נחוצים לי פרטים על רבי משה בן בעל התניא
בספרי תולדות חב"ד כמעט שאין פרטים עליו, רק זאת שבימי אביו הוא היה החוזר הראשי,
ב"בית רבי" כתב שאחר פטירת אביו, היו עמו הרבה עגמת נפש
אשמח מאד לקבל כל פיסת אינפורמציה
תודה רבה
נשלח ב-21/3/2004 21:52
הבן האובד של חב"ד 26/12/02
( מס' מילים - 1651 , מס' כתבה - 956760) מתוך חלק מאמרים מאת שלג יאיר
מקורות שונים ומגוונים מעידים על התנצרותו של ר' משה, בנו הצעיר של מייסד חב"ד, בגיל 36. החוקר פרופ' דוד אסף מייחס את ההתנצרות למחלת נפש, בחב"ד עצמה מכירים את הסיפור אך מכחישים אותו בתוקף, וספר חדש של בועז אפלבאום, "גוי של חב"ד," המערב עובדות עם בדיון, מציג מניעים אחרים להמרת הדת: חטיפה ואהבה
אני לא חושב שזו אפילו כביסה מלוכלכת. אסף מביא שם שהיו הרבה גדולי ישראל שהילדים שלהם יצאו לתרבות רעה. ומה אומרים חז"ל על בניו של משה רבינו?
הספר ההוא מלא דברי הבל והזיות.
נשלח ב-21/3/2004 21:38
בוגיעלון
I think the ''message'' is quite obvious; to sock it to the חב"ד Chassidim, by parading their dirty laundry in public.
נשלח ב-21/3/2004 21:27
אריה וכולם
מה המסר של הספר? לפני שנה בערך פתחתי אשכול כשקראתי את הספר 'כעלה נידף' (A Driven Leaf) על אלישע בן אבויה ושם היה בפיקציה אחלה של מסר (גם אם לא הסכמנו איתו לגמרי). אבל כאן מה המסר?
נשלח ב-21/3/2004 21:07
This type of story falls into the category of what is commonly known as 'historical fiction.' The writer wants to portray a certain period in time or a particular personality, but lacks concrete information to base a fully developed true story on. He would then ''construct'' his own version of events, filling in the gaps, based on fragments of real people or real events.
In many of these stories there is a grain or two of truth, but sometimes there is nothing more to go on. The problem is when certain readers or ''interested parties'' start confusing a book designed as historical fiction with real history.
I remember one such book; יאשע קאלב by the great Yiddish writer I.S. Singer (brother of Nobel Laureate I.B. Singer). The story catapulted Singer's career. It is loosely based on a true case that gripped the Jewish community more than 100 years ago, about a man who disappeared and resurfaced years later, after his wife remarried, claiming that the woman is his wife. One of the Rabbonim involved in the case was the שינאווער רב (son of the דברי חיים). However, what the writer did was to place the שינאווער רב in the center of the story, ripe with court intrigue, lust, and dynastic warfare. I've seen through the years an occasional reference to the story as if the events depicted really happened as portrayed.
תוקן על ידי - אריה_שאג - 21/03/2004 21:08:59
נשלח ב-21/3/2004 20:17
רחל לאה המתיימרת למדעיות, נא לדייק בתיאורים.
השם חיים גרביצר אינו שם בדוי, אלא כל הספר הוא בדיוני בעלמא, ואין שום אדם המתואר שם.
הספר אינו מתאר תקופת הרש"ב, אלא מתארו כחסיד הצמח צדק, והרי כל עלילת הסיפור מתרחשת בוולוזון שכבר נסגרה בתרנ"ב, תחילת תקופת הרש"ב (הרש"ב נהי' אדמו"ר רשמי בשנת תרנ"ד.
נשלח ב-21/3/2004 20:15
על אשכול זה יישאל מה זה בא ללמדנו וממילא מה מקומו כאן? [וכטענת אאוטסיידר]
בשלמא על השירים כבר ענה מיימוני שיש בהם התעוררות חיובית, אך ברכילאות ובפרט שיש בה חשש ביזוי ת"ח, מה טעם בה? אולי רוצים לדון בהיבט חינוכי של "תפוחים הנופלים רחוק מהעץ" ולנתח איך להינצל מהנסיבות שגרמו לכך?
