כגון, אחרי שנפטר אדמו"ר והחסידים מתפלגים במחלוקות אדירה, וכן הוא בישיבות ליטאיות שהישיבה מתפלגת, ונעשים ב' אדמורי"ם ב' ראשי ישיבות, ב' רבנים, ב' קהילות, ב' חסידיות
מצד אחד, יש כאן מחלוקות שבעבורה נחרבה בית שני, יש כאן שנאת חינם: בין רעים, בין אחים, ואף בין הורים, חריבת שלום בית, וכו'וכו', לשון הרע, פאשקווילים, ביטול תורה, מסירות, השחתת החינוך, ועוד ועוד
ומצד שני, ממחלוקה זו נעשה תחרות וקנאת סופרים תרבה חכמה, עוד מוסדות, עוד ישיבות, עוד תתי"ם, עוד כוללים, עוד ארגוני חסד ועזר, עוד קובצי תורה, ועוד ועוד
אז מהו הענין, האם זה טוב או רע?
אי אפשר להגיד שאפשר לעשות רק חלק הטוב, כי עצם ההתפלגות בא משנאת חינם לרוב, ועוד והוא העיקר, שבלי המחלוקת והשנאה וכו', לא יהיה שום תחרות, ולא יצא מזה כמעט כלום.
שוחחתי על זה הרבה עם חברים, וכולם אומרים שכך היה בכל הדורות, ורק באופן זה נבנה הרוחניות בכל הדורות (זהו דיון בפני עצמו, אם זה נכון או לא).
עכ"פ הניגוד האמור בודאי שנמצא, ואיך אפשר להסביר את האבסורד הנורא הזה ?
תוקן על ידי - אהבה_ואחוה - 25/03/2004 11:56:19
נשלח ב-29/3/2004 14:22
ממללא היקר, אתה שואל: האם תוכל להצביע על איזו תרומה רוחנית שזכינו לה לאור אחד הפילוגים ביהדות התורנית דהאידנא ?
אני לא רוצה לתת דוגמאות, כי בזה נכנס לצדדים טפליים שלא מן הענין, אמנם בודאי שראינו, ועוד איך, מוסדות חדשים, שיעורי תורה חדשים, קובצי תורה, גמחי"ם חדשים, ועוד ועוד. שחלק נכבד מכל זה בא ונולד מתוך התחרות בין ב' הפלגים הניצים
נשלח ב-29/3/2004 12:36
מחלוקות הם חלק מהקיום האנושי. מאבקי אינטרסים, כוח, שלטון והון הם גם חלק מהקיום האנושי. המצפון היהודי, גורם לאנשים לנסות ולהסוות את יצריהם במעטה אידאולוגי. המעטה הזה, מביא לעיתים לפירות רוחניים (ולעיתים לא. האם תוכל להצביע על איזו תרומה רוחנית שזכינו לה לאור אחד הפילוגים ביהדות התורנית דהאידנא?). בודאי שמחלוקות אינן הכרחיות ליצירת הפירות הרוחניים.
אישציפור,
אני תוהה לי אם קראנו את אותו התנ"ך, לשמע טענתך שהמחלוקות בעם נולדו בבית שני.
נשלח ב-29/3/2004 08:37
אהבו"א,
ברור שישנם רווחים פעולות שליליות ומשל פשוט במי שגונב ועושה דבר טוב עם הכסף. אך כלל לא ברור שבטווח רחוק זה עדיין משתלם כי לא כל צדקה, מוסד וגמ"ח ברור שמועיל מאשר לא מועיל במערכת הכללית.
אך גם אם כן, מה בכלל השאלה? איך אלוקים מניח לדברים כאלה? כבר שאלו חז"ל במסכת ע"ז [נ"ד-נ"ה] וענו "עולם כמנהגו נוהג" וכו'.
נשלח ב-29/3/2004 07:58
אני יודע על מחלוקת אחת בלבד שנעשתה מטעמים אידיאולוגיים. פרטים באישי.
