בשעות הבוקר התקבלה קריאה על גברת מחוסרת הכרה בת 85.
כאשר הגיע חברי החובש למקום מצא אשה מחוסרת הכרה ללא דופק ונשימה,קרה לגמרי וקשה.
החבר ניסה לעשות החייאה על הגברת אולם הנט"ן שהגיע הפסיק אותו ואמר שזה מיותר מאחר ומדובר במוות ברור, הרופא חתם על תעודה וקבע מוות.
ידידי נותר קצת להביט בכתיבת התעודה,והבת של החולה הגיעה אליו וביקשה ממנו להכנס לחדר השני ולבדוק גם את אביה שלא נראה כל כך טוב..
הוא נכנס וראה אדם מבוגר ושמע חרחורים בנשימתו והיה ניכר אי נוחות ותזוזה מצד החולה המבוגר בן ה 90
כחובש צעיר , קרא לפאראמדיק שעדיין היה במקום וביקש ממנו להסתכל על הבעל המבוגר.
הפראמדיק הביט לרגע ואמר "זה בסדר כנראה הוא תמיד ככה הוא אדם מבוגר. במקרה ויהיה בעיה תזמינו אותנו שוב"
אמר, החתים על התחייבות של מאות שקלים על התעודה..ועזב.
לאחר כמה שעות התקבלה קריאה נוספת באותה כתובת על אדון בן 95 עם קוצר נשימה חריף....
תנחשו מי היה המבוגר...
כשידידי הגיע שוב לבית ראה שמדובר בבעל שראה בפעם הקודמת וכרגע נמצא בקוצר נשימה נוראי וכמעט לא נושם מרוב מאמץ.
לאחר פינויו לבית החולים ע"י הנט"ן ובמהלך הנסיונות לייצב את מצבו הוברר כי עבר לפני כמה שעות התקף לב קשה ובעקבותיו קוצר הנשימה הקשה.
היהודי המבוגר נפטר באותו ערב , כמה שעות לאחר פטירת רעייתו.
הרופא אמר כי אם היו מגיעים בזמן ההתקף או קצת אח"כ היה אפשר להצילו.
וכאן השאלה המורכבת.
א. האם צריך להתלונן על הפראמדיק הזה שאם היה משקיע יותר משניה ואם היה מקשיב בסטטוסקופ ,או מחבר פולס או אקג היה רואה שמדובר במקרה חירום אבל הוא לא השקיע ולא הביט כמעט והפטיר תירוץ של "כנראה הוא תמיד מחרחר הוא מבוגר" האם יש צורך /מותר להתלונן?
ב. האם מדובר ברשלנות רפואית ? הרי הפאראמדיק לא הוזמן לבקר את הבעל אלא את אשתו ,מצד שני לאחר שראה את הבעל ולא אבחן את מה שידידי החובש הצעיר אבחן זה פשע או רשלנות.
האם מותר/צריך להתלונן על זה מאחר ומדובר במקרה שניתן ללמוד ממנו ומדובר בחיי אדם!
לעומת זאת יתכן שבעקבות התלונה החמורה יחליטו במד"א לפטר אותו והבעיה לא פשוטה.
ידידי הלך לגאון הגדול נשיא ארגון הצלה ירושלים הרב משה הלברשטם שליט"א עם הבעיה הסבוכה.
הרב הורה לו בבירור להתלונן ולעשות כל מה שביכולתו כדי שהמקרה יתפרסם וילמדו ממנו לבאים אחריו.
עם זאת אמר הרב כי יש לדאוג שהפארמדיק לא יאבד את מקום עבודתו.
עד כאן הסיפור.
מה דעתכם?.....
מודעה א' בביתם היה " הלוויתה של הרבנית.."
מודעה ב' בביתם היה שבר על שבר הושברנו!!
תוך כמה שעות אבי ואם המשפחה החזירו את נשמתם ליוצרם.
מה דעתכם , שופטים,רבנים ומורי הוראה יקרים.
