| נשלח ב-7/12/2003 00:43 |
 |
| |
צדיקים ומורי דרך בשיטת הסרט הנע
ליויתי לבני ברק קרוב משפחה/חוזר בתשובה לבקר אצל ר' חיים הבן של הסטייפלר, כדי לקבל ברכה.
הנה לכם התיאור:
טור אנושי ארוך כנחש התפתל על המדרגות בואך ביתו של ר' חיים. התור החל ליד שלט מתכת קטן שבישר כי צריך להזמין תור במספר טלפון מסויים, לעילוי נשמת או הצלחת פלוני, כבר שכחתי מה. ונמשך למעלה למעלה.
רוב הממתינים, לפי לבושם, היו חרדים. מיעוטם לא.
היות שהיתה לנו פרוטקציה מסויימת, נדחקנו ועלינו אל ראש התור. היה עלינו לעבור בתוך מכבש אנושי, והתביישתי להיכנס לפני כולם. איכשהו הגענו למעלה, לקצה המדרגות. שאלנו איפה א... שאליו היינו אמורים לפנות. הפנו אותנו הלאה, אל המרפסת הקטנה שבקצה המדרגות, לפני דלת הכניסה ל"קודש קודשים".
כאן היה הנציג של קבלת הקהל. דיברנו איתו, והוא אישר שכן, כבר ידוע לו שאנו פרוטקציונרים. בחסותו, הצטרפנו לתור המיוחד של המקדימים להרשם והפרוטקציונרים כמונו.
ואז נפתחה הדלת, והראשון הוזמן להיכנס.
ר' חיים שוב אינו יושב בחדר הפנימי. פעם, היה יושב ולומד, והיה מקבל את הפונים לשיחה קצרה או ארוכה, לפי הענין.
היום, הוא ישב במסדרון על כסא קטן. הוא נראה עייף, או שמא היה זה הדמיון שלי. החסיד הראשון - סליחה, מטופל הראשון - סליחה, הפונה הראשון - נכנס פנימה. תוך שתי דקות או פחות, הוא היה בחוץ.
האנשים התחלפו בקצב מסחרר, והתור התקדם. הגיע תורנו. מזמין התור שאיתי נכנס. חיכיתי בחוץ. אחרי רגע, הוא כבר היה איתי בחזרה, פניו מאירות. ר' חיים אמר שה' יעזור!
היתה לי תחושה שמישהו דוחף אותי למטה. איכשהו עברנו בתוך הנחש וירדנו למטה. זה שאיתי היה בעננים. אני הסתכלתי בפניהם של הממתינים.
היו ביניהם צעירים שנראו שבאו לבקש סתם ברכה. היו כאלו שנראו כאילו משא כבד רובץ עליהם. מחלה, ה' ירחם?
תהיתי לעצמי מה נותנת השיחה בת הדקה עם ר' חיים. עידוד, תקווה? האם זה אמור לעזור באורח סגולי, כי כתוב בגמרא שמי שיש לו חולה ילך אצל חכם? איך ר' חיים מספיק להתפלל על כולם? האם מגישים לו את השמות, והוא מזכיר אותם בתפילת 18?
בעיני היה נראה שזו הירידה האחרונה של התופעה החסידית של הליכה לצדיק. אבל אפילו אצל אדמורים יש רשות לדבר קצת יותר.
מה יעשה מי שרוצה להתייעץ? מה יעשה מי שרוצה עצה ברוחניות ממש, בהתמודדות עם יצר הרע, בעבודה על המידות?
הוא יצטרך, אם הוא רציני, לחפש רב אחר, שיש לו יותר זמן.
ר' חיים הפך למשרת העם. הוא משמש בתור אוטומט לחלוקת ברכות.
וגם זה אינו מובן לי. מדוע אינו נועל את הדלת, ומודיע לציבור שאין שום טעם להטרידו בבקשות. שאין שום תועלת בלבקש ברכה בת 30 שניות? זה יהיה חסד לעצמו, חסד לרוב הפונים.
