| נשלח ב-15/12/2003 12:07 |
 |
| |
שאלה של ילד: למה אין יותר ניסים?
באחד השיעורים שאני משתדל להשתתף בהם, שאל ילד את הרב:
מדוע אז, בימי המכבים, היו נסים, והיום אין?
מאד התפעלתי מהשאלה. למה ילדים מסוגלים לשאול שאלות שמבוגרים אינם חושבים עליהן, או שהם מתביישים לשאול כי התשובה אמורה להיות ברורה מאליה?
על כל פנים, התשובה איכזבה אותי (אם אתם באמת רוצים לדעת, התשובה היתה "בגלל שהשתנתה צורת ההנהגה").
זה לא אומר שהרב לא צדק, כי איני יודע, אבל קיבלתי רושם שיש תשובות אחרות.
אני מוסיף משלי. האם תפיסתו של הקצב מעירק לא מהווה נס? האם טילים שפגעו בישראל ולא גרמו למוות אינם נס?
אם כבר, אז כבר.
מה זה בכלל נס? האם כל המציאות היא נס? אם כן, מה ההבדל בין נס, טבע והשגחה?
ממה שלמדתי להכירכם, אני כבר מצפה לא רק לתשובות, אלא לסגנונות של תשובות, לפי האסכולות...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 16:59 |
|
| |
בוגי
אתה?
שיא האינדיבידואליזם?
מה יגידו איזובי קיר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 16:55 |
|
| |
מיימוני
סליחה, תיקנתי
כנראה שגם אני נדבקתי בשיוך האסכולתי הרווח כאן בפורום ולכן שייכתי והתבלבלתי 
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 16:47 |
|
| |
בוגי
אני מוכן תמיד להתנצל, אבל לא על עוולות של אחרים.
אם אתה מתכוון לכך שהתחילו לשייך אחרים לאסכולתי - לא אני עושה זאת. אלא אם כן תסבור שעצם נוכחותי והפצת גישתי כבר עושות זאת...
ועל זה אני מוכן להתנצל - אם זו עוולה.
יבוא המואשם ויגיד את שלו...
לגבי עצם נושא האשכול, יש לי הרבה מה לומר ומעט מדי פנאי. מקווה יותר מאוחר היום בל"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 16:01 |
|
| |
אולי עדיף לשאול 'למה אין יותר שרלטנים?'
גם אם היו ניסים הוויתיים כדי לחנך ולתת תוקף לשקרים קדושים, המטרה היא לדעת שהלא-נס העקבי נפלא יותר מהנס המעורר את האדם הסובייקטיבי לשים לב שבדרך כלל כן ישנה למכוונות בעולם.
(איך העזת להעליב אדם בכך ששייכת אותו לאסכולה?)
תוקן על ידי - בוגיעלון - 15/12/2003 16:51:50
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 13:34 |
|
| |
אקדמאי,
נראה לי שאתה מפריז מעט בחשיבותם של "עושי הניסים" של ימינו. לאורך כל ההיסטוריה של היהדות היו בה כל מיני "בעלי מופת" למיניהם, שרובם הגדול והמוחלט נשכח זכרם, אבד ובטל מן העולם. בכל דת קיימים כאלה - אפילו במכבסה אוטומטית בניו יורק הזדמן לי לפגוש במישהו שתיאר לי כיצד נתגלה אליו ישו בחלום ובישר לו שאחותו שהרופאים איבדו תקווה להחלמתה מפציעה קשה תבריא - וכך היה למחרת היום. כאלה יש אלפים רבים. אילו מבעלי המופת ביהדות נשארו בזיכרון ההיסטורי? רק אלה שהיו חלק מתנועה רוחנית שהיה בה משהו שמעבר לעשיית הניסים עצמה, תנועה שהיתה לה משמעות ל-"מקבלי" הניסים מעבר לנס עצמו. זה מה שהפך את הבעש"ט לשונה מהמוני "בעלי שם" שהסתובבו באותם ימים באוקראינה ופודוליה, בפולין ובליטא.
הרבנים בצרי ואיפרגן משפיעים הרבה על חסידיהם, אך השפעה זו תהיה קצרת טווח. אתה מוזמן למנות כאן כמה שמות של "בעלי מופת" מלפני דור ושניים, ששמותיהם עדיין נזכרים בהערצה בציבור רחב - הבבא סאלי הוא, אולי, דוגמה יחידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:55 |
|
| |
מי אמר שאין ניסים?
בטח שיש.
כאז כן עתה.
שאל נא את מאמיניו של הרב בצרי או הרב איפרגן. הכל אצלם ניסים גלויים.
הכל שאלה של צורת הסתכלות.
