שמיטת חובות, יובל והכלכלה המודרנית

בתור פתיחה לדיון בנושא רציתי להביא קישור לאתר מעניין:
http://www.jubilee2000uk.org/
האתר מציע ליישם מחיקת-חובות בקנה-מידה בינלאומי.
אם כך, ייתכן שמצוות שמיטת חובות, לא רק אפשרית אלא אף כלכלית.
מה דעתכם?

מואדיב:
הסברת יפה את הקשר בין ריבית לאינפלציה. עדיין, נראה לי שיש טעם לבדוק גם את ההשפעה של כל גורם בנפרד, בהנחה ששאר הגורמים קבועים. המסקנה עבור הבנק המרכזי יכולה להיות, למשל, שצריך להוריד את הריבית בצורה שלא תשפיע על האינפלציה - בצורה הדרגתית ולא בבת-אחת (זה מה שמנסים לעשות אצלנו).

אם כך, אני משנה את הטענה שלי: התורה לא קובעת את המדיניות הכלכלית, אבל היא מטילה מגבלות מחמירות על המדיניות הכלכלית, ומציבה אתגרים לא קלים בפני קובעי המדיניות הכלכלית.

על ריבית -

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=344755

אשכולות אראלסגל בנושא שמיטת חובות (ושחרורי עבדים) בפורומים אחרים

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=794927

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2231158

איקה .
ואכמ"ל.

לא יחדל לא יחדל...אנחנו את שלנו צריכים לעשות, ולשאוף לכך שכן יחדל....אי אפשר להתעלם מכך שבעניין השמיטה נאמר גם 'אפס כי לא יהיה בך אביון' מציאות אוטופית, אולי, ובכל זאת זה צריך להיות הכיוון שהתורה מנווטת אותנו אליה.

רות.סוף.

.



אראל סגל: חוששני שחלק מהמונחים אינם נהירים דיים, אנסה את כוחי בהסבר תמציתי, כולי תקווה שאצליח:



ניקח סיפור דמיוני כדוגמא:

מחיר כיכר לחם במדינה הדמיונית עליה מתבססת הדוגמא, הוא 10 מטבעות נחושת. לחם הוא המוצר היחיד הניתן לקניה ומכירה באותה המדינה. המים חינם, וכך גם עגבניות, חשמל, בתים וספרי קודש.


אדם מסויים, הבה נקרא לו ראובן, מחזיק בכיסו 100 מטבעות נחושת, והוא מפקיד בבנק 90 מתוכן, שכן אחרת יקרע כיסו מהעומס.

ב- 10 המטבעות הנותרים הוא רכש כיכר לחם, וממנה הוא פורס לו יום ביומו, שכן מסתפק במועט הוא האיש, אוכל כפי צורכו, ואינו שוכח לברך.

הבנק, משתמש ב- 90 המטבעות שהופקדו רק למטרות "כשרות" , הוא רכש באמצעותן אוניית מסחר המשייטת בין ניו-זילנד לבין פפואה וגינאה החדשה, והוא מוביל באוניה זו צמר כבשים. רווחי הבנק הם רווחיו מהפעלת האוניה, המופעלת על ידי גויים בלבד. את קרני האיילים מוביל הבנק חינם אל הארץ הדמיונית לצורך יצור שופרות המחולקים חינם לגבאי בתי הכנסת מכל העדות.

לאחר זמן מה, כאשר יגמור ראובן את כיכר הלחם שלו, ילך למשוך מהבנק את 10 מטבעות הנחושת הבאות בהן הוא מתכנן לרכוש את כיכר הלחם הבאה, אך אללי! מחיר הלחם עלה וכעת הוא 11 מטבעות נחושת !

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של המדינה הדמיונית מדווחת מייד על עליית מדד המחירים לצרכן ב- 10% . כספו של ראובן שהופקד בבנק – 90 אגורות – איבד מכוח הקניה שהיה לו. אם בעת ההפקדה הספיק סכום ההפקדה לרכישת 9 ככרות לחם, הרי שהיום הוא מספיק לרכישת 8 ככרות בלבד (ועוד שתיים-שלוש פרוסות, אך אנו מעגלים את החישובים לצרכי נוחות בלבד) .

לו ירצה ראובן למשוך את כל יתרת כספו, יקבל מן הבנק באופן מיידי את מלוא 90 האגורות שלו, אלא שאגורות אלו שוות כעת פחות מבחינת יכולת הקניה שלהן! והרי, כפי שצויין למעלה, אין למטבעות ערך כשלעצמן אלא רק ביכולת הקניה הגלומה בהן.

