| נשלח ב-22/1/2004 04:01 |
 |
| |
תורה היא וללמוד אנו צריכים (אשכול מועתק)
בשיטוטיי ראה ראיתי דיון[?] באחד הפורומים הסגורים שכותרתו: "תורה היא וללמוד אנו צריכים".
מצו"ב העתק ממנו ומתבקשת דעתכם המלומדה.
**************************************
מ:
שאלה לי :
נכון שבזמן חז"ל היו לגבר אחד כמה נשים ?
אז השאלה שלי היא, היה מותר לו לגבר להיות עם ב' נשיו בו זמנית ?
ג':
א גוטע שאלה 
y:
תסתכל בבקשה ברמב"ם בעניין זה
אינו יכול לכופם לדגור בבית אחד וקל וחומר ביחד...
ה:
מ, יותר מדיי שעות באינטרנט?
מ:
י, לדגור בבית אחד ?
על איזה רמב"ם אתה מדבר ? יכול להביא את המקור ?
ה,
אמרתי, תורה היא וללמוד אני צריך. אני אכן נמצא יותר מידי באינטרנט, אבל לא במקומות שאת רומזת אליהם. ומה איתך ?
א:
מ חשבתי שאתה יודע שלא
:
מ, ממש לא רמזתי למקומות האלה. לא עלה על דעתי. התכוונתי לאווירה הכללית שעולה בעולם האינטרנט, שמביאה אנשים לשאלה מסוימת. אבל עזוב, אני רואה שאתה נפגע ממני. סליחה.
אי חכמה?? אי תבונה??
מ:
אני לא יודע שום דבר.
מה אתה יודע ?
בא נשמע.
מ:
לא נפגעתי ה.
יש לי עור של פיל.
זה בסדר.
כל הכבוד לך על בקשת הסליחה, כל כך מהר.
לא כל אחד מסוגל.
הילדים במשמורת ? יענו, קטנים קטנים ?
י:
שוין.
לך דחוף להתבודד.
ה:
יענו עוד לא נולדו, מתפעל, אם בכלל.
e:
אקעשא אוף המעשה.
S:
שאלתך - בעייתך קשה מאוד ורצינית.
יש פורום מיוחד לבעיות כאלו.
נכון ש.. אבל יש שם המון אנשים טובים ונחמדים.
אם לא יעזרו לך שם, תחזור אלי.
ל:
מ,
לגביך השאלה איננה רלוונטית - יען מפני שהנך ש'כנוזי.
תשאר עם אשתך בלבד ותסתפק במה שיש. - 
א:
מ?
כבר רוצה עוד? תחשוב טוב אם מיצית את מה שכבר יש. 
ל:
אם זה ליצנות אני לא בעסק.
אבל אם באמת מדובר בתורה ולימודה,
מעניין התיאור בפרשת ויצא על החיפוש של לבן: "ויבוא לבן באוהל יעקב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האמהות".
על פניו זה נראה מופרך. שהרי אפילו לחשוב על אשה אחרת אסור כשדוגרים עם אשה אחת. כמדומני שהרמב"ם כותב במפורש שאפילו אם השניה היא אשתו אסור לו להרהר בה אותה שעה.
מימוני?
S:
ל.. אהבתי את דוגרים..
ולעצם הענין לא סמתם לב שיש כאן ילדים?
חכמים היזהרו בדוגריכם.
א:
מ,
ממה שידוע לי, היה אסור לו להיות ביחד עם שניהם.
כל אחד בתורו הוא
ה:
ל, עד כמה שידוע לי, חרם דרבינו גרשום פג.
א:
לא ידוע לך מספיק
ה:
ובכן, ביררתי את הנושא וכך הן העובדות:
חרם דרבינו גרשום פג בימינו ויש תקנה מחודשת, אבל אין היא בגדר החרם.
עיין שו"ע אבן העזר סימן קסט, סדר חליצה, סעיף מו.
ל:
טוב. לא מצאתי את הרמב"ם ההוא וגם לא את מימוני.
