יצא כמו גדול / יעקב ריבלין
יצא כמו גדול
הדעיכה המהירה של הפרשה האפילה האחרונה מלמדת כי המעבר החד של שרון לצידה השמאלי של המפה הפוליטית היה מבחינתו דבר בעיתו. אחרי שהוריד את מפלס החקירות בעקבות ההודעה על תוכנית ההתנתקות הוא מקבל כעת דיוודינדים מהתקשורת שדאגה לגמד עבורו את השערוריה החמורה
את בוקר חג הפורים דהשתא חגג אריאל שרון עם בני המשפחה ומספר ידידים מקורבים במעונו שבחוות השקמים. קריאת מגילה לא היתה שם אבל האווירה בארוחת הבוקר לא היתה רחוקה מזו הנדרשת לקיום מצוות עד דלא ידע. הסיבה לעליצות המופגנת היתה ערימת עיתוני הבוקר של יום ראשון שהונחה
על השולחן. מגוון הכותרות עסק באירועים הביטחונים של סוף השבוע ובדבריה של קונדוליסה רייס על תוכנית ההתנתקות ואף לא מילה אחת בהמשך לפרשת חשיפת הקשרים בין שרון למשפחת טננבוים שהתפוצצה בקול רעם גדול רק שלושה ימים קודם לכן. כמו לא היו הדברים מעולם וכאילו לא התנבאו טובי הפרשנים שזו עומדת להיות האבן האחרונה על ארון המתים של הממשלה.
התמוססותה המהירה של הפרשה היא תופעה שכמותה טרם נראתה במחוזותינו הפוליטיים והתקשורתיים . גם בקצב האירועים הישראלי המסחרר לא היה תקדים לכך שפרשה אפילה כל כך, עם חשדות להפקרת אינטרסים בטחונים ממדרגה ראשונה בשל קשרים אישים של ראש ממשלה , תעלם בתוך שלושה ימים כאילו לא היתה. אם נניח בשורה אחת את כל הפרשיות בהם נכרך שמו של ראש הממשלה בשנה האחרונה אין ספק שזו האחרונה עולה על כולנה. יש לזכור שמי שעמד במרכזן של פרשיות סיריל קרן והאי היווני היו בניו של ראש הממשלה ולא הוא בכבודו ובעצמו. גם משקל ההאשמות אינו ניתן כלל להשוואה. שבעוד שבראשונות החשד הוא לעברות כלכליות ותרומות שהועברו שלא כדין הרי שהפרשיה האחרונה , אם יוכח שיש בה ממש, עוסקת בשחרור מאות מחבלים ובנצחון מורלי אדיר לארגוני הטרור רק בגלל שלראש הממשלה היה עניין אישי בגורלו של סוחר סמים שפל ונקלה אחד.
מה שברור הוא שדעיכת הפרשה איננה פועל יוצא ממתקפת הנגד שניהלו שרון ואנשיו. מי שהאזין, או שחטא בצפיה ,לראיון שנתן שרון לשלושת כלתי התקשורת הגדולים יודע שהיתה זו הופעה כושלת ואומללה שלא הוסיפה לדבר לאמינותו של ראש הממשלה. שרון לא נראה כל ועיקר כמי שבטוח בצדקתו אלא כאדם שנתפס בקלונו ואין הוא יודע מה להשיב לטענות החמורות המוטחות בפניו. שלושת המראיינים הקשוחים שבפניהם ניצב לא נתנו לו את היחס המיוחד שהם מעניקים בדרך כלל לראש ממשלה המופיע בשידור ישיר ונהגו בו ממש בזלזול מופגן. השאלות הבוטות והתשובות המגומגמות באו לידי ביטוי בסקרים המהירים שנערכו מיד לאחר השידור ואשר הוכיחו כי מרבית הצופים אינם מאמינים לדבריו של שרון בפרשה החמורה
מי שכיבה את הלפיד שהושלך אל מעונו של ראש הממשלה ומנע ממנו להפוך לתבערה של ממש הוא העיתון הגדול במדינה שיחד עם העיתון לאנשים חושבים עשה כל מאמץ לגמד את הפרשיה מתחילתה. למכירים את עולם התקשורת הישראלית מתוכי תוכו אין ספק בכך שלוא פורסמה הפרשה ב"ידיעות אחרונות" או ב"הארץ" היא לא היתה דועכת עד לעצם היום הזה. הפרסום במעריב, עיתון שהפך לאאוטסיידר של התקשורת הישראלית הכתובה, לא נתן לבעירה את שדה המרחב התקשורתי לו היתה זקוקה כדי לזעזע קשות את ראש הממשלה. העיתון מצידו ניסה להמשיך ולהפיח בגחלים העמומות באמצעות פרסומים חוזרים ונשנים ביומיים שלאחר הפרסום הראשוני. הנסיון האחרון נעשה ביום שישי שעבר. ביום ראשון גם במערכת מעריב כבר הבינו שהסיפור נגמר ועברו לדוש באירועים הבטחונים והמדינים השוטפים.
