עורו חברים ! כתב-עת חדש יוצא לדרך

כתב-עת תורני-חברתי חדש מתרקם בימים אלה.
המדובר ביוזמה של בני תורה חושבים הרוצים לעורר דיון מכובד בנושאים חברתיים והשקפתיים, בעיקר אלה הנחשבים עדיין לטאבו בציבור החרדי.

האברך הליטאי הנחמד והנמרץ שמאחורי היוזמה הזו הוא ר' בצלאל כהן מירושלים. הוא ביקשני לפרסם את שמו, אין לו אינטרנט רק אימייל דרך 'נטו-נט', ובפורומנו הוא לא ביקר מעולם, רק שמע עליו. לבקשתו אני מצרף כאן את מכתבו.



בס"ד
כתב עת לבני תורה

נדמה שכל אדם חרדי, ויהא חוגו ועדתו אשר יהיו, אשר יישאל, האם לדעתו ישנם דברים הטעונים תיקון, שינוי, שיפור, חיזוק, או מחשבה מחודשת, בנורמות השכיחות בציבור החרדי, ישיב על כך תשובה חיובית, האחד יפרט ענינים הלכתיים שאינם נשמרים בקפידה, ומשנהו יתמרמר על בעיות חינוכיות שכיחות, פלוני יביע צער רב על השקפות פסולות שחדרו למחנינו, ואלמוני יסתייג מאורח החיים הבזבזני, ומהצורך של הורי הזוג הצעיר לקנות מכספם דירה לילדיהם, ועוד כהנה וכהנה תשובות רבות ומגוונות.

ואולם לכשישאלו כל אלו האם לדעתם ניתן לשנות את המצב הקיים, ומה בדעתם לעשות למען תיקון הדברים, יסתפקו הללו בדרך כלל במשיכת כתף, ובהבעת יאוש בנוסח "מה אפשר לעשות" וכדו', ולעיתים רבות אף יוסיפו להשמיע טענות על הרבנים, העסקנים, העיתונאים, או כל גורם אחר בעל השפעה בציבור, על שאינם פועלים לשינוי המצב.

ואמנם בפועל בודדים הם האנשים בעלי היוזמה והמרץ, לפעול פעולות שונות, שמטרתם לעורר, להתריע, ולשכנע, את כלל הציבור, בחשיבותו של ענין מסוים, ובדרך כלל נוקטים אותם יחידים ביוזמות עצמאיות, ובדרכים מקוריות, למען המטרה אותה הציבו לעצמם, האחד מדפיס בקביעות מודעות רחוב בגנות ה"פאה הנוכרית", ומשנהו מארגן בכל העולם שיעורים ללימוד ה"דף היומי", זה מארגן לימוד ל"אבות ובנים" מדי שבת בשבתו, והאחר מקדיש את זמנו וכוחותיו למען ההפרדה בין גברים לנשים בתחבורה הציבורית, ועוד כהנה וכהנה.

בכל הדוגמאות הנזכרות מדובר כאמור ביוזמות אישיות, ולעיתים אף בהתארגנות של מספר אנשים בעלי דעה אחת בנושא מסוים, אולם כמדומה שאין בנמצא, יחיד או קבוצה, אשר נטלו על עצמם את היוזמה, לדון בכובד ראש, ובשיתוף פעולה עם אנשים בעלי דעות שונות, על כלל הבעיות והנושאים הדורשים התבוננות ומחשבה בחברה החרדית, על חוגיה ועדותיה השונים, על מנת לברר את סדרי העדיפויות, את הסיבות שהביאו למצב הנוכחי, ואת הדרכים לשנות את פני הדברים.
ניתן לתת נימוקים שונים לכך, וביניהם, חוסר הסובלנות של רבים וטובים, לשמוע ולהתייחס בכובד ראש, לדעות שונות המנוגדות להשקפת עולמם, ללא התלהמות והשתלחות בוטה, וכן קשיים רבים העומדים בפני ההתארגנות הנדרשת על מנת לקיים דיון שכזה, שכן פעמים רבות האחד איננו מודע כלל לקיומו של משנהו לדעותיו השקפותיו ויכולותיו, ואף אם נודע לו על כך הרי שישנו קושי גדול מאוד בעצם קיומו של הדיון הנדרש, שכן פגישה פנים אל פנים באופן קבוע וקיום דיון תועלתי הוא דבר שכמעט איננו ניתן ליישום. דיון מעל גבי העיתונות החרדית אינו הולם את הצרכים האמיתיים של אלה החשים בצורך לשינוי, בעיקר מפני שזו נשלטת בידי בעלי השפעה וכוח הרואים את עצמם כמופקדים על שמירת הנורמות, לטוב ולרע, ואינם מניחים ללבן נושאים מהותיים ועקרוניים באורח החיים המקובל כיום.

