אחת השאלות הגדולות, אולי השאלה הגדולה ביותר, היא: יש או אין.
יש אלקים או אין אלקים, חלילה.
יש כבר כמה אשכולות שדנו בהוכחות, וכן כמה אשכולות שדנו בקושיות (בעית הרע).
הבוקר ראיתי את הידיעה לקמן בYNET.
מעניין ההסבר שהמדען מציע לצורך שלו בעשיית התחשיב.
שאלה חשובה היא האם הוא מסוגל להתפלל לאלקים שיש לו 67 אחוזים סיכוי להיות קיים...
והנה הסיפור בעצמו:
מדען בריטי חישב ומצא: סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים
המדען, ד"ר סטפן אנווין, השתמש בנוסחה מתמטית בת 200 שנים המיועדת לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים, כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של גורמים שונים. בין הגורמים שאיזן אנווין: קיומם של ניסים, אמונה ו"רוע טבעי"
ynet
מדען בריטי חישב ומצא כי ישנו סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים, כך מפרסם הבוקר (יום ג') ה"גרדיאן" הבריטי.
ממצאי מחקרו של המדען, ד"ר סטפן אנווין בוגר אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מתבססים על נוסחה מתמטית בת 200 שנים. הנוסחה מיועדת בדרך כלל לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של הגורמים השונים המשפיעים על התרחשות האירוע.
בין הקריטריונים ששקל אנווין בנוסחה שלו היו קיומו של "רוע טבעי" – כגון מחלת הסרטן ורעידות אדמה - והאמונה הקיימת באלוהים, שלטענתו מחזקת את עובדת קיומה של ישות עליונה. גורם נוסף ששוקלל אל הנוסחה היה קיומם של "ניסים".
נקודת המוצא של המחקר היתה, לדבריו, הנחה של 50% סיכוי לקיומה של יישות עליונה מול 50% סיכוי שאין יישות כזו.שקלול הגורמים המכריעים הביא למסקנה החותכת כי הסיכוי הוא 67%.
אנווין איגד את התיאוריה שלו בספר הקרוי "הסתברותו של אלוהים: חישוב פשוט שמוכיח את האמת המוחלטת". הוא סיפר ל"גרדיאן" הבריטי כי בכתיבת הספר היה מעוניין לגשר על הפער שבין דת למדע. לדבריו, שאלת קיומו של אלוהים היא שאלה של סטטיסטיקה הרבה יותר מאשר שאלה של תאולוגיה.
הד"ר הסטטיסטיקאי, המועסק כעת באוניברסיטת אוהיו בארה"ב, סיפר: "כשהגעתי לאמריקה נחשפתי לנקודות מבט דתיות שהיוו עלבון להגיון - דעות המתחרות עם המדע. לא יכולתי להיות בטוח בנכונותן, כיוון שבילדותי ישנתי לאורך מרבית לימודי הדת. הפרוייקט הזה היה עבורי מסע של השלמה עם האמונה שלי".
למרות מחקרו, טוען אנווין כי הוא עצמו מאמין ב-95% בקיומו של אלוהים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-12/3/2004 01:51
הרב המציץ שתי השגותיך - חד המה .
כתבת
מישהו הביא כאן הוכחה הסתברותית לקיומו של האל . טענת כלפיו שישות שקיומו מוכח בכלים הסתברותיים אינו ראוי לתואר אל . האם תוכל לבסס את הטיעון הזה ?
ועוד השגת
גם טענתך שאי אפשר לדון במושג האלהים כדבר לעצמו אלא על האקסיומות שבהם אנו חושבים פשוט לא מובנת לי והיא גם נראית לי לא נכונה . העיסוק בדרך שבה אנו חושבים היא מדע לעצמו והעיסוק במושאים שעליהם אנו חושבים הוא מדע לעצמו (ליתר דיוק כל המדעים הם כאלה) סירוק]
תשובה:
אתה מתיחס לשאלת קיומו של אלוקים כאילו זו שאלה מדעית לכל דבר , ועל כן אתה רואה בחיוב שימוש בכלים סטטיסטים על מנת להוכיח את קיומו.