אבל לפני שבוע - שבועיים היה ברמב"ם משהו שמוכיח בוודאות שזה לא בא בחשבון.
א אין לך מה לחפש בפרק י"ד של ההלכות שבתחילת הספר הנוכחי ברמב"ם!
Y:
אם לא היתה זאת עבירה
למה חחליף ראובן 'יצועי אביו'
היה לו רק להכניס עוד מטה
אבל כמובן זה אסור
******************************
ע"כ.
נמחקו השמות לפי בקשת הכותב.
תוקן על ידי - מיימוני - 22/01/2004 16:25:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 11:30 |
|
| |
האסופי
מצטרף למציץ.
תירוץ נפלא, פשוט, ומדוע לא אמיתי? לקושית בר בי רב, דחוק ותאמר שה"ח"ו" מתייחס לתחילת השאלה, ולא לעצם הקידושין שמותרים מצד עצמם וגם חלים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 09:56 |
|
| |
התירוץ נכון ויפה אך דא עקא, שהשבו"י לא התכון לזה שכן הוא כותב במפורש "אם ח"ו יארע כזאת בישראל"...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 00:13 |
|
| |
אסופי
סוף סוף סברא ישרה .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 23:44 |
|
| |
ולי הקטן נראה להעמיד את דבריו של השבו"י באופן פשוט יותר.
מדובר בתאומות סיאמיות גויות שהתגירו לאחר לידתן , וגר שנתגיר כקטן שנולד ולכך אינן נחשבות לאחיות כלל , ומותר לו לישא את שניהן לכתחילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 23:02 |
|
| |
יעויין בשו"ע אהע"ז סל"ז סעיף א' בהג"ה בבית שמואל ובביאור הגר"א . מתבאר משם שבכל זאת יש מקום להבנתו של המגיד מראשית בסוגיא ובפרט לפי' רש"י עיי"ש.
כנראה שאחרי ככלות הכל ה"כנראה" שלי היה מוצדק
 (אם כי עדיין 'נראה' לי שמיימוני צודק הפעם
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 22:05 |
|
| |
מיימוני
סוף סוף עיינתי במקור שציין לו השואל משיב – מגיד מראשית למהר"ח אליפנדרי .
הדיוק שלו הוא מהגמ' נדה כ"ג - לדעת ר' מאיר המפלת כמין בהמה הרי היא ולד . ועל כך בעי ר' ירמיה כאשר קבל אביה קידושין מהו והנפק"מ לאיתסורי באחותה . ועל כך מקשה הגמרא שולד כזה הרי אינו יכול לחיות . הפירוש הפשוט בגמ' היא לכאורה שולד כזה אינו חי בכלל , אבל המגיד מראשית דייק מהתוספות שהבינו שהפירוש הוא שולד כזה אין סופו לחיות ולפי זה קושיית הגמרא היא שמכיון שאין סופה לחיות לא שייך איסור אחות אשה גם אם היא חיה עתה .
אלא שהדיוק שלו מהתוס' אינו מובן לי ואדרבה מהתוס' מוכח להיפך .
ולגבי מה שטענת הבו לה דלא לוסיף עלה , המ"מ מביא שהרמב"ם פסק דלגבי שעיר לעזאזל טריפה פסול שנאמר יעמד חי הרי לנו שבכל מקום שכתוב חי הרי זה שולל את הטריפה .
ומה שטענת שלפי זה יהיה אפשר לפלפל שהבא על הטריפה יהא פטור , את זה ניתן לדחות בקלות (ובלי סברה דקה מן הדקה ) . לא מצינו שתלה הכתוב איסורי ביאה בענין החיים . הא דמשמש מתה פטור נלמד ביבמות מ'שכבת זרע' - הראוי להזריע ובסנהדרין מ'ומתו גם שניהם' . משא"כ אחות אישה שתלה הכתוב איסורה בחיי האחות .