ההפסד של ראובן מעליית המחירים, ברור. עד כאן – דוגמא מהי אינפלציה.



וכיצד הבנק הרוויח ממנה?

הבה נפשט את הדוגמא: הבנק קנה, במועד ההפקדה, 9 ככרות לחם והקפיאן. כעת, בעת מועד פדיון הפקדון של ראובן, מוכר הבנק 8 ככרות (ועוד שתיים-שלוש פרוסות) , מחזיר לראובן את מלא הפקדתו (ללא ריבית), ונותר עם כמעט ככר לחם שלמה כרווח – אותה הוא יכול למכור – וזהו מס האינפלציה – רווח הבנק מכך שהמודל התאורטי נטול הריבית מופעל.



========================


ריבית אפסית אינה טובה או רעה, היא כלי בידי הבנק המרכזי.


לדוגמא:
אם בבת אחת תונהג היום בארץ ריבית אפס, לקיחת אשראי תהפוך לכדאית ביותר, ומשקי הבית והפירמות ימהרו ללוות כסף ולהוציאו. אחת התוצאות של לקיחת הלוואות אלו והגדלת הצריכה, תהיה גידול בביקוש בלי גידול מקביל בהיצע שמולו – ובמקרה כזה רואים עליות מחירים. עליות מחירים יגרמו לכך שכוח הקניה של האזרחים יקטן, והראשונים הנפגעים הם החלשים – וראה דוגמת מס האינפלציה לעיל.


ביפן, כפי שהוסבר למעלה, שורר מיתון כבד כבר שנים מספר. כדי לנסות ולעודד את העסקים והאנשים להתניע את המשק, מנסים לגרום להם להוציא יותר כסף. כאשר משק קר, זה טוב לחמם אותו. כאשר הוא חם, מסוכן מאד לחממו עוד – הורדת שער הריבית היא סוג של חימום, ולכן משקים הנמצאים בסיכון לעליות מחירים = אינפלציה , נוקטים צעדים הכוללים העלאת שער הריבית, כדי לצנן את המנוע ולמנוע התפרצות אינפלציונית.

.


איקה:

אנו מחוייבים בצדקה, ולעולם נהיה מחוייבים בה, משום שלא יחדל...

מואדיב,

ומה משמעות 'לא יחדל אביון מן הארץ'? – אנו מצווים לדאוג לכך, ועלינו מוטלת החובה שלא ימצא אביון בקרב הארץ, ולשם כך נועדה מצוות שמיטת כספים בשנת שמיטה, ולזה נועדו כל 'דיני צדקה' ומתנות עניים, ואם לא נקיים את הנדרש מאיתנו, יקויים בנו – "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ"

המקבלים עליהם עול תורה ומצוות, אינם ראשיים לפטור עצמם ולהסיר מהם חובות אלו ולגוללם על הפותח ידיו ומשביע לכל חי רצון, עלינו כחברה מוטלת החובה להתאמץ תמיד לקראת מציאות שבה לא יימצאו אביונים ועניים בקרב הארץ והעולם, ויתקיים בנו – 'אפס כי לא יהיה בך אביון'

אופס, התפלק לי...

2א.
קראתי שוב את מה שכתבת על יפן, ודבריך דווקא מחזקים את הטענה שריבית 0 טובה למשק - מעודדת צמיחה. לכן משתמשים בה כאחד האמצעים ליציאה ממיתון.

2ב.
לא הבנתי את דבריך על האינפלציה: אם שער הריבית הוא 0, בכל מקרה האדם לא ירוויח שום דבר מהפקדת הכסף בבנק (פרט לנוחות בכך ששומרים לו על הכסף), גם אם אין אינפלציה וגם אם יש אינפלציה. ולכן בכל מקרה הוא לא ירצה לחסוך יותר מדי, אלא לצרוך או להשקיע. זו בדיוק הסיבה שריבית 0 מעודדת צמיחה.
במאמר שהבאתי, אם הבנתי אותו נכון, אין הסתמכות על כך שהאינפלציה 0 - רמת המחירים (pt) יכולה להיות שונה בכל חודש.
בקיצור, לא הבנתי למה האינפלציה אמורה להשפיע על התוצאות. אולי אם תביא דוגמאות מספריות זה יהיה יותר ברור.

