יש לי בן דוד שיש לו דעות מקוריות וכשהוא מבטא אותם אומרים לו: 'שששש... זה יזיק לשידוכים!'.
בפעם האחרונה שהעירו לו את זה הוא נענה: 'טוב, זהו קלקלתי לעצמי את השידוכים, עכשיו אני משוחרר, יופי!'
יש כאן מקום להתבוננות. הרי אדם מקורית שאינה סובלת קטני דעת, בין כה לא תרצה להשתדך איתם. אז מה? היא מפסידה את כל אלה שבאמצע או שלא רוצים להיות מתוייגים כמי ששייך למקוריים. נשאר לה עדיין שוק גדול ואולי מכובד יותר בעצם. האם ההפסד הכמותי הזה כה גדול שבשביל זה כדאי למשפחה שלימה לכלוא את חיי ההתבטאות שלה?
נשלח ב-15/1/2004 14:13
.
דומני שחוש ההומור שלי אינו ברור.
אשב בדד ואדום
נשלח ב-15/1/2004 13:50
שחרית
יש שם לשיחה בצורה זו, פשוט יצא לי מהראש. (מישהו יכול לעזור?)
זה כמו שעושים בדיחה ומישהו ממשיך לפלפל לפי הבדיחה 'אז איך תגיד שם ותסתדר שם?' למרות שזה לא רלוונטי למסר של הבדיחה. כך גם דרך התלמוד. כמובן לא לשם בדיחה אלא כדי למצות כל אמירה למקסימום תרגול מחשבתי שניתן להפיק ממנה או איך שקוראים לזה 'להגדיל תורה'.
נשלח ב-15/1/2004 09:39
בוגי,
כתבת: "אבל זה דרכו של התלמוד למצות מאמרים באופן שגם צורתם הליטרלית תסתדר".
אפשר הסבר?
תודה
נשלח ב-14/1/2004 23:54
מובן למבין שהמאמר על 'ארבעים יום קודם' מביע רעיון ולא שבשמים יש לוח ורמקול המכריז דברים ביום מסוים. הרעיון דומה למאמר אחר האומר שכל הבא לעולם פתו בידו שהכונה שהעולם מסודר דיו שמצוי לנולד מזון עוד טרם יצא לאויר העולם, כך מאמר זה אומר שלא לדאוג, יש לכל אחד/ת את בן/ת זוגו. נכון שיש פלפולי תלמוד סביב הרעיון כאילו המובן הוא ליטרלי. אבל זה דרכו של התלמוד למצות מאמרים באופן שגם צורתם הליטרלית תסתדר.
באופן מעשי אין מי שישן שליו על מיטתו וסומך על ההכרזה וגם עובדה זו השתלבה בשערי התירוצים על המאמר שאת ההכרזה אפשר לקלקל. צריכים להכיר את כללי הספרות.
נשלח ב-14/1/2004 22:17
קראו לי ?
נשלח ב-14/1/2004 21:47
מואדיב ,
דומני שאפשר לדייק מהלשון "בת פלוני" שהזיווג עצמו לא נקבע , אלא אבי הזיווג (זה לא נאמר בציניות , למרות שזה יכול להישמע כך. הדבר יכול לתאום את שיטת חז"ל והתורה בענינים רבים בעסקי אישות ) וכך הבעיה נפתרת , כי לא משנה מתי הבת תיולד , יתירה מזו רק עפ"י מעשיו או דברים אחרים יקבע לאיזו בת יזווג ...
כל זה כמובן אם נתייחס למדרש כזה כפשט מעשי , ולא כתפיסה רעיונית . (הרי רובינו ממילא לא שומעים בנות קול בדרך כלל ...)
ערב טוב.
נשלח ב-14/1/2004 16:47
Zachiz and the rest,
You are eager to point out the deficiencies of the Charedi approach to Shiduchim. However, this has nothing to do with Charedism (sorry for the term). Every other close-knit society faces the exact same issues (I recently read Nathaniel Hawthorne's ''The Scarlet Letter.'' The similarities to Charedi society are unmistakable). While the Charedi approach to Shiduchim is quite unfortunate, it is simply another manifestation of their closely-knit brand of community, which has both positive and negative elements to it. Changing the approach to Shidichim would involve changing the entire Charedi social structure, or even destroy it. Perhaps, that's desirable, but that's already another issue, completely separate from the subject of Shiduchim.
נשלח ב-14/1/2004 11:41
.
קלף
ארבעים יום טרם יצירת ולד הזכר, זה שיתכן וינשא בע"ה בבחרותו לזו הראויה לו - ויתכן כי אף צעירה ממנו בשנה או שתיים - היתכן כי טרם נוצר ולד הנקבה שעתידה להיות בת זוגו?
משהו לא מסתדר לי אף פעם עם המדרש הזה. אוכל להבין כי 40 יום טרם יצירת ולד הצעיר/ה מבין בני הזוג, ניתן היה לשמוע בת קול האומרת בת פלוני וכו'. אולם, 40 יום טרם יצירתו של ולד המבוגר בין השניים?
חדומני שעתה מבין אני את משמעות המאמר כי אין משגיחים בבת קול, ואף על כך אוסיף ואסמוך ידי, לא בשמיים היא.
נשלח ב-14/1/2004 09:10
מצטרף לדעתו של מיימוני.
כאחד בעל דעות "שונות" מהקובל במגזר, למדתי שצריך לדעת באוזני מי - להגיד מה....
נשלח ב-14/1/2004 09:07
כן , חמודי , אבל הלחץ משתחרר לפעמים בצורות שונות ומעוותות
אמא שלך לא לימדה אותך שאין פתרונות קסם , לשום בעיה בחיים ?
נשלח ב-14/1/2004 08:20
צחי, 426
בתור אדם שלפחות חברתית אינו נמנה על החברה החרדית, אני לא פעם מעריך את האופן שבו החברה החרדית מצליחה להפעיל לחץ חברתי על חבריה, וזאת בניגוד לחברות אחרות.
נשלח ב-14/1/2004 01:58
זה פונקציה של כל הדרך חיים זה מתחיל עוד מגיל הרך החינוך הטהור הזה , ובמקום שאומרים ' עד החתונה זה יעבור ' , זה ליהפך , רק מתעצם ומתעצם , אני מכיר אישית בחורה שקיבלה גימגום מחמת לחץ ההורים וישנן רבים כאלו .
נשלח ב-13/1/2004 22:38
היראה מהשידוך היא אחת העבודות האלילים הגדולות של החברה החרדית.
במקום להיות תמימים עם ה', הם תמימים עם החברה.
נשלח ב-13/1/2004 11:26
למאי נפקא מינא ? לא הבנתי !
אפשר בכפייה, למנוע מב"א להביע את דעותיו ?
נשלח ב-13/1/2004 10:58
רק להזכיר למשתתפים, שבתוך עמם הם יושבים, שכידוע הבעת דעות חורגות כמתואר לעיל אינה פוגעת רק בסיכויי השידוך של המביע אותן (שאז זה סיכון מחושב שלו, אם בכלל סיכון, וגו'), אלא מכתימה את כל המשפחה וסיכויי השידוך שלה (למשל של אחיותיו ואחיו), שלא "חטאו" ואינם חריגים בשום צורה שהיא. זה עצוב, אבל זה כך, והדברים ידועים.
ויש וודאי מקום לדון במוסד ובהגיון השידוכים כפי שהם נעשים בשטח.
