| נשלח ב-7/3/2004 11:50 |
 |
| |
האם אסתר היתה נשואה למרדכי?
האם אסתר ומרדכי היו נשואים?
הרי כתוב במפורש שאסתר היתה בתולה כאשר נלקחה לבית המלך.
אם נומר שדברי חז"ל במסכת מגילה היו רק מדרשיים ולא מייצגים אמת היסטורית, אז למה יש את כל הפלפול ההלכתי בנושא גילוי העריות של אסתר?
כלומר השאלה של, למה אסתר לא מסרה את נפשה על גילוי עריות? והדיון האם באמת יש כאן גילוי העריות, והפתרון שהיא היתה קרקע עולם (כלומר פסיבית) ולכן אין זה ממש גילוי עריות, הוא מיותר לחלוטין אם פשוט למה שמים את הדרוש שמרדכי ואסתר היו נשואים בצד, ובכך חוסכים את כל הדיון ההלכתי.
מפחיד לחשוב שההלכה התגבשה בצורה כזו.
תוקן על ידי - zachiz - 07/03/2004 11:53:17
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 15:40 |
|
| |
בעל
תעיין בהודעתי הקודמת (בסוף עמוד 1 )
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 15:19 |
|
| |
מאיר,
תעיין בתוספות בסוגיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2006 14:14 |
|
| |
נימוקי יוסף על הרי"ף סנהדרין פרק בן סורר יז ב בדפי הרי"ף
ואם תאמר אמאי לא מקשה אסתר גילוי עריות היא דודאי כיון שהנכרי הבא על אשת ישראל נהרג על ידה .... יש לומר דלא ברירא ליה דרשא ד'אל תקרי לבת אלא לבית'
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2006 23:33 |
|
| |
דומני שיש כאן טעות, הגמרא לא דנה על גילוי עריות של אסתר אלא על עבירה בפרהסיה,
בת ישראל הנבעלת לנכרי בפרהסיה עוברת על חילול ה' אף אם אינה נשואה, ככל עבירות שבתורה.
ועל זה מתרצת הגמרא שכיון שאינה עושה מעשה (קרקע עולם) אינה מחוייבת למסור את נפשה.
ואין לכל זה ענין עם היותה של אסתר נשואה או לא.
אמנם התוספות הקשו למה לא שאלו בצד גילוי עריות, אך לא הגמרא.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 16:52 |
|
| |
מואדיב
תירגום וולגטה? זה נראה פשט פשוט. עם מות הוריה לקחה מרדכי לו לבת.
אם לא נדרוש (או נשנה את הגרסה) לבת=לבית, הרי ברור שאימץ אותה. אם כי - וזה "אם כי" גדול מאד - לא ברור מה היה אימוץ זה אצלם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 16:16 |
|
| |
.
לפי תרגום הוולגטה, היא היתה בתו המאומצת.
לגבי תרגום השבעים, אני צריך להתייעץ עם מישהו, המלים קשות מדי ;-)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 15:44 |
|
| |
מיימוני:
סבורני שלא הבנת אותי נכון. אני לא טוען שהמסורת הזו נכונה!
אני לא מאמין שאסתר יכלה להיות בו זמנית עם אחשוורוש ומרדכי.
טענתי היתה כנגד העיסוק בסוגיית גילוי העריות שהיה כביכול לאסתר. עיסוק מיותר אם מניחים שיתכן שישנם טעויות במסורת. טענתי השניה היתה שלא מדובר רק במדרש אלא במסורת ממש, אלא שהיא היתה מסורת שגויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 06:18 |
|
| |
צחי
חשבתי שהסברתי את עצמי:
אם היתה מסורת שעברה בעם ישראל - אז זו טענה לגיטימית.
אולם קשה למדי להכריע בין פירושים שנאמרו בדור כלשהו וזכו למה שמכנה וטו "קדושת הזמן" לבין פירושים שהינם מסורת של אמת.
(צא וראה בפירושים שהוסיפו הספרים החיצוניים על המקרא).
אקוסופט
אכן, התוס' סברו כמו צחי. אמנם לי אישית קשה מאד להאמין שההיסטוריה היתה כפי שהם כותבים, ואפילו קשה לי להבין כיצד הם האמינו במה שכתבו. האם באמת סברו שהעולם מתנהל כך? שכך היה בארמונו של אחשוורוש? איני מבין זאת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 03:41 |
|
| |
לדעת תוס' ד"ה וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי (יג:), אין ספק שהיתה אשת מרדכי...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 00:06 |
|
| |
באיזו טענה אתה חושב שאני צודק?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2004 13:51 |
|
| |
אם כן, אתה צודק.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2004 13:50 |
|
| |
ממסורת אחרת שהתפתחה בדרך כלשהי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 22:08 |
|
| |
צחי
מהיכן לקחו זאת השבעים?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 21:41 |
|
| |
מיימוני:
נכון, אבל אתה טענת שאפשר להוציא ממדרשים אלו דיוקים הלכתיים, ולא רק רעיוניים.
מכל מקום, מעיון מחודש בספרות המחקרית על המגילה, נוכחתי לדעת שבתרגום השבעים פסוק ז בפרק ב מופיע כך "לקחה מרדכי לו לאשה. מכאן שבתקופת בית שני היתה גרסה שונה לספור שמופיע בנוסח המסורה, ומשום מה אמוראים מסויימים החזיקו במסורת זו. במילים אחרות זה לא עניין דרשני!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 16:21 |
|
| |
צחי
אי משום הא לא איריא (אם משום מקור זה אין זו הוכחה לענייננו).
400 על 400 פרסה הוא מספר סמלי, ולכן הוא יכול להאמר שלא בדווקא (שלא בדיוק) אלא בדרך משל למספר גדול מאד, או "מלוא ההיקף".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
