גאר אן אנדער השקפה אין מלחמת הציוניםובני

"יאסין אמר לי: אני שייח' כמו שאריה דרעי רב"

הרב מנחם פרומן, ה''מתנחל'' רבו של הישוב תקוע, הוא הישראלי שצבר את השעות הרבות ביותר עם השיח' אחמד יאסין, אפילו יותר מחוקרי השב''כ. שיחזור השיחות בניהם שנערכו בארבע עיניים מגלה שיאסין הותיר ''פצצות'' בשטח גם אחרי חיסולו. מסמך נדיר


שקט בראשיתי אופף את הישוב תקוע. גם בלי להזדקק לקונוטציה של השם הזה, המיקום שלו מדבר בעד עצמו. ישוב קטן וחד קומתי השוכן בין הרים ומרחבים כשבריזה נעימה מנשבת מהם אל הבתים. בהר ממול מזדקר מבצר הרדיון ובאופק סוסים שחורים מלחכים עשב ופותחים בדהירה של עליצות אל העמק הפתוח. אפשר היה להבין את מי שהגיע לגור לכאן במטרה למצוא איכות חיים אילולי מדובר בישוב השוכן סמוך לבית לחם ומהווה את אחד ההתנחלויות המבודדות והמסוכנות שיש.
בורגן תל אביבי שיקלע למקום יתקשה להבין את פשר שלוות הדעת האופפת את תושבי המקום, משל היו נמצאים על איזה הר בטוסקנה. דלתות הבתים מעץ פשוט וניתנים לפתיחה בעזרת דחיפה קלה. הפחד מפורעים ערבים משום מה עדיין לא הגיע לישוב.

הישוב תקוע עולה בזיכרון יחד עם דמות רב עם זקן ארוך, תמהוני משהו, שהולך ומדבר עם ראשי החמאס. השילוב הפרדוקסלי של רב, מתנחל אדוק, המשוחח עם מנהיג החמאס אחמד יאסין צובע את הסיטואציה בצבעים סהרוריים משהו. אז עם עתה פטרנו את העניין במשיכת כתפיים, הרי שכיום, לאחר חיסול השייח' יאסין, מעניין לשמוע את הישראלי היחיד שצבר שעות יאסין רבות וירד לעומקו של האיש האפל הזה. האם החמצנו הזדמנות כלשהיא?

בסלון ביתו הפשוט עד לתמיהה מתגלה הרב פרומן כאדם מפוקח עם משנה סדורה ובהירה בכל הנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני. טעות אופטית חמורה תהיה לשייך אותו למחנה השמאל האדוק דוגמת יוסי ביילין או אורי אבנרי. נהפוך הוא, האיש מתנחל בכל רמ''ח אבריו ולא מוכן לשמוע על עקירת יהודים מבתיהם. בשורות הבאות תתוודעו לאחת התיאוריות המרתקות שקיימות על מהות השנאה והסכסוך בינינו לערבים, תיאוריה שאולי יפתח צוהר חדש להבנה את מעגל הטירוף הסובב אותנו.

''המתנחלים זקוקים לשלום יותר מכולם''

הרב פרומן ביקר את מנהיג החמאס בכלאו פעמים רבות ופעם אחת גם לאחר ששוחרר על ידי ישראל. באותם ימים שיאסין הזדקן בכלא ואיבד עניין ציבורי, דווקא הרב פרומן גילה בו עניין ובילה עמו שעות בשיחות ארוכות. אז מה יש לרב ציוני-דתי לחפש אצל מנהיג טרור מוסלמי?

''במהלך השנים הגעתי לשתי מסקנות: א. כדי לקיים את ההתנחלויות אנחנו חייבים שלום עם הערבים. כי אנחנו נמצאים בעצם בלוע הארי והאינטרס המיידי שלנו הוא שלא יירו עלינו. ב. עצם קיומו של מפעל ההתנחלויות מותנה בשלום. הציבור שלנו תלוי הכי הרבה בשלום יותר מכל ציבור בעם ישראל. בשל כך היה חשוב לי לשמוע ולהכיר את הצד השני'' הוא אומר.