ההשלכות של המצב הקיים, בו לא ניתן כמעט להתבטא ולהעלות לדיון נושאים מהותיים שונים, הן רבות. מכללן חוסר הבהירות והבלבול הרב השוררים אצל רבים, בעיקר צעירים, בדבר המניעים השונים השוררים בקרב ההנהגה, מהי באמת דעת התורה והשקפתם של גדולי ישראל בנושאים אלו.

אף אברכים צעירים בעלי כשרון בכתיבה והסברה עסקו בעבר בכתיבת מאמרים שונים שמטרתם להבהיר את הנימוקים לאורח החיים המקובל בקרב בני התורה כגון בכתב העת "מחשבת" שיצא לאור על ידי אל המקורות אמנם מאמרים אלו היו מופנים העיקר כלפי הציבור העומד מחוץ לעולמה של תורה אולם בפועל הועילו מאמרים אלו גם לבני התורה לעמוד על אמיתתם של הדברים על המקורות התורניים ועל הנימוקים ההשקפתיים לנורמות שונות כמו ההתנגדות לגיוסם של בחורי הישיבות לצה"ל ההמנעות מהליכה לבתי משפט אזרחיים הקמת מערכות כשרות פרטיות ועוד נושאים רבים.

ישנו צורך רב בהקמת כתב-עת שישים לו למטרה שיח ציבורי בעניינים השקפתיים וציבוריים ללא משוא פנים. כל אחד יוכל להביע בו את השקפתו כפי שהתבררו לו הדברים ממקורות תורניים ומפי רבותיו, וכן מתוך הבנתו את המציאות העכשווית, תוך דחיית הדעות האחרות באופן מכובד והגיוני.
התועלת העשויה לצמוח מדיונים אלו היא רבה וביכולתה אי"ה להוות גורם בעל משקל רב בהנהגות הדורשות תיקון ושיפור במחנינו, וכן בהעלאת רמתם והבנתם של בני תורה רבים, שיחלו להיות מודעים לנושאים שונים שנמנעו במשך זמן רב מלבררם. שכן כידוע תועלת רבה יש לאדם עצמו כשהוא נדרש להתאמץ ולדחות את דברי חברו.

אין לי ספק שיוזמה זו תיתקל בתחילה בהתנגדות, תוך נימוקים שונים, חלקם ענייניים וחלקם סתם הטחת האשמות באנשים העומדים מאחורי יוזמה זו. הטענה העיקרית יכולה להיות כי ענינים אלו שייכים אך ורק לגדולי תורה בעלי "דעת תורה". אולם כמדומני שאין ממש בטענה זו, כשם שבענייני הלכה לא יעלה על דעתו של איש למנוע מן הלומדים הצעירים לשאת ולתת במלחמתה של תורה, זאת למרות שהפסיקה בפועל נתונה למורי ההוראה המובהקים והמפורסמים. כך גם בענייני השקפה ואורח החיים, דומני שהרשות נתונה להשמיע דעות שונות ולהעלות צדדים לכאן ולכאן, גם כאשר ההוראה למעשה נתונה בידי גדולי ישראל.
כפי שנזכר, הנושאים הראויים לדיון הם רבים מאוד. אציג כאן מספר דוגמאות מתחום הספרות: בעשרים השנים האחרונות הופיעו בציבור החרדי מספר ספרים שעוררו סערה רבה והיו עשויים לעורר פולמוס נוקב על החיוב והשלילה בהוצאת הספר כגון "הראשון לשושלת בריסק" לרב חיים קרלינסקי, "משיחי השקר ומתנגדיהם" לרב בנימין שלמה המבורגר, "הגאון" לרב דב אליאך, "גידולו של גדול" לרב נתן קמינצקי, ועוד ואולם למעשה לא התקיים באף אחד מהמקרים דיון תועלתי ועניני.