תוקן על ידי - ווטו1 - 21/03/2004 20:22:13
נשלח ב-21/3/2004 19:36
הספר נקרא "חיים גראביצער", והמחבר הוא פישל שניאורסון, סופר מבית הרב, שחיבר עוד כמה ספרים על התקופה.
חיים גראביצער שם בדוי), היה מגדולי החסידים, ועקב משבר אמונה קשה, קודם כל ברבי, הלך לו אצל המתנגדים.
המשבר הבא הוליכו אצל המשכילים, ולבסוף, כמו ברוב סיפורי האגדה, הסוף הטוב הוא שר' חיים חזר לביתו ולרבו.
הספר מתאר את תקופת הרבי החמישי, שלום בער שניאורסון, לפני בערך 80-100 שנה.
נשלח ב-21/3/2004 19:27
לפני שנים רבות קראתי ספר על "הנופל", שלא בדיוק רקד עם חזירים וכו', והיה מגדולי חב"ד, כמובן שלא הוזכרו שמות (אבל לא זכור לי אם שם הספר היה "הנופל").
נשלח ב-21/3/2004 17:15
אחזור על דבריי:
א) מה שברור מהמסמכים שהובאו לעיל ועוד, שבתחלה היה הוא אחד מהחוזרים ורושמים את תורות אביו בעל התניא.
ב) בתקופת הסתלקות אביו בעל התניא היה חולה בראשו, ולכן הוכרחו לתת את מעות התמיכה לידי אשתו ולא לידו.
ג) כשנתיים שלוש אחרי הסתלקות אביו בעל התניא כותב אמו שהוא חזר להיות בריא, ועבר לגור באולע אצל חותנו.
ד) בשנה הבאה ברח מהבית, ומאז לא ידוע מה נעשה לו, ובמכתבי המשכילים מאותה תקופה כותבים שבחב"ד מתלוננים על העובדה, שחוגים אינטרסנטיים מנצלים את מצב בריאותו לפרסם אודותיו שמועות שונות.
ה) במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ועוד מסופר שבשנים הבאות היה גולה בעיירות בעילום שם וחי' על נדבות ונוהג בצורה מוזרה.
נשלח ב-21/3/2004 17:10
י_כוכבי
המסורת שעליה דיברתי היא אותו מכתב של הריי"ץ שעליה דברה רחל לאה ודו"ק היטב .
נשלח ב-21/3/2004 16:57
בכתב עת ושמו "ציון" - רבעון להיסטוריה בהוצאת מרכז שז"ר, בגליון שיצא לפני שנתיים בערך, נכתב מאמר מחקרי מדעי על אודות ר' משה הנ"ל
(על בסיס המאמר הזה, גיבב אפלבאום עובדות ובדותות וכתב את ספרו הזוי)
במאמר, מוכיח הכותב (עד כמה שניתן) שאכן ר' משה התנצר, הוא מסתמך על סופרים יהודיים מהתקופה (או דור אחד אחרי) ועל רישומים של הכנסייה ושל הרשויות.
ההוכחות שלו מאוד נסיבתיות ומרומזות, אבל לא ניתן לדחותן במחי יד.
ההתייחסות החב"דית הרשמית, היא במכתב של הרבי הקודם - יוסף יצחק שניאורסון, שרוב מכתביו המספרים את ההיסטוריה החב"דית לא נחשבים אמינים בקרב החוקרים - במכתבו הוא מספר שר' משה הנ"ל נחטף על ידי הכמרים אחרי שניצח אותם בויכוח, היה אצלם הרבה שנים וכשברח מהם, היה הלך נודד ממקום למקום, כשנפטר ביקש שיכתבו על קברו רק את שמו הפרטי "משה"
אין לי את המאמר תחת ידי, והנכתב כאן הוא מהזכרון, עם הקוראים הסליחה.
נשלח ב-21/3/2004 16:55
החוקר מביא שם רסיסי שמועות שנפוצו בחוגי המשכילים והתמתנגדים, בעלי עניין במובהק, שפרשו כך את העלמותו.
ממחזרים פה שוב חומרים ישנים.
נשלח ב-21/3/2004 16:48
ראו:
ד' אסף, "מומר או קדוש? מסע בעקבות משה בנו של ר' שניאור זלמן מליאדי", ציון, סה (תש"ס), עמ' 453-515.