3.
"עבד לווה לאיש מלווה" נאמר על כל הלוואה, אולם כאשר יש ריבית, העבדות הולכת ותופחת, ועלולה להימשך לנצח. התורה לא אוסרת לגמרי את העבדות, אלא רק את העבדות הנצחית.

4.
"לפי הסבר זה, כל השקעה של מאן דהו כמו השותפין "המשליכין לתוך קופה" , היא אסורה. שהרי אם יש שותף שהשקיע אך איננו עוסק במסחר בפועל, אצלו "הכסף עובד" ולא הוא עצמו – כך לדבריך": לא רק לדבריי: על-פי ההלכה, כאשר עושים "עסקה" שהיא "חצי מלווה וחצי פיקדון", חייבים לתת ללווה, בנוסף לחלק שלו ברווחים, גם עמלה מסויימת עבור ההתעסקות בכספים, אחרת יש כאן ריבית (הלווה עבד תמורת ההלוואה, והמלווה קיבל בלי לעבוד).

הלוואה צמודה היא באמת בעייתית, ועד כמה שידוע לי היא גם אסורה על-פי ההלכה.

אבל החשש שהופיע בסוף הודעתך, "ויתקיים בנו והעבטת וגו'" לא ברור לי, והרי בתורה זוהי ברכה: http://tora.us.fm/tnk1/prqim/t0515.htm#6
"כי-ה' אלהיך ברכך כאשׁר דבר-לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשׁלת בגוים רבים ובך לא ימשׁלו"!
כמובן, הכל תלוי בקיום המצוות: אם נקיים מצוות, ה' יברך אותנו, אנחנו נלווה בריבית לגויים, והגויים יעבדו בשבילנו; ואם לא נקיים מצוות, יתקיים ההפך ח"ו.
חלילה לנו מלחשוב, שהרווחה הכלכלית שלנו תלויה בקיום מערכת בנקאית המנוגדת לרוח התורה, כפי שרמזת בדבריך.

5.
בעת העתיקה השעבוד היה גלוי, בעת החדשה השעבוד מתבצע ע"י מכשירים כלכליים שמסתירים אותו מעין המצפון.


תוקן על ידי - אראלסגל - 22/02/2004 11:50:59

.



5



אישציפור:

בכלכלה המודרנית, כך אתה כותב, הכל מבוסס על כך שהמעמדות מונצחים, ועשירים – כספם עובד עבורם.

אתה מוכן להשכילני באיזו תקופה עתיקה היו הדברים שונים? שמא בתקופת הכהן הגדול יהושע בן גמלא? או שמא בתקופת דור המדבר? (עיין ברש"י בפרשת יתרו, כיצד הוא מסביר את הביטוי "אנשי חיל" ).

האם 'לא יחדל אביון מן הארץ' הוא פסוק מודרני שנוסח על ידי מילטון פרידמן, או שאני טועה שוב?

.


4



"מקובל לומר שהריבית היא מחיר הכסף. אך הטענה הזאת היא רק "עלה תאנה" שמסתיר את העובדה שהריבית היא שיעבוד, וכדי להסביר את זה צריך להסביר מה זה בכלל כסף.
לכסף אין שום ערך כשלעצמו; הוא משמש רק כאמצעי חליפין שמאפשר התמחות: אם אני מומחה בנקיון בתים, ואתה מומחה בנהיגה, אז אנחנו יכולים לעשות עסקת-חליפין, שבה אני אנקה לך את הבית ובתמורה אתה תסיע אותי למקום מסויים. אולם מכיוון שקשה למצוא אנשים שהצרכים והיכולות שלהם משלימים, משתמשים בכסף: אני מנקה בתים תמורת כסף, ומשתמש בכסף כדי לשכור נהגי-מוניות.
כל זה טוב ויפה כל עוד אין ריבית. אך בהלוואה בריבית, הלווה עובד כדי לשלם ריבית, ולמעשה עובד בלי ליהנות מהכסף; והמלווה מקבל כסף בלי לעבוד. וכך, למעשה, הלווה עובד בשביל המלווה - בדיוק כמו עבד!"



לפי הסבר זה, כל השקעה של מאן דהו כמו השותפין "המשליכין לתוך קופה" , היא אסורה. שהרי אם יש שותף שהשקיע אך איננו עוסק במסחר בפועל, אצלו "הכסף עובד" ולא הוא עצמו – כך לדבריך.