גם נושאים ציבוריים כמו ההוצאות המופרזות לנשואי הילדים והצורך בתוכניות חיסכון ובביטוח חיים, כל אלה לא זכו עדיין לדיון רציני ולפעולות מספיקות על מנת להועיל לכלל הציבור. עניינים ציבוריים ופוליטיים כמו הסיבות שהביאו לעליית מפלגת "שינוי" וההשלכות המעשיות של תהליך זה. התנהלות המפלגות החרדיות ואופן בחירת הנציגים לכנסת ולרשויות המקומיות איננו זוכה כי אם להפרחת סיסמאות פה ושם על ידי בעלי טורים בעיתונות החרדית.

נושאים הנוגעים לדרך התנהלותם של הישיבות, כמו דרך הלימוד בישיבות, אשר הביאה את מרנן ה"קהילות יעקב" ובעל ה"אבי עזרי" זצ"ל, לכתיבת מכתבים רבים, על מנת לעורר את בני הישיבות לשנות את דרך לימודם, או אופן לימוד המוסר בישיבות. גם ה'קמפים' לבני הישיבות בחודש אב לא זכו כבר שנים רבות להתייחסות הראויה. קשה להאמין שפעולות הנעשות כיום בישיבות על ידי ארגון "דרשו ה' ועוזו", כמו עידוד בחורים ללימוד לפני התפילה, והמרצת אברכים רבים ללימוד ה"דף היומי", היו עוברים בעבר ללא שום דיון ציבורי נוקב. כמדומה שאף הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל היה יכול היום להכניס את ה"סדר מוסר" לסדרי הישיבות ללא שום מהומה.

בקשתי מכל מי שמכיר בחשיבות הענין, או שיש בידו הצעות, הערות והארות, אשר יכולות להועיל בענין זה. לפנות לת.ד. 57894 ירושלים מיקוד 91575
או לדוא"ל [email protected]





תוקן על ידי - אקדמאי - 10/03/2004 21:02:51

האם כאן ייושם הרעיון שלי מלפני 13 שנים?

החלום ופשרו.

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2110280

דומה שעליתי על הנוסחא הסודית להצלחת עיתונו של בצ"כ, והנה אני פורש אותה כאן לפניכם.*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

העיקר, יש או אין? מה החדשות? יאיר הרב בנציון את עינינו נא..

חרדיות ודיון ציבורי - תרתי דסתרי.

חרדי מודע -  כבר אינו חרדי, קל וחומר חרדי מתדיין.

למרות זאת, ואולי בשל זאת, אני תומך ברעיון.



מהותו של כתב העת הזה היא הנחת הרבנים בצד (לרגע, או לתמיד, תלוי). כל הכותב בו סופו שיכתוב בעצכ"ח רח"ל. כך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו: פתח לדיון נורמות חברתיות, ומחר אומר לו עשה כך בנורמות האמוניות.

בן ציון,
אם זו כוונתך, אדרבא ויישר חילך, למרות שבלא מעט מהנושאים דעתי שונה מהקוצנזוס של 'דעת תורה'.

