איך קרה נס השמן בפועל?

נשאלתי: כיצד היה הנס, וכיצד השתמשו בשמן?

יש כאן כמה אפשרויות:

א. ביום הראשון השתמשו בכל השמן שבפך, ולמחרת באו וגילו שהוא מלא. וכן בכל יום ויום.
על זה יש להקשות בתרתי: איך גילו שהפך מלא (שמא היה להם להשליכו, ומדוע יתבוננו בו) ועוד, קושית הגרי"ז שמי אומר ששמן שבא בדרך נס כשר למצוה (וצ"ע אמאי לא).

2. נותר עדיין מעט שמן בפך, והשמן שבמנורה בער ולא כלה, וכל שהיה צריך הוא להוסיף עליו מעט מן המעט, כדי שהיה בפך לשמונה ימים, אלא שצ"ב אם השמן שנותר ראוי לשימוש מחדש (בושה, אבל איני זוכר את הדין, וצריך פשוט להסתכל בגמרא וברמב"ם).

3. שמעתי פעם בשם אחד האחרונים, אולי הגרי"ז, שאפשר היה להסתדר בלא נס. כלומר, לעשות פתילות דקות מן הדקות, שאין מושכות שמן הרבה (וצ"ב מה השיעור המינימלי להדלקה במנורה, לפתילות ולשמן ולמאור), ואז השמן יכול היה להספיק לכל חנוכה - אלא שלא עשו כן.
ושמא יש לומר בהיפוך, שזה מה שעשו, שניסו לחסוך ככל האפשר מן השמן - וכן מסתבר - והנס היה שהצליחו לחסוך באופן שכבר חרג מן הטבעי, ובמבט לאחור ראו שנס היה להם.
ולזה אולי חיכו לשנה האחרת, כי שמא לא היו כהנים במקדש שהיו בקיאים בשמנים ובהדלקה, עם נסיון מעשי בזה, ולאחר שנה של הדלקה, ועוד בהדלקה של חורף שהיא עשויה להיות שונה משל קיץ, נוכחו לדעת שמה שהיה בשנה שעברה בחנוכה אכן היה נס.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

זה גופא ראיה לבית שמאי

הנס היה חד פעמי ולא מתמשך ממילא התברר למפרע שהניצול של שמן הנס היה באופן פוחת והולך , כלומר לפי דבריך מאין הגיעו ליום השמיני ולשמונה נרות?

_________________

הדיון מיוחד ליום חמישי של חנוכה בו פעם ראשונה חנוכייתם של בית הלל מפיצה אור רב יותר מחנוכיית בית שמאי

תקציר שעור ששמעתי לפני הרבה שנים מר"מ שפיגלמן. אינני זוכר את כל הפרטים אבל העקרון נשאר:

מעיון בפסוקים ניתן להתרשם כי במנורה יש שני ענינים נפרדים: א. נר תמיד ב. מנורה. (למשל: בתחילת פרשת תצוה לא מוזכרת כלל המנורה, רק נר תמיד). נר תמיד יכול להתקיים גם ע"י נר אחד, ואילו המנורה היא בת שבעה נרות. (בפועל כידוע היו שני הענינים ע"י נר המערבי ואכמ"ל).

כאשר מגיעים המכבים ומוצאים כד ובו שמן ליום אחד, קרי: לשבעה נרות, יש בפניהם שתי אפשרויות - להדליק את המנורה כולה למשך לילה אחד, או להדליק נר תמיד יחיד במשך שבעה ימים, עד שתגיע אספקה חדשה. מסיבות שונות (שפורטו בשעור הנ"ל אבל אני אינני זוכר), העדיפו את האפשרות הראשונה ולכן שמו שמן בנר אחד בלבד "להעלות נר תמיד". בבוקר הם גילו שהשמן לא נחסר. מכיוון שבעוד ששה ימים יגיע השמן החדש, וכעת יש בידם שמן לשבעה נרות, הם יכולים בלי לסמוך על הנס, להדליק שני נרות. אם השמן יבער ויכלה ימשיכו להדליק נר אחד בכל לילה. בבוקר שוב נותר כל השמן וכך יכלו להדליק בלילה השלישי שלושה נרות וכו', והרי לנו מקור נוסף ל"מוסיף והולך".

על הניסים. פרופ' קנוהל, הלברטל, בילו ועוד. מראיין דב אלבוים

http://www.iba.org.il/media/?recorded=1