| נשלח ב-30/3/2004 01:03 |
 |
| |
סדר הלימוד הראוי למתחילים ולמתקדמים
כמה וכמה פעמים נשאלתי מה סדר הלימוד הראוי. האם יש דרך יעילה יותר מאחרות?
אני יכול להציע את העצות הבאות, הלקוחות בעיקר מנסיוני.
כל מה שאתה עושה זה טוב, כי הרי זה לימוד תורה!
אמנם ההתמדה היא יסוד היסודות.
כדי להפיק תועלת מירבית יש לעבוד גם על האיכות, ואשתדל להעיר מה שאני יכול. שים לב כי במשך הזמן תראה בעצמך איך לשפר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2009 14:01 |
|
| |
גדוראובן: סדר הלימוד בין חלקי התורה ושאר חכמות 26/2/2007
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו (רמ"א)
ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, אבל לא בלמוד שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה).
עכ"ל
הגר"א בביאורו מעיר שאין לשון הרב מתוקן, שאם לימוד החכמות הוא הטיול בפרדס היאך אמר שלא יקנה בלימודם העוה"ב? אדרבה, אין לך קיבול שכר יותר מזה, אלא שצריך מקודם למלא כריסו בשר ויין.
כמה שאלות:
א. מה זה "הפוסקים הנמשכים אחריהם"?
כלומר, כיצד נגדיר זאת? האם צריך ששבעים אחוז מבוסס על דבריהם? וגם אם נגדיר זאת, קשה ביותר עד בלתי אפשרי לשער, הרי תמיד זה מעורב, וגם הגמרא עצמה מעורבת, ואף במגילה מצינו את פרק י' - וישם המלך אחשוורוש מס וגו' - שזה אינו מעניין המגילה, אלא שחולקין כבוד למלכות.
ב. מה זה "שאר חכמות"?
הרי החכמות דרך כלל נצרכות לתורה, כל אחד בשעתו ומקומו, אם כן זה לכל הפחות "הכשר מצווה" ללימוד תורה? אם נקח דוגמא מעניינת, בדיני תערובות הגמ' מגדירה שיעור של "בנותן טעם" דהיינו היו נותנים לטבח לשער אם יש באיסור בנותן טעם, ולא כבימינו שכולנו חכמים כולנו נבונים וכולנו יודעים שמשערים אחד משישים, שזה השיעור המינימלי של בנותן טעם.
ג. מה זה "באקראי"? שאסור לקבוע לזה זמן בכל יום או בכל שבוע?
ד. מה זה "ספרי מינים", ולמה לא ללמוד בהם?
ה. למה אסור לטייל בפרדס קודם שמלא כריסו בשר ויין? וכמה בשר ויין צריך למלאות בכריסו (ברצינות)? ועוד, האם זה דבר מוחלט, שקודם צריך למלא כריסו בבשר ויין, ואח"כ לטייל בפרדס, או שמא ילמד מעט במקרא משנה גמרא ופוסקים ויטייל מעט בפרדס וכפי שביארתי* על שילוש זמן הלימוד?
*http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2149487&whichpage=#R_2
ושאלה נוספת: כיצד קונים את העולם הזה (והעולם הבא) ע"י לימוד מקרא משנה גמרא ופוסקים?
*****
לינקזעצער:
קריטריון וסדר לימוד במחשבת ישראל (הרב שרלו)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3804303,00.html
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 14:38 |
|
| |
.
מה שכתב מיכי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 12:26 |
|
| |
Talmudical: טכניקות ללימוד גמרא 26/1/2009
אני מבקש כאן לפתוח שרשור שבו אם אפשר, כל מי שרוצה ויכול יעלה טכניקות ללימוד גמרא:
הציוד שלנו ה גמרא סטנדרטית (לא שטיינזלץ ולא שוטנשטיין) ,תנ"ך, רמב"ם, נייר ועיפרון. ונניח לצורך הענין מילון ארמי עברי. אני מחפש טכניקות ללמד:
- פיסוק הגמרא.
- הבנה של מהלך הגמרא
- הבנת המושגים
הרעיון הוא להציג טכניקה ולא ממש מתודולוגיה שלימה.