וסטטיסטיקה ,כידוע למעין , איננה מתמטיקה אלא היא עובדה אמפירת כמו שאר חוקי הטבע המגיעים אלינו מבחוץ.
היות ואלוקים איננו ניתן להשגה על ידי החושים מעצם הגדרתו , הרי ששימוש במיתודה מדעית על מנת להסיק על קיומו אינו רלוונטי לחלוטין. משום שהמדע מבוסס על ההכרה החושנית ( אסתטיקה - בלשון קאנט) של האדם , על תופעה בלבד ולא על הדבר כשהוא לעצמו. המדע לעולם אינו יכול לעבור את גבולו ולתת תשובות לשאלות שאינם אמפיריות כלל.
זהו בקיצור נמרץ עמדתו של הכהן הגדול של האפיסטמולויה הלא עמנאל קנט , ושאני מזוהה עם עמדתו בנושא זה באופן בלתי מסויג.
נשלח ב-11/3/2004 03:39
איני מבין גדול במתימטיקה, אבל האם ניתן לערוך סטטיסטיקה הנשענת על מערכת שאין לה כל ביקורת? האם אותו מדען לא היה חייב (לצורך אימות החישוב) להשוות את ממצאיו לנתונים של עולם אחר, בו יש אלהים ב-100% או אין אלהים ב-100%?
נשלח ב-11/3/2004 00:43
כבר אמר ויטגנשטיין : "מה שיכול להיאמר יכול להיאמר בבהירות . ועל מה שלא נוכל לדבר עלינו לעבור בשתיקה"
נשלח ב-10/3/2004 13:18
מצו"נ,
ייש"כ על הבהרתך את שתי האפשרויות להבנת "קיום" דהיינו את שניסיתי להבהיר בין "מציאות" היכולה שלא להימצא לבין הווה מוחלט שאינו "דבר" מודבר נפרד, אלא הידע הטאוטולוגי שהוא הכי לא-דמיון - "הווה-הווה".
זה מקום שאמרו להאריך ואכן נתארך ברב האשכולות בנידון. אך באשר אינך מכיר בהווה [יקוק-מושג העל] כמו שכתבת כאן [או כופר בו כמשמעות דבריך ב"פרדס"], מה תועלת ותוחלת בשיח על ידע אינטרוספקטיבי כשאחד הצדדים טוען שכביכול איננו [ועוד למרות מוחלטותו].
נשלח ב-10/3/2004 12:21
מואדיב
אני מבין שאתה מתכוון לומר שאנו נמצאים כאן – כלומר , בעכ"ח – בגלל שאנו מאמינים ששני המושגים חד המה . דהיינו שהרציונליזם שמביא את כולנו לכאן מחייב שנאמין ב'אלקים' אם ורק אם ניתן להצדיק את האמונה ב'אלהים' .
יתכן שזה נכון , ואם כך הרי שאני משתייך למיעוט .
מצד שני , אני סבור שעצם העובדה שאדם חושב על האפשרות שמדובר בשני מושגים שונים מספיקה בכדי להביאו לכאן . המסקנות הסופיות יכולות להיות שונות עבור באי הפורום השונים .
אולי צריך לפתוח אשכול בשם 'למה אתה מאמין?' . אני בטוח שיתקבלו תשובות מעניינות ומגוונות (במדה ואנשים יהיו מוכנים לדבר בלי העמדות פנים , ומסופקני) .