לא זו היהדות שעליה גדלתי. לא זו היהדות שלה אני מתאמץ לגדל את בני. לא זה היחס לגדולי תורה. לא, לא, לא.
אולי האשמה היא בכך שהציבור גדול מאד, שמספר הצובאים עצום. אבל הפתרון אינו להפוך את היחס בין רב לתלמיד לסרט נע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 23:51 |
|
| |
Shachrit raised a very interesting point. Is there any validity, or better yet, any evidence of validity, to the phenomenon of Jewish shamanism?
I spoke to many, many people, some of them very honest and sincere, who have personal stories and ''facts'' about how they were helped by this Zadik or by that Mkubal. They clearly didn't falsify facts just for the sake of indoctrinating me with their beliefs. They truly were convinced in the great powers of these miracle workers.
This phenomenon is not only limited to producing ''miracles'' as a result of a blessing, but also to occurrences of clairvoyance and other para-normal behavior. In addition, this phenomenon is clearly not limited to Jews. Every religion, from Christianity to Islam to Eastern religions has its own set of miracles that were performed by holy people. In Judaism however, it became more widespread due to the popularity of mystical beliefs developed by Kabalah and Chasidus.
Veto is correct that empirically it cannot be proven, simply due to the fact that even the most effective of these miracle workers don't have a 100% success rate, plus there are many other components to the act of the miracle, namely some outside influence on the outcome of the miracle. For example, when a Rebbe blesses someone with children there is usually a fertility specialist also involved in the process, or when a bachelor finds a match there is usually someone else, a family member, or even the Rebbe himself, actively looking for a match for this bachelor. But even when we grant all these exemptions, there are still many stories where one might point out a clear influence ''up there'' by the miracle worker.
Now, the question is: can we ascribe these miracles to the law of average? By that I mean, should anyone of you start giving out blessing en masse, similar to what Rebbes and Mkubalim are giving out, would the results be the same? After all, don't miracles happen to people who don't go to miracle workers, or to people who don't even believe in miracles? Let's say that there are a certain percentage of acts that could be described as miraculous, regardless if the people who attain them searched for them or not. If that's the case then it might be possible that should Maimoni for instance, start giving out blessings to poor people (I know there is a very slim chance…) the result would not be much different than those of established miracle workers.
On the other hand, this test might not work. Blessings are supplied by most or all Rebbes, but only those that reach critical mass attain the status of ''Baal Mofes,'' which indicates a relationship between the rate of success and the status bestowed on the performer.
As for Maimoni's assertion that regardless of the outcome of these miracle acts, it is an Un-Jewish act, he might be right, or he might not. That deserves a separate discussion. But on the merits of the miracle acts themselves; it would be interesting to hear some more views on this subject.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 22:56 |
|
| |
שחרית
שוב מצאנו אירוע שיש לו שני פנים ושני כיוונים סותרים.
כאשר אדם מאמין בעבודה זרה, וזה יכול להועיל לו להרפא, עדיין יהיה אסור לו להשתמש בה. גם אם מבחן התוצאה הוא חיובי.
ואדרבה, אדם מחוייב למסור נפשו על זה. כי ההנחה היא שיש דברים יקרים מן החיים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 22:48 |
|
| |
שחרית יקרה,
"אילו מישהו היה מצליח להוכיח באופן אמפירי" זה כבר לא היה שמניזם אלא חוק טבע ככוח המשיכה!
בתוספתא מסכת שבת יש נידון על דברים שהורגלו בהם כמו הברזל שמקרקע את הברק [נו, איך קוראים לזה?] שמאחר ונתפסים כבר כחוק טבעי אין בהם משום דרכי האמורי!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 21:11 |
|
| |
ממללא ורו"ד,
אילו מישהו היה מצליח להוכיח באופן אמפירי, שיש עקרות שנפקדות, שיש רווקים שנישאים, שיש חולים שמבריאים ושיש שבורי לב שמוצאים נחמה, כתוצאה מכך שהם מאמינים בשאמניזם יהודי, פגאני או אחר - גם אם מדובר בסוגסטיה טהורה, עדין הייתם מתנגדים לתופעה?
