אני מתכבד ונוטל לעצמי את הזכות לפתוח אשכול
לזכרו של התלמיד חכם הגדול והיקר הנ"ל.
התעוררתי לכך כיון שקראתי היום ממאמריו ומספריו,הבקיאות והידע שלו מ-ד-ה-י-מ-י-ם!
אכן כמו ששמדבש הגדיר אותו מגדולי הדור.
הוא "עשה" ליהדות מה שהרבה הרבה לא עשו.
אני אישית מכיר לו טובה על המפעל העצום שלו ועל מה שהוא עשה למען התורה בכלל ולמען התוספתא והירושלמי בפרט.
חבל שלא זכיתי להכיר אותו באופן אישי...
"נכחתי הערב בבית המנוח בניחום אבלים אצל בניו הרבנים הגאונים שליט"א ובמעט הזמן שהייתי שמעתי דברים מעניינים ומרוממים. ואכתוב חלק מן הדברים.
מטבע הדברים נסובו הענינים גם על הר"ש ליברמן וסיפרו אודותיו כמה אפיזודות. סיפר בנו כי בכל פעם שהיה אביו נפגש עם רבי יעקב קמינצקי היה מתעניין אצלו האחרון בשלום הר"ש ליברמן [שהיו ידידים מסלבודקא]. עוד סיפר בנו כי בילדותו שהה פעם עם אביו במשרדו בסמינר וכשיצאו בשעת לילה מאוחרת כשכבר הכל היה סגור הראה להם את חדרו של הר"ש ליברמן כיצד דולק שם האור והוא יושב ורוכן על תלמודו עד השעות הקטנות של הלילה. אחד הרבנים המפורסמים שנכח שם בניחום אבלים סיפר כי ראה בעצמו במכון הארי פישל ספר [כמדו' אבן האזל] ובו הקדשה בכתב ידו של רבי איסר זלמן מלצר 'מוקדש לידידי הגאון פרו' שאול ליברמן'. עוד סיפר בנו כי פעם דיבר עם אביו ובתוך הדברים התבטא במעט זלזול על הר"ש ליברמן. מיד גער בו אביו ואמר לו כי 'אני חייב בכבודו', - בסמינר הוא היה היחיד מכל שאר הפרו' שהיה מלמד שביחס לדברי חז"ל הנידון הוא לא אם הם צודקים או לא, אלא מה הם התכוונו "
נשלח ב-19/5/2012 20:27
תודה רבה רבה.
נשלח ב-18/5/2012 15:27
עמוד 414 חסר, ובו הגירסה המקורית של מדרש קוהלת.
המאמר הוא על מרטירים נוצרים מקיסריה, שנשפטו באכזריות ע"י הרומאים בלוד (דיופוליס), ולא בציפורי (דיוקיסריה), ערים שרוב יושביהן היו אז יהודים. נראה שלטענתו, דברי רבי אחא על הרוגי לוד, מתייחסים לנוצרים שעונו בימיו, למרות הבושה שבנצרותם (shame), ולא לפפוס ולוליאנוס שחיו 200 שנה לפניו.
המאמר פורסם במקור ב-
The Martyrs of Caesarea," Annuaire de I'institut de philologies et d'histoire orientates et slaves VII p. 395-446
ומאמר המשך ב:
The Jewish Quarterly Review New Series, Vol. 36, No. 3 (Jan., 1946), pp. 239-253
משמו של ר' שאול ליברמן-
אדם שאיננו יודע יוונית ולטינית מברך ברכות התורה לבטלה.
ואנגלית?
בא לידי צילום מאמר של הרש"ל העוסק בניסיון בניית בית המקדש בימי יוליאנוס, אך דא עקא שכנראה איני יכול לברך עליו ברכת התורה... האם יש מי מחו"ר אתרא הדין אשר יוכל להואיל בטובו ולתמצת עבורי את עיקרי הדברים, ושכרו מובטח לו מן שמיא?
בתקופה מסוימת גרתי בדירה קטנה בירושלים, שפרוזדור ארוך עבר על פניה והוא חיבר אותה אל הדירה שבה גר אז ר' נחמיל'ה ז"ל אחיו הצעיר של הרבי הזקן מגור [הרא"מ] ז"ל. כרגיל ישבתי בחדרי שדלתו היתה פתוחה ולמדתי. באחד הימים היתה שמחת "שבע ברכות" בבית ר' נחמיהל'ה. שאליה הוזמן הרב. והנה כשהגיע הרב דרך הפרוזדור וראה אותי, נעצר ונכנס אלי, הציץ וראה באיזה ענין אני עומד, ומיד התיישב והתחיל נושא ונותן באותה סוגיא.
חסידי גור שנאספו ובאו לכבוד המאורע ולכבוד האורח רם המעלה, תמהו מאד למראה עיניהם, שכן משפחת ר' נחמיהל'ה, לא הקדישה תשומת לב מיוחדת, לאברך ללא זקן הנמצא בשכנותם, גם אם ראוהו מעיין בקביעות בגמרות ושאר ספרי קודש.
כאמור התיישב הרב על ידי, אולם הרגשתי שהוא מאריך בישיבתו ואינו ממהר כלל, ואמנם המשיך עד שבאו ואמרו בעדינות שהציבור מחכה לו. ברור לי שהוא עשה זאת בכוונה, להבליט את יחס הכבוד שלו אלי. כבוד למי שעוסק בתורה גם אם אינו נראה כלל כחסיד גור."
תוקן על ידי ספרן ב- 01/03/2010 07:01:53
נשלח ב-19/11/2009 09:57
אכן. בזו"ש.
_________________
נשלח ב-19/11/2009 09:07
ר' שאול ליברמן היה חתנו של הרב בר אילן. האם נאמר על כך עדות שבטלה מקצתה?
נשלח ב-19/11/2009 09:03
"למלחמות האגו יש היסטוריה לא קצרה. אחד המשפטים הידועים בהקשר זה נאמר דווקא בשפה האנגלית: "Rubbish is rubbish, but the history of rubbish is scholarship" (בתרגום חופשי: "הבלים הם הבלים, אבל ההיסטוריה שלהם היא למדנות"). המשפט הזה מיוחס לפרופ' שאול ליברמן, גיסו של הרב הידוע מאיר בר אילן שעל שמו נקראת האוניברסיטה ואחד מחוקרי היהדות הגדולים במאה ה-20.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת ליברמן היה אחד מחבריו הטובים של פרופ' גרשום שלום, מומחה לקבלה ואחד ממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות החברות בין השניים, שלום לא הסכים לתת לליברמן קביעות - יש האומרים שמטעמים של קנאה. בשל כך עזב ליברמן את ישראל בכעס לטובת קריירה מרשימה בארה"ב, שם היה רקטור סמינר הרבנים בניו יורק.
את המשפט המפורסם אמר ליברמן כעקיצה כלפי מפעל חייו של שלום - חקר הקבלה. ליברמן רמז שספר הזוהר, העומד בבסיס הקבלה, הוא בעצם זיוף, ומכאן שאין כל משמעות למחקרו של שלום - בדיוק כפי שאין משמעות להבלים"
