| נשלח ב-24/3/2004 01:42 |
|
| |
ווארטים להגדה של פסח
חברים יקרים.
כמדי שנה אנו מתקרבים לליל הסדר ושוב שכחתי להכין ווארטים יפים.
אבקש מאוד למלאות אשכול עם ווארטים קצרים וקולעים על ההגדה של פסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2018 01:37 |
|
| |
זו תגובה על דברי בעלבעמיו. שאת ההודעה קשה לצטט מפני תקלה טכנית לא ברורה . שאל למה אוכלים שני כזיתים . מה שציינת קישור לדברי הרב רימון הקישור מוביל לדף ראשי ולא לשיעור מסויים, כך שקשה להבין למה התכוונת. אך אם למוציא מצה, אין זו חובה, אלא חומרה מכמה סיבות ודעות, כזית אחד למצה של המוציא ואחת למצה, ומוזכר גם במשנ"ב ועוד אחרונים. ואם לאפיקומן , הסיבה היא שכזית אחד זכר לאפיקומן והשני למצה הנאכלת עימו.
תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 27/03/2018 01:47:04
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2015 11:15 |
|
| |
ירוחם
גם אגדה - מלשון אגדה (אם לא אז מלשון מה כן?) - ההלכה עניינה הוא הליכה - מה שעושים בפועל ומקדמים את האדם בהליכתו בדרכו לאלוקים - ואגדה - דבר שאין בו הליכה בפועל אלא רק דיבור תיאורטי בלבד.
וההגדה לא נותנת הלכות לאף אחד, גם לא לחכם. ייתכן לפרש אמור לו כהלכות הפסח - למדו את הלכות הפסח - ולבסוף אין מפטירין, אבל זה לא מפריע לפרש את הבאת הלכת אין מפטירין כרעיון אגדתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2015 13:17 |
|
| |
לשאול נכון את "מה נשתנה?"

למה בחרו ארבע שאלות מכל השאלות האפשריות ? הרי אפשר לשאול למה ארבע כוסות יין ולמה שלוש מצות ולמה ולמה ולמה, מה פתאום נבחרו דווקא הארבעת השאלות האלה ?
ובכן, שאלות מידע הם שאלות מידע (כמו למה ארבע כוסות ולמה שלוש מצות וכו') שצריך לשאול ולדעת, אחרי שאנו יודעים את כל המידע, אז נשאלת הקושיות\הסתירות\הפרדוקסים. כלומר שאלות מידע הם שאלות של ידע, שאלות\קושיות\סתירות\הפכים\פרדוקסים, הם הם השאלות הנכונות לשאול, ולכן נבחרו ארבעת השאלות האלה דווקא כי הם שתי הפכים.
השאלה הראשונה: למה עניות ? (הלילה הזה כולו מצה) השאלה השנייה: למה עבדות ? (הלילה הזה כולו מרור) השאלה השלישית: אם עניות אז למה עשירות ? (הלילה הזה שתי פעמים) השאלה הרביעית: אם עבדות למה בני חורין ? (הלילה הזה כולנו מסובין)
כלומר או שאתה מסמל את עניות (מצה) או את העשירות (מטבילין פעמים) ? או שאתה מסמל את העבדות (מרור) או את היותך בן חורין (יושבין מסובין) ?
זה לא מסוג השאלות של מידע למה ארבע כוסות יין או למה שלוש מצות. הם שאלות\קושיות. והבינו את ההבדל.
חג חירות שמח לכל בית ישראל
בברכה
max maxmen
תוקן על ידי maxmen ב- 02/04/2015 13:18:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 19:02 |
|
| |
הבדיחה היא בדיחה שקראתי היום והיא אינה צריכה להיות קשורה.
כהלכות הפסח- בעברית פשוטה הלכות הפסח.
הרשע ההלכה לא מדברת אליו. את התם היא לא מענינת. ושאינו יודע לשאול ודאי היא לא בשבילו.
הגדה אינה אגדה. הגדה מלשון הגד- אמירה- והגדת- לבנך.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 18:01 |
|
| |
ילא הבנתי מה הקשר של הבדיחה לכאן, אא"כ זה המשך למה שכתבת לעיל על התשובה לחכם, וגם אז זה עדיין לא מובן לי.