יהודהל'ה, בנו הקטן של הרב פרומן מתפרץ לשיחה ומגלה את מה שהוא חושב על דעותיו של אביו. ''הלוואי שתצא מזה, אבא'' הוא אומר בקול נוגה.. ''הוא לא כל כך מסכים איתי'' אומר האבא בחיוך, כמי שכבר רגיל לתגובות תמיהה של הסובבים אותו.

הרב פרומן מחזיק בתפיסה שסכסוך הדמים בנינו לפלסטינים מושתת על סכסוך דתי בלבד. ''היה לי ברור תמיד שאי אפשר לעשות שלום בלי האיסלאם. ראשית, הציבור הערבי והפלסטיני הוא ברובו דתי - מלבד כמה מנהיגים חילונים. גם התפיסה של ערפאת היא דתית. אי אפשר להבין את ערפאת ואת סגנון דיבורו בלי להבין איך מדבר אימאם במסגד. הוא לא מדבר כמו אדם אירופאי, הוא חוזר על משפט כמה וכמה פעמים ושוב חוזר כדרך האימאמים. אני זוכר כשערפאת הגיע לעזה בפעם הראשונה והתקבל בכבוד גדול, המשפט העיקרי שהוא חזר עליו כל העת היה: ''שיח' יאסין אנחנו לא נשכח אותך. באותה תקופה ה''צדיק'' הזה היה בכלא וערפאת חזר על זה כמה וכמה פעמים.

זו לא הייתה אמירה טקטית פוליטית?
''יתכן שכן, אבל בהמשך שביקרתי את ערפאת מספר פעמים ראיתי שהוא אדם שחושב לפי הדת. הוא תופס את עצמו כמנהיג מוסלמי. לדוגמא, אדם כמו מובארק הוא לא אדם כל כך דתי באישיותו אבל הוא יודע שהעם שלו דתי לכן הוא הולך למסגד כל יום שישי ועושה רושם טוב. אבל ערפאת אדם דתי ובכל מפגש לנו, בכל ארבעה או חמישה משפטים הוא אומר 'ואני זוכר שאחמד יאסין נמצא אצלכם בכלא'''.

עוד לפני שהרב פרומן מתחיל לגולל את תיאור בקוריו עם השיח' יאסין הוא מרגיש צורך לנמק את הרעיון שמאחורי המפגשים. ''כל הרעיון של מחוללי הסכם אוסלו היה, שלפני שיתגבר הכוח של הדתיים בתוך הציבור הפלסטיני - וכידוע שעם הדתיים אי אפשר לעשות שלום - לכן לפני שיגבר הכוח של החמאס נמהר ונעשה שלום עם החילונים הנורמלים שזה אש''ף. זה היה ההגיון של הסכם אוסלו. אבל אני, בניגוד לזה חשבתי שאי אפשר לטאטא תחת השטיח נמר. הכוח של הציבור הדתי אצל הפלסטינאים הוא עצום. ולכן אם לא נגיע איתם להסכם זה לא יחזיק מעמד.

באת אל יאסין עם הצעה מסוימת?
''ראשית כל באתי לשמוע. השקעתי הרבה שעות בלהבין את הלך מחשבתו. השקעתי גם שעות בלימוד הקוראן שאותו למדתי גם ב'חברותות' עם אנשים שונים כדי להבין איך חושב מוסלמי. כי חוץ מארגוני הטרור צריך לדעת שבכל מנהיג של אש''ף יש צד מוסלמי ואצל ערפאת זה ממש מרכזי. הצורך בשלום בין-דתי הוא גדול, ובניגוד למה שחושבים מנהיגי אוסלו, גם לציבור היהודי הדתי יש לו כח. ואם אתה לא מספיק ער לצרכים של הציבור הזה לשלום הזה אין כח. אני יכול להזכיר ראש ממשלה חשוב בישראל שהופל על ידי הרב שך. כלומר שאם אתה לא מתחשב בצרכים של הדתיים היהודים זה גם לא יחזיק מעמד. אבל בעוד שאצלנו יש גם ציבור חילוני גדול, אצלם אין דבר כזה בכלל. לכן הלכתי ליאסין''.

