אני רוצה לפתוח אשכל שיאסף המקומות בספרי הלכה ושו"ת ודרש של גדולי ישראל שנראה מדבריהם שנעלמו מהן דברי מדע או היסטוריה שהיה ידוע בזמנם של המחברים. אשכל זה שונה מאשכל הסמוך ששם סובבים הדברים על דברי חז"ל. פה תסובב בעיקר על האחרונים.
לפי עניות דעתי אין בזה פגם על כבודם של הגדולים ואדרבא אולי יתלבנו ויתבררו הדברים שלא טעו או שדברי תורה צריכים להתברר בלי התיחסות למדעים. וכבר החיד"א כתב ספר העלם דבר על דברים שנעלמו מהראשונים.
ואתחיל אני ראשון.
בתשובות עין יצחק לר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא, גדול הפוסקים במאה הי"ט, בסימן י"א הקשה על מה שכתבו הפוסקים שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה מהגמרא בחולין לט: שלפי פירושו של רש"י יוצא שהישמעאלים אכן עובדי עבודה זרה הם ותירץ שם ע"פ פלפולו. ודבריו אינם מובנים, הלא ידוע שהישמעלים עזבו פולחן העבודה זרה ע"י מחמד שחי אחר חתימת התלמוד ובזמן התלמוד היו עדיין עובדי עבודה זרה. ודבר זה היה ידוע גם בימיו של רי"א.
חוקר ומקובל
נשלח ב-4/3/2004 23:18
דוד12:
It's standard history. Here is a link to the Jewish Encyclopedia of 1901.
The Assimilation Motive: Jews are forbidden to wear clothes different from those worn by the rest of the population; Jewesses are forbidden to shave their heads (ukase, March 31, 1856).
ונרמז ברשימות הרב"ש.
עפר_ואפר:
ופלא שכל נוסח התפלה שלנו בנוי על נוסח של משכיל.
חוקר ומקובל
תוקן על ידי - חוקר77 - 04/03/2004 23:42:22
נשלח ב-4/3/2004 21:28
סידור ויעתר יצחק משנת תקמ"ד.
טיפוס מוכשר אך גם מוזר וצבעוני. היה קשור לחוגו של מנדלסון. ההדיר ספרים כמו מו"נ מחד, וזייף אחרים מאידך. אם לא יעשו את זה לפני אצטרך להרחיב בעתיד, בלנ"ד.
נשלח ב-3/3/2004 21:19
.
האם תוכל לפרט מעט יותר אודות יצחק סאטנב ואודות סידורו?
תודה
נשלח ב-3/3/2004 17:05
Choker, what is the story with the Czar not allowing women to shave their heads? What is the source for that?
נשלח ב-3/3/2004 16:45
עתה בדקתי, ואכן בסידורי התימנים מנוקד סגול.
ובשורה התחתונה - לכאורה לא שמענו שינוקד גשם בקמץ לפני סידור יצחק סאטנאב, אלא שממנו הושפעו כולם. וכפי שצווח על כך הרב חיים קרויס הנ"ל.
נשלח ב-29/2/2004 22:07
.
מחר אבדוק יותר, בינתיים, בדקתי בסידור שהוציא הרב קאפח זצ"ל, ושם - אכן - ניקוד הג' בסגול, כאשר אמרת.
מחר אשתדל לבדוק בסידור המהרי"ץ ובעוד אחד או שניים, כדי להשלים את התמונה.
יש לזכור כי הסידורים הראשונים, סידורי הגאונים, אינם מנוקדים, כך שמהם לא נוכל להוושע.
נשלח ב-29/2/2004 21:33
עניין גשם בסגול או קמץ כבר נדון בהרחבה, ובמיוחד צעק על זה יהודי בשם הרב חיים קרויס שהוציא כמה קונטרסים בעניין.
עד כמה שזכור לי, בכל הסידורים הישנים מנוקד בסגול. מי ששינה היה סאטנאב בסידורו ויעתר יצחק, שכידוע אינו בר סמכא. וממנו הושפעו היידנהיים וכל השאר.
בוגי,
כמדומני שזה מובן מאליו שאם כל הנוסחאות הישנות מדברות בקול אחד - כל המשנה ידו על התחתונה. ובפרט שבמקרה הזה יש לדבר משמעות: האם ההפסקה לאחר מוריד הגשם משום מה גדולה יותר למשל מלאחר מכלכל חיים ב*חסד*, שלית מאן דפליג שהוא בסגול, וזה כמובן לא מסתבר.
מואדיב,
כמדומני שגם בסידורי התימנים מנוקד בסגול. ויש לזכור שאם מנוקד בסגול הם יקראו a ואם מנוקד בקמץ הם יקראו (כמו האשכנזים) O, שכידוע כך היא הגייתם.
תוקן על ידי - עפר_ואפר - 29/02/2004 22:17:43
נשלח ב-26/2/2004 07:24
בוגיעלון:
נתתי דוגמא אחד מר' יצחק אלחנן ושנים מר' משה פיינשטיין דווקא משום שהם גדולי עולם.