לפעמים דומה, כי התנ"ך (כן!) הבא נכתב בימים אלה ממש. אין ספק כי סיפורי הניסים של היום ישמשו כאתוס מכונן וכקאנון מקודש בעוד כאלפיים שנה, לעם, או לחלק בלתי ידוע מן העם. החלק שבתקופתנו עדיין איננו יודעים להגדירו או לזהותו בבירור.
אירועים שונים המוגדרים כ'ניסים' המתרחשים בימים אלה ממש עוד יכוננו חגים וימים טובים.
לפני מאתיים שנה בסך הכל! מישהו חלם על חג י"ט כסלו, שיהפוך ל'ראש השנה לחסידות, ויום גדול ונורא שבו ישנן השפעות לכל יהודי ויהודי'? והתהליך עדיין בעיצומו, מתרחב והולך ומתקבע משנה לשנה בקרב חוגים יהודיים שונים ברחבי העולם.
אני יודע שהנושא שייך ישירות גם לחג החנוכה הקרב ובא, ולתמיהה הגדולה של חז"ל 'מאי חנוכה'. אבל זה כבר נושא לאשכול אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:45 |
|
| |
.
ממללא, הרשה לי להתמקד בחלק אחד בלבד של דבריך (לגבי השני, גם אני מבין כמו שילת, אך על כך בפעם אחרת, אולי)
האם, למעשה, ההגדרה של נס היא סובייקטיבית-נומינאלית?
כלומר, האם מה שהופך מאורע כלשהו לנס הוא עצם התייחסותנו אליו כאל כזה?
והרי יש בכך משהו. נומר כי אזרוק אותך מגובה של 1,500 רגל ממטוס, קשור למצנח. סביר כי תלך לברך הגומל על כך לאחר מכן.
ומה עם אדם שבכך מקצועו, ובכל יום הוא קופץ ממטוס חגור מצנח וחבוש קסדתו, גם הוא יברך בכך?
האם טיס של מטוס שבכל יום מטיס אנשים מעל הים, מהכא להתם ובחזרה, צריך גם הוא לברך הגומל?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:41 |
|
| |
מואדיב,
גם ילד שנופל מהגג ולא נהרג, זה דרכו של עולם. דרכו של עולם שרוב הילדים שיפלו מהגג ימותו, ומיעוטם לא ימותו (כלומר, לא בדקתי, אני מניח כך).
אני חושב שהבעיה המהותית פה היא כזו: בימינו, מקובל להסביר כל דבר שקורה בעולם לפי חוקי הטבע. בימי קדם, זה לא היה מקובל, ולכן כל מה שנראה כחריגה מהשגרה נתפס כנס משמים או לחילופין כעונש ('נס שלילי' כפי ששמעתי פעם מישהו בשם הרב פינקוס ז"ל).
___________________
שאלה נוספת, מה המשמעות של נס במסגרת אמונה של השגחה פרטית על כל דבר ודבר?
הרמב"ם בפ"ח בהקדמה למסכת אבות, מנסה להתמודד עם הבעיה הזו בכך שהוא מניח חוקיות טבעית ורואה בנס חריג של התערבות א-להית (כך לפי הסברו של הר"י שילת, שאישית טרם שוכנעתי בכוונתו לדברי הרמב"ם הקשים שם). ואולם, אם אנו רואים כל פעולה כגזירת שמים - א"כ במה שונה הנס מכל דבר אחר שקורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:32 |
|
| |
.
האסכולה שלי היא לא להשתייך לאף אסכולה...
כשילד נופל ונפצע, זה לא נס, זו דרכו של עולם.
כשבניגוד לדרכו של עולם הוא קם ללא פגע, אני מתבונן לצדדים לחפש את האצבע אודותיה דיברו חרטומי מצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:18 |
|
| |
אהה, מואדיב מהאסכולה של מיימוני.
אז אולי אני אהיה מוישהגרויס לרגע.
אם ילד נופל ממקום גבוה וכן נפגע, אז זה גם כן נס? או לפחות השגחה פרטית?
ולא, איני מתכוון להקניט, אלא לברר. לפי מה אנו קובעים את כללי השימוש במילה "נס"?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2003 12:14 |
|
| |
.
מה זאת אומרת אין נסים? הבעיה היא שאיננו מכירים בהם, כי גס לבנו.
אמר לנו כבר רש"י, כי אין בניסיו של הקב"ה אלא הזמן והמקום.
האם כאשר נופל ילד ממקום גבוה ואינו ניזוק, אין בכך נס?
מאז שנתקלתי בתרנגול של ראסל, בכל בקר, כשאני רואה את השמש זורחת, אני רואה נס מולי.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