מה שקרה היום הוא שבשם המושג דעת תורה בטלו כל דיון. יש מישהו שדעתו דעת תורה והיתר כפופים לו. כל דיון ניתן להכרעה באלימות בלבד שכן אין שום דרך להוכיח מי גדול יותר ואף אחד גם לא אמור לתת נימוקים.
בפורום הסמוך העלה אחד מהכותבים את הטענה שדעת תורה הפכה בעצם לנבואה ותהה מדוע אם כן נכתבה פרשת נבואה בתורה.
החברה החרדית בנויה היום על ציות וציות בלבד, זהו כוחה וזהו גם מקור חולשתה.

מה עם הרב נויגרשל, מה דעתו בנידון?
בנושאים אלו, לדעתי, הוא אחד הכותבים/נואמים
המוכשרים ביותר. האין הוא מוכן להשתתף?

בעל בעמיו

חשבתי שכוונתי ברורה, אם בכל זאת לא הובנתי אנסה להבהיר טוב יותר. החסר הגדול לטעמי בחברה החרדית, הוא בכך שלא נערך דיון אמיתי ודו-שיח בנושאים כאלו ואחרים. גם במידה ומובאת דעה כלשהי היא מובאת כעמדה יחידה, כשבמקרה הטוב הדעה שכנגד מוצגת באור נלעג. לתומי אני סבור שניתן למצוא מענה בתורה לשאלות הזמן, וכדרכה של תורה זה בונה וזה סותר וממילא רווחא שמעתתא. ויכוח כפי שהתנהל בשעתו בין הרב וולבה לפרופ' זאב לב על "תורה עם דרך ארץ" על דפי "המעיין", הוא דבר חשוב מאין כמוהו עבור שני הצדדים. רק בדרך זו של ליבון ובירור יוכל כל אחד לגבש את עמדותיו, הנוגעים לחיי הפרט והכלל.

אם ניקח לדוגמא שאלות ציבוריות ופרטיות שעלו על סדר היום הציבורי בשנים האחרונות ולא התקיים בהם דיון אמיתי, נוכל לציין את הנח"ל החרדי, חוק טל, תוכנית הליב"ה, מבחני המיצ"ב, היחס לפינוי ישובי גוש קטיף, ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל כמדינה סוציאלית או קפיטליסטית, שיטת הלימוד בישיבות, יציאת גברים חרדים לעבודה, חקיקה דתית [נישואין וגירושין], מאבק על הפרהסיא במדינת ישראל [שבת, מכירת חזיר וחמץ], ספריהם של ר' נתן קמינצקי ושל ר' נתן סליפקין, המאבק בטלפונים הסלולריים, התנהלות המפלגות החרדיות, מאבקי השליטה בחסידויות ובישיבות, היחס לתנועת התשובה, שיטת הלימוד ב"חיידרים", הטיפול בנוער השוליים, התמודדות עם סכנות האינטרנט, החינוך למידות טובות, התנהלות בתי הדין העצמאיים, הדרכה לחיי נישואים טובים ומאושרים ועוד נושאים רבים ומגוונים. אני אינני מעוניין דווקא בהשמעת ביקורת על הנהוג, כשם שאינני מצפה דווקא להגנה על המצב הקיים, אני חפץ בדיון מכובד וענייני ואני מקווה שלא מדובר בחלום באספמיא.

משהו לא ברור לי.
הרי בן ציון מתריע על תקלות שנבעו לכאורה מדעת תורה, אז כיצד קטגור יהפך סנגור?

אני סבור שיצטרכו לדון על הפרדת ה'דעת מה'תורה'

בן ציון
ממתי קהלת הוא בר סמכא בעניני 'דעת תיירה' ?

אתה חושב בכלל שהוא היה חרדי ?
<עשיתי לי שרים ושרות וגו'> מאיר

בעל (Y)

אך מצד שני בהביאו את הפסוקים ממשלי נראה שתהיה מוכנות לחזור ל'תורה' המקורית.  תוקן על ידי - bloftakua - 05/02/2006 12:31:04