הערה - חשבו על מבחן התוצאה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 19:01 |
|
| |
רו"ד  ,
טוב לי תורת פיך...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 18:15 |
|
| |
הבהרה: לא התכוונתי שכל מי שמוחזק כגדול ישראל משתתף במחול הזה, אלא שכל אותם שכן, מחזיקים מעצמם שהם כאלה [אחרת מניין עזות הפנים לחשוב שהם ראויים לתת את הברכות האלה].
אין לי תשובה מה עדיף. אין לי גם ספק אבל שהתופעה הנ"ל, כפי שהיא נתפסת בציבור החילוני [במיוחד] מבזה את כבוד השם והתורה.
לגבי ג, עמדות הכח שציינת בוודאי אינן ערובה לחכמה. אבל מעבר לכך, אני מניח שהקשר נוח ומועיל לשני הצדדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 17:18 |
|
| |
א. חלק ניכר מאותם שמחוזקים גדולי ישראל בכל החוגים לא שותף לכך אישית.
ב. אנשים במצוקה נוטים להזיות שווא. מוטב שימצאו מזור בהתקרבות לת"ח מאשר במקסמי שווא אחרים.
ג. בין פוקדי רבנים לקבלת ברכה נמצאים רבים מאוד האוחזים בעמדות כוח כלכליות ושלטוניות, ובודאי לא כאלו שקל לשטות בהם. איך אתה מסביר את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 16:45 |
|
| |
סוגסטיה עשוייה להשפיע רק על נפש האדם, אבל לא על המציאות.
לדעתי ישנם שני מרכיבים פסולים עיקריים:
1) פיחות בכבודה של התורה, בכך שכל אותם המחזיקים מעצמם "חכמי ישראל" אחראיים לתופעה הפאגנית הזאת.
2) שקיעה בהזיות שווא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 16:00 |
|
| |
שאלה:
גם אם מדובר בביקורי בזק עם כל הצדדים הבעייתיים שהועלו פה, למה להתנגד לנוהג הזה, אם יש אנשים שחשים שהם נעזרים ככה?
גם אם נניח שהתועלת אינה בעצם הברכה אלא בכוחה הסוגסטיבי? מה רע?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 15:57 |
|
| |
ואני הקטן שואל, אינך חפץ בברכת רב זה או אחר? זכותך המלאה.
ואולם, למה זה צריך להפריע למישהו שיש יהודים שמוצאים מזור בברכת רב? בעיני זה סוג של גמ"ח בגופו (ואין בכך כל קביעה קטגורית לגבי השפעת הברכה בעולמות העליונים, אלא די לי בעצם העובדה שיהודי מקבל עידוד מברכה שכזו).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 14:54 |
|
| |
יש הרבה מאוד אדמורים ששותקים כשפונים אליהם בבעיות השעה וגם בעיות בלתי הפיכות , ויש כאלו , אז תפסיקו לבכות .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 13:19 |
|
| |
ואילו אביו הקהילות יעקב, לעיתים, היה גוער (ממש כך) במבקשי ברכות אינסטנט באומרו למשמשו הנאמן הגר"א הורביץ שליט"א 'מה אני? אדמו"ר?'
ופעם אחת כשגער באדם שביקש ברכה לקראת ל"ט, והענין הסתדר אח"כ לטובה, אמר לגר"א "עוד יעשו מגערתי ברכה - ויבואו אנשים כדי שאצעק עליהם..."
סוף דבר - ר' חיים, איש ענק ויקר, אינו מסוגל להשיב פני המייחלים לו ריקם, ואולי חבל שכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 13:08 |
|
| |
מיימוני:
למד מיעקב...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 09:23 |
|
| |
ולא נותר אלא להפנות לאשכול שדן בנצחון החסידות על הליטאיות.
תוקן על ידי - תחשגחם - 07/12/2003 9:31:33
|
|
|
|
|