מה הניע את "ידיעות אחרונות" והארץ להתגייס לצידו של ראש הממשלה? נכון אמנם שאין לצפות מעיתון לפרגן לסקופ של מתחרה ועוד לעזור לו לתפוס תאוצה. אם בעקבות הגילוי של מעריב היה שרון עושה את דרכו ללשכת נשיא המדינה להגשת מכתב התפטרות הרי שהמכירות שלו בדוכנים היו מזנקות לגבהים. אבל מה ששני העיתונים האחרים עשו היה הרבה מעבר להצטרפות למתקפה לו להם. כאילו בהחלטה מתואמת מראש ( ולא נופתע אם כך אכן באמת קרה) פתחו שני העיתונים את עמודיהם הראשונים לדוברי ראש הממשלה וגייסו את פרשניהם לצאת בזעקת " ההר הוליד עכבר". היה זה מרתק לראות כיצד עיתונאים ופרשנים ידועי שם, המתיימרים בכל ימות השנה לנקוט בדעות עצמאיות ומקוריות מסתדרים בשורה אחת בהתאם להחלטת העורך הראשי. הנה כי כן היתה דעתם של כל כותבי ופרשני מעריב ששרון שקרן ועליו להחזיר את המפתחות, ואילו כל הגלריה העשירה והדעתנית של "ידיעות" ו"הארץ", ללא יוצא מן הכלל, זימרה בקול אחד בשבח חפותו, בפרשה הנוכחית לפחות, של ראש הממשלה.
אין ספק שמשהו עקרוני השתנה ביחס של שני העיתונים האמורים כלפי ראש הממשלה. עד לנקודת מפנה מסוימת במהלך החודשים האחרונים הם ירדו לחייו כמעט ללא הפוגה. יש לזכור ששתי הפרשיות המרכזיות של השנה החולפת, סיריל קרן ואי היווני, נחשפו בהארץ ובידיעות אחרונות ולא בעיתון מעריב. הפרשה הראשונה כמעט ועלתה לשרון בכסאו כאשר פורסמה חודש לפני הבחירות והפרשה השניה פורסמה בהמשכים רצופים במשך שישה חודשים תמימים. כדי לעמוד על הקשר בין שני העיתונים יש לציין בהקשר לכך כי כאשר פרסם הארץ את פרשת סיריל קרן הוא קיבל סיוע מיידי מידיעות שהצטרף מיד לחגיגה , וכאשר פרסם האחרון את פרשת האי היווני הצטרף אליו העיתון לאנשים חושבים בחדווה ממש גלויה. לאמור: שני עיתונים. מטרה משותפת אחת.
התפנית המדינית נושאת את פירותיה
עד שהתפוצצה הפרשה האחרונה נהנה שרון מהפוגה של חודשים במתקפת הפרסומים על הפרשיות השונות שהתנהלה נגדו ברציפות של שנה ויותר. את מקומם של הכותרות על העברות כספים מסתוריות מחשבונות בנקים בחו"ל לחשבונות עלומים בארץ ועל מעורבות עיסקית של בני המשפחה בעסקים אפלים תפסו כותרות אחרות וחיוביות הרבה יותר מבחינתו. הנושא המרכזי ששמו של שרון מוזכר בו בחודשים האחרונים הוא תוכנית ההתנתקות הגדולה מרצועת עזה ומקבוצת ישובים יהודים ביהודה ושומרון.
האם מדובר בעיתוי מקרי בלבד. כלומר: שיחק לו המזל לאריאל שרון ובדיוק בזמן שבו החליט על תזוזה מדינית חריפה שמאלה הגיע עונת היובש של תחקירני העיתונים הגדולים שלפתע נגמר להם מעיין הגילוים על מעלליה של משפחות שרון. צריך להיות מאמין גדול במזל העיוור או תמים ללא תקנה כדי לחשוב שכך באמת קרה. שנה שלימה אין שבוע אחד בלי גילוי של הביט זה או אחר בפעילותה העיסקית האפילה של המשפחה והנה פתאום חודשים תמימים בהם אין כמעט אזכור של הפרשיות שרובן עדיין נמצאות עמוק בחקירות המשטרה.
