לשחרית.
שו"ת בשמים ראש י"ל בשנת תשד"מ, ע"י הרב ראובן עמאר, ובראשו 12 פרקים, העוסקים בספר ובמחבר.
**********
לווטו
במאמר שצורף (עמ' 19, מימין לתמונת החתם סופר), נאמר:
"ואולי התפלגות זו בין גדולי ישראל לגבי מהות הספר מתאימה למפורסם בשם החזון איש שנמסרה בע"פ, שהיה אמנם לר' שאול כתב יד אמיתי ששימש גרעין לספר אלא שהוא שינה והוסיף את סילופיו".
החזון איש מהיכן ידע?
כשלעצמי איני מאמין לדברים המפורסמים, וכי כיצד אאמין למה שכולם יודעים שכולם יודעים, מבלי לדעת מי הוא זה ששמע ממנו, ואף שימצא אחד כזה, כבר כתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק ו' סימן ה, על ה"מסתמכים" על דברים בשם החזון איש "שנמסרו בע"פ": "אין להאמין גם למי שיאמר בשמו של החזו"א זצ"ל, ששמע כך ממנו בע"פ. ובודאי טעה השומע או לא הבין".
"ההוא דאמר לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? א"ל: מינך זבינתה והא שטרא. אמר ליה: שטרא זייפא הוא; גחין לחיש ליה לרבה: אין, שטרא זייפא הוא, מיהו שטרא מעליא הוה לי ואירכס, ואמינא: אינקיט האי בידאי כל דהו; )אמר רבה: מה לו לשקר? אי בעי אמר ליה שטרא מעליא הוא(. *אמר ליה רב יוסף: אמאי סמכת? אהאי שטרא, האי שטרא חספא בעלמא הוא*''. (בבא בתרא דף לב עמוד א).
מה היה אומר רב יוסף, על ה"דברים" בשם החזון איש ?
אין זה הדבר היחידי שהחזון איש "אמר בע"פ".
בשמו הופצו שמועות שקריות רבות, " הוא אמר לי", "שמעתי שאמר", "ידוע לכולם שאמר", "רצה לומר", ו''שמועות'' דומות.
הגרי"י קנייבסקי, הסטייפעלער, כותב באחת מאגרותיו (קריינא דאיגרתא ח"ב אגרת ע"ח): "ובדבר מה ששמע ממגידי בעלטה, שהחזו"א זצללה"ה חזר בו, ... אל ישמע להם, שכך דרכם של כמה בלתי אחראים, להגיד בשם מרן זצללה"ה, מה שהם "רוצים".
ולכן נאלץ מחבר ספר על הליכות החזון איש, לכתוב בפתיחת ספרו, ("מעשה איש", תולדות חייו והנהגתו של החזון איש, בני ברק תשנט): "מסירת מודעה". "נתבקשתי ע"י מורי ורבי, הגאון ר"ח קניבסקי, (בנו של הסטייפעלער), לכתוב הדברים דלהלן בצורתם ולשונם: "כל הדברים הכתובים כאן, שלא צויינו מקורם, נאספו מהרבה ספרים, ... והנה ביררנו הדברים, יש מהם שידענו שאינם נכונים, או שנראה שאינם נכונים, -השמטנו, ויש מהם שידענו שהם נכונים, אמנם יש הרבה דברים, שיתכן שהם נכונים, אבל אין אנו יכולים להעיד על זה, והעתקנום גם כן, אבל אין אחריותם עלינו, ועל הקורא ליזהר מללמוד מהם להלכה...".
ומאחר ופורים מתקרב, אציין לדברי מי שכתב: "שאין אני מביא ממה שאומרים, בשם החזו"א, או מה שמדפיסים בשמו, שאין לסמוך ע"ז כלל. *ודבר זה מפורסם, ששמעו זאת מפיו, ויש מפריזים עוד, שאמר, ש"אם אומרים בשמו איזה דבר, הוא בדיוק ההיפך"*. (מדברי הרב בנימין זילבר, שו"ת אז נדברו, חלק ג עמ' קנו בד"ה ובדידי)
חכמי חלם קטנים עליו.
"ערעור זיוף" היה גם על ספר האשכול, לרבי אברהם ב"ר יצחק מנרבונא, בהוצאת צבי בנימין אויערבך, (ה"צב"א") אב"ד האלבערשטאדט, שחיבר לו גם פירוש "נחל אשכול".
בספר ה"אשכול" שי"ל ע"י הוצאת "מאור הגליל", (צילום הוצאת האלבערשטאדט תרכ"ח) ישנו בסוף הספר מאמר בשם "צדקת הצדיק", (כנראה נדפס לאחר תרכ"ח, וצורף לספר האשכול ע"י הוצאת מאור הגליל), "להסיר מעליו אשמת הזיוף", שבו הואשם בשנת תרכ"ט ב"החלוץ", (חוברת ח עמ' 165-167, ראה גם חוברת יא עמ' 165), מאמר ההגנה הוא, מאת הרבנים, חנוך עהרענטרייא אב"ד מינכן, והרב יעקב שור אב"ד קוטב, (מחבר בינה לעתים על ספר העתים למהר"י אלברצלוני, מקיצי נרדמים (קרקא תרס"ג), שבעתים לבינה על ס' העתים (עמ' רנו), לאחר שהביא את דברי הבשמים ראש, כתב: "ובזה נזדייף הספר בש"ר".
כמובן שאין לשכוח את "סיפור" הזיוף של הירושלמי סדר קדשים.
