתנו זה שניתן לפנות אל האינסוף באופן אישי, כביכול ב"ישות" מדובר. שהרי לכאורה "אינסוף" הגדרה כוללת ובלתי אישית היא.

אכן, חידוש זה לא היה מתגלה מעצמו לולי שורשו באל עצמו שניהל מערכת יחסים עם ברואיו, מאחר שבעצמנו לא היינו מצפים זאת מ"אינסוף".

יסבר את האוזן אם נזכיר שתכונותיו ה"אישיות" כביכול של האל ("חזק","חכם" וכו') אינן הגדרות לאישיותו אלא שמות המתארים את פועליו. כך גם התייחסות אישית אל האל התגלתה כאפשרית לאחר פעולותיו לימדו זאת.

הטועים ומגשימים את האל מסתמכים על פעולותיו ולכן מתארים אותו על ידם. טעותם מבוססת על חוסר הבנתם כי האל הינו ה"אינסוף" והגדרות אישיות אינם שייכים בו. אף שמפעולותיו ניתן לדעת מעט מ"מהם פעולותיו של האל", אין הן אומרות דבר על "מה מהותו של האל".

למותר לציין כי התיאורים ה"מגשימים" שבכתבי הקודש אינן מתייחסים למהותו של האל כלל ועיקר אלא אל פעולותיו. כך גם בכתבי הקבלה, ודו"ק.

תוקן על ידי - Reverend - 15/12/2003 18:12:48

האם ה'מצוי הראשון שמאמיתת הימצאו נמצאו כל הנמצאים' אינו ישות ? האם 'מחדש הדברים יתעלה ויתרומם' אינו ישות ?

מכיוון שפילוסופי היהדות הוכיחו את מציאותו של הא-ל באמצעות אותם הוכחות(?) שבהם השתמשו אחיהם המוסלמים והנוצרים הרי שאין לדבר על תפיסת א-ל שהיא ייחודית ליהדות . כולם פיתחו את אותו מושג מאותם מושגים אריסטוטליים או שקיבלו את התיאורים המגשימים שבכתה"ק .

Rev

ברוך הבא.

התיחסת למה שהאל הוא לא ועל זה