אני חושב שבסידורי הישנים היה פחות חשש שיתקדשו בקדושת הדפוס מפני שהיה תפוצתם פחות מהסידורים של דפוסים החדשים. וכמדומה גם בכת"י הוא בסגול. והטעם כמובן שסוברים שאינו באתנחתא רק בשאר טעם מפסיק כמו זקף קטן.
מואדיב:
מהו נוסח הישן של התימנים בזה?
בסידור עבודת ישראל של בער הוא בקמץ. הוא כבר נמשך אחר היידנהיים ור' יצחק סטנוב בהרבה מקומות.
תוקן על ידי - חוקר77 - 26/02/2004 7:30:27
נשלח ב-25/2/2004 09:37
.
חוששני שבדיון אודות הגייה בתפילה אנו נופלים בפח היידנהיימי.
כלל אינני בטוח כי שינויי הנוסח (ולא רק גָּשם - גֶּשם, אלא גם פעמיים בתפילה במלה שֶׁאתה-שָׁאתה) נובעים מתיקוניות או מתיקוניות יתר, ולא ממסורות תפילה קודמות.
בתימן נשתמרה מסורת בבלית בעיקר, ואין לחשוד בכך שסידורים עתיקים הוגהו על ידי היידנהיים שנים רבות לפני הולדתו.
יש בפני מישהו כרגע את סידור "עבודת ישראל" למשל, כדי לערוך השוואה?
(שחרית איךְּ ? )
נשלח ב-25/2/2004 09:14
בוגי
אני מוסיף על דבריך:
הגעשעם או הגאשעם תלוי אם עלינו לבטא את התפילה בניקוד המקובל במקרא או בשפתנו היום.
ומי אומר שבימי חז"ל החליפו את הסגול לקמץ לפי טעמי המקרא? אין לי נתונים, אבל הדעת נוטה שלא. ומדוע שנהיה מחמירים מאבותינו?
בעיני, כמובן, כל הנטיה לתאם את המבטא שלנו למבטא שמיוחס לתנ"ך הוא חוסר הבנה במהותה של שפה ותפילה. הדברים תלויים, אולי, במחלוקת הידועה של הרמב"ם והראב"ד. האם תוכן התפילה וכוונת הלב עיקר, כדברי הרמב"ם, או שיש ערך לביטוי נכון - על דרך המגיה או התיאורגיה - כהשגת הראב"ד שם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-25/2/2004 08:57
.
חוקר77:
היידנהיים הגיה גם את סידורי התימנים שלא שמעו את שמעו מעולם ?
נשלח ב-25/2/2004 08:54
חוקר
נראה בינתיים שהיעד שלך הוא הרב פיינשטיין ספציפית! אם כן, תמצא נחת בספר 'מענה לאגרות'.
לגבי 'הגאשעם' או 'הגעשעם' זה לא תלוי בסידורים חדשים או ישנים. זה תלוי אם הגשם ומכלכל חיים נאמרים יחד או שיש אתנחתא ביניהם ויכול להיות שלמתקני התפילה לא היה איכפת שכל אחד יאמר לפי איך שיוצא לו ואולי דוקא הסידורים הישנים נדפסו על ידי כאלה שלא דקדקו ומספיק אחד שיקדש ב'קדושת הדפוס' כדי שהבאים אחריו יאמרו: 'בסידורים הישנים'.
נשלח ב-25/2/2004 08:35
אוסיף עוד דוגמא.
באגרות משה חלק אבן העזר א' סימן נ"ט, דן בענין אשה, שמנהג משפחתה היתה שהנשים הנשואות מגלחות את ראשיהן, נישאת לאיש שלא היה מנהג מקומו כן. ר' משה פוסק שהולכים אחר מנהג הבעל. הוא מזכיר בין השאר שגילוח הוא ניוול.
באמת המנהג שהנשים הנשואות מגלחות שערותיהן היה נפוץ בכל מדינות פולין ליטא ורוסיא עד שהצאר הרוסי אסרו בתר"מ לערך. ר' משה שהתעלם מזה משמע שלא ידע מזה הגם שכנראה לא היתה ידיעה זו משנית הפסק.
חוקר ומקובל
נשלח ב-25/2/2004 07:58
באגרות משה, לר' משה פיינשטיין זצ"ל, חלק אורח חיים ד', כתב שיש לומר משיב הרוח ומוריד הגשם בקמץ תחת הג' של תיבת "הגשם". וכן שמעתי מהרי"ד סולוביצ'ק מבוסטאן שכן צריך לומר.
אולם בכל הסידורים הישנים היה כתוב מלת הגשם בסגול תחת הג' עד שבאו המדקדקים (היידנהיים?) ושינו לקמץ, והגדולים הנזכרים התעלמו מזה.
מעוניין שבמהדורת הסידור של Art Scroll, חזרו להדפיס בסגול למרות דברי האג"מ ועקב זה נשתנתה המנהג לאחרונה.
חוקר ומקובל
נשלח ב-25/2/2004 07:32
לינקזעצער:
בהאשכל שהבאת דנים על ידיעת חז"ל ונוגעים בעיקרי האמונה. פה אני רוצה לצמצם את הדיבור רק על הגדולים האחרונים שכפי הנראה טעו בדבריהם מחמת שהיה חסר להם איזה ידיעה היסטורית או מדעית שהיה ידוע כבר בימיהם.