נשלח ב-28/3/2004 07:17
סליחה, גם איכות נבנה ע"י המחלוקת: צדקה, גמחי"ם, שיעורי תורה (שעל כרחך לומדים שם אנשים שאלולי השיעור, היו מבטלים זמנם) ועוד ועוד
נשלח ב-25/3/2004 17:39
אהבוא"ח,
בניינך מושתת על ההנחה כי ריבוי כמות, טוב כשלעצמו!
נשלח ב-25/3/2004 15:05
כתב הרב קוק באורות שאמנם קנאת סופרים תרבה חכמה, אולם רקב עצמות קנאה וזו חכמת סופרים שתסרח בעקבתא דמשיחא.
נשלח ב-25/3/2004 15:02
אבל עובדא היא, שברוב המקרים הרי התחרות ותאות הנצחון, היא היא הדלק להצמיחה הרוחנית, ובלי זה היו כולם ישנים איש תחת גפנו ותחת תאנתו ולא היו עושים כלום
נשלח ב-25/3/2004 14:28
אז זהו ,
שאני לא חושב שצומח מזה טוב ...
כלומר יוצא מזה גם טוב , אבל אני משוכנע לגמרי שאם היו מוצאים את הדרך ואפשר וצריך !!! שכל אחד יאמר את דברו מבלי ליצור מחלוקת , היה יוצא מאותו מצב רק טוב (בלי תוספות מיותרות של רע .) , ובאופן הרבה הרבה יותר מקיף ורחב , מהאופן בו קרו הדברים על דרך המחלוקת ...
נשלח ב-25/3/2004 14:24
אישציפור היקר
לא הבנתי תשובתך, כי אף לשיטתך שזה לא הכרחי
הרי גם אתה מודה שיש "לעיתים" שכן יש מחלוקת מצד הרע (ולאו דוקא באופן שכולם סוברים שהכל מרועה אחד נתנו, אלא להיפך שסוברים שהללו סוטים מדרך הישר והרצוי),ובכל זאת צומח מזה טוב.
ועל זה שאלתי במקומה עומדת, איך זה יתכן ?
נשלח ב-25/3/2004 14:19
מוטי
בסדר הבנתי, וסליחה על אי ההבנה הראשונה.
ברור שהנך צודק שהרבה מבעלי המחלוקת חושבים ומטעים עצמם שכוונתם לשם שמים, זה בכה וזה בכה, אבל אנחנו האביוקטיבים, העומדים מן הצד, הרי רואים איך שאינטרס סמויה או גלויה מנחה ומפעיל אותם לעשות את המחלוקת.
אבל אחרי שהדבר ברור שכח הרע מפעיל את המחלוקת, איך יתכן שמזה עצמו צומח טוב ?
נשלח ב-25/3/2004 14:14
אה .
שעי"ז מתבררות הדעות באופן מובהק , ובלי טיוחים מה שמאפשר צמיחה רוחנית .
אלא שברוב המקרים זה לא הכרחי לטעמי .
כי אם בית מדרש בנוי באופן הראוי , ניתן להציג בו עמדות מנוגדות באופן קיצוני , ולמרות זאת הכל ידעו שמקור הכל ברועה אחד בתורה אחת ובא-ל אחד . (יש מדרש נאה בתחילת מסכת חגיגה [ף ג: אם אני לא טועה.] על הפסוק "דברי חכמים כדרבנות" אלא שאין לי פנאי לכותבו כעת , עיי"ש.)
נשלח ב-25/3/2004 14:10
אוי ואבוי לי
אהבה ואחווה.
חס ושלום שכיוונתי אישית.(אם כי יש לי עבירות מכאן ועד הודעה חדשה.מ"מ אני משתדל לא לפגוע בחברים.ואתה לי חבר.-אם יורשה לי)
כוונתי פשוטה-שאלמלא היו סוברים כל בעלי מחלוקת.שיש עניין טוב ועמוק במחלוקתם.לא היו עושים מחלוקת.כלומר כדי לעצור מעשה שטות מבעלי מחלוקת.דרוש חכם כשלמה.שיוכיח להם שאין עומק ועניינים גבוהים בשום מעשה שהוא פשוט: רוע לב.
