הפילוסופים וכל אנשי המחשבה העמוקה נוטים לרצינות וכובד העיון בכל עניין ועניין.ר נחמן מברסלב טוען ולדעתי בצדק כי כמעט לא תמצא בין ה"חוקרים" שמחה אמיתית וכל ימיהם צער ומכאוב.אפילו הרס"ג האדם הגדול בענקים.נמצא עליו כי מת מחולי המרה השחורה (איני יודע אם זה בדוק היסטורית)והרמב"ם כותב כי הוא שרוי בצער כאשר נמצא באגרותיו.
והנה בא פורים ואומר "חייב איניש לבסומי" וכולי.כפי ההבנה הפשוטה היינו להשתכר.(כי יגיע למדרגה שאינו מבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי) אינני מתפלא כי הרמב"ם מוציא עניין זה מפשוטו ומפרשו "עד שיירדם" (ואז לא ידע בין ארור המן וכו.)
אז מתי אם כן משתחרר הפילוסוף והמעיין המעמיק מכל הכובד העצום השרוי במוחו? וכיצד מתייחדת שמחת פורים משאר המועדים השמחים .?
נשלח ב-28/2/2010 05:53
ארור פותח האשכול
ארור מקטן ועד גדול
וארו ארו קירותיו גם כליו
וכל מחרים המחזיקים אחריו
להגדיל המדורה ותבערות התאוה
האיש מוכר בארץ הליצנות
ומכנסו כפנקסו פתוח כחנות
לא ידע הלץ דבר - מלבד האהבה.
וזרש היתה יפהפיה , אשת פכחון
והמן היה שמאלני, עם אחד ודברים אחדים
אהה זרש יפת עין ונטויית הגרון
איכה המן למס ואת תהלכי על גחון?!
נשלח ב-28/2/2010 05:48
ארור פותח האשכול וארור כל המחרה מחזיק אחריו לץ מארץ הליצנות במכנס פתח חנות טובע בדמי ליגון ושואף עשן לאסון
חיי ראשי, סהדי במרומים ועדי בשחקי שחקים מה אשמה זרש בגלל ליצנות המלעיגים??
יהי זכרה ברוך לנצח נצחים.
נשלח ב-24/2/2010 15:39
ירוחם. "כלפי לייא", מופיע הרבה בראשונים, בעיקר ברשב"א. משמעותו ---- "ועכשיו, לענייננו..."
כי לי היה ליקוי מאורות לפניך ולא הצלחתי לבשל את ביצתך...
נשלח ב-24/2/2010 11:52
נישט יין הוא טוב כשהוא ישן יש"כ על התזכורת.
הרבה טעמים נכתבו על אי שתיית יין-
אבל טעמו של כוס יין קברניה סוביניון בציר 2002 מיקבי ירדן רמת הגולן, דוחה את כולם
נישט הרמב"ם אמר מה שאמר, אבל חז"ל אמרו חייב איניש ליבסומא..... עד דלא ידע...
וחסידים ואנשי מעשה אומרים, בכדי להגיע לטוהר הנשמה הרוחנית- חייבים להרדים ולשכר את הגוף הגשמי.
נשלח ב-24/2/2010 09:07
ירוחם, נו, "כלפי לייא..."
נשלח ב-24/2/2010 07:22
כדי להיות שמח לא צריך להיות על הפנים.
"כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל לא ימשך ביין ובשחוק וקלות ראש ויאמר שכל מי שיוסיף בזה ירבה במצות שמחה. שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה ...". (רמב"ם הלכות יו"ט פרק ו ה"כ).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/02/2010 07:26:34
נשלח ב-23/2/2010 10:46
ספרו על אחד הגאונים שכבר בילדותו היה גאון
שאל אותו הרב נו? מה אתה לומד עכשיו? מסכ' ביצה השיב הילד הגאון. ביצה? הרי זו מסכת קלה! תלוי איך שמבשלים אותה -השיב הילד
נשלח ב-23/2/2010 00:37
למען ה', מי דיבר על 'פסול'...? אבל חז"ל בוודאי מגדירים טוב יותר מכולנו את השמחה וראוי לפשפש באמרותיהם.
השמחה הגדולה מכולן - שמחת בית השואבה - הייתה 'רוחנית' במהותה, לא 'אינטלקטואלית'... (והיה לה בהחלט גם ביטוי פיזי-חיצוני)
נשלח ב-22/2/2010 21:37
חגוי
בשמחה יש גם סיפוק גם מיצוי וגם הנאה, אין באף אחד מהם פסול כולם כשרים, המח שלנו עושה אותם פסולים
נשלח ב-22/2/2010 21:31
ואף עפ"כ לכו"ע בפורים בעינן נמי לכם
נשלח ב-22/2/2010 20:53
<"למשל: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" - בגלל ה'חכמה' שבזה?">
משנה ברורה סימן תקנד ס"ק ד [הל' תשעה באב]
אבל לישא וליתן בהלכה בודאי אסור [מ"א בשם מהרי"ל] וכעין זה כתב ג"כ הט"ז דאפילו במקום דמותר ללמוד היינו שילמוד בפשוטן של דברים אבל לא דרך פלפול. ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו:
תוקן על ידי מנהג ב- 22/02/2010 20:55:35
תוקן על ידי מנהג ב- 22/02/2010 20:58:04
נשלח ב-22/2/2010 19:58
חוויה אינטלקטואלית ('התעסקות בחכמה') היא וודאי דבר מדהים, גם לגבי, אך התכוונתי לפתוח דיון האם עפ"י חז"ל זו הגדרת שמחה.
למשל: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" - בגלל ה'חכמה' שבזה?
מלבד זאת, חוששני שיש כאן עירוב 'סיפוק' ו'הנאה' ו'מיצוי' - ב'שמחה'...
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 22/02/2010 20:04:46
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 22/02/2010 20:10:45
נשלח ב-22/2/2010 15:43
חגווי אבל אתה באמת חושב ש"חוויות אינטלקטואליות" הן חזות ה'שמחה'?