אירועי השבוע האחרון הם , כמדומה, ההוכחה, שלא במקריות עסקינן אלא בשינוי של מגמה. כל המידע שחשף " מעריב" על הקשרים העיסקיים בין שרון ומשפחת טננבוים היה גם בידיהם של תחקירני ידיעות אחרונות. אותו מקור, שבלשכת ראה"מ טוענים שהם יודעים גם מיהו- גורם בכיר במועצת יש"ע- העביר בו זמנית את החומר לשני העיתונים. כל בר בי רב יודע שאי אפשר להפיל ראש ממשלה ללא המעורבות של העיתון הגדול במדינה, ובטח לא כאשר מעבירים את החומר לעיתון המתחרה בלבד.
והנה עובדה היא כי עורכי ידיעות אחרונות, שחוש הריח שלהם לסיפורים טובים, הוא שם דבר בתקשורת העולמית, " קברו" את החומר שהועבר אליהם בתוך ידיעה שולית בעמודים האחרונים ואילו " מעריב" הוסיף לזה מנה הגונה של צבע ופלפל והפך את זה לסיפור שהרעיש את המדינה. אין ספק שלוא ידעו בידיעות אחרונות שהחומר נמצא גם בידיהם של תחקירני מעריב שמתכוננים מצידם להפוך אותו לפרשיה מרעישה הם לא היו מניחים למתחריהם לגנוב את התהילה והיו יוצאים אף הם בכותרות ענק לאורך כל העמודים הראשונים.
למזלו של שרון לא ידעו אנשי "ידיעות" שהחומר הועבר גם ל" מעריב" ויצאו מנקודת הנחה שהוא נמצא בידיהם בלבד. העובדה שלא פרסמו אותו בהבלטה היא ללא ספק המשך ישיר למדיניותו הבולטת של העיתון בחודשים האחרונים להצניע את הפרשיות הכרוכות בראש הממשלה ולהתייצב לצידו בגלוי בכל הקשור לתוכנית המדינית. תוכנית שכאילו נלקחה ישירות ממאמרי המערכת ועמודי הפרשנות הפוליטית של מרבית הכתבים. בברנז'ה התקשורתית זה כבר לא בגדר סוד שהכתבים המדינים של ידיעות מחוברים בחודשים האחרונים ישירות ללשכת ראש הממשלה ומקיימים איתם מערכת קשרים הדדית עמוקה. דוברי ראש הממשלה ומקורביו מעניקים עדיפות לעיתון בהדלפת ידיעות בלעדיות ואלו מצידם גומלים להם בכותרות גדולות ובמאמרים מלומדים על חשיבותה וצדקת דרכה של התוכנית המדינית החדשה.
כל האמור לעיל אינו בגדר חדשות ונצורות לראשי מפלגות הימין ואנשי מועצת יש"ע. מאז שפורסמה לראשונה תוכנית ההתנתקות של שרון הם אומרים לכל מי שרוצה לשמוע שיש קשר הדוק ביותר בין צרותיו האישיות של שרון ובין החלטתו לשבור שמאלה ובכך להתחבר לחוגי השלטון האמיתי במדינה. קרי: הפרקליטות והתקשורת . בשעתו נשמעו הדברים כמו אמירות יאוש של אישים וחוגים שונים שקמו יום בהיר אחד וגילו שעומדים להפוך אותם מחלוצי המחנה לאבני נגף שיש לסלק אותם במהירות מהדרך. אווירת משבר ויאוש היא כר ידוע להפרחת קונספירציות שונות ומשונות. מי שטען פעם שהשב"כ הוא שרצח את רבין יכול לטעון היום שגיבור מערכות ישראל מוכן למכור את ערכי הבטחון היסודים של מולדתו רק כדי לחמוק מחקירות ולזכות בתקשורת אוהדת ותומכת.
היום מתברר שמה שנראה רק לפני חודשים כקונספירציה דימיונית הוא תסריט פוליטי אמיתי קר ומחושב הנושא כבר פירות לבעליו. מישהו עוד זוכר היום את פרשיות סיריל קרן והאי היווני? מדוע נעלם פתאום רצף הידיעות על גילויים חדשים מאגף החקירות בפרשיות האמורות? . רצף אין אבל ידיעות בודדות דווקא יש ובאורח פלא המסר העובר בכולם הוא שבעצם אין ראיות של ממש להגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה ובניו. רק לפני שלושה חודשים הבטיחונו נאמנה תחקירני ידיעות אחרונות והארץ שכתב האישום הולך ומתגבש ובקרוב הוא יוגש לפרקליטות עם המלצה ברורה להעמיד לדין את ראש הממשלה. והנה פתאום מספרים שהחקירה נקלעה למבוי סתום ולפחות באחת הפרשיות כבר מתגבשת החלטה שאין חומר ראיות לגיבוש כתב אישום. והדברים אמורים בפרשת האי היווני. פרשת סיריל קרן עוד נחקרת אך ללא רוח הגב החזקה של התקשורת שליוותה אותה עד למפנה המדיני האחרון של שרון היא יכולה להמשך עוד שנים ארוכות. עייין ערך חקירת עמותות ברק שעל רקע השתיקה הרועמת של התקשורת המגויסת התמשכה בעצלתיים על פני חמש שנים תמימות.