למשל טכניקה אחת פשוטה לפיסוקה של הגמרא הוא כמובן עיון ברש"י שהרי ד"ה ברש"י מאפשר לנו להבין מאיפה המשפט מתחיל והיכן הוא נגמר. בנוסף רש"י יגיד לנו לעיתים האם זה בתמיהה או בניחותא. רש"י גם יסביר לנו לעיתים את המשך המהלך ויסמן לנו את המהלך הבא. זוהי דוגמא קטנה.
כדי שיהיה מענין יותר (מקווה)
הנה משנה בב"ק (ט:)נניח שלמדנו את הדפים הקודמים ועכשיו אנחנו רוצים להתגבר על המשנה הזו:
"כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו נכסים שאין בהן מעילה נכסים שהן של בני ברית נכסים המיוחדים ובכל מקום חוץ מרשות המיוחדת למזיק ורשות הניזק והמזיק כשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:"
והנה עוד אחת יבמות דף ב.
חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בנה ובת בתה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו מאמו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו מאמו
*****
mdabraham:
הטכניקה הטובה ביותר לדעתי היא פשוט ללמוד כמה דפים עד שמבינים. בדיוק כמו הטכניקה ללמוד שפה - מבנה משפטים וכדו'. כשמנסים לשפר את המתודולוגיות, הרבה פעמים (אם כי לא תמיד) קורה מה שקרה ללימוד המתמטיקה בבתי הספר שלנו. מבלבלים את המוח, נותנים פרנסה לכל מיני 'חוקרי' חינוך ומדעי הדשא/החרתא הבטלנים, ומנמיכים את ההישגים בצורה משמעותית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2009 12:21 |
|
| |
אינשבראינש: מהפכה שיכולה בקלות לקרוא 25/5/2007
מהפכה שקטה – סיפור אפשרי
הייתה זו פניה די שגרתית שקבלתי בדואר אלקטרוני לחוות דעת מקצועית בדבר ייחוס של תשובה מסוימת לרב האי גאון. תשובה חיובית סתמית לא סיפקה אותו, ולבקשתו שלחתי לו את האסמכתאות, בדמות צילום קטע מהגניזה הקהירית שדליתי מאתר 'גגיזה' (המכיל כיום צילומים של מעל שני מליון קטעים מהגניזה הקהירית), שם שרד חלק מהתשובה, בצירוף מאמר שפורסם בכתב העת 'מוריה' ששלפתי ממאגר 'אוצר החכמה' שבה מוכיח בעל המאמר שדף זה מהגניזה הוא פרט מקונטרס מקורי של חמש עשרה תשובות, שעל כמה מהם ישנם עדויות שהם לרב האי גאון.
משהו בכל זאת ייחודי ומסקרן היה בפניה זו, השם הארכאי של המבקש "משה יעקב יהודה לייב גרינוואלד", סגנון כתיבה 'אידישאי', וסיומת כתובת הדוא"ל Kosher.net, הצביעו על משהו שונה. סקרנות זו הביאה אותי, לאחר התכתבות קצרה עם הפונה, ללב קהילת סאטמאר שבברוקלין נ"י המונה למעלה משתים עשרה אלף משפחות, ולבי סירב להאמין למראה עיני ולמשמע אוזני.
השינויים במערכת הלימודים העיוניים בקהילת סאטמאר, החלו בפניה מהאדמו"ר מגור מירושלים לאדמו"ר מסאטמאר, ללכת בעקבותיו ולבטל את לימוד העיון בישיבות, המכלה את זמנם של התלמידים להבל ולריק. האדמו"ר שמקורב לראשי ישיבת ליקווד, שאל את עצתם והם הניאו אותו מצעד זה. אולם כפשרה החליט האדמו"ר להפוך את לימוד העיון ללימוד עם תכלס, שמהר מאד התגלגלו הדברים למהפכה של ממש בישיבות ובכוללים.
הצעד הראשון של האדמו"ר היה להפריד את לימוד העיון בישיבות קטנות וגדולות לשנים, עיון הלכה, ועיון דיינות. בעיון הלכה לומדים את המסכתות השייכות לחלק אורח חיים ויורה דעה, ובעיון דיינות לומדים את המסכתות הנוגעות לחושן משפט ולאבן העזר. הבחירה לאיזה עיון להשתייך הוא בידי כל נער.
