| נשלח ב-23/12/2003 23:29 |
 |
| |
האבות כבני אדם
ראשית, התנצלות על המיחזור. הנושא הזה הועלה מזויות שונות. ובכל זאת, הלא אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש.
ובתור פתיחה, הנה דיאלוג לא ארוך מדי, שהתנהל לאחרונה:
בביקור ראשון מסוגו (ונקווה שלא אחרון), כתבה אמא של ר' הערת ביקורת באשכולו של אקדמאי על ציוריו של פן:
האם איבדתם כל רגישות?
שום דבר לא מפריע לכם בציורים כאלה של קדושי עליון???
ממשתתפי פורום לאנשים חושבים הייתי מצפה ליותר...
(ואני לא מדברת עדיין על ציורי עירום בפורום חרדי זה)
ועניתי לה:
אני משער שצערך ואולי גם חמתך נובעים לא מהעובדה שלרבקה ידים חשופות, אלא מכך שמנסים לצייר במראה אנושי דמויות הוד.
אבל שתי תשובות בדבר.
א. הם היו בני אדם.
ב. האם הגדלות שלהם נמדדת במראה החיצוני?
כמדומה שנקודת אי ההבנה היא א'. אנו רוצים כל כך לרומם את האבות, עד שאיננו מרשים לעצמנו לראותם כבני אדם, לזכור שלאה סבלה מהעדפתו של יעקב לרחל, שאברהם ושרה חיו עשרות שנים עם תיסכול של חוסר ילדים, ושהאחים היו מסוגלים למכור את יוסף ולהניח לאביהם להתאבל על בן שכאילו נטרף, ועוד.
אולי אין אנו מסוגלים לשפוט אותם, אך כפי שאנו מבקשים להעריך אותם, ולא להפחית בערכם, כמדומה שאסור לנו גם להאליה אותם לאלילים. בציבור שלנו, החרדי, יש נטיה להתעלם מן הצד האנושי שלהם, ולטשטש את החלקים שלהם שדווקא בהם אנו עשויים להתחבר אליהם וללמוד מהם.
***
ועל זאת קיבלתי את המכתב הבא:
תמיד העדפתי את ההסתכלות על אבותינו ואימותינו כבני אדם בשר ודם - בעלי חולשות וחוזקות אנושיות.
אני איני מלאך ולכן יכולת ההבנה שלי ובעיקר יכולת הלמידה שלי ממלאכים היא מוגבלת. מבני ובנות אדם, לעומת זאת, אני מסוגלת ללמוד ולקבל מדמויותיהן/ם וממעשיהן/ם השראה ולקח לחיי שלי.
***
וזה מביא אותנו לנושא של האשכול.
עניתי:
אני מסכים עם כל מילה.
לדעתי, זו בדיוק הסיבה שסיפורי האבות במקרא מדברים אלינו. בגלל שהם היו בני אדם כמונו, יותר טובים, כפי שאפשר לראות בסיפורים עליהם, אבל הם בהשגתנו, ואנו יכולים לשאוף להיות דומים להם, וגם ללמוד להיזהר מטעויותיהם.
וכי לא אמרו חז"ל שלא יפלה אדם בן בין הבנים והראיה מיוסף?
חוסר היכולת שלנו להתייחס לאבות כאל בני אדם הוא תוצאה של החינוך שלנו, שלדעתי כאן, כמו במקומות אחרים, הצליח יותר מדי...
אמנם צריך להיזהר לא לפסול אותם, (כמו כל אדם), במומינו. אך אם נעשה מהם אלילים, שוב לא נוכל ללמוד מהם. נוכל רק להעריץ אותם כפי שמעריצים מיתוס.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 12:27 |
|
| |
בעולם הישיבות הציוניות, קיים בשנים האחרונות פולמוס גדול בשאלת 'לימוד תורה בגובה העיניים'.
חומרת הפולמוס הגיעה לכדי כך, שספרי הרב שרלו (הנחשב למצדד בגישה) מוחרמים בחלק מהישיבות הציוניות (כדוגמת הר-המור, שבי חברון ובנותיהן - המכונות בעגה הישיבתיתי-ציונית 'ישיבות הקו').