השאלה היא הרבה יותר, מאם ''טעו או לא טעו'', השאלה היא עקרונית, עד כמה מי שאומר, יודע מה שהוא אמר, ולא כולם יכולים לכתוב, כמו שכתב י"א הלוי:
"ואין חפצינו לדבר על דברי הרמב"ם סוף הלכות מלכים שהיה ר"ע בביתר נושא כלי בן כוזיבא, שהדבר ידוע כי בענינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים ולא היה זה מעין מלאכתם. (דורות הראשונים, ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, חלק רביעי עמ' 592).
"אבל רבותינו (בעלי התוס') לא היתה מלאכתם חקירת דברי הימים". (דוה"ר, אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים, חלק שני עמ' 664, הערה לח).
לסיום, משו"ת יביע אומר חלק ב-יו"ד סימן כד ד"ה (ו).
(ו) גם הלום ראיתי בהגהות עתים לבינה על ס' העתים (צד רנו), שג"כ הביא דברי בש"ר, וכ', ובזה נזדייף הספר בש"ר. ע"ש. וכן בס' קריה נאמנה (עמוד רצו) הביא מדברי החיד"א, שהסתיר ג"כ במעטה מליצתו את עיקר הרעש והערעור, והבליע בנעימה כי המעתיק הראשון בתוגרמא יש לחוש שהוסיף וגרע, והאמת כי המערערים אמרו כי לא היה מעתיק אחר, רק המו"ל הוא בעצמו המחבר הראשון, והוא הרהו וילדו מתחלתו ועד סופו. ונראה שאהבת החיד"א להגרצ"ה ברלין הטתה את לבבו ח"ו, וכלום יש אב מעיד על בנו. ויש להוסיף אומץ על הערעור, מכיון שלא נמצאו תשו' אלו שבספר בש"ר עד היום בשום אוצר ספרים כת"י, כעת אשר כל שערי אוצה"ס שבאירופה פתוחים לכל דורש, ונדפסו רשימותיהם וכו'. ובפרט דאתמחי גברא ר' שאול ברלין לחבר ספרים בהעלם שמו כגון מצפה יקותיאל. [נגד הגאון תורת יקותיאל, בחירופין וגידופין וכו', והוחרם הס' מצפה יקותיאל ומחברו מגאוני בית דין הצדק דאה"ו =דאלטונא המבורג ונדצברג=. וכמ"ש באורך בס' אור למושב (עמוד סז). ובס' דור דעה ח"ב (עמוד פה וקד). ע"ש.] ושוב הביא ד' החת"ס (א"ח סי' קנד) הנ"ל, שכ', מכזבי הרא"ש שבס' בש"ר, ונסתפק אם הוא ט"ס וצ"ל מכתבי או שבכוונה כ' כן לומר שבכזב נתיחסו להרא"ש. ע"ש. (וכן הובא כ"ז בס' תולדות הפוסקים (מע' ז עמוד רלד). וכ', שנדפס ספר זאב יטרוף נגד הבש"ר. ע"ש.) ולא ראה תשו' חת"ס (חיו"ד סי' שכו) הנ"ל, שכ' שמזה נזדייף ספר בשמים ראש, ומוכח שמ"ש כזבי הרא"ש, הוא בכוונה מכוונת לרמוז שדברים המובאים שם כזבים לכל דבריהם. וכמו שהחזיק בס' נימוקי או"ח הנ"ל. וראה בס' דור דעה ח"ב (עמוד קה) מ"ש ג"כ בזה. ע"ש. וע' בשד"ח כללי הפוסקים (סי' יא אות ז) שהביא דברי החת"ס הנ"ל, וסיעתו, וכ' שנראה שלא שמע החת"ס עדות נאמנה של הגרצ"ה ברלין וכו'. ע"ש. ולפעד"נ שאף אילו היה שומע עדות הגרצ"ה ברלין, לא היה שת לבו גם לזאת. וכדברי כל האחרונים והספרים הנ"ל. וכן שמעתי מידידי הרב הגאון המפו' רש"י זווין שליט"א, שהדבר ברור וידוע שאין ס' בש"ר מהראשונים כלל. ע"כ. וכ"כ עוד בספרו המועדים בהלכה (עמוד רנז) בזה"ל: כידוע שיצאו עוררין על הספר בשמים ראש, שהוא מזוייף. ואינו אלא מעשה ידי ר' שאול לוין, שהתרועע עם המשכילים הברלניים. והערעור נתאמת. ואין למדים מספר זה אלא מצד האמור, ולא מצד מי שאמרם. עכ"ל. וכן אני אומר שעכ"פ מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו (סנהדרין ק:). וכמ"ש בקריה נאמנה ותולדות הפוסקים הנ"ל. ולא כמו שהפריז על המדה הגאון ממונקאטש בנימוקי או"ח (סי' נח) הנ"ל. וידידי הרב הגאון ר' עובדיה הדאיה שליט"א, בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב (חאה"ע סי' ג אות ג) כ', שאע"פ שפקפקו הפוסקים אם תשובות הבשמים ראש הם להרא"ש, האי (דסימן ו) להרא"ש היא, שהרי חתום עליה אשר בר יחיאל. ע"כ. ונעלם מעינו הבדולח דברי האחרו' הנ"ל שיש כאן זיוף וכו', ומה בכך שמצאנו חתום בדפוס הרא"ש ז"ל, הן כל אלה ידי המו"ל עשתה.
תוקן על ידי - נישטאיך - 03/03/2004 11:35:26
 |
|
|
