ההיה שאול המלך סכיזופרן? [איקה]

העברנו מאשכול שכן (רוח רעה השוכנת על ידים שלא ניטלו שחרית) שיחה שהתפתחה בכיוון חדש וראוי לה אשכול משלה:


אצת ים כתב:

איקה,
מדוע את כ"כ בטוחה ששאול סבל מסכיזופרניה? לדעתי הסימנים הרבה יותר מתאימים למאניה דיפרסיה. ואאריך אם אתבקש.

[שאר הודעתו של אצת נמצאת באשכול המקורי]


איקה כתבה:

אצת ים,

האמת היא שאינני בטוחה ששאול סבל מסכיסופרניה, ואם תרצה אסכים להתפשר על מאניה דיפרסיה, זה הרי לא עקרוני לנושא האשכול, הדיוק בזהוי המחלה. – כל מטרתי היתה להראות ששאול לקה במחלת נפש שהתבטאה בהתפרצויות אלימות של שנאה - בצורה קיצונית עד כדי פיצול באישיותו. שעד כמה שאני יודעת מאוד קרובות להגדרת הסכיזופרניה.

תן לנו אצה- לפחות פעם בשבוע

שבוע טוב





השכן כתב:

להדביק מחלה (מכל סוג) לאחד מאישי התנ"ך על סמך שנים ורבע פסוקים הוא מעשה הבל. אגב, למיטב גיבורי התנ"ך הודבק "מיטב" המחלות, התופעות הפיזיות והנפשיות וכיו"ב. הכל לפי רעות רוחו וחופש דמיונו של ההוזה התורן. ממתי "מאובחנת" מחלה על סמך סיפור?





איקה כתבה

השכן,,,הגם אתה ברוטוס?!

פיספסת בגדול,<יכול לקרוא לכל חכם >

מי שדיבר על מחלת נפש והדביק אותה לשאול המלך במקרה זה, הוא תוצאה של הבנה מדברי הרמב"ם, שמדבר בהרחבה על ה"תופעה".גם ב"שמונה פרקים" וגם ב"מורה". אתה יכול שלא לקבל גישה זו, לחלוק עליה עם כל הכבוד, אבל להאשים בהדבקה, זה לא "אותנו"

שמא אתה מבין את דברי הרמב"ם אחרת/באופן שונה, נשמח לשמוע את הבנתך מדבריו.

אגב, מחלת נפש היא לא "קללה". ובדיוק כמו שאדם לוקה במחלות גופניות, מכל מיני סיבות שכתוצאה מהן לוקה האדם במחלה בגופו, יכול ללקות גם אדם בנפשו כתוצאה מהפרת איזון מידותיו.

ועל סמך "סיפורי התורה" גדולי התורה קבעו הרבה מסקנות "מרחיקות לכת".

הדבקת המחלה היא לא תקדים!





השכן כתב:

איקה,

1. לא ראיתי בציטוטים שהובאו לעיל שהרמב"ם אומר שבבדיקה פסיכאטרית היו מאבחנים ששאול חולה בסכיזופרניה. ראיתי שאת אומרת זאת. אולי רימזת בדבריך לדברים אחרים, ואיני בר-הכי ברמב"ם שאבין רמזים בו.

2. איני סבור שסכיזופרניה היא קללה. היא מחלה ככל המחלות. והיאך מאבחנים מחלה על סמף שנים וחצי פסוקים?

3. אכן השאלה על חכמינו גדולה, אך אין פותרים קושיא בקושיא.

4. התעוררתי לדבר מפני שדווקא חוקרים שאינם יודעים ולו פרק אחד או פסוק אחד, הם בד"כ אלה שעל סמך בדל אמירה בונים תלי תלים של עובדות, כגון מחלות, דעות, קירבת משפחה וכד', ונמצא התנ"ך כולו חג סביב דמיונם הפורה, כהררים התלויים בשערה ונדים עליה להכא ולהתם. וכאן חוזרת השאלה לפיתחך: הגם את ברוטוסטה? ולפתחם של פרשנים "משלנו", אשר אף הם נותנים לפעמים לדמיונם להפוך לפרשן: הגם אתם ברוטוסים?






איקה כתבה:

השכן,

אביא לך כמה ציטוטים מהרמב"ם שתבין את ה"רמזים".

פ"ג ש"פ – כותרתו –בחולי הנפש

"דע, כי לנפש בריאות וחולי, כמו שיש לגוף בריאות וחולי, ובריאות הנפש – היא שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה – תכונות שתעשה בהם תדיר הטובות והפעולות הנאותות.(= בהתאם לתורת המוסר) וחוליה- הוא : שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה – תכונות שתעשה בהן תדיר הרעות והפעולות המגונות....וכמו שהחולים הגופניים, כשידעו חולים ולא ידעו מלאכת הרפואות, ישאלו הרופאים ויודיעום מה שצריך לעשותו...כן חולי הנפשות, צריך להם שישאלו החכמים שהם רופאי הנפשות ויזהירום מן הרעות ההן ,,,וירפאו אותם במלאכה אשר ירפאו בה מידות הנפש.."