נשלח ב-14/1/2004 23:41
אכן פאשלות קורות וזה תמיד מצער, אך מאחר ולא הובאה לידינו גירסתו של הפאראמדיק הייתי מציע לכולם לקחת צעד אחד אחורה ולא להסיק מסקנות נמהרות.
מעבר לזאת לא סביר שפאראמדיק גם אם הוא הצעיר ביותר או הותיק וחסר הסבלנות יראה חולה במצוקה ולא יטפל בו.
נשלח ב-14/1/2004 16:10
עצוב ומזעזע.
צריך לדאוג שלפחות מתנדבי הצלה יעברו רענון נהלים והוראות שידעו איך לפעול במקרים כאלו. שלא יהיו פזיזים
נשלח ב-14/1/2004 13:07
אתה יודע מה? לא רשלנות. לא שפטתי אף אחד. בא נקרא לזה: חוסר עירנות, חוסר שימת לב או בשבילך עייפות. אוקי?
על עובדה אחת אני מקוה שאתה לא חולק - הסיפור מזעזע.
נשלח ב-14/1/2004 01:40
שירה !
את שופטת מהר מידי !
לא בטוח שיש כאן רשלנות !!!
נשלח ב-14/1/2004 00:33
סיפור רשלנות מזעזע!
אבל מצד שני - תראו איך הכל מכוון משמים.
משמים רצו שבני הזוג ילכו לעולמם באותו זמן, שלא יחיו לבד - בודדים, וכך יצא שהפראמדיק לא חשב שצריך לשים לב לחרחורים של המבוגר.
אני חושבת שכל מבוגר ומבוגרת שהגיעו לשיבה טובה חולמים ללכת לעולמם ביחד ולא להגיעה למציאות של חיים לבד - כאלמן או אלמנה.
נשלח ב-13/1/2004 18:00
עצם הילקח כל יהודי השמימה זה מקרה עצוב .
מע"ר, חובש, פראמדיק, רופא, כונן, וכ'ו וכל מי שמתעסק בהצלת חיים ברגע שלא "מפריע" לו שבן אדם מת לדעתי עליו לעזוב את עבודתו , וזה לא משנה אם מדובר באדם, תינוק , או זקן בן 90 עד כאן ,נקודה
לגבי המקרה הנ"ל אגיב בזהירות בלי לשפוט אף אחד אבל צריך לראות את 2 הצדדים של המטבע !
נתחיל בפארמדיק , איני פראמדיק ! אבל אני מצטט את מה שכתוב "זה בסדר כנראה הוא תמיד ככה הוא אדם מבוגר. במקרה ויהיה בעיה תזמינו אותנו שוב" ניראה די מוזר ותמוהה שפראמדיק במיוחד שהוא עובד שטח יראה אדם במצוקה נשימתית או אחרת ויענה את המשפט הנ"ל , איני יודע מה היה שיקול דעתו אבל יתכן מאד שהיה לו שיקול דעת נכון להחליט מה שהחליט , חירחורים ? ? ? שפראמדיק ישמע ולא יטפל ? שוב ... קשה לי מאד להאמין חירחורים שנובעים מבעיה לבבית כדברי הרופא צריכים להישמע היטב גם לפאראמדיק לא מנוסה .. אבל בל נישכח גם גדולי עולם עשו טעויות וכל אחד עלול לטעות ! ! ! אבל אם לדעתך זה נעשה בכוונה תחילה יתכן וצריך בדיקה .
אבל וכאן מתחיל ה"אבל" מדובר בחובש צעיר שלבטח לפאראמדיק נסיון יותר ממנו ובנוסף לכל גם אתה טעית חובש יקר שהתחלת החייאה ...עצם זה שהאשה היתה קרה וקשה לא מתחילים החייאה דבר שמלמדים כל מע"ר שלא לעשות !
(קשיון,ריטוש,קטיעת ראש, לא מתחילים החייאה!)
ציטוט "הרופא אמר כי אם היו מגיעים בזמן ההתקף או קצת אח"כ היה אפשר להצילו." הוא מוכן לרשום לך זאת על גבי מסמך ? מוכן לחתום ב100% שכך היה ?
