מסכתא דכלה - פ"ק בבא קמא

כפי שדובר עם מנהלי המשנה, בכוונת הפורום לבחור מסכת, בו יתעסקו לאט לאט תקופת זמן סביב נושאי הדף, תוך התקדמות מדף אל דף נושא נושא.

המסכת ב"ק נבחרה, משום היותה מסכת עם תכנים עשירים ומהותיים, גם מפני שהיא הייתה המסכת הזמינה ביותר, מכמה טעמים.

הלימוד בירחי כלה

התוכנית היא כזו -

מי שנבחר למסור ולהרצות את הדברים יעלה את הנקודות הראויות לדעתו לדיון, ומשאלו ימוצו תוך משא ומתן בין החברים, יעלה כל אחד את הנושאים שלדעתו רואי להוסיף לנושאים שדובר בהם, או שיצביע על הסתעפויות טבעיות, כדרך הגמ' גופא...

המגמה, היא מגמה עיונית, במובן הפשוט של העניין. כלומר, לבחון את המושגים והעקרונות בכלי ההבנה המירביים העומדים לרשותנו, תוך משא ומתן בהשלכות ובקושיות שסביב הנושא בגמ'.

התהליך אמור להיות כזה, דבר ראשון להבין את מונחי היסוד עליהם אנו מתכוונים לדון, ומתוך כך להסתעף לביטויים פרטניים יותר, ולמשא ומתן הגמ'.

עקרונית היה שייך לקבוע את לימוד הדף והדקדוק בו כראשוני, אך במסגרת כזו נראה שהדרך הנבחרת לעיל עדיפה.


התוכנית נבחרה כדרך ללימוד משותף, שיאפשר ע"י התפרשותו לזמן ארוך, עיון של החברים. שיעור דף היומי למשל, הוא דבר מוצלח, אך מן הסתם רוב החברים לא עוסקים בדיוק באותו עניין, ועד שנכנסים לעניין היום הבא בפתח. במגמה הנוכחית ייקח לפחות שבוע עד שההתעסקות בנושא הקודם תהיה שלא במקומה, כך שאם הדברים יהיו מעניים, פרים ורבים, תהא זמינות לכל אחד לעיין באיזה פנאי מתוך כל שבעת הימים לעיין בפנים ובעניין הנידון.


יהי רצון שלא ניכשל בהבנה ובדבר הלכה - בעקרונות ובביטויים.

יהוסף,

ישר כוח על אשכול פורה זה, ובדיעבד מודה לחברים שהשתתפו במקום בו לצערי אין זמן.

קצת הערות/שאלות בנידון :
1. אני חושב שהנחת היסוד שלנו צריכה להיות שלא ברשיעי עסקינן , אם מישהו מזיק מתוך רשעות , ודאי שראוי לבית הדין להענישו , "למען יראו ויראו" , כמה ואיך , זה שאלה יותר מעשית ולכן , נראה שאין מקומה כאן .
2. מהו נזק ?
האם הנזק הוא פגיעה בסובייקט הניזוק , דרך
פגיעה בחפץ השייך לו ?
או שמא זו פגיעה בחפץ מסוים , שבסה"כ שייך
לבעלים מסוים ?
ואסביר הנפקא מינה :
נניח שאדם הזיק בטעות לחפץ בעל ערך
סנטימנטלי גבוה . (נאמר שבר טבעת נישואין
של מישהי , או הרטיב ספר שאדם קיבל מאבי
סבתו ז"ל , וכיו"ב.)
איך נאמוד את הנזק ???
לפי ערכו הריאלי , או שמא תהיה לו "תוספת
ערך" לפי משמעותו הרגשית ?
3. מה משמעות התשלום ?
האם חסרון יכול בכלל להמנות ? (אני מתייחס
כאן בעיקר , למקרים בהם הנזק מהוה פגיעה
קשה [כלכלית , סנטימנטלית או אחרת.]
בניזוק .)
מה תשלום ממוני פותר , במצב של קונפליקט
ממוני בין בני אדם ?
האם כל קונפליקט , ממון יכול לפתור ?

ניסיתי להרחיב את נקודת המבט בנוגע
לעסקי ממונות כמה שיותר ...
כי אני חושב שהם באמת כוללים הרבה
הרבה יותר ממה שמקובל ליחס להם .
(ואולי אאריך בזה בהמשך.)
ערב טוב.

מקבל הצעתך.

אכן עניין עונשין ממון מן הדין הוא עניין רחב הנידון בריש המסכת בעיקר בעקבות דברי המכילתא המובאים בתוס'.

עיקר עניין אין עונשין מן הדין אינו נוגע למסכת, שכן עיקר עניינו בנפשות ולא הוזכר בממון, ולדעת הגר"א גם אינו מוזכר במכילתא.