יאסין ידע שאתה מתכוון להגיע אליו?
''בוודאי. קודם לכן הכרתי את 'תלמידיו' כגון תלמידו המובהק ד''ר מחמוד אזהר שישראל ניסתה לחסל ולא הצליחה. יצרתי קשר ראשוני עם הנהגת החמאס והם הזמינו אותי לשבת איתם. עזה הייתה אז בשלטון ישראל והם בדירה ששימשה להם כמטה. התייעצתי עם חבר שלי שהיה אז ראש המנהל האזרחי בעזה כיצד להגיע לשם, והוא אמר לי שאם אני יביא איתי חיילים לשמירה הם לא יפגשו אותי. לבסוף הסכמתי לנסוע לבדי. היה לי הסכם עם אשתי שבשעה שלוש אתקשר אליה. הפגישה נקבעה לשעה 12 וקבעתי להתקשר אליה בשלוש. אמרתי לה: אם אני לא מתקשר אחרי שלוש אני בבעיה ותודיעי לקצין גדי. והנה, כיון שנסחפנו בשיחה, שכחתי להתקשר בשלוש ואשתי כמובן הייתה בלחץ גדול, אבל נזכרתי בשלוש וחמישה להתקשר והרגעתי אותה.

הפגישה הייתה טובה והשתתפו בה כל בכירי החמאס כמו מחמוד אזהר, רנטיסי ועוד, ולבסוף ביקשתי מהם שימליצו ל''רב'ה' שלהם (אחמד יאסין) שיקבל אותי להתייחדות'.. ואכן נקבעה לי פגישה איתו ומי שלקח אותי אליו היה עורך דינו דאז עבד מלק דהמשא שהיום הוא ח''כ. אגב, כשביקשתי להיכנס אל יאסין בכלא, השב''כ דווקא התנגד. וזכור אותו אדם לטוב - שמעון פרס שמו, שנתן הוראה לשב''כ להכניס אותי''.

נכנסת לכלא ומה ראית?
''ראיתי אותו יושב על כיסא גלגלים ודיברנו''

מי עוד היה נוכח?
''אף אחד מלבד איש של הכלא''.

הקלטת את השיחות?
''לא, אבל אני זוכר אותן''.

הרב פרומן ניסה להעביר את פרופיל האישיות של יאסין לגורמים ביטחוניים מוסמכים בכדי שיקבלו פרספקטיבה נכונה על העימות אבל הם דחו אותו פעם אחר פעם. ''פעם לדוגמא פגשתי את ראש השב''כ ואמרתי לו: תכניס איתי לתא איזה אדם משלך ותראה שיש לגוי הזה הרבה דברים מעניינים לומר. אבל הדברים שלי לא התקבלו.

הרב פרומן לא הסתפק בדיבורים וניסה להוביל מהלך של פיוס. ''השקעתי הרבה שעות ללמוד את ההלכה האסלמית ולמדתי מה זה 'הודנא'. המושג הזה נכנס לאחרונה לציבוריות הישראלית בצורה משובשת. אני זוכר שישבתי לפני שנתיים עם אריק שרון והוא שמע ממני שעה וחצי מה זה הודנא. הפגישה במקור נקצבה לעשרים דקות אבל זה כל כך סיקרן אותו שהוא המשיך לשמוע אותי זמן רב. הוא כנראה הבין אותי כל כך טוב שהוא החליט להתנגד לזה...

''המושג הודנא הוא הסכם רק עם כופרים, לא מוסלמים. האיסלם לדעתם הוא כולו שלום. שורש המילה איסלאם הוא שלום. בנוסף, יש להם קבלה בעל פה ('חדיס') בשם מוחמד, ששלום הוא השם הכי יפה של אלוקים. הם גם מכנים את ארץ ישראל בשם 'ארד אל סלאם' כלומר ארץ השלום שזה בעצם ארץ ה'.''
הרב פרומן הציע ליאסין לקיים הודנא עם ישראל על שביתת נשק והוא הסכים. ''באתי עם זה לראש השב''כ שאינני רוצה להזכיר את שמו, ואמרתי לו, תראה אפשר לקיים כאן הודנא, אבל הוא דחה אותי.''

''ניתן היה להציל את נחשון וקסמן''

אחד המפגשים המעניינים של הרב פרומן עם השיח' יאסין היה דווקא לאחר שחרורו מהכלא בעקבות ההסכם עם מלך ירדן. עזה אז הייתה בשליטה פלסטינית והרב פרומן תיאם את הביקור עם הרשות הפלסטינית. כדי לקבל את פניו שלח ערפאת את אימעד פלוג'י למחסום ארז. פלוג'י היה במקור איש חמאס שחצה את הקווים והצטרף לממשלת ערפאת.