יש במד"א מחלקה ששמה אגף רפואה יש שם 2 אנשים נפלאים את דוקטור צבי פייגנברג ופראמדיק ראשי אחראי ארצי דודי עבאדי ושם מבררים את כל הפרטים לעומק ומחליטים החלטות ושם יחליטו מי צדק ובמה במיוחד במקרים מעין אילו שצריכים בירור עם אנשים שמבינים ולא בדיוק עם רבנים , אם יתברר שהפארמדיק עשה זאת בכוונה אז מה ? לא לפטר אותו כדברי הרב ? אתה רוצה שאחד כזה יטפל בך ? ואם עשה בלי כוונה אז למה בכלל להתלונן עליו ? הוא כבר ילמד מהטעות שלו , תאמין לי הוא יחיה עם זה בצער ובחרטה עד סוף ימיו !
תעשה מה שליבך מרגיש
אבל אל תשכח לפני את כל השיקולים !
תברר טוב טוב ותשאל פראמדיקים !!! אני מדגיש פראמדיקים!!! אחרים עם ניסיון בשטח , (לא רב,עם כל הכבוד) תברר מה היה מצבו לפני ? איזה מחלות היו לו ? וכמה ? אולי בגלל שהיה טרוד במות אשתו לא לקח את הכדורים שלו באותו יום ? אולי הקפיץ פתאום ל"ד ? ואולי גם עשה פירפור פתאומי ?
יש כאן המון המון צדדים , לא החוכמה להתלונן ולבקר ,
אהה ואל תשכח ... שתף אותנו
בהצלחה
תוקן על ידי - witty - 13/01/2004 18:25:17
נשלח ב-12/1/2004 23:14
כמו שכתב הצלה ירושלים אין מה לומר אחרי דברי הרב.
אבל ברור שיש לפרסם את הסיפור כמה שיותר:
א. למען ישמעו וייראו.
ב. צריכים לדעת שלא בכל פעם שפראמדיק ואני מקצין ואומר ואפ' רופא, אומר לך, עזוב תמיד זה ככה וכד', צריך לשתוק, יש מקרים שצריך פשוט לחכות שהם יצאו מהחדר ולעשות בדיקה מינימלית, בואו נחשוב שאים החובש היה טיפ טיפה מתעלה מעל עצמו וניגש רק למשש דופק, האים לא הייתה נדלקת נורה אדומה אצלו?
וזה לא שאני מאשים אותו מכיון שהוא עשה את תפקידו ושמע לסמכות רפואית גדולה ממנו, אבל עם טיפה מחשבה זה יכל להסתיים אחרת.
ג. אם לא בשביל החולה אז בשביל הקרוב שנמצא שם, תחשבו על הבת שהייתה שם ורואה את תעודת הפטירה של אמא שלה נכתבת ונחתמת, ופתאום רואה את אביה במצב שהיא לא כ"כ רגילה לראותו כך וקראה לחובש שהיה בסמוך, אז האים לא יהיה זה הוגן שעל אף דבריו של הפראמדיק ייגש החובש ולו רק בשביל להראות נכונות לעזרה?
אני שוב חוזר מה שברור שהחובש שהיה שם לא אשם כלל, ואין עליו שום טענות,
אבל לנו ככוננים יש המון המון מה ללמוד מהסיפור הטראגי הנ"ל, גם מבחינה מוסרית וגם מבחינה מקצועית,
ויש עוד מה להוסיף אבל נראה לי שזה מספיק,
ואם נחשוב על שיטת עבודה ברור לי שפראמדיקים כמו:
אייל זהבי, אתי בקר, ראם נעימי, זוהר גלאי, וכשכמותם לא היו עונים בחופזה כזו.
תוקן על ידי - מתנדביקר - 12/01/2004 23:20:32
נשלח ב-12/1/2004 20:51
וואו סיפור עצוב ונורא.
שאלות כאלו פשוט מורכבות ומאד לא פשוטות אבל אחרי שהרב מורה ההוראה הגדול שלנו פסק, מי אני שאביע את דעתי בכלל.