החל מהשנה השנית בישיבה גדולה מתחלק כל עיון לכמה וכמה סניפים, לא אפרט את כל המסלולים כי רבים הם, ואסתפק במסלול אחד שעבר בו אחד האברכים שלווה אותי בסיקורי. תחילה בחר בעיון הלכה והחל מישיבה קטנה למד סוגיות נבחרות מסדר מועד ומסכתות ברכות וחולין. החל מהשנה השנייה בישיבה גדולה נכנס למסלול של 'עיון שבת ומועדים' הכולל מסכת שבת עירובין, פסחים, ביצה, מגילה, מוע"ק. כעבור שלש שנים (והוא כבר בדרך לכולל) החל במסלול 'עיון מועדים' הנמשך אף הוא שלש שנים, וכעת הוא מתחיל מסלול של 'שימוש במועדים' הכולל שימוש בענייני מועדים אצל גדולי ההוראה, וכתיבת סיכומי הלכות ועקרונות הוראה.
אחד מהדברים המדהימים שנוצרו שם היא "חברת המוסמכים" בקבוצה זו משתתפים כחצי תריסר ת"ח עם צוות של כשלושים עוזרים שהוכשרו לכך. המוסמכים הם גאונים עצומים בעלי כשרון נדירים, קצת מפוזרים, שהתורה כולה פרוסה לפניהם. המוסמכים מטפלים בכל פניה של האדמו"ר, רבנים, מורי הוראה, ראשי ישיבות ומלמדים, דיינים ובוררים, וסתם בני תורה. הפניות מגוונות ביותר החל ממקור למנהג, מקורות לבירור הלכה, מקורות לטיעונים משפטיים לדיני תורה, צורות של כלים הנזכרים בחז"ל, בירור דעת גדולי ישראל בהשקפה והנהגה, ביאורי מלים בארמית, ובלועזית ועוד. יש לציין כי דבר הקבוצה התפשטה לכל מרחבי ארה"ב וישראל ושאלות מתקבלות בכל מקצועות התורה. המוסמכים לא מהססים לשאול בדעתם של אחרים, אינם מתעצלים לבדוק דברים במרתפי ספריות, ולא פעם ימצאו אותם מתדפקים על דלתותיהם של מומחים בענינים שונים לבירורים הנדרשים להבנת התורה או להכרעת הלכה למעשה. הפניה אלי בדוא"ל על יחוס התשובה לרב האי גאון, היא דוגמא לדרך פעילותם של 'המוסמכים'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 10:33 |
|
| |
"...אותו היום נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי ברבי אליעזר ואמר לו פתח ודרוש. אמר לו איני יכול לפתוח. דחק עליו ודחקו התלמידים, עמד ופתח, ודרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם." (אבדר"נ פ"ו)
תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 31/03/2004 10:34:09
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 20:58 |
|
| |
הלבן
תודה על הערותיך. ועתה, הערות עליהם
א. לא ידוע לנו הרבה על שיטתו של ר' אליעזר בלימוד. אולם ידוע שהיה מקפיד לא לחדש מאומה, ורק לחזור על המסורת. בפירוש היותו "שמותי" נאמרו כמה הסברים, והבאת אחד מהם.
אכן, שיטת הלימוד המקובלת עלינו היא זו של רבי עקיבא ותלמידיו.
ב. ההמלצה שהבאת מאדמורי חב"ד היא המלצה נפלאה לחבדניקים.
אני לא הייתי ממליץ עליה למי שאינו כזה.
סבורני שהיא מונעת התמודדות ישירה עם הגמרא מכאן, מרגילה את הלומד לסגנונם של התוספות בלבד, וכופפת אותו לשיטת הפסק של בעל התניא מכאן.
כמובן, מי שהולך בדרך הזאת יכול לגדול בתורה, להיות תלמיד חכם ובוודאי שיהיה תלמיד נאמן לבעל התניא.