גם לא ברורה לי ההמלצה להשקיע במקום בפקדון נושא ריבית, בפקדון "צמוד מדד" , או צמוד מטבע זר כלשהו. ההפרדה הנעשית כאן היא פיקטיבית לחלוטין, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מהותית.




ולסיום, אם נקבל את כל ההמלצות שם, למעשה פשוט נמכור את כל מערכת הבנקאות בארץ לגוי, ובא לציון גואל. הרי הם ממליצים להפקיד כספים רק אצל בנקים זרים הפותחים שלוחות בארץ. התסריט די קל וברור:

נפקיד כספים רק בבנקים זרים – ומכאן שהבנקים הישראליים יסגרו, שכן בלי פקדונות אי אפשר לקיים בנק.

אם הבנקים הישראליים יסגרו, ישארו כאן רק בנקים זרים, ורק מהם ניתן יהיה ללוות כסף, וכל הנאלץ ללוות, ייתי וילווה מהגויים, ויתקיים בנו והעבטת וגו'.

.



3




"עבד לווה לאיש מלווה" נאמר על הלוואה גם כאשר היא לפי כל כללי ההלכה – בלי ריבית, ואכמ"ל .

.



2



לגבי המאמר שאראלסגל צירף את הקישור אליו (http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/ribit0.html)
צר לי לציין כי הוא מלא בטעויות, חלקן מהותיות יותר, וחלקן פחות. לא אתחיל לציין כאן את כולן, אלא אשאל רק שתי שאלות תם:

הראשונה:
אם מדיניות של ריבית 0 היא כל כך טובה למשק, מדוע אין אף בנק מרכזי באף מדינה המצהיר ומיישם מדיניות כזו? מה, כולם שבוים בכיס של הבנקים המסחריים ומשוחדים על ידיהם? (ומראש, אל תביאו שוב את דוגמת יפן, הסברתי כבר למעלה כי אתם מביאים דוגמא שגויה, ניתן לקרוא שוב).

השניה:
עד כדי כך המאמר שטחי עד שהוא מתעלם מקיום אינפלציה? בלי להכנס לדוגמאות מתמטיות, אזכיר רק כי אם במשק יש אינפלציה (כלומר, עליות מחירים = ירידת ערכו של הכסף ) , הרי אדם המפקיד כספו בבנק (וכסף זה אינו נושא ריבית לפי ההצעה דלעיל) , הרי שהאדם נותן מתנה לבנק, כי כספו המופקד מאבד מערכו ככל שהמחירים עולים. כלכלנים קוראים לתופעה זו "מס אינפלציה" , וניתן למצוא חומר רב אודותיה גם באינטרנט.

ולסיכום ההתייחסות למאמר: לו תקראו את המאמר שפורסם על ידי שני הכלכלנים ממניאפוליס שאותו מנסה לסכם המאמר בעברית, תראו שיש התניות רבות וסבוכות כדי שהתאוריה שלהם כי ריבית אפס תורמת לחלוקה יעילה של משאבי המשק. אחת מההתניות הללו, היא אינפלציה בשיעור 0% , תמיד.

.

1


כדי להצליח לעשות כאן דיון, הבה נבדיל ראשית בין שני מושגים חשובים לדיוננו: כלכלה נורמטיבית וכלכלה פוזיטיבית.


הכלכלה הפוזיטיבית עוסקת בנורמות הכלכליות. האם אנו, כחברה, כפרטים, כיהודים או כבני אדם, מעוניינים בקבוצת ערכים מסויימת? האם אנו רוצים לראות אנשים מנוצלים ועובדים בשכר רעב, האם אנו רוצים לראות זקנים גלמודים בשל עוניים או מצב בריאותם.

הכלכלה הפוזיטיבית חוקרת את התופעות הכלכליות מבחינה "טהורה" , מבחינה אובייקטיבית. למשל, כיצד תשפיע העלאת מחיר מוצר מסויים על כלל הצרכנים, או כיצד משפיעים שיעורי מכס על המשק.


לדוגמא: העובדה כי אם יועלה מחירן של המכוניות החדשות אזי ירכשו האנשים פחות מכוניות חדשות, היא ניתוח פוזיטיבי של העלאת המחיר. הדיון האם העלאה כזו היא רצויה או לא, או שמא עדיף להוזיל את המכוניות ולהעלות את מחירן של התרופות – זה כבר דיון נורמטיבי.

הבה נזכור לא לבלבל בין שני מונחים אלו, טעות נפוצה מאד בדיון הציבורי וגם, לעיתים, בדיון ההלכתי הקשור לכלכלה.