| נשלח ב-10/3/2004 19:30 |
 |
| |
האם האינטרנט הוא עולמם של הפחדנים ???
(השאלה עולה בהשראת האשכול "החסיד המורד")
מה דעתכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2007 13:32 |
|
| |
רק פחדנים מפחדים להיות בעולם של פחדנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 18:42 |
|
| |
יש אנשים שמביעים באינטרנט דעות שלא היו מביעים בעולם האמיתי. וגם לא מתביישים להתווכח, מה שבעולם האמיתי לא היו עושים.
אבל לומר שכולו עולם של פחדנים? לא נכון...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 11:25 |
|
| |
כשמישהו צריך להתחבא כדי להגיד את דעתו אין זה אומר עליו שהוא פחדן אלא על החברה בה הוא חי שהיא אלימה. אלימות פיזית, רוחנית וכו'.
והרמב"ם (ציטוט מהזיכרון)
"איזו הוא גיבור הקם כל יום בבוקר לעבודת השם כנגד המלעיזים."
מי הם המלעיזים? לא האויבים אלא דווקא החברים האומרים מה לך כי תקום כל כך מוקדם, תשאר במיטה, תאכל ארוחת בוקר בנחת, תשאר בבית אל תלך לשיעור/בית כנסת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 02:08 |
|
| |
מציץ ,
אל תהיה כ"כ בטוח , שבחברה החופשית ביקורת כ"כ מקובלת ...
ביקורת מתקבלת רק כשהיא לא מתפרשת כמאיימת על גורם בעל כח ושררה , או על אושיות החברה .
מכל מיני סיבות החברה החרדית מרגישה מאוימת ע"י העולם שבחוץ , ולכן הגינוי שתנסה להתגונן
מפני מי שמאיים על יסודותיה .
מובן שזה לא מצדיק , אבל ...
(האם אני צריך להזכיר לך , חברות חופשיות במגננה ?)
טוב אבל זה כבר נושא בפני עצמו ,
והשעון דוחק בי לישון .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 00:55 |
|
| |
מציץ_ונפגע and חבצל_ת
Thanks for your insightful points
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 00:37 |
|
| |
איש ציפור
יש עוד נקודה כאן . בחברה החופשית התופעה של ביקורת חברתית (גם קטלנית ובלתי מתפשרת) היא כל כך מובנת מאליה שאפילו לא שמים לב לזה . ואילו במקרה של החברה החרדית אתה דורש התנצלות והסבר על כך שאדם מעיז להעלות את מחשבותיו על הכתב . וכי מצינו חוטא נשכר ?! האם בגלל שהחברה החדרית דורסת את הפרט כ'השקופה' , היא צריכה לקבל כבונוס גזירת שתיקה מרצון של נפגעי השיטה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 00:21 |
|
| |
ווטו
Don't ח"ו think that I meant to marginalize what you and the others are doing here. I myself picked up a lot of interesting and very rewarding insights on a variety of subjects in this forum.
What I meant was that most people rarely make significant changes in their lives, based on intellectual discussion, regardless of how much they are inspired. I believe that factual change (as opposed to intellectual) is mainly driven by social trends.
Of course there is a possibility (although at present I am still skeptical) that such forums as עכ"ח and others in that vein will eventually create changes in the social order. I can only hope and wish that this would come true one day.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 23:49 |
|
| |
אי"צ,
ההכרעות הן קשות, וכרוכות לעתים בקרבנות יוצאים מן הכלל. זה לא קל. כמו שהסכמת, זוהי שאלה של הכרעה אישית, אולם לא תמיד ניתן לצפות את מלוא התוצאות. כמו שאמרת בצדק, מכל מקום המחיר ממהר להגיע :)
גם אני הייתי במצבים של הכרעה, ואף קיבלתי על עצמי את המחיר. האם עשיתי נכון? מי יודע. האם הייתי מסוגלת לעשות אחרת? אין לי תשובה. אני מסכימה איתך שלעיתים "הבעת דעה שאם אין עמה מעשה , הרי היא מתבררת כבריחה מאחריות". אבל זה קיצוני, ושחור ולבן הם צבעים קלים. הבעיה היא עם כל הספקטרום שביניהם.
