אלקים, סטטיסטיקה או תפילה?

אחת השאלות הגדולות, אולי השאלה הגדולה ביותר, היא: יש או אין.

יש אלקים או אין אלקים, חלילה.

יש כבר כמה אשכולות שדנו בהוכחות, וכן כמה אשכולות שדנו בקושיות (בעית הרע).

הבוקר ראיתי את הידיעה לקמן בYNET.

מעניין ההסבר שהמדען מציע לצורך שלו בעשיית התחשיב.

שאלה חשובה היא האם הוא מסוגל להתפלל לאלקים שיש לו 67 אחוזים סיכוי להיות קיים...

והנה הסיפור בעצמו:

מדען בריטי חישב ומצא: סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים



המדען, ד"ר סטפן אנווין, השתמש בנוסחה מתמטית בת 200 שנים המיועדת לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים, כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של גורמים שונים. בין הגורמים שאיזן אנווין: קיומם של ניסים, אמונה ו"רוע טבעי"
ynet



מדען בריטי חישב ומצא כי ישנו סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים, כך מפרסם הבוקר (יום ג') ה"גרדיאן" הבריטי.



ממצאי מחקרו של המדען, ד"ר סטפן אנווין בוגר אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מתבססים על נוסחה מתמטית בת 200 שנים. הנוסחה מיועדת בדרך כלל לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של הגורמים השונים המשפיעים על התרחשות האירוע.



בין הקריטריונים ששקל אנווין בנוסחה שלו היו קיומו של "רוע טבעי" – כגון מחלת הסרטן ורעידות אדמה - והאמונה הקיימת באלוהים, שלטענתו מחזקת את עובדת קיומה של ישות עליונה. גורם נוסף ששוקלל אל הנוסחה היה קיומם של "ניסים".



נקודת המוצא של המחקר היתה, לדבריו, הנחה של 50% סיכוי לקיומה של יישות עליונה מול 50% סיכוי שאין יישות כזו.שקלול הגורמים המכריעים הביא למסקנה החותכת כי הסיכוי הוא 67%.


אנווין איגד את התיאוריה שלו בספר הקרוי "הסתברותו של אלוהים: חישוב פשוט שמוכיח את האמת המוחלטת". הוא סיפר ל"גרדיאן" הבריטי כי בכתיבת הספר היה מעוניין לגשר על הפער שבין דת למדע. לדבריו, שאלת קיומו של אלוהים היא שאלה של סטטיסטיקה הרבה יותר מאשר שאלה של תאולוגיה.



הד"ר הסטטיסטיקאי, המועסק כעת באוניברסיטת אוהיו בארה"ב, סיפר: "כשהגעתי לאמריקה נחשפתי לנקודות מבט דתיות שהיוו עלבון להגיון - דעות המתחרות עם המדע. לא יכולתי להיות בטוח בנכונותן, כיוון שבילדותי ישנתי לאורך מרבית לימודי הדת. הפרוייקט הזה היה עבורי מסע של השלמה עם האמונה שלי".



למרות מחקרו, טוען אנווין כי הוא עצמו מאמין ב-95% בקיומו של אלוהים.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אקדמאי - סיכום יפה ובמובן העמוק ביותר גם נכון (למרות שנאמר אולי בבדיחות) .

אסופי


לא ברורה לי הבחנתך בין שלילת מציאות אלהים לבין שלילת המושג אלהים .

מישהו הביא כאן הוכחה הסתברותית לקיומו של האל . טענת כלפיו שישות שקיומו מוכח בכלים הסתברותיים אינו ראוי לתואר אל . האם תוכל לבסס את הטיעון הזה ?

כל מה שאני טוען כלפיך היא שלדרך
שבו מוכיחים קיומו של משהו אין כל השלכה על היותו או אי היותו אלהים .

אינני יודע היכן ראית בדברי האמורים , הטלת ספק כלשהי בלוגיקה וכו'.

גם טענתך שאי אפשר לדון במושג האלהים כדבר לעצמו אלא על האקסיומות שבהם אנו חושבים פשוט לא מובנת לי והיא גם נראית לי לא נכונה . העיסוק בדרך שבה אנו חושבים היא מדע לעצמו והעיסוק במושאים שעליהם אנו חושבים הוא מדע לעצמו (ליתר דיוק כל המדעים הם כאלה) .

אקדמאי

על האבחנה.

אך שתי הערות:

א. אלקים לא צווה ליטול ידים שש פעמים בבוקר. גם חז"ל לא. זו המצאה מאוחרת למדי, ועיין באשכולה של שחרית על זה.

ב. מי גילה לך רז זה, שהמדען חיפש הגדרה פורמלית ולא אלקים חיים? יתכן שחיפש, וזה מה שהצליח למצוא.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אני רואה שהדעות כאן מתפלגות בדיוק לפי שימושי הלשון: יש הכותבים כאן 'אלוהים' ויש הכותבים 'אלוקים'.

וכאן טמונה התשובה.

'אלוקים' הוא זה שאמר ליטול ידיים שש פעמים בבוקר, ובשבת לומר 'מגדול'.

'אלוהים' הוא מה שרצה המדען להוכיח באמצעות סטטיסטיקה הסתברותית, ומצא.

מציץ


1. קודם כל אני בהחלט מסכים אתך ש"המוכרחות " עליה מדובר איננה מוכרחות על עצם מושג האלוקים אלא על כלי המחשבה שלנו כלומר מוכרחות טרנסצדנטלית.

2. אין אפשרות לדון על מושג האלוקים בבחינת דבר כשהוא לעצמו , אלא אך ורק על אקסיומות החשיבה הראשוניות שבאמצעותם אנו חושבים.
ועל זה אמרתי שאלוקים הוא מוכרח המציאות, ששלילת המושג מובילה לסתירה לוגית.(שים לב לא שלילת מציאותו)
אולם אין זה אומר שניתן להוכיח את מציאותו באופן חיובי[:)

3. הלוגיקה שלנו היא הלוגיקה היחידה הרלוונטית לנו , ולא ניתן לחשוב על אמיתות כלשהם על פי לוגיקה אחרת.
משפטי הזהות והסתירה הינם אבות היסוד ללוגיקה שלנו .
במידה ותניח שהם אינם תקפים אינך יכול לחשוב דבר.
המחשבה שבויה בתוך עצמה ומכילה אותה.כמו להיות בתוך חדר העשוי כולו ממראות , שאינך יכול לראות בו דבר מלבד את עצמך.
ואינך יכול להעלות על הדעת מחשבות המושתתות על לוגיקה אחרת.

והפשט בדברי ווטו שאלוקים איננו משני למציאות הוא ,שאלוקים ומציאות אינם מושגים נפרדים הקימים בנפרד ,שצריך למתוח קו ביניהם על מנת שיהיו שיכים זה לזה. אלא מושג האלוקות כולל גם את מושג המציאות .

אם הייתי לינקזצער הייתי מפנה לאשכול על הראיה האונטולוגית , דומני ששורשי הדברים בפולמוס ההוא קשורים לכאן קשר הדוק.

יהוסף

לכל הדעות , אלהים אינו נצרך להוכחות ,בני אדם הם הזקוקים להם ודו"ק .

מיימוני

אם הבנתי נכון אז מי שיוצא מנקודת הנחה שאין קל אז הסבירות היא אך 17 אחוז?


אגב, כפי שאמר פעם מחברנו, באלוהים הנצרך להוכחות איני מאמין כלל.

תוקן על ידי - יהוסף - 09/03/2004 19:14:45