ווינציקער גערעדט איז געזונטער!

המשנה באבות אם אני לא טועה אומרת " ...ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ..."!
וכאן אני שואל אתכם ידידיי מדוע לדון בכל דבר למה חייבים להפך בכל נושא ועניין , איזו מצווה יש בכך זו לא הפעם הראשונה שהשאלה נשאלת כאן, אך הפעם היא עם המקור, .
תנו הסבר לתנא באבות!
תנא שגדל כל חייו בין תנאים חכמים [ או לא ? ] .


תוקן על ידי - אאוט_סיידר - 19/03/2004 15:52:41

איש"צ,

ייש"כ ועל הפסוק שהבאת מדניאל. יש להדגיש את הנאמר בתחילתו: "כי סתומים וחתומים הדברים, עד עת קץ" ואם אנו מניחים שעת קץ הזה אינו בבת אחת לכולם אלא כפי התפתחות הבנת אנוש, אם כן לכל אחד מגיע הקץ הזה בעידן אחר וגם לאדם עצמו יש שבנושא מסוים הגיע לקיצו ויש שעדיין לא הגיע.

גם הנאמר שם "והרשיעו רשעים" אין צורך לפרש שירשיעו מפני שגילו להם מדי אלא שימשיכו ברשעם שהיה מקודם ולא ישתתפו בלימוד המברר בירור אחר בירור.

למרות שהובאה כבר לרב נבואת ירמיהו [לא] בהקשר זה, לא אמנע מהביאה שוב!

בתודה למכון ממרא:

ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ידוד; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם--נְאֻם-ידוד. לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-ידוד, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-ידוד--כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד.


תוקן על ידי - ווטו1 - 21/03/2004 19:28:54

אאוט סיידר ,
גם שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד .

עם זאת אני מסכים שלפעמים הנושאים עוברים קצת את הגבולות הרצוים בעיני, אבל
בכל זאת איני סבור שראוי להשתיק את הדברים .
בסה"כ שאלות רבות עלו על דרך תרה"ק בזמן החדש , והמציאות כיום היא שרוב גדול מישראל אינם שומרים תורה ומצוות כפי שבטח ידוע גם לך .
ולכן דומני שרק מתוך עיון ובירור הנושאים , למרות שלעיתים עולות למצער שגיאות וטעיות , יתאפשר תיקון לדבר , שרק כך יוכל להתברר שהתורה היא אמנם עיקר חכמתינו ובינתנו לעיני העמים .
בברכת "ישטטו רבים ותרבה הדעת"
וממילא "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים (זה חלק בלתי נפרד מהתהליך ...) ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו ." (דניאל פרק י"ב)
ויום נעים .

רב צעיר

השאלה היתה על דווקא על האשכול על נתן יונתן...


אאוטסיידר

אני מוכן להודות שלא כתבתי עליו בתור דברי תורה, אלא בתור דברי חולין.

ואם מצטטים מפרקי אבות, אביא פירוש קט, גם אם לא על דרך הפשט:

אחד מקניני תורה הוא מיעוט שיחה. ואמרו דרשנים כי לפעמים טוב לו לאדם לנוח ממאמץ הלימוד במיעוט שיחה, שמיישב את נפשו.

שירי נתן יונתן, כמו שירים של משוררים אחרים, יהודים ולא יהודים, יש בהם ליישב את הנפש. כיון שכל אמן שזכה לשאר רוח משמים מסוגל בכתיבתו לעורר את הנפש, לגרום לתהליך שאריסטו כמדומה כינה "קתרזיס", ועוד.

לכן, לדידי ולדכוותי (לי ולדומים לי) פתחתי את האשכול הזה. ומבחינתי, אתה בהחלט מוזמן לדלג עליו.

אשמח אם תתרום מהערותיך החשובות באשכולות אחרים, כאלו שראויים יותר לברכת התורה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

שלום אאוט-סיידר.

ראשית הרשה לי לחלוק עליך, אני אישית מוכן לברך את ברכות התורה לפני ההודעות שאני כותב כאן בפורום (לפי דעת הגר"א שאפשר לברך גם על הרהור בדברי תורה, ראה שולחן ערוך אורח חיים מז:ד), לדעתי הכל נחשב לדברי תורה.

הבנתי שלדעתך "מחשבת ישראל" אינה בגדר לימוד תורה. כיצד, אם כן, תסביר את מעמדם של ספרי קהלת, משלי ואיוב, או את אגדות חז"ל, או ספרים כמו מורה נבוכים, ספרי המהר"ל וכיו"ב ?

אני אישית חושב שהדיונים האינטלקטואלים שיש כאן בפורום, הווה אומר: מעמד האשה בהלכה כיום, ההתמדדות עם ביקורת המקרא, הפרישות לפי חז"ל, משמעות המושג "אמונה הכרחית" וכדומה, לא רק שאינם פחותים מערכם של דיונים סביב סוגיות השור שנגח את הפרה או האיש שקידש חצי אשה - אלא שהם אף חשובים יותר מהם ! (ודוק, לא כתבתי שאין לסוגיות אלה שום ערך, אלא רק שלדעתי אלו לא השאלות הבוערות בדורינו)

לא ידידי

כל אחד והכאבים שלו. ודו"ק.

מכיוון שזה מנוגד לטבע האנושי ? כל אחד והטבע האופי שלו


שבת שלום