יאללה כולם לקום...

אהה זו את שם בתמונה בעיתון? נעים להכיר...

לא בא לי לספר מהביה"ס, בא לי דווקא מקרה במד"א,

מקרה אחד, זה אתם זוכרים שהיו הפיגועים בפת ויום אח"כ בגבעה הצרפתית?!

אז אחרי הפיגוע של פת דיברתי עם ידיד שלי שאני מניחה שכולם כאן מכירים אותו ולכן לא אגיד שם, והוא דיבר איתי על איך הוא קיבל את הפיגוע בפת, הם היו בין האנמבולנסים הראשונים שם, כל הדרך הוא אמר למתנדבי נוער שהיו איתו (כן כן, נוער...) שיהיו צמודים אליו, שיעשו ככה וככה, ואמר לעצמו שהוא הולך לעשות לעצמו סוויץ' בראש, לא להיות בהלם מהמראות הקשים שהוא הולך לראות... וסיפר לי מראות שהוא ראה וכו', ופצוע שהוא טיפל בו שהוא החזיק לי אתצ הראש עם הידיים ואמר לו ת"תקשיב, אתה בידיים שלי, אני לוקח אותך לביה"ח הכי טוב, אני לא עיוזב אותך ואתה תהיה בסדר" הוא הוגדר כפצוע קשה, אני לא זוכרת איזה פגיעות היו לו, ורופא בביה"ח אמר לבחור שהוא הציל לחולה את החיים, ממש באלו המילים..
הוא סיפר לי את כל זה בטלפון במשמרת שעשיתי שאני הייתי בדרך למקרה , המקרה בוטל והיינו בדרכנו לתחנה..

הגענו לתחנה קראו לנהג שלי להתפלל מנחה במטבח, הם התפללו ואני עמדתי ליד הלוח מודעות, ואז ששמעתע אותם בקדושה קדוש קדוש קדוש היה ציפצוף האר"ן המזעזע ....

הודיעו על פיצוץ באוטובוס בגבעה הצרפתית, נסענו לשם (כל זה חצי שעה אחרי שהבחור סיפר לי על יום האתמול...). בדרך ממש אמרתי לעצמי לעשות סוויץ', לא להסתכל על המראות כי אני אחלום על זה בלילה, הגענו לשם, הנהג עזב אותנו, העלו לו לאמבולנס פצועה אנוש שנפטרה, אני הייתי בזירה, ראיתי מישהי שאני מכירה ממש טוב שוכבת , הרוגה, וכולנו יודעים שלא במצב סימפטי. ראיתי אותה והמשכתי הלאה, פגשתי עוד 2 בחורות שאני מכירה, אחת מהן הייתה חניכה שלי פעם, התבייתי עליה, ופשוט תפסתי לה את הראש ואמרתי לה מה שאותו בחור אמר יום קודם לפצוע, אני איתך את לא לבד אני לא עוזבת אותך וכו'...

(למחרת הייתה לנו תמונה בפוזה הזאת של אני מחזיקה לה את הפרצוף בשתי ידיי בגודל של עמ' בידיעות אחרונות...)

מבחינתי זה היה המקרה הכי קשה , לא מבחינת מרות, מראות של פיגוע כולנו ראינו, אבל זה, בשילוב אנשים שאתה מכיר טוב... לא מאחלת לאף אחד..

זהו, אני אנסה לחשוב על מקרה יותר שמח...

נעמה, מה דעתך לספר לנו קצת חוויות מביה"ס לסיעוד?