"אף אתה אמור לו כהלכות הפסח" - התשובה טוענת שהיא הלכתית, אבל לא כתוב שהתשובה חייבת להיות הלכתית. וחוץ מזה, זה לא אומר שהמטרה של התשובה היא הלכתית. (בדיוק כמו שהתשוה לשאר הבנים אינה הלכתית. ואיך ההלכות נכנסות לתוך סדר פסח? לא לחינם ההגדה נקראת "הגדה" ="אגדה"- אגדתא - ולא "הלכה"
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 16:23 |
|
| |
ראש כולל אחד דחה את תשלום המשכורת במשך כמה חודשים. אחרי חצי שנה הוא מכריז על סגירת הכולל לאחר שלא הצליח להשיג את הכסף והוא לא יכול לשלם את המשכורות. נענה אחד האברכים: מה אתם חושבים שאני פראייר, אני כבר קלטתי מהתחלה שהראש כולל לא מתכוין לשלם, חצי שנה אני כבר לא לומד מילה!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 16:20 |
|
| |
אליקים אתה כנראה לא קורא את הודעותי, אף אתה אמור לא בהלכות הפסח! אין מפטירים אחר פסח אפיקומן, זו התשובה ההלכתית. שאומרים לחכם צא ולמד את כל מסכת פסחים עד המשנה האחרונה בזמנם- שמתחילה אין מפטירין
ראה לעיל מה שכתבתי למ למה לא מברכים על ההגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 16:01 |
|
| |
ירוחם
לגבי "אין מפטירין" - צריך לענות משהו, ואי אפשר לענות לבן החכם את כל התורה, אז עונים לו ע"י הלכה אחת שכוללת הכל. ובכלל מי אמר שצריך לענות תשובה הלכתית?
"להגיד את ההלל יותר מעשה?" הלל זה "לקרוא". אבל אמרתי כבר שזה לא מספיק
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 10:22 |
|
| |
מ אכן קיימתי לחכם ברמיזה- מצוות שאין להם שעור אין מברכים עליהם, זו תשובתו של אביו של הראש ר' יחיאל. ואביו של בני מוסיף- המצווה היא והגדת לבנך- כל מצווה התלויה באחר אין מברכים עליה. כמו כיבוד אב ואם צדקה ביקור חולים וכ' למרות שעל האחרונות יש עוד סיבה פרקטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 00:02 |
|
| |
ירוחם,
אולי אתה מתכוון שמצות והגדת לבנך פטורה מברכה כי אין לה גבול, שהרי כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 22:52 |
|
| |
מ באמת הרמב"ם כתב את ספר המצוות ונתן למצווה עשה הזו מס' קנז. מה שהוא כתב בהמשך או אחרים לא יכולים להוציא את המצווה הזו ממנין מצוות העשה החיבות ברכה עובר לעשיתם, כמובן עם יוצאים מהכלל, כמו והגדת לבנך, במה המצווה הזו מצטרפת למצוות עשה האחרות הפטורות מברכה?
מ. רמז עבה יותר מזה יהיה כבר גילוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 20:31 |
|
| |
ביאור יש"ר מגוריציה למצוה:
והגדת לבנך. דע כי ע"י שקבלו ישראל על עצמן בארץ מצרים עול מלכותו ית', וקדשו עצמן בדם פסח ובדם מילה, תקן השם ב"ה נפשותיהם ונפשות בניהם לדור דור, עד שיהיו ראויים לקבל חקים ומשפטים נשגבים משקול דעתו של אדם, ולעומת זה השם ית' ינהיג אותם בהנהגה למעלה מחקות הטבע. והנה על הכונה הזו אמר כאן, אם יקשה בעיני בנך ולא יבין למה צוה השם לעשות החקה הזאת לדורות עולם, כי בעבור זכרון יציאת מצרים די בסיפור הנפלאות, לא לעשות העבודות שעשו במצרים, אז והגדת לבנך ותאמר לו, אילו האבות עשו כן בעבור נס פרטי שנעשה להם אז, שאין עוד ממנו טובה לבאים אחריהם, באמת לא היה מוטל עלינו לעשות כן בכל שנה, אבל לפי שעשו כן בשביל נס קיים לדור דור, וכמו שאמרנו, על כן שמורים המצות והחקים הללו לעשותם עד עולם, וזה פירוש בעבור זה וכו', בעבור החק הזה שעשו אבותינו במצרים, עשה ה' לי, כלומר תיקן נפשותינו, כי מלת עשייה על התיקון.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 19:49 |
|
| |
רמב"ם הלכות חמץ ומצה, פרק שביעי, הלכה א:
מצות עשה של תורה לספר בנסים ובנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן, שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שמות יג, ד), כמו שנאמר זכור את יום השבת (שמות כ, ח). ומנין שבליל חמשה עשר, תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה (שמות יג, ח). וכו'.
מאחר שלרמב"ם המצוה נלמדת בעיקרה מהפסוק זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, אותו משווה לפסוק זכור את יום השבת לקדשו, הרי שיצא בקידוש באומרו זכר ליציאת מצרים וממילא אין לברך שוב. וכך פירש רבינו ירוחם בתולדות אדם וחוה נתיב ה חלק ד דף מב טור ג ד"ה החלק הרביעי בשם רבי' פרץ.
תוקן על ידי מם80 ב- 30/03/2015 19:52:56
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 19:21 |
|
| |
מ עד מתי אתה מנסה לעוות את המצווה
מנין המצוות לרמב"ם
קנז לספר ביציאת מצרים בלילה הראשון של חג המצות שנ' והגדת לבנך ביום ההוא לאמר וכו'.
|
|
|
|
|