ה"בונוס" האחרון , לבנתיים, שגרף שרון מהמעבר החד למחנה הנכון הוא כאמור הפרשיה האחרונה. אם הוא הצליח לצאת ממנה בתוך יומיים ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה, קשה לראות באופק הקרוב גורם או אירוע כלשהו שעוד מסוגל להפיל אותו. כך לפחות חושבים גם אביגדור ליברמן ואפי איתם שבימים האחרונים לא מעיזים להשמיע ציוץ אחד נגד ההתקדמות המהירה של תוכנית ההתנתקות ההולכת וקורמת עור וגידים מול עינהם הכלות ואין בידים להושיע
התסכול של נתניהו
הראשון שקלט שחרף כל הפרשיות האפילות המתפרסמות בזו אחר זו אין בעצם מה לעשות כרגע נגד ראש הממשלה הוא שר האוצר בנימין נתניהו. מאז שהכריז שרון על תוכנית ההתנתקות נשואות איליו עיניהם של עשרים ושבעה חברי כנסת בצפיה לרגע שבו יכריז על התנגדות נחרצת לתוכנית המסוכנת. מדובר בשלוש עשר המנדטים של האיחוד הלאומי, המפדל, וקבוצת המורדים בליכוד המונה תיאורטית ארבעה עשר חברי כנסת. כולם מחכים רק לאות מצידו על נכונות לצאת למאבק נגד ראש הממשלה בכדי להגיש את הצעת אי האימון שהיתה זוכה בו במקום לרוב הנדרש להפלת הממשלה.
אבל נתניהו קורא נכון את המפה ומסרב לבצע מהלכים שאין להם תוחלת ותקווה. נתניהו היה בעבר ראש ממשלה ומי כמוהו יודע שברגע שהממשל האמריקאי מאשר תוכנית מדינית שהוגשה לו על ידי ממשלה ישראלית אין ממנה דרך חזרה. אפילו לא לממשלה חדשה שהוקמה על רקע התנגדות לתוכנית האמורה. את הלקח הזה למד נתניהו על בשרו בתקופת היותו ראש ממשלה כאשר נאלץ להמשיך את תהליך אוסלו ואף לחתום על הסכמים נוספים שנגזרו ממנו. כמו למשל הסכם וואי שהעניק לפלשתינאים את השלטון בחברון ובמקומות נוספים ביו"ש ובחבל עזה.
וזה בדיוק מה שמצפה לו, לבנימין נתיהו, אם אכן יוכתר לראשות הממשלה על רקע ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. לא בכדי ממהר שרון להשיג את הסכמת האמריקאים לתוכנית ומוכן לשלם על כך בהרחבת התוכנית גם לשטחי יו"ש ולא להסתפק בחבל עזה בלבד. אם הדיווחים המתפרסמים כעת בעיתונות האמריקאית אכן משקפים את דעת הממשל הרי ששרון קרוב מאוד להשיג את מבוקשו.
ברגע שמטרה זו תושג יורדת מעל הפרק האופציה של ממשלה חליפית בראשות נתניהו ובתמיכת מפלגות הימין. ליברמן ואיתם לא יפרשו מהממשלה הנוכחית רק כדי להצטרף לממשלה אחרת שתהיה מחויבת אף לפינוי עזה וישובים ביו"ש, יהיה העומד בראשה אשר יהיה. מאחר והסכמת הממשל צפויה ממש בתוך ימים או שבועות אין למתנגדי שרון את הזמן הדרוש להפיל את הממשלה ולהקים במהירות ממשלה אחרת תחתיה .
המסקנה העגומה היא איפוא שתוכנית ההתנתקות של שרון היא אולי אסון לעם היושב בציון אבל לעומד בראשות הממשלה היא תעודת ביטוח מכל פגע וצרה. אם את הפרקליטות והתקשורת הוא כבר הוריד מעל ראשו הרי שההסכמה האמריקאית תבטיח לו חסינות גם מפני מרד בליכוד והדחתו לארץ גזירה.
( פורסם ברשת קו עיתונות דתית)
 |
|
|