אבל מי שאינו רואה את עתידו בהכרח בתוך המסגרת של חב"ד - עבורו הייתי ממליץ על התוכנית המקורית שהבאתי לעיל (שיש כדוגמתה בספרים, כאשר ציינתי חלקית וכאשר ידעת יפה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 19:28 |
|
| |
עכנאי
האומנם אינך יודע שרבי אליעזר למד בשיטת בית שמאי (שמותי)!?
יהוסף
כן, יש חיוב ללמוד גם המכילתא, כמשמעות הספרי פר' עקב פמ"ח. אמנם מבואר במשנה אבות ספ"ה, שיש להתחיל עם לימוד המשניות. ומבואר בקידושין (ל, א), שגם מי שלא לימדו אביו בצעירותו, צריך ללמוד שליש במשנה.
מיימוני
כיון שמדובר כאן בסדר הלימוד, מרשה אני לעצמי להעתיק מהקדמת האדמו"ר, בנו של בעל התניא, בהקדמתו לשלחן ערוך הרב, שמספר על סדר הלימוד שלימדו אביו, שילמדו בו הבחורים והאברכים:
ומדי דברי מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.
למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוס' אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י כמה פעמים. ואח"כ ללמוד הב"י ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי הש"ע ורמ"א, שבכל סימן היוצאין מתוך הב"י וד"מ. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 19:19 |
|
| |
אם יורשה לי להעיר הערה קלה:
בנוגע לספרים שמסכמים את הסוגיה, דווקא הייתי מציע להשתמש במהדורת שטינזלץ. הוא מביא צמוד לסוגיה את פסקי ההלכה של הרמב"ם והשולחן ערוך, וגם את הטעם לפסיקה שלהם. כמו כן, בסוף כל פרק הוא מסכם את כל ההלכות העיקריות שנלמדו באותו פרק. אני חושב שהרבה יותר קל ללמוד אותו מאשר למשל את הרי"ף והרא"ש. ובנוסף הוא הרבה יותר "אליבא דהלכתא" מהם, הואיל והוא מביא את הפסיקה האקטואלית של ימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 15:39 |
|
| |
יהוסף
לא ניסיתי דיי ללמוד מכילתא כדי להכריע בדבר.
אך אל תקיש מעצמך על אחרים... יתכן שאתה בכשרונותיך מסוגל ליותר.
מן הסתם, כדאי לנסות גם את האופציה של יהוסף.
ממללא,
הקשית לשאול.
עלי לחשוב בדבר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 15:11 |
|
| |
מיימוני
לגבי המכילתא איני חושב שהוא ספר הזקוק לפירוש, וגם אם נכתב לאחר המשנה, זיקתו אל הפסוקים גדולה מזו של המשנה, לכך יש לדון להקדימו ללימוד המשנה, והבוחר יבחר ויקרב...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 13:45 |
|
| |
יישר כוחך מיימוני! 
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 13:40 |
|
| |
מיימוני,
המתחיל במצווה אומרים לו גמור. נשמח לשמוע את סדר הלימוד הנראה לך בענייני מחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 12:23 |
|
| |
תשובות לשאלות הבהרה שקיבלתי בתיבה האישית
שאלות הבהרה
א. כשאני לומד גמרא, אני ממילא לומד את המשנה. למה לימוד נפרד עם קהתי?
מפני שקהתי נותן לך רקע חיוני להבנת המשנה, שלא תמצא בגמרא.
כמו כן, הגמרא על המשנה אינה מבארת את כולה, ובוודאי שאינה עוסקת בכל ההבטים שלה שנוגעים לפעמים לסוגיות אחרות. המפרשים על המשנה משלימים את הענינים האלו. לכן, יש מעלה בקביעת סדר לימוד משנה גם ללא גמרא.
ב. לימוד ברי"ף יגרום לי לדלג על האגדות בתלמוד.
נכון. על רובן. אך אני סבור שלימוד האגדות הוא ענין נפרד, וגם ענין קשה ביותר. בדרך כלל, האגדות שהרי"ף מדלג עליהן רק יעשו לך קשיים גדולים, ועדיף באמת לקבוע סדר נפרד ללימוד אגדה.