אז דווקא משום שהייתי כאן, שם, באמצע ועוד, דווקא בשל כך אני מאד נזהרת מלשפוט, כל עוד האדם ישר עם עצמו. כאן, אגב, אני מסכימה איתך שוב, אני חושבת שכאן יש ריכוז ניכר של אנשים כאלה, וזו המשיכה שלי הנה (לשאלתו של א"ש).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 23:20 |
|
| |
ווטו ,
נראה לי שהדיון לא ממש הלך לכיוון אליו אני התכונתי ...
נתתי דוגמא ברורה , מהאשכול ההוא ,
ומיד רבים החליטו שאני מבקר את הפורום הזה ככלל , ולא היא .
מכ"מ אני את שלי אמרתי כבר , אם יהיה לי מה להוסיף , בל"נ אוסיף בהמשך .
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 22:59 |
|
| |
אישציפור
I think we should add to this discussion the question to all participants in this forum. What is the primary motivation for being part of this group? The way I see it is that some members are driven by curiosity, since this and similar clusters offer the sole opportunity to ''mingle'' with other types of people who in real life they would never have met; others show a true desire to learn and understand the topics being discussed; others enjoy the occasional slugfest presenting itself here and there, and enjoy ''socking'' it to the other party. Yet, still others, share several of the above attributes.
However, I doubt that anyone in here has designs on changing the world, or even introducing major practical changes in his/her own life. We mostly come her as to a club; to listen and be heard; to become stimulated; and occasionally to vent or laugh. Real change in the real world rarely happens in that way.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 22:40 |
|
| |
חבצלת ,
אז זהו שהייתי (ועודני.) במצבים של הכרעה והתמודדות עם חברות כאלו ואחרות .
לפעמים הכרעתי לקבל את המצב כמות שהוא . (וקיבלתי על עצמי את המחיר הכרוך בדבר .)
ולפעמים הכרעתי להילחם . (ואז , גם אם לא קיבלתי על עצמי את המחיר , הוא הגיע מעצמו ...)
השאלה היא בדיוק שאלה של אחריות .
יש אמירת דעה שבאה מתוך לקיחת אחריות (והיא נמצאת גם באינטרנט , ובאתר הזה .) ויש
הבעת דעה שאם אין עמה מעשה , הרי היא מתבררת כבריחה מאחריות. (דהיינו פחדנות .) וזה לא משנה ממש מאיזה חברה אתה .
ואיני סבור שקשה כ"כ להבחין מתי נמצאים מעבר לגבול . (אם כי להעמיד גבול מדויק נראה לי שלא כ"כ קל ופשוט .)
ערב טוב .
תוקן על ידי - אישציפור - 10/03/2004 22:49:26
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 22:31 |
|
| |
בחברות מסויימות, בנסיבות חיים מסויימות, ובבתי גידול מסויימים, נחוצה מידה לא מבוטלת של אומץ לב על מנת להודות בדברים, בין האדם לבין עצמו, כהווייתם, להסתכל בעיניים (גם הוירטואליות) ולבדוק\לומר את האמת הפנימית, גם אם בעילום שם - הרי האומר יודע! צריך לעשות הכרעה אישית של מה לעשות עם הדברים - האם לשבור את הכלים, לשפוך את התינוק עם המים, לוותר על יותר ממה שהתכוונו או שנחוץ, ולפגוע בכל אשר אוהבים ויקר, או לא? עשיית ההכרעה הזאת אינה פחדנות, אלא לקיחת אחריות.
ורק מי שלא היה שם יכול לקרוא לזה בשם אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 22:31 |
|
| |
.
אריה שאג, מי לא ירא
|
|
|
|
|