עיתון 'הצפה' נתן לפולמוס במה, ומומלץ לעיין למתעניינים.
http://www.hazofe.co.il/web/mador.asp?Modul=24&kod=132&kod_gilon=1730
לא למותר לציין, כי המדבור בפולמוס אחד שכרוך בעוד כמה פולמוסים סביב הציר של: חקירה מול לימוד תורה 'קלאסי' שמרני, שמתנהל בשנים האחרונות בישיבות הציוניות (עד לפני מס' שנים, הייתה הסכמה על המבנה הליטאי-הקלאסי כדרך הלימוד הראויה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 12:08 |
|
| |
ועוד:
י. העדפת בנים טייק 1 - אברהם ליצחק
יא. העדפת בנים טייק 2 - יצחק ועשיו
יב. העדפת בנים טייק 3 - רבקה ויעקב
יג. העדפת בנים טייק 4 - יעקב ויוסף
יד. העדפת בני בנים - יעקב אפרים ומנשה
טו. טבח שכם (במובחן ממעשה דינה)
טז. יחסי אחים טייק 1 - יצחק וישמעאל
יז. יחסי אחים טייק 2 - יעקב ועשיו
יח. יחסי אחיפ טייק 3 - בני יעקב
ועוד ועוד
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 12:00 |
|
| |
אקדמאי
כבוד אשכולך במקומו מונח. אני פשוט ביקשתי להסב את הנושא לדיון בדמותיהם של האבות, ולא רציתי לגדוש את האשכול היפהפה של הציורים בויכוחים על פרשיות השבוע והגישה אליהן.
כלומר, לא רציתי לדון רק במתודולוגיה ובהצדקתה, מה שאפשר היה עוד איכשהו לכלול באשכולך, אלא במקרים פרטיים. איך עלינו להבין סיפורים שונים מהחומש, וזה, תסכים בוודאי, נושא אחר.
נושאים שאני מציע להעלות:
א. גניבת הברכות.
ב. מכירת יוסף.
ג. מעשה ראובן (האם מותר לדון בו? הרי הוא נקרא ולא מיתרגם)?
ד. מעשה דינה.
ה. גורלה של לאה.
ו. חיים ללא ילדים במשך עשרות שנים.
ז. הסתגרותו של יצחק.
ח. החיים במשפחת אברהם לאחר העקידה.
ט. יחסי יעקב רחל.
ומן הסתם ניתן להוסיף עוד ועוד על זה.
המתודולוגיה שאני מציע היא לנוע בזהירות בין הערצת אלילים מכאן, למיתוסים שאינם יכולים לטעות, לבין זילזול מכאן, כאילו אבותינו היו עמי הארצות בשוק, שחוטפים ואוכלים. מדובר, סוף סוף, באנשים שלפחות חלקם הונעו בעיקר על ידי הרצון לעבוד את ה' ולהפיץ את אמונת ה' בעולם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2003 02:03 |
|
| |
לעניות דעתי אפשר לנסות לצייר את האבות!. אבל צריך מאוד להזהר שלא יטעו כאילו הציור מדויק לפי אמות מידה הסטוריות או תורניות
לבתור דוגמא מיכאל אנג'לו פיסל את משה עם קרניים הציור הפסל פשוט יפה. אבל לא נכון
אותו דבר בנוגע לדוד המלך
ומכאן מגיעה הסתיגות של האנשים לגשם את האבות בצורה של האדם הקדמון או ערומים ולדעתי זה פגיעה בהם באיטלגציה שלהם כי בכל זאת הם היו אנשים מורמים מן העם. ובוודאי מכל עובדי האלילים שהיו אז
לעניינו דוקא הציורים שהתפרסמו כאן לא ראיתי בהם איזה משהו שפוגע בכבודם, ולכן לדעתי הם היו יפים מכל בחינה
רק ששרה למשל לא היתה יפה מספיק :))
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2003 23:54 |
|
| |
למה באשכול נפרד?
האשכול ההוא נועד בפירוש בשביל דיון כזה.
|
|
|
|
|
