הטעות של "בקהילה"

אנו מתגוררים ב"ה בבית בפארק בגבעה b מול רחוב אדמורי ויזניץ, הדייר מתחתנו שבר 4 קירות שלאחר מכן התברר כי הקירות היו קירות נושאים את הבניין , הקבלן מחוסאן שעשה לו את השיפוץ בתוך הבית לא הסביר לו , השכן היה צריך להוסיף עוד 2 חדרים ולכן עשה זאת , השכן מקומה רביעית כלומר מעליי מכר את הגג שלו למישהוא מירושלים, הוא הגיש לעיריית ביתר עלית בקשה להקמת קומה מעל הגג, ועכשיו הוא אומר לנו שזה הולך להיות 2 קומות וגג שישמש ליחידת דיור קטנה, כלומר בניה של 2 דירות רגילות ועוד יחידה קטנה סל הכול 3 קומות תוספת על הקיים, הבניין כרגע 4 קומות הוא יהפוך ל 7 קומות ,השכנים של כל הבניין אנשים מאוד טובים ולא יתלוננו בעיריה ולא רוצים לריב עם אף אחד ובטח שלא להפסיק לו את העבודה אך מצד שני כול השכנים מאוד פוחדים מהמצב שנוצר , שוחחנו עם מהנדס בניין והראנו לו את המקום הוא אמר שזה מאוד מסוכן להרים עוד 3 קומות, אפשר רק קומה אחת וזאת בתנאי שיעשו חיזוקים מסוימים, כרגע המצב הוא שמי שקנה את הגג מתחיל לבנות את הקומה שעיריית ביתר אישרה לו , דרך אגב העירייה אישרה לו מבלי לבדוק את הקומות מתחת אם מישהוא מהם שבר קירות נושאים, לכן המצב לא נעים כי אף אחד מהשכנים לו רוצה להתווכח איתו, מקוים שעיריית ביתר עלית תפסיק לו את העבודה אחרי הקומה הנוספת. שהוא יבנה, ללא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו רח"ל, לכן הפניה שלנו מעל במה זאת לבקשת עזרה בהפסקת הבניה על הגג

אין אפס שהצעד של בקהילה ימשוך אליהם הרבה קוראים משום שעם כל הכבוד לגרינבוים אבל פיהקתי הרבה בסיפורו הארוך מדי לטעמי לעומתו אצל וויס (אדלר) ישנו בדרך כלל מתח מהתחלה ועד הסוף

על צ. אדלר לא שמעתי מעולם. אשמח לפגוש בו כקורא בקהילה ולהתרשם.
חיים גרינבוים כתב סיפור יפה. בנוי טוב. (קצת עמוס בסוף בצירופי מקרים - אבל לא נורא).

אליאב וארבל הם סופרים מעולים. כל אחד כפי מעלתו, אליאב כותב ברמה. את ארבל אהבתי בגלל הסיפורים המורכבים והמדהימים שלו. אולי קצת קצת קצת חסר לו ליטוש ספרותי (אני אומר את זה ממרחק של זמן), אבל לדעתי הוא הגדול מכולם.

נא להודיע ליושבי הפרובינציות כמוני, אם יש לו עוד ספרים שיצאו לאור בשנים המאוד אחרונות.
תודה.

האם זה דבר מקובל בסיפורת החרדית שסופר משתמש עם שם של אשה?

האשכול הזה, יותר נכון, הכותרת שלו, הם קורס מזורז בטכניקה של הכפשה.
יש הכפשה פשוטה כמו "רשע, שקרן וגנב", ויש הכפשה מתוחכמת יותר בסגנון: " למרות שהם ידעו על המעילה הוא התקבל לעבודה". סגנון זה אינו נותן פתח לאפשרות שכלל לא היתה מעילה. הוא כביכול מדבר על נושא אחר לגמרי - על ההתקבלות לעבודה. המעילה נתפסת כמשהו מובן מאיליו. דוקא בשל אגבותה.
"הטעות של בקהילה" מייצג את סגנון ההכפשה הזה. שווער: יכול אתה לומר ,שנאתי את הספרים של ציפורה אדלר. אפילו ניתן לומר "הספרים של ציפורה אדלר לא מעניינים"
אבל כשאתה נותן כותרת "הטעות של בקהילה"אתה מניח את ההכפשה (הלא נכונה לדעתי) כביכול בדרך אגב, וזו הונאת דברים, משום שהדבר מוצג כנתון שאין לערער עליו.

במקום שבעלי תשובה עומדים...

דוד10,
אני מסכים איתך. יתכן שהתלהמתי יתר על המידה.

שווער,

אתה יכול להציג את דבריך, גם בלי לזלזל וללגלג על אנשים שמביעים את דעתם. *עמישב* מביע את דעתו, כשם שהנך מביע את דעתך.

רוצה שיכבדו אותך? תכבד אחרים.

ציטוט: "הספרים של אדלר הרבה יותר אמינים ומקצועיים מהספרים של מ. ארבל הידוע, שהתפרסמו בירחון משפחה."
במילה אחת: גרמת לי לחייך מאוזן לאוזן.
או שהנך קרוב משפחה של אדלר, או שאתה פשוט, תסלח לי, פוזל.
ספריו של אדלר הנם ספרים רחוקים מהעין ומהלב, עלילות דימיוניות לחלוטין, שכל הקשר בינם לבין המציאות - מקרי.
הספרים שהוא כותב, מתחילים באותה נקודה, ומסתיימים באותה נקודה. כוונתי לומר, שברוב המקרים מדובר ביהודי שומר מצוות שנקלע לעלילה כלשהי.
השמות, בהם הוא משתמש, קשים לקריאה, וכך הקורא לא יכול לחוש הזדהות עם גיבורי העלילה.
ובכלל, אני חושב שחיים אליאב כבר כותב יותר טוב ממנו. אבל להשוות את ספריו לארבל הגדול?!

זה בהחלט נכון, ושכחתי לציין זאת. המלצתך על הסיפור נבעה כנראה מקשרי ידידות כנים, ושמעתי שגם עמלת בעריכת הסיפור כחבר.

עמישב,

מבלי להתייחס לעצם דעתך על 'צוואה' ועל גרינבוים (אני כמובן חולק עליך, מגובה ב'מישאל' שערך לאחרונה העיתון בקרב הקוראים), מן היושר לציין כי כאשר כתבתי בזמנו אודות הסיפור, טרם עבדתי בעיתון.