ניחום אבלים באינטרנט

תנחומי שלוחים לאיקה ומשפחתה האבלה, על פטירת אביה ז"ל,

המקום ינחם אתבם, ולא תדעו דאבה עוד.

באשכולה של חבצלת, שלחו כותבי פורום רבים, דברי ניחומים לה ולמשפחתה, אני מתאר לי, שרק למעטים מבין הכותבים היה קשר אישי כל שהוא עם איקא, ופחות מהם היודעים מי היא איקא, וחשבתי: אין ספק שדברי הכותבים מנחמים, אך האם ניחום אבלים באינטרנט, כפי שהם הניחומים כאן, כאשר המתנחם ומנחמו, לא מכירם זה את זו, ממלאים את הדרישות ההלכתית במצוות ניחום אבלים.

ולפניכם מחשבותי:

"מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור אע"פ שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות". (דברי הרמב"ם, יד החזקה - הלכות אבל פרק יד הלכה א).

זכור לי מאמר בשם "האינטרנט בהלכה", אך איני זוכר ברגע זה את מקומו, ואיני זוכר אם הוא דן בשאלה זו.

לענ"ד נראה שכן. מאחר ובניחום האבל, המצווה היא המטרה: ניחומו, ולא איכפת לן כיצד זה נעשה, ואם יש למנחם./למתנחת תועלת מהניחום באינטרנט ("על אביו ואמו מדבר עמו תנחומין כל י"ב חודש", (שו"ע יו"ד סימן שפה סעיף ב), מה איכפת לן אם אינם מכירים.

מצוותה דומה למצוות הצדקה, (שייתכן וניחום האבלים כלול בה), שעליה מצאנו בספרי (דברים יד, כט): "מנין למאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני ונתפרנס בה שמעלה עליו הכתוב כאילו זכה, ת"ל לגר ליתום ולאלמנה למען יברכך".

מהלכה זו ברור, שכדי לקיים את מצוות הצדקה, לא רק שאין צורך ב"לשמה", (ראי שו"ת בית הלוי ח"ב דרוש א' בד"ה אמנם עוד, לגבי לשמה בצדקה), אף ייתכן גם שהוא מקיים מצוה זו, גם אם העני מצא את הסלע, לאחר ייאוש, שבמקומות אחרים הוא מנתק את מאבד הדבר מהדבר שאיבד, ייתכן, שמצוות צדקה שונה, ובה נזקפת תוצאת המצוה אל המאבד, אף לאחר יאוש, (ראה צדקה ומשפט, עמוד ב, טור ב' בד"ה אמרו), כי במצוות הצדקה, לא המעשה חשוב אלא התוצאה, והתוצאה היתה שהעני נהנה מהסלע בגלל ייאושו, כך גם במצוות ניחום האבלים, שהיא חלק מגמילות חסדים, ייתכן, שהתוצאה - ניחום האבל, היא מטרת המצווה, ואף כאשר אין המנחם מכיר את המנוחם, וואין המנחם אינו יודע מי המנחם, הוא מקיים את המצוה.
מצוות הצדקה, מונה הרמב"ם 8 מעלות, (יד החזקה -הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז), וכמעלה שניה (מלעלה), הוא מונה את "(הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח שהרי זו מצוה לשמה". וייתכן שניחום האבלים דומה לצדקה, מבחינה מסויימת, שיש מעלה בניחום האבל ע"י אנשים זרים, מאחר וזרים מתעניינים באבלו.

בדור שלפני האינטרנט, מצאנו שאלות הדנות בניחום אבלים ע"י מכתב וטלפון,

על ניחום אבלים בטלפון, ראו

הרב הענקין, (מוריה, שנה ה גליון גליון ד, עמ' יג.


הר"מ פיינשטיין, (אגרות משה אורח חיים ד סימן מא, אות יא, הוא כותב: "ומשמע לי שמצד האבל החי שייך לקיים, המצווה שמצד טובת המת לא שייך אלא דוקא אם יבוא למקום שבו יושבין המנחמין או במקום שמת".

הרב משה שטערן, באר משה חלק א סימן קד.

ראיתי ציון לכל בו על אבילות (גרינוולד). חלק ב' פרק א' סימן א', הכותב: שיש ללכת לנחם אישית, מאחר ונשמת המת נמצאת בבית האבלים, (ראה שבת דף קנב),אך איני יודע אם הכוונה שלא מקיימים מצווצ ניחום אבלים, או שהכוונה "לכתחילה", וכבדברי האגרות משה.

מעלה נוספת בביקור אישי: ריבוי המנחמים הוא כבוד המת, כשם שהוא ריבוי המשתתפים בקבורתו.

לפנינו 3 דרגות בניחום:

טלפון: המנוחם מכיר את המנחם ושומע את קולו (אין זו מצוה של שמיעת "קול") אך אינו רואהו.

מכתב: המנחם מכיר את המנוחם, אך אינו שומע את קולו.

אינרנט: לא המנחם ולא המנוחם, מכירים זה את זה, וגם אין בו כל "קול".

כפי שפתחתי, ייתכן שמקיימים מצוות ניחום אבלים, אף בפורום זה, ואף אם דמות הכותבים חסויה.








תוקן על ידי - נישטאיך - 13/01/2004 7:25:20

למה להמציא שמועות בעניין אנשי חצר . כשעוד לא היה קיים המושג בחצר האבי עזרי? [תשכט׳ כמדומני] ובענין השתתפות הנכד בלווית סבתו יש ליישב בדוחק דיודע צדיק נפש בהמתו, והכבוד הכי גדול למנוחה הוא שנכדה כזה מסמיד שלא רק שאינו עולה לקברי צדיקים [וצדיקות] אלא גם ללוויתם אינו מופיע וכל המלוים יהללו את מעשי ידיה ראו גידולים שגידלתי...

_________________

צענע ובעל

איני חושב שהיתה כאן אטימות מצד האב, ייתכן שבעת צער הוא נכנע לאנשי החצר ומנהיגי הציבור הליטאי ששיכנעוהו שישיבת "שבעה" לצד בנו המזרחניק, תפגע בכבוד התיירע, ואין אדם נתפס על צערו.

 ___________________ 

בבקל"ס ר"ת: בלבול בין קורלציה לבין סיבתיות.