לדעת בארץ דרכך: הסוציולוגיה של בעל תשובה

הניתוח דלהלן נערך לפי הזמנתו והצעתו של סיינפלד. ניתן לראות בו ביקורת ספרותית ארוכה מאד על ספר מעניין אם גם נדיר למדי. ניתן גם לראות בו ניתוח סוציולוגי של שלבים מתקדמים בהתפתחותו האידיאולוגית של בעל תשובה, על פי מסמך אישי, הספר "לדעת בארץ דרכך". בלשון פחות ספרותית, כיצד "לשים אותו" עד שהוא לומד "ללוש" את עצמו. בשלישית, ניתן לראות בו גם את דעתו האישית של הכותב על הטוב והרע שיש בדרך הישיבתית "המקובלת" כשהיא מיושמת על המתחיל בגיל מבוגר בדרך המוליכה אל ה' – נושא שנידון מזויות שונות פעמים רבות בפורום, כפי שיתברר לקמן.

ועוד הערה, שאני חייב להוסיף לאחר שאני קורא מחדש את דברי. עלול להתקבל רושם שיש לי ביקורת על עולם הישיבות ועל בעלי תשובה. אך תהיה זו טעות לסבור שאם אני מותח ביקורת על תופעות וגישות הרי זה בגלל שאני שולל אותן. להפך.
עולם הישיבות – אם גם לאחר שינויים – הוא הוא ההמשך ההיסטורי של הישיבות של בבל. כאן נמצאת התורה של דורנו. וזה המסלול הכללי, (כלומר: לא הפרטי) היחיד שקיים היום למי שרוצה להיות תלמיד חכם וירא שמים.
אם גם יש מקום לביקורת – ולתיקון – הרי אלו אך ורק ביקורות ותיקונים שצומחים מבפנים, מתוך התורה, מתוך יראת שמים.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מחנה שכולם אפיפיורים.

מעגליות
הוא עבר למחנה שבהגדרה אינו טועה

לא, ומקובלנו שרק החמור אינו משנה את דעתו.
אבל מי ששינה את דעתו והגיע למסקנה חדשה, מן הראוי שיחווה את דעתו החדשה בקצת הסתייגות, הרי הוא למד על בשרו שהוא מסוגל לטעות.

מי ששינה דעתו פעם  נפסל מהבעת דעה?

וגם הלברטל הוא מיזרוחניק שנשרף, אז שיירגע.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 31/05/2016 08:39:10

למחזירן.
הטיעון היה שבעצם גם אז הוא מכר להם התחברות ולא טיעונים אידיאולוגיים.

בעל

כתבת:

הדברים ראויים לתשומת לב מרובה, מפני שהם מובילים למסקנה שקשה לנסח במילים והיא נראית מכילת סתירות. מה זה להיות חרדי? מה זה להיות "בעל תשובה"? האם תיתכן חרדיות שלא בקהילה? ומהי צורת הקהילה החרדית?

נראה שיש תהליך של החרפה בקהילות החרדיות שלנו, ואני כותב זאת מנקודת הראות של גילי היום, באשר זקנתי. אפשר לראות זאת במעבר מדגם של החינוך העצמאי, עם לימודי חול וקבלה ללא סינון (יחסית) של תלמידים אל החיידרים של הזמן הזה, עם מדיניות סינון קיצונית והטלת  תקנות על התלמידים (והתלמידות במוסדות המקבילים) וכל משפחותיהם. נקודות החמרה של הזמן האחרון הן המאבק בטכנולוגיה של האינטרנט והסמרטפונים, וכן המאבק בלימודי חול ובתואר בעל משמעות כלכלית כמו בגרות ותואר ראשון.

הקהילה החדשה שמתאר גרינוולד אינה מתמודדת עם הבעיות האלו, אבל היא כן נותנת לגיטימציה למשהו שהיה קיים באמריקה ובקהילות אחרות בחו"ל וכמעט או בכלל לא בארץ: שילוב של עבודה "בחוץ" עם היות חרדי. זה ברמת התיפקוד החיצוני של האדם בקהילתו ובמקורות פרנסתו. דגם כזה יכול להועיל מאד לחברה הסגורה שלנו. אבל, כפי שממחיש אפרים בן בציטוט מדברי עורך הדין הלברטל, סגירות הפכה לסימן היכר של החרדיות.

הדברים מורכבים מאד ואני כותב זאת מפני שאני חש שאני נוגע רק בנקודות בלי לדון באופן שיטתי. אבל הדברים חשובים מספיק גם אם כותבים על נקודה פה ונקודה שם.

משפט המפתח עשוי להיות: הקהילה החדשה של בעלי התשובה מספקת הגדרה חדשה לחרדיות. אולי החרדים מלידה או מחינוך יוכלו לאמץ אותה גם כן?

כל זאת באשר לחרדיות החיצונית של עבודה. לגבי החרדיות הפנימית, זו שהוצגה בסיכום שלי בתחילתו של אשכול, כגון היחס לגדולי תורה, ללימוד תורה, להלכה וחומרות ומנהגים, כאן דומה שהדברים נשארו בדיוק כפי שהיו קודם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

"אותו אברך, בעל תשובה, שהצטלם עם הבת שלו החיילת. הוא נראה אברך לכל דבר. אפילו יותר אברך מאברך. ותמונה כזו, שהתפשטה ברשתות החברתיות, גם החילוניות, לא רק ששווה יותר מאלף מילים, אלא היא אלף חיצים בלבה הפועם של היהדות החרדית."אלה דבריו של דב הלברטל.

כשמתגלים לאחרונה מתחת השטיח סיפורי זוועה על מעשיהם הנפשעים של משגיחים ומלמדים שנתפסים בעוונות של ניאוף ופדופיליה מוצא לנכון המקונן אוי אוי דב הלברטל לבכות על "אלף חיצים בליבה של היהדות החרדית" ובגלל מה?האם בגלל הפשעים החמורים?לא ולא. בגלל אב שמצטלם ר"ל עם בתו החיילת או בגלל שכמה כוכבות מן העבר מעזות להתבטא בתקשורת.
לא יאמן עד היכן יכול להגיע עיוות של המחשבה אצל הרפורמים החרדים.