''פלוג'י קיבל אותי בארז ובלויית עבדאללה דרוויש נסעתי לעזה. מטרת הנסיעה הייתה יוזמה דתית להודנא. בידי היה מכתב עם קריאה מהרב הראשי הספרדי הרב בקשי דורון ומעוד רבנים חשובים שקוראים לו לפתוח דף חדש ביחסים.'' מספר הרב פרומן.

וכאן חכתה לו הפתעה. הוא חשב שהוא הולך לפגוש את יאסין בביתו אבל מסתבר שלפלסטינים היו תכניות אחרות. הם הובילו אותו לבמה גדולה באמצע העיר והושיבו אותו יחד עם השייח' יאסין כשמתחתיהם מאות אנשי חמס שצועקים ומריעים קריאות כבוד למנהיגם. בנוסף הם הודיעו לתקשורת על האירוע ואלו באו בהמוניהם.

''היו שם, אני לא מגזים, לפחות מאה עיתונאים מארצות ערב. הוא ידע לשם מה באתי והוא רצה להראות איך אפשר לעשות שלום עם יהודים דתיים'' מספר הרב פרומן. ''יאסין הציג אותי לציבור בתור 'אל-חכם פרומן' ואמר: החכם הזה הציע לי הרבה פעמים הודנא ואני מסכים להודנא!! . וזה נאמר בפני מאות אנשים ועיתונאים מכל ארצות ערב''.

נו, אז היכן זה התפספס?
''ממשלת ישראל דחתה את הודנא. היא לא הסכימה לדבר עם החמאס''.

נימת קולו של הרב פרומן מסגירה תרעומת רבה על מדינת ישראל שדחתה כל קיום דיאלוג עם החמאס. לדעתו דיאלוג כזה היה מציל חיים רבים. ''אני יכול לספר לך שבשנת 94 כשהחמאס חטף את החייל נחשון וקסמן הי''ד, פנה אלי שכן שלי, פרופ' בני שלום ואמר לי, לך יש קשרים איתם אולי תעשה משהו. ובאמת התקשרתי לדהמשא והצעתי לו הצעה. אמרתי לו: אני לא מדבר איתך על עסקה של שחרור אחמד יאסין תמורת נחשון וקסמן. אני מציע משהו יותר רציני. אתם תכריזו על הסכם שביתת נשק, אתם תכריזו שאתם לא פוגעים יותר בישראלים והישראלים לא פוגעים בכם, ובמסגרת שביתת הנשק משחררים את השבויים. מי הם השבויים? נחשון וקסמן מהצד הישראלי ושיח' יאסין מהצד השני. הוא חזר אלי עם תשובה שהם מסכימים ותכננו את זה לפרטי פרטים. התכנית היתה שכולם יבואו למחסום ארז והם יכריזו בפומבי על שביתת נשק ואנחנו נביא לשם את שייח' יאסין ונחכה לראות. אם ישחררו את נחשון וקסמן ישראל תעביר להם את יאסין. אם לא ישחררו לא יעבירו להם אותו. זה היה ההסכם.''

''אבל הרי לא בכוחי לשחרר את אחמד יאסין כי יש ראש ממשלה בישראל''. אומר הרב פרומן. ''לכן העברתי אליו את המסר הזה בכמה צינורות. גם דרך מזכיר רוה''מ דאז שמעון שבס וגם דרך גורמים נוספים. יאמר לשבחו של רבין שבכל הצינורות הללו הוא השיב לי תשובה, והיא: 'לא! אני לא עושה הסכמים עם טרוריסטים'''.

כלומר, לדעתך, אילו רבין היה מסכים להסכם הזה נחשון וקסמן היה היום בחיים?
''לא רק וקסמן אלא מאות ישראלים שהיו נהנים מהסכם שביתת הנשק של החמאס''.

תסביך הנחיתות של הערבים

מלבד ההודנא, שוחחו הרב פרומן והשייח' על נושאים רבים כמו השקפת עולמו על החיים ונראה היה שבשביל אנשי החמאס זה היה דבר גדול לפגוש רב יהודי. הכבוד הרב שהם חלקו לו גרם לרב פרומן לגבש דעה על העם הערבי הנוגד את דעתם של ישראלים רבים.