פ"ד ש"פ – כותרתו – ברפואות חולי הנפש.

"המעשים הטובים – הם המעשים השווים הממוצעים בין שתי קצוות ששתיהן רע. אחת מהן תוספת והשנית חיסרון..."

"ובדברי נביאינו וחכמי תורתינו ראינו שהיו מכוונים על השווי ושמירת נפשם על מה שתחייבם התורה,,,שצריך לכוון אל הפעולות הממוצעות, ושלא יצא מהן אל קצה מן הקצוות – אלא על צד הרפואות ולעמוד כנגדו בהפך"

פ"ה ש"פ

"יהיה מכוון אל הערב (= להעדיפו על המועיל) על דרך חכמת הרפואה : כמי שחלשה תאוותו למאכל – יעירה במזונות המתובלים הערבים שנפש האדם מתאווה להם. וכן מי שהתעוררה עליו מרה שחורה – יסירה בשמיעת הניגונים, ובמיני זמר, ובטיול הגנות, בבניינים הנאים, וחברת הצורות היפות וכיוצא בהם ממה שירחיב הנפש, ויסיר חולי המרה השחורה ממנו.... לא יתעורר לפתח הכתלים בזהב, או לעשות ריקום זהב בבגדיו הנאים האלוהים! (לשון שבועה) אם לא יכוון בזה להרחיב נפשו כדי שתבריא וירחיק ממנה חוליה, והוא אמרם : "דירה נאה, ואשה נאה, ואשה נאה, ומטה מוצעת לתלמידי חכמים. כי הנפש תלאה ותעכר המחשבה בהתמדת העיון הדברים העכורים, כמו שילאה הגוף בעשותו המלאכות הכבדות עד שינוח וינפש, ואז ישוב למזגו בשווה – גם צריכה הנפש גם כן להתעסק במנוחת החושים בעיון לפיתוחים ולעיניינים הנאים עד שתסור ממנה הלאות.

פ"ז ש"פ

הפחיתויות, מהן פחיתויות שכליות,,,ומהן פחיתויות המידות,,כרב התאווה, והגאוה, והעזות, והכעס, ואהבת הממון, והדומה להן, והן רבות מאוד
ואלו הפחיתויות כולן הן מחיצות המבדילות בין האדם ובין השם יתברך – הן אלו "הרעות" .


מה לדעתך קרה לבן עזאי, ובן אבויה - שנכנסו ל"פרדס" - מה פירוש שהאחד הפך ל"אחר" והשני "הציץ ונפגע" - לדעתי זה הביטוי ל*פחיתויות שכליות* שהובילו לחולי הנפש.

והאמנם על סמך שניים ורבע פסוקים – "הדבקנו" לשאול מחלה? אתן לך רק מקצת מציוני "הדרך" שמראים על אי יציבותו הנפשית של שאול. שאלה *פחיתויות המידות* שהובילו אותו לחולי הנפש

שמואל א. פ' יח /ט
"ויהי ממחרת היום ותצלח רוח רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו,,,ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד,,,,,



יט/ח "ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה,,,,ותהי רוח רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד ויבקש שאול להכות בחנית את דוד,,,ודוד נס וימלט בלילה ההוא"

כ/לב " ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר למה יומת מה עשה? ויטל שאול את החנית עליו להכותו,,,,,

כ/יז " ויאמר המלך לרצים הניצבים עליו סובו והמיתו כהני ה' כי גם ידם עם דוד,, ולא אבו עבדי המלך לשלוח את ידם לפגוע בכוהני ה'

כד/טז

"ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול, הקולך זה בני דוד? וישא שאול קולו ויבך ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני טוב ואני גמלתיך רע,,,,,

כה/ב

"ויקם שאול וירד אל מדבר זיף,,,לבקש את נפש דוד ,,,,,

ולסיום שכני היקר , ברוטוסים או לא ברוטוסים, אף אחד אינו בונה תילי תילים של "מחלות" משניים ורבע פסוקים, ואינני יודעת מי הם הפרשנים "משלנו" עליהם אתה מדבר?

אולי אתה תועיל להסביר לנו אם לא תשתכנע מהשבע פסוקים ושלושת רבעי שהבאתי, ואחרי דברי הרמב"ם בדבר הסיבות הגורמות לחולי הנפש ובכלל . את השערתך המלומדת לפשר התנהגותו המוזרה של שאול המלך?


תוקן על ידי - ווטו1 - 25/01/2004 22:56:30

מציץ
לא מכיר את גויליאן גיינס
ואגב לא משה שמי כי אם מוישה. ככה אני מקפיד.

מציץ, לא עלי המלאכה אלא עליך, אדרבא הפסק גם להתעניין במה עשה חם לנוח, ואם אתה דווקא רוצה... כבר פתח ישרן אשכול מתאים.