ברור אבל שהמגיד מראשית לא אמרה אלא לחידוד בעלמא .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 24/01/2004 22:21:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 19:12 |
|
| |
אופס , טעיתי
מיימוני צודק תמיד!!!!!!!!!
אלא שלא תמיד רואים זאת בעיני הבשר .
זזזזזזז
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:53 |
|
| |
בוגי
הפעם - כנראה.
בפעמים אחרות, פשיטא?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:11 |
|
| |
הפעם?
כנראה?
פפפפפפפפ
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:06 |
|
| |
השכן
משנה ערוכה היא : נושאין על האנוסה והמפותה וכו'
מיימוני
הפעם אתה צודק כנראה , בגמ' שצוינה לא כתוב מזה מאומה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 13:00 |
|
| |
מיימוני, האם כשבא על האחת גם ללא חו"ק, אינו נאסר על השניה בחייה מכל מקום?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 12:47 |
|
| |
ובמאוחר
שמא כוונת השבות יעקב היתה למי שבא על האחיות בלא חופה וקידושין, והכל שפיר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 10:14 |
|
| |
מציץ
בעניותי הגדולה לא הבנתי את הראיה. ושמא מראה המקום אינו נכון, נידה כג?
מצאתי שם איזכור של המחלוקת אם "טריפה חיה". אך, עד כמה שידוע לי, אין הכוונה במחלוקת זו שיש מי שטוען שטריפה נקראת מתה כבר עתה. חלילה חלילה. כל השאלה היא אם טריפה יכולה לחיות. וזו ממש מחלוקת במציאות, כפי שמכנים זאת בישיבות.
הדיוק שלך, שלא אמר המפלפל להתיר אלא באחות אשה, כיון שהאשה האחת נקראת מתה משום טריפות אז אין בה איסור, הוא נכון, ולא דקדקתי יפה בדברי.
(אם כי, אם אפלפל בדומה לו, אזי מותר לבוא גם על הטריפה, שהרי זה בא על המתה... ובוודאי שיש לחלק).
סוף סוף, אם אסכם, אחרי התיקון וההבהרה שהוספת לי:
א. טענת המפלפל היתה ש:
1. טריפה אינה חיה.
2. כלומר אין לה דינים של חי, של אדם חי.
3. איסור אחות אשה שייך רק כל עוד האחות חיה.
4. לכן כאשר האחות הנשואה נטרפה, האחות השניה מותרת.
5. במקרה דידן, זה עובד לשני הכיוונים, להתיר את שתי הסיאמיות.
ב. אפשר להעלות טענות רבות נגד פילפול זה. ואת רובן אפשר לתרץ בחילוקים דקים מן הדק, בסכין חריף של סברה מחודדת.
אבל הדחיה הפשוטה ביותר היא לערער על 2. זה פשוט לא נכון.
אמנם מצאנו שההורג את הטריפה פטור ממיתת בית דין, אבל הבו דלא לוסיף עלה (ביטוי מהגמרא - לא נוסיף חידושים על חידוש זה).
כמובן, אם אתה רואה שטעיתי, אשמח אם תתקנני. וטוב לו לאדם ליבוש בעולם הזה ולא לעולם הבא.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 10:10 |
|
| |
איני מכיר הסוגיה, אבל נראה תמוה שתאומות סיאמיות, ששתיהן תיחשבנה טריפה (לפי ברבי), תתרנה האחת את השניה. יש כאן מעגל שוטה.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 00:03 |
|
| |
מיימוני
יתכן שעצם התי' בדברי השבו"י הוא מפולפל שהרי מנלן לחדש שתאומות סיאמיות יש להם דין טריפה (שהרי אנו רואים שהם חיים) , אבל זה שבטריפה אין איסור אחות אשה זה משהו שכמדומני הובא מהגמ' נדה כ"ג . ודוק - מדובר באחות אשה שכל איסורה אינה אלא בחייה , וממילא בטריפה אין זה נחשב בחייה , ולא בכל ערוה .
|
|
|
|
|