''יש מחלוקת בישראל הם הערבים נחשבים לבני אדם או לא. אני מאלה שנוקט שהם כן בני אדם. ובתור כאלו יש להם את התסביכים שלהם. בתור מוסלמים יש להם את התסביך הקיים לכל מוסלמי שאני מכיר – תסביך נחיתות. כולם מרגישים מול המערב כמו בן מלך שגזלו אותו מכבודו.

ממה נובע תסביך זה?
''ראשית, הם חושבים שהם מחזיקים בדת האמת. הם בני אור והמערב בני חושך, הם הרוח והמערב זה הגשמיות והכלכלה. בצורה הזו דיבר יאסין כל הזמן. יש לי חבר בחברון שמתגאה שבחברון אין שום בית קולנוע מערבי. השנאה שלהם למערב היא תהומית. יש לי, לדוגמא, ראיונות שראיינו אותי לפני כמה שנים בהם אמרתי שהם יפוצצו את מגדלי התאומים - הרבה לפני שזה קרה. וזה לא שאני נביא אלא ששמעתי זאת מהם. מגדלי התאומים היו בשבילם מגדלי בבל, המרכז של המסחר הבינלאומי של ארה''ב. והכלכלה האמריקאית היא קלקלה רוחנית עבורם.
''איך רואה אחמד יאסין את היהודים? נוסע בחור ערבי מעזה לתל אביב ורואה את הנוער היהודי, על שפת הים, ומגלה דברים שלא ראתה עינו מעולם או למשל הוא מגיע לבורסה ברמת גן ונחשף למושג 'קריירה אישית'. רק כדי לקבל מושג, אצל החברה הערבית אין מושג כזה קריירה אישית. אם למשל ארע מעשי רצח, לא צריך לרצוח אחר כך את הרוצח, מספיק להרוג מישהו מהמשפחה שלו כי הכל עובד שם לפי תפיסה שבטית. אבל הם פתאום באים לכאן ורואים שיש מושג 'קריירה אישית'. זה חורה להם.

אלו דברים ששמעתי מיאסין עצמו?
''בוודאי, הלא מאיפה אני יודע את כל זה. לכן השנאה שלהם היא לא נובעת מבעיה פוליטית של שלטון, עצמאות ודגל. זו בעיה קיומית. היהודים באו וקלקלו לנו את הנוער. לראיה, יאסין ידע כל העת שאני מתנחל וזה לא הפריע לו. כי עבורו כל ארץ ישראל היא 'הקדש' ולכן מבחינתו אין הבדל בין תל אביב לתקוע. הם כמוני, אנשי 'ארץ ישראל השלמה'. הם רואים את הבעיה בצורה כזו שהאמריקאים שלחו את היהודים החילונים לתקוע סכין בלב האסלאם המזרח תיכוני בשביל להשפיל את הדת שלהם, להראות למוסלמים איך הם עלובים ואיך הם לא יודעים לעשות כלכלה ולעשות צבא וכך הלאה. אני אומר להבדיל, זה בדיוק כמו היהודים הספרדים שדיברו לפני חמישים שנה איך שהשפילו אותם וגזזו להם את הפאות''.

נו, אז עם תיאוריה כל כך נוקשה כיצד ניתן לפרוץ כאן דרך?
''בזה שהוא רואה אותי. אם רואה יהודי דתי שחושב כמוהו זה נותן לו פתח. הבעיה העיקרית שלהם - הגדרתי אותה פעם - שאין להם הרב קוק. כלומר, אין להם בתוך העולם שלהם מישהו שיכול למצוא את הטוב בכל דבר. מנהיג שיאמר להם: נכון שבמערב יש הרב דברים נוראים אבל יש אפשרות לדו קיום איתם. הם מתנהגים כמו יהודי חרדי ממאה שערים שלא מוכן לשמוע על חילונים. זה מזכיר לי שפעם אחת הייתי בכותל והיה זה יום לאחר שהאמריקאים הגיעו לירח, ואמרנו בכותל את תפילת 'קידוש לבנה'. ושם יש פסוק שאומר 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגוע בך..' אמר