| נשלח ב-12/3/2004 13:17 |
 |
| |
החוק האמריקני: מות עובר על ידי מחדל=רצח
הנושא הזה כבר עלה כמה פעמים, אבל אני סבור שהידיעה הבאה מצדיקה אשכול.
מליסה אן רולנד סרבה להמלצות הרופאים לבצע הניתוח על מנת להציל את חיי התאומים שבבטנה. טענתה הייתה שהצלקות מהניתוח יהרסו את חייה. אחד התאומים נותר בחיים
אשה הרה מסולט לייק סיטי אשר נטען כי התעלמה מאזהרות רפואיות לערוך ניתוח קיסרי על מנת להציל את התאומים בבטנה, הואשמה אתמול ברצח לאחר שאחד מהתינוקות נולד ללא רוח חיים. התובעים טוענים כי מליסה אן רולנד, בת 28, נמנעה מהניתוח בשל הצלקות הנלוות לו. "איננו מסוגלים לאתר כל סיבה מלבד מניעים קוסמטיים להחלטת האם" אמר קנט מורגן, דובר פרקליט המחוז. העונש על ההאשמות נע בין מאסר בן חמש שנים עד מאסר עולם.
אחות בבית החולים סיפרה למשטרה כי רולנד אמרה כי "ניתוח קיסרי יהרוס את חייה" ושהיא. היא פנתה לשלושה בתי חולים, בכולם המליצו לה לעבור ניתוח קיסרי ללא דיחוי, אך היא עזבה את כולם בטענה שהיא "מעדיפה לאבד את אחד התינוקות מאשר להחתך בצורה כזו, מהחזה עד האגן". הרופאים אומרים כי התריעו בפני רולנד שללא ניתוח קיסרי ימותו התאומים שבבטנה. נתיחה שלאחר המוות גילתה כי אחד התאומים מת יומיים לפני הלידה, ב-13 בינואר. המנתחים קבעו כי התינוק יכול היה לשרוד אם רולנד הייתה מוכנה לקיום הניתוח כאשר רופאיה המליצו לה, בין ה-25 בדצמבר ל-9 בינואר. התאום השני נותר בחיים.
בינואר החליט בית המשפט העליון במדינת יוטה שתינוקות שטרם נולדו, בכל שלבי ההתפתחות, מוגנים תחת סעיפי חוק העונשין המתייחסים לרצח. יוצא מן הכלל הוא מוות כתוצאה מהפלה. החוק נועד לאפשר תביעת נשים אשר רוצחות או פוגעות באופן חמור בעובריהן על ידי שימוש בסמים.
***
נקודות מעניינות:
א. בן נח אסור בהריגת עובר.
ב. אלו שתובעים את האם מסתמכים על שתי הנחות יסוד, אחת מהן מפורשת והשניה סמויה. האחת היא שהריגת עובר נקראת רצח. השניה - שמחדל מחייב עונש כעל רצח בידים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 14:06 |
|
| |
מתיאור המקרה משתמע שהעוברים הללו מתו זמן קצר לפני לידתם.
באופן זה יתכן מאוד שגם אצל יהודי יחשב הדבר כרצח , אם כי אין הורגים על כך . וראיה מדברי הגמרא על יולדת שישבה על המשבר בשבת ומתה , מביאים סכין אפילו דרך רה"ר, על מנת להציל את העובר . ואם הוא איננו מוגדר כנפש , אם כן לא היה מותר לעבור על איסור דאוריתא על מנת להצילו. הרמבן מגדיר את העובר הזה כנפש אלא שהדלת נסגרה בעדו (איני זוכר את הציטוט המדויק ).
אמנם לענין דינא דרודף כל זמן שלא יצא עדיין ומסכן את אימו ניתנה נפשו להידחות מפני האם , אבל הוציא ראשו לא.
יש לעיין בבאור הלכה שכט מביא שתי דעות בנושא מאימתי מוגדר לנפש האם מארבעים יום או משעה שקרוב לילד.
לענין השני שהעלת שאי מניעת רצח כמוהה כרצח , דומני שניתן להוכיח זו מהמקרה שמביאה הגמרא באיזהו נשך לענין שנים שהיו הולכים במדבר , שאלמלא דרש ר עקיבא את הפסוק "וחי אחיך אמך " ללמוד שחייך קודמים , היה נראה שחיב למסור את נפשו על מנת להציל את חבירו ואלמלא אי הצלה היתה נחשבת לרצח לא מסתבר שהיה מחויב למסור את נפשו על מנת להציל חבירו.
ועוד נראה כך מדברי התוס, הסבור שאם אומרים לאדם הנח לנו לדחוף אותך על תינוק ולא - תיהרג , סבור התוס שאינו מחויב למסור את נפשו משום "מאי חזית .." - ואלמלא אי הצלה היתה נחשבת לרצח , לא היה צריך התוס להוכיח זאת מדין "מאי חזית " , אלא משום שאינו עושה מעשה כלל ונחשב רק כאבן ביד הדוחף.
מזכרוני נראה לי שכך לומד הגר"ח בדעת התוס.
|
|
|
|
|
|
|
