את מי גרש אברהם מביתו?

בעוד שרחל רצתה בלידה של ילדי בלהה, שרה לא רצתה בלידת בניה של הגר כלל וכלל היא לא רצתה בכלל לשמוע על כך,
הרי בהריון הראשון של הגר- שרה גרמה להפלת הולד,-- אז איך בכלל אפשר להשוות?

בפרשת ויצא נאמר על רחל שנתנה את בלהה שפחתה ליעקב כדי "להיבנות ממנה" וכשזו ילדה ליעקב בנים [וכן מאוחר יותר לגבי לאה וזלפה] רחל היא נתנה את שם הבן והיינו שכל יחס הבן היה לרחל. כך בעצם היה אמור להיות אצל הגר ושרה שהבן יהיה כבנו של שרה והיא תתן את שמו. אמנם המלאך אמר שהגר תקרא את שמו ישמעאל [ואפילו אם זה היה מחייב את שרה] ניתן להבין ששרה לא רצתה להכיר בשם שנתנה הגר במקום שהיה עליה לתת את השם.

שמנ"ט ולינקז',

זכורני ודומני שכבר נכתב באיזה אשכול שגם בפרשת יתרו הנושא הראשון הוא ביאת יתרו ואולם השני עצת חותנו כי מ"ויהי ממחרת" לא נזכר שמו של יתרו אלא רק חותנו. בכל שלושת המקרים [ישמעאל, אליעזר ויתרו] הדבר בולט מאחר והמקרא חוזר פעמים הרבה על "בן האמה", "העבד" ו"חותנו"; הלא דבר הוא!

פירשו כבר שמצד הנושא ההדגשה היא לא על האדם אלא על מעמדו. בהעדר פירוש אחר גם זו לטובה. אך יש לציין עוד שבשלושת המקרים מדובר באדם "נכרי" וכ"בן בית" אצל ראשי אומתנו ו"מצוה ליישב".

לשמניךטובים -
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2302972&whichpage=1#R_13

למיכה -
ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים (מואדיב)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=689330

_________________

מקובל לחשוב שמציאת השידוך של יצחק נעשתה ע"י אליעזר עבדו של אברהם.
אך אם נעיין בכל פרשת "השידוך" של יצחק, נמצא שמה שמצויין בה זה ככה:
בתחילתה צויין שאברהם דיבר עם "עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ"
ובהמשך, אותו "עבד" צויין רק בכינוי "העבד" בלבד.
לא מוזכר בכל הפרשה מיהו ומה שמו של אותו "העבד"
ומה שמעניין הוא ש"אליעזר" מוזכר בכלל, רק פעם אחת בלבד, ושמו אינו "אליעזר" אלא "דמשק אליעזר" ככתוב בפרק ט"ו: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".
כמו כן אין הוא מוזכר כלל כעבד, אלא "בן משק ביתו" של אברהם.
לפחות לפי פשט התורה אין (לכאורה) קשר הכרחי בין אותו "דמשק אליעזר" ובין "העבד" שנשלח להביא שידוך ליצחק.

כתבתי זאת באשכול זה בגלל הדמיון בין נושא פתיחת האשכול (אי הזכרת שמו של ישמעאל, אלא "הנער" לבין מה שכתבתי.

אז הגר רצתה ללכת למצרים או לפארן? ומה פתאום היא הולכת למצרים, מקום אביה המלך, וחוזרת לפארן? ואיך בת פרעה נהיתה שפחה? מה גם היא נהיתה כמו תמנע? מעניין שמאז תמנע, אנשים רבים מתרחקים מבני ישראל. (ובעצם גם מבני ישמעאל)

מיכה
איזה מורגל בנדודים, אתה מדבר על ילד, או שאתה לא מקבל מה שכתוב בתורה.

 האשה יכולה לשאת על כתפיה  חמת של עשרים ליטר מקסימום, אתה כנראה לא טיילת או התאמנת במדבר, יום אחד. לכן אתה לא יכול  לחשב את המיים המספיקים,

הגר רצתה לחזור לביתה במצריים - היא היתה מצרית- לפי המדרש בת פרעה- כנראה לא היו לה תוכניות, להשתקע במדבר.
אדם המגורש בפתעומיות או לא בפתעומיות, לא כל כך חושב בהגיון כמוך,

כמה זמן צריך כדי להסתגל למדבר? אני מניח שחמת מספיקה לכמה ימים, זמן מספיק כדי למצוא מקור מים, שניתן לחזור אליו לאחר כל טיול להכרת האזור. ואל תשכח שהם היו מורגלים בנדודים, מאור כשדים לחרן, ומשם לכנען, ולמצרים, ושוב לכנען. ואם הם כ"כ מפחדים לתעות במדבר, מה פתאום הם הולכים ממדבר באר שבע עד למדבר פארן? הדרך רחוקה פי כמה מאשר ההליכה מפלשתים למדבר באר שבע. גם הדרך למצרים, שישבה אז רק על הנילוס, רחוקה מאוד ממדבר פארן.

מיכה
יש הבדל בין אדם  שגר במדבר, והמדבר הוא ביתו, והוא יודע איפה בארות המיים וכד' לבין ילד בן חמש עשרה או פחות, ואשה, אמו היוצאים ומגורשים מבית הגביר, בלי הכנה  למדבר. הם תועים במדבר, כפי שהפסוק באמת אומר

אני חוזר ומצטט את המילים בכתוב:"וישב במדבר ויהי רובה קשת, וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים"

אם תסבירו לי כיצד הם הסתדרו במדבר, ומדוע לא הלכו לגור במצרים ארצה של הכלה - אחזור בי ממה שכתבתי.

(ולא אני אמרתי שישמעאל היה "פרה לימוד מדבר". זה אמשלום אמרה.)

"אכן כתבת את זה כבר- להזכירך כי כתבתי לך, -- מי ששולח אם ובנה למדבר האכזר עם חמת מיים בלבד,חייב לקחת בחשבון שהם ימותו."

גם את זה אני זוכר, אבל זה שאתה קורא למדבר "אכזר", לא משנה את העובדה שישמעאל הסתדר במדבר במשך כל חייו כ"פרה לימוד מדבר", והוא אפילו נהנה שם, אחרת היה הולך לגור במצרים ארצה של אשתו. 
וכמו כן כבר כתבתי שנאמר לו "גרש האמה הזאת ואת בנה", ולא "הכן תכין להם מסיבת פרידה, שלחם בשמחה ובשירים בתף ובכינור, ורצוי גם להצמיד להם פמליא כשל מלכת שבא בשעתה".

מיכההמרשתי,

עם כל הכבוד, לא נראה לי. ברור שכאשר שולחים אדם למדבר ללא מים וללא כסות הוא יכנס לסכנה וודאית ואף עלול למות. תמיהה יש גם על הנהגתה של שרה אימנו. נניח שהחליטה שי לגרש, ניתן לגרש בדרך אנושית, לא לתת לנקמה לשלוט.  אנו ירשנו מהאבות את המידות שלהם,עד כי נאמר כי אנו ניכרים בכך שאנו רחמנים ביישנים וגומלי חסדים. אברהם שלח את אליעזר רחוק בכדי שיקח אישה לבנו מבני משפחתו מכיון שהיו להם מידות טובות. הוא ביכר מידות טובות על יראת שמיים. והנה הוא ואשתו שרה, נוהגים בדרך אכזריות.

הצמא במדבר היה מקרי?