לדעתי יש להבין את דבריך כקושיה על המנהג. מדוע לא חששו שיש בכך מראית עין של נידוי כמבואר במקורות?
כך גם הבנתי מקודם.
אליעזר מן הסתם צדק, וכבר נאמרו הדברים בפורום. ואחזור על העיקר. כאשר הלכה וטעמיה נשכחים, הם כאילו נעלמים. ואז יכולות לחול התפתחויות חדשות. מן הראוי היה לפתוח אשכול על הלכות ודינים שנעלמו (גואל הדם למשל).
אשר לסיבת ההתפתחות, היא יכולה להיות פנימית, כמו בניתוח של שחרית, והיא יכולה להופיע כמקבילה למנהגי האומות. אבל כפי שכתבתי כבר באשכול אחר, השפעה מודעת של מנהגי עמים אחרים היא דבר תמוה. ואשתדל לעיין בספרו של לוין ולפתח את הנושא (עם עוד כמה עשרות אחרים שאני מתכנן... סמיילי).
ובכל אופן, יש לחלק בין הנחת אבן על הארון המורד אל הבור לבין הנחה של אבן בצד הקבר המכוסה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-28/10/2010 13:43
הלא פסוק מפורש הוא:
ויקח יעקב אבן וירימה מצבה.
ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים, ויקחו אבנים ויעשו גל.
הספרדים מקיימים גם את המשך הפסוק:
ויאכלו שם על הגל...
נשלח ב-28/10/2010 13:01
אליעזר הגמרא אומרת שאנשי בבל גרו וחיו במקום חשוך ולכן אמר תורות חשוכות.
הוריות דף יג שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מפני מה הכלב מכיר את קונו, וחתול אינו מכיר את קונו? אמר להם: ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח, האוכל עכבר עצמו עאכ"ו.
נשלח ב-28/10/2010 12:44
ירוחם, אל נא תמנע טוב מבעליו.
ולגוף דברי הגמרא, יש לחקור האם הדברים הם הלכה למשה מסיני, תקנת יהושע בן נון, תקנת עזרא, גזירת חכמים, גזירה שווה, בניין אב, או שמא אלו מההלכות שהחזיר יהושע בן קנז בפלפולו?
המוצא הישר יבוא על שכרו!
תוקן על ידי אליעזרט ב- 28/10/2010 12:46:30
נשלח ב-28/10/2010 12:38
אליעז תראה כמה זה משפיע- לפני שבוע קראתי מהמצבות- והנה שכחתי- זה רק קשה ללימוד,
הוריות דף יג -עשרה דברים קשים ללימוד: העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת גמל [עצמו], והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והעובר מתחת ריח רע של נבילה, והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום, והאוכל פת שלא בשל כל צרכו, והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון, והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות, והמסתכל בפני המת; ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר.
אם יהיה לי מצב רוח אולי בהמשך אספר בדיחה טובה מהגמרא ממש ממנה.
נשלח ב-28/10/2010 12:29
ירוחם, לא כל מה שנוגע ללב קשור באמת ל'דת'. ולעניין השכחה, איני בקיא גדול כמוך, היכן בגמרא?
נשלח ב-28/10/2010 12:25
אליעזר אבל הפעולה הזו נעשית מבחינה דתית טהורה ולכן אמורים לדעת את המקורות הדתיים.
בעל אחד ראה בבית הקברות שכתוב על מצבה- פ.נ. פלוני- עו"ד אדם ישר. תמה מאוד על ההתר שקוברים שניים בקבר אחד.
להסיר מכשול מדרך עמי- הגמרא אומרת שמי שקורא מה שכתוב על המצבות - זה גורם לשכחה.
נשלח ב-28/10/2010 12:06
מבלי לפגוע בסבתא אידה מה עדיף לכתוב על המצבה, דברים שהמנוח הצטיין בהם או שבחים שאין בדיוק קשר בינם לבין המנוח?
נשלח ב-28/10/2010 11:58
ירוחם, אכן, היה מקום להביא את המשנה.
ולגוף העניין:
הרב, המקובל, המנהיג, פיטר, אחמד, שוורצקופף וכל מי שזה לא יהיה שהחל לנהוג כך לראשונה נהג כך מסיבותיו הוא. רבונא דעלמא כולא, כלום כל העולם בקיאים כמוך בכל חדרי תורה?
גם אני כשלמדתי בחיידר ובישיבה הייתי אוהב לחפש לכל מנהג נאה/שטות את היסודות שלו דווקא במקורותינו. אבל בינתיים נחפשתי לעולמות אחרים וראיתי כי העולם הזה הוא גדול ועצום, ולא כל הסודות טמונים דווקא במשנה.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 28/10/2010 12:01:19
נשלח ב-28/10/2010 11:47
אליעזר ראשית תסכים כי זה כן היה לענין- נוהג פסול ומבזה את המת- שהפך למנהג פסול, כאן המקום להביא לידיעת החושבים את הידיעה הזו. והיא כשאתה מניח אבן על המצבה בעצם אתה אומר כי המת ראוי היה להסקל. אני מדבר לפי המשנה- ולא לפי הקבלה שזו כברת תורה אחרת בלי כל קשר. וזה שכולם נוהגים כך- עדיין אינה משנה את העובדה כי זו בעצם סקילה.
נשלח ב-28/10/2010 11:44
ועוד משהו חשוב ביותר: יש לבדוק אם מנהג זה נפוץ גם בקרב האומות!
