| נשלח ב-28/12/2003 10:12 |
|
| |
[הפטרת שבת שעברה]משפט שלמה אקטואלי?
[הפטרת שבת שעברה]משפט שלמה אקטואלי היום ?
הלא בבדיקת דנא אפשר להוכיח מידית של מי הילד
[ חוצמזה מה החוכמה הגדולה במשפט שלמה רחמי האם זה ידוע לכל מהטבעים החזקים שהקבה טבע בטבע ? ]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2003 15:55 |
|
| |
הנשים אינן מעידות אלא טוענות
הן 'בעלי דין' ולא עדים
כל אדם, אפילו פסול לעדות, יכול להיות בעל דין ולטעון טענותיו בבית דין, ואף לזכות
ואפילו הוחזק במקרים אחרים כשקרן
ובכלל, המשנה באבות אומרת (וכן נפסק בשו"ע חו"מ) "וכשעומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים", היינו על הדיין לצאת מתוך נקודת הנחה שבעלי הדין שלפניו שקרנים, אבל עליו לדון על סמך טענותיהם וראיותיהם ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2003 15:22 |
|
| |
קבל
בכלל מדובר בויכוח בין נשים שכ"א מהם בנפרד אינה כשרה לעדות
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2003 15:11 |
|
| |
מיימוני
תמהני עליך שסוגיא רבתי זו שקולמוסים רבים נשתברו עליה פטרתנו בשתי שורות...
יעויין מלבי"ם שם פירוש מעניין מאוד המדוייק בלשון הפסוקים
כמו כן עסק בסוגיא הג"ר אשר וייס במנחת אשר בראשית, על דברי רדב"ז ששלמה ידע באומדנא מראיית הנשים מיהי השקרנית, אלא שעשה את הפסק דין כדי להראות לכולם את צדקת הפסק.
הקשה שם היאך אפשר להוציא ממוחזק באומדנא בלבד?
ומחדש שבעלות הורים על בנם אינה בעלות ממונית ואין כאן כלל מוחזקות!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 19:21 |
|
| |
צודק, והיה זה בשבת האחרונה (גם בשנה שעברה, אגב, "מקץ" היתה שבת שניה של חנוכה).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 19:13 |
|
| |
אם כבר קטנוניות...
הפטרת מקץ דהשתא היתה הפטרת השבת השניה של חנוכה, מספר מלכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 19:04 |
|
| |
הערה קטנטונת (אולי גם קטנונית) לסדר, אך הפטרת השבוע שעבר לא היתה של משפט שלמה (הפטרה זו נקראת בפעמים הנדירות בה פרשת מקץ אינה נופלת בחנוכה), אלא הקריאה מזכריה ב' י"ד - ד' ז' (רני ושמחי בת ציון וגו'), היא הפטרת שבת ראשונה של חנוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2003 17:19 |
|
| |
מילתא דבדיחותא בכל עת ראויה היא.
מספרים שבעיירה אחת היו שתי נערות שהגיעו לפירקן, אך מה לעשות - רק בחור אחד ראוי ומיוחס. היו אמותיהן רבות בינהן, זאת אומרת 'אלי יבוא הבחור ועם בתי ישתדך', וזאת אומרת 'לא כי לבתי מיועד החתן'.
מה עושים יהודים כשיש מחלוקת? הולכים לרב.
באו אצל הרב, והרב, שחוכמתו מפורסמת כשלמה בשעתו, לאחר ששמע את טענות הצדדים, ושקל אותן יפה יפה, הוציא פסק דינו - דעת תורה, כדלקמן: 'יביאו את הבחור הנה, ויחתכו אותו לשני חצאים שוים. חצי לזו, וחצי לזו, והאמת והשלום אהבו'.
מייד החלה לצרוח האחת - 'לא, לא, תנו אותו לשניה והמת אל תמיתוהו!'.
וחברתה כנגדה אומרת - 'גם לי גם לך לא יהיה - גזורו!'.
חייך הרב, החליק זקנו ואמר - 'לזו אשר רצתה במותו של החתן, לה יהיה. היא השוויגער האמיתית!'.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2003 12:27 |
|
| |
בת קול
אנו כבר מכירים את הפתרון, כיון שקראנו את הסיפור.
שלמה המלך היה צריך להמציא את הדרך בעצמו... לנצל את אהבת האם כדי לגלות את האמת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|