ג. מדוע להתחיל בפעם הראשונה מסדר מועד ונזיקין? הלא רבי סידר את המשניות לפי סדר!
לא ולא. רבי סידר את המשניות לפי נושאים, ושוב לפי קשרים אסוציאטיביים. הסדר של רבי לא נועד לשמש סדר לימוד למתחילים, אלא סדר לשמירת השיטות העיקריות בתורה שהיו לפניו והיה חשש שיאבדו מן העולם.
ד. אני רוצה ללמוד את התלמוד, כמו את כל התורה, מההתחלה. להתחיל בנזיקין ולחזור לשבת, זה מבלבל אותי ומפריע לי. מדוע לקטוע את הסדר ההגיוני של הלימוד?
לאחר שתלמד שלושה ארבעה דפי גמרא תראה בעצמך את התשובה... הגמרא אינה בנויה לפי סדר, אלא לפי חלוקה נושאית שאינה נשמרת. גם בגלל שדברים מובאים דרך אסוציאציות (למשל: לרכז דברי אמורא פלוני שנאמרו בהקשרים שונים), וגם בגלל שהגמרא משווה סוגיות ממקומות שונים. יש סדר כללי, אך הוא אינו נשמר תמיד. יש סוגיה אחת שמקיפה כמה עמודים, אך כרגיל, כבר באותו עמוד תמצא דילוגים לנושאים שונים ולסוגיות שונות.
יותר מזה, התלמוד אינו ספר שיש לו התחלה וסוף במובן המקובל של המילה, אצלנו. זה פרוטוקול של סיכומי הלימוד בישיבות בבל וארץ ישראל (הגדרה נפלאה של שטיינזלץ). לכן, אם מה שמטריד אותך הוא חיפוש אחרי לימוד לפי סדר במובן הדידקטי הרגיל שלנו, די לך אם תלמד מסכת אחת מתחילתה ועד סופה. זה המקסימום שניתן להשיג.
אם אתה מבקש להקיף סוגיא אחת בצורה יסודית, הלימוד יכול להיעשות רק בצורה אחרת. יש להשיג מראי מקומות לכל הסוגיות העוסקות בנושא זה מכל הבטיו, בכל התלמוד ואפשר גם במפרשיו, ואז לעיין בכל המקומות האלו, כשאתה פותח רק את המקומות הדרושים לך. זו שיטת לימוד שאכן מקובלת בכוללים מסויימים. וכמובן, זה מה שעשו הראשונים בשעה שלמדו. אך לפחות בשלב ראשון, למתחיל, זו משימה בלתי אפשרית.
ה. למה בגמרא לא ציינת את סדר זרעים?
כי יש עליו רק ירושלמי...
ו. מדוע אינך ממליץ על לימוד התוס'?
זו שאלה חשובה, שנוגעת לאשיות סדר הלימוד שהצעתי. יש לכך שתי סיבות:
1. התוס' קשים מאד ללימוד, בדומה לגמרא עצמה. הם בדרך כלל מקשרים בין סוגיות במקומות שונים. כדי ללמוד אותם כראוי, יש לעיין במקומות שאליהם הם מציינים. בדרך כלל, זה מאמץ גדול מדי לפעם הראשונה.
2. מי שילמד בצורה שהמלצתי עליה, ממילא יגיע לקושיה של התוס' בפעם הבאה שילמד את הסוגיה, אם יזכור את המראה מקום השני.
לדעתי, יש שתי סיבות מדוע לומדים אצלנו בישיבות את התוס'. ראשית, זו המסורת הלימודית. התוס' נדפסו על הגמרא, אמרו עליהם שיעורים, אז הם הפכו לחלק מהטקסט התורני הנלמד. שנית, לימוד התוס' מעשיר את התלמיד המתחיל, שלומד לחרוג מקריאה, כמעט דיקלום, של הקושיה והתירוץ של הגמרא, ומגלה כי הלימוד מקיף יותר ממה שנראה במבט המצומצם שאיתו הוא מגיע לגמרא. כאמור, אם תקפיד על שיטת הלימוד – המאמצת והיסודית – ששירטטתי, לא תזדקק לזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 12:11 |
|
| |
ואל תשכח להזמין אותנו
|
|
|
|
|