יהוסף היקר

אני סבור שעד עתה ריכזנו כמה מהשאלות החשובות ביותר בסדר נזיקין.
אפשר להמשיך להביא שאלות כדי שישמשו חומר לעיון.

אך אני מציע לדחות את הדיון בהן כל אחת למקומה.

***

ובינתיים אני מוסיף עוד שאלה, שכמדומה לא נזכרה:

האם עונשים מן הדין? האם יש עונש ממון מן הדין?

ועוד שאלה:

מה צריך להיות דינו של מזיק? האם הסברה מבחוץ היא שעליו לשלם את ההזק - וגם בחישוב זה יש לעיין, כפי שהבאת לעיל?
או שמא מגיע לו עונש אחר, חמור יותר או פחות, כעין מלקות? ושמא ילקה בכפלים, מי שהזיק בכוונה, גם ישלם את הממון וגם ייענש במלקות? (אני יודע שאין אדם נענש פעמיים, אך שאלתי על הסברה ועל המקורות).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ואיך לא, הסוגיא בדף י' הדנה אודות "פחת נבילה" ועוד יותר מכך, נידון שם גם עניין "טורח נבילה", היכול להועיל במישרין לשאלה אודות הבקבוק משקה לעיל.

אי"צ

אמת!

שני סיבות הובילו לכך, א' הסוגיות מפוזרות מאוד, ב' הנידונים על פי רוב הם פועל יוצא משאלה זו האמורה להיות כבר מובחנת בהקדמה.

אבאר הנקודה השניה, למשל בסוגיית מיטב הארץ, אינך יכול לדעת אם חובת התשום הראשונית נקבעת ביחס אל החפץ, או שמא נקבעת ביחס לדמים. את זה ניתן יותר לראות בדברי רבה אודות הגוזל חבית בת ד' והוקרה או הוזלה, וכן בסוגיית ב"מ על המזיק חבית ביום השוק.

יהוסף ,
דומני שזה נוגע לנושא הנידון כמה וכמה דפים הלאה .
בענין מיטב הארץ . (דף ז אם אני לא טועה .)
ומחלוקת ר' ישמעאל ור"ע בנידון .

איך הגעת לזה כבר עכשיו ?
שבוע טוב.

השאלה הראשונה בעניין תשלומין

השאלה הראשונה בדרכי התשלום היא לכא' זו -

האם כשמזיק אדם חפץ, התשלום מוגדר כחיוב לשלם לו את ערך החפץ, שהרי החפץ אינו ואין דוגמתו אחר זהה ממש, ורק ערך זהה ניתן לשילומין?
או שמא -
חיוב התשלום מוגדר, להשלים את המצב הקודם שהיה עד כמה שניתן, והיינו השלמת החפץ או חפץ הזהה לו לעניין צרכי הבעלים?

זו שאלה גדולה, מצד תוכן הנידון וגם משום ההשלכות המרובות והמגוונות הנובעות משאלה זו.

מה דעתכם?

אפשר לעבור לנושא הבא?

הנושא הבא ידון בגדרי התשלום.

אדם מזיק לחברו משקפיים שלבשם כשנה והם במצב טוב, הוא קנה אותם ב1000 ש"ח, כיום אם יציעם למכירה ספק אם יקבל עליהם 50 ש"ח, היתכן וישלם המזיק חמישים שקלים ונקי יהיה לביתו?

אדם טרח והלך למכולת לקנות בקבוק שתיה בשווי שלושה שקלים, הגיע אל חדרו ועמיתו שתה את כולו, ועל אתר שילם לו ג' שקלים, זה הוגן? או שמא ילך המזיק לקנות את המשקה?

כל השאלות הללו אמורים להיפתר תוך הסתעפות מהבירור הראשוני אודות תשלומים.

נושא מרתק?

[השאלה אם יש עוד מה למצות בנושא הקודם - עניין ב']

אי"צ שוב תודה על ההערה, את העיקר שחכתי.

יש צד גדול לדון מה שתם אינו משלם מגופו שהוא משום שאין כלל תביעה על הבעלות אלא על הבהמה. וכראיה לכך מהגמ' שאם הזיק שור הפקר אומרת הגמ' שיכול לתפוס מישהוא אחר את הבהמה בטענה שלא ברשותו הזיקה, מכאן שיש לו זכות על הבהמה כל זמן שלא תפס, וגם אילו הייתה מזיקה באותו המצב היא כיום, ברשותו או לא ברשותו, היה לו כח אחיזה מכוח הנזק בבהמה עצמה ללא כל קשר לבעלות.

עניין זה יורחב בהכרח כשנגיע אל שור תם. מחמת מורכבות העניין והסתעפותו אני משאיר אותו ללימוד הדף עצמו, אך ברור שיש בו הרבה הבנות השייכות להבנות היסוד השייכים לכאן.

תודה