ווטו
אודה ולא אבוש שפשוט אינני מבין מה זה ה'קיום עצמו' . מהו הדבר שאליו הביטוי הזה מתייחס ? הנה שני אפשרויות :
א. קיום על משקל אדמימות . כלומר מושג הקיום . מושג הקיום היא מושג(מסדר שני במקרה הזה) ובוודאי אין לזהותו אם הא-ל . הקיום יכול גם להיות לא קיים כשם שהאדמימות יכולה להיות לא אדומה ודו"ק
ב. קיום במובן של כל הדברים שקיימים . שוב אינני מכיר באלוהותו של המושג הזה וגם אינני מבין מדוע לא ניתן לדבר על קיום כל הדברים שקיימים .
נשלח ב-10/3/2004 12:15
מיימוני ואקדמאי,
תחושת הבטן שלי היא שאקדמאי לא 'התכוון' לטעות, אלא אדרבה, וד"ל
נשלח ב-10/3/2004 12:05
מצו"נ,
האסופי כבר אמר את שיש לי לומר [וגם אני אמרתיו כבר בדיונים קודמים כמו בהוכחה האתאיסטית של בוגי ועוד]. אך אוסיף לחידוד הנושא על זה שאיפשרת שלוש אפשרויות: "קיים, לא קיים או חסר משמעות", שהאפשרות המשמעותית היחידה היא בלשון השאלה מלשונך "הקיום עצמו" ובלשון מדויקת "הווה" ולא "נמצא" שיכול לא להימצא.
לכן לגבי הגדרתו של אקדמאי "אלו-הים הוא מה שרצה המדען להוכיח באמצעות סטטיסטיקה הסתברותית, ומצא", אעיר ש"אלו-הים" הוא אך שם מקודש שניתן למושג הכולל [בימי אנוש] מרוב קושי להתמקד עליו בדיוק כפי שניתן אותו השם ברמה לא מקודשת לשופטים ולאלימים שגם להם ריכוז מושגי עליון [הכוונה בשליטתם ולאו דווקא בנעלותם].
נשלח ב-10/3/2004 08:48
.
מייציץ:
ואנוכי סברתי כי רובנו, אם לא כולנו, נמצאים כאן משום ששני מושגים אלו, חד המה בעינינו.
נשלח ב-10/3/2004 00:03
מיימוני
הרעיון הוא שקיומו של 'אלהים' (במדה ואכן הוכח) הרי היא עובדה יבשה שאין שום סבה שתהיה לה כל השלכה על החיים .
קיומו של 'אלקים' , מאידך , היא עובדה שיוצרת מחוייבות ושבזכותה אנו מבלים שעות בכל יום ובשבתות וחגים במלמול אינסופי . את ה'אלקים' הזה קשה למצוא בשיקולים תיאורטיים ומופשטים . יתכן שהאמונה ב'אלקים' , בניגוד לאמונה באלהים , אינה שייכת כלל לקטיגוריה של האמנה . האופן שבו מאמינים אנשים מאמינים באלקים , היא מסוג אחר לחלוטין מאשר האופן שבו הם מאמינים בעובדות 'יבשות' וחסרי משמעות .
ואין המדובר כאן בליבוביציאניזם .
ועדיין יש לדון בקשר (אם בכלל) בין אלהים לאלוקים.
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 10/03/2004 0:06:17
נשלח ב-9/3/2004 23:40
אקדמאי - סיכום יפה ובמובן העמוק ביותר גם נכון (למרות שנאמר אולי בבדיחות) .
אסופי
לא ברורה לי הבחנתך בין שלילת מציאות אלהים לבין שלילת המושג אלהים .
מישהו הביא כאן הוכחה הסתברותית לקיומו של האל . טענת כלפיו שישות שקיומו מוכח בכלים הסתברותיים אינו ראוי לתואר אל . האם תוכל לבסס את הטיעון הזה ?
כל מה שאני טוען כלפיך היא שלדרך
שבו מוכיחים קיומו של משהו אין כל השלכה על היותו או אי היותו אלהים .
אינני יודע היכן ראית בדברי האמורים , הטלת ספק כלשהי בלוגיקה וכו'.
גם טענתך שאי אפשר לדון במושג האלהים כדבר לעצמו אלא על האקסיומות שבהם אנו חושבים פשוט לא מובנת לי והיא גם נראית לי לא נכונה . העיסוק בדרך שבה אנו חושבים היא מדע לעצמו והעיסוק במושאים שעליהם אנו חושבים הוא מדע לעצמו (ליתר דיוק כל המדעים הם כאלה) .
נשלח ב-9/3/2004 23:30
אקדמאי
על האבחנה.
אך שתי הערות:
א. אלקים לא צווה ליטול ידים שש פעמים בבוקר. גם חז"ל לא. זו המצאה מאוחרת למדי, ועיין באשכולה של שחרית על זה.
ב. מי גילה לך רז זה, שהמדען חיפש הגדרה פורמלית ולא אלקים חיים? יתכן שחיפש, וזה מה שהצליח למצוא.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 23:18
אני רואה שהדעות כאן מתפלגות בדיוק לפי שימושי הלשון: יש הכותבים כאן 'אלוהים' ויש הכותבים 'אלוקים'.
וכאן טמונה התשובה.
'אלוקים' הוא זה שאמר ליטול ידיים שש פעמים בבוקר, ובשבת לומר 'מגדול'.
'אלוהים' הוא מה שרצה המדען להוכיח באמצעות סטטיסטיקה הסתברותית, ומצא.
נשלח ב-9/3/2004 22:56
מציץ
1. קודם כל אני בהחלט מסכים אתך ש"המוכרחות " עליה מדובר איננה מוכרחות על עצם מושג האלוקים אלא על כלי המחשבה שלנו כלומר מוכרחות טרנסצדנטלית.
2. אין אפשרות לדון על מושג האלוקים בבחינת דבר כשהוא לעצמו , אלא אך ורק על אקסיומות החשיבה הראשוניות שבאמצעותם אנו חושבים.
ועל זה אמרתי שאלוקים הוא מוכרח המציאות, ששלילת המושג מובילה לסתירה לוגית.(שים לב לא שלילת מציאותו)
אולם אין זה אומר שניתן להוכיח את מציאותו באופן חיובי[:)
3. הלוגיקה שלנו היא הלוגיקה היחידה הרלוונטית לנו , ולא ניתן לחשוב על אמיתות כלשהם על פי לוגיקה אחרת.
משפטי הזהות והסתירה הינם אבות היסוד ללוגיקה שלנו .
במידה ותניח שהם אינם תקפים אינך יכול לחשוב דבר.
המחשבה שבויה בתוך עצמה ומכילה אותה.כמו להיות בתוך חדר העשוי כולו ממראות , שאינך יכול לראות בו דבר מלבד את עצמך.
ואינך יכול להעלות על הדעת מחשבות המושתתות על לוגיקה אחרת.
והפשט בדברי ווטו שאלוקים איננו משני למציאות הוא ,שאלוקים ומציאות אינם מושגים נפרדים הקימים בנפרד ,שצריך למתוח קו ביניהם על מנת שיהיו שיכים זה לזה. אלא מושג האלוקות כולל גם את מושג המציאות .
אם הייתי לינקזצער הייתי מפנה לאשכול על הראיה האונטולוגית , דומני ששורשי הדברים בפולמוס ההוא קשורים לכאן קשר הדוק.
נשלח ב-9/3/2004 22:15
יהוסף
לכל הדעות , אלהים אינו נצרך להוכחות ,בני אדם הם הזקוקים להם ודו"ק .
נשלח ב-9/3/2004 19:09
מיימוני
אם הבנתי נכון אז מי שיוצא מנקודת הנחה שאין קל אז הסבירות היא אך 17 אחוז?
אגב, כפי שאמר פעם מחברנו, באלוהים הנצרך להוכחות איני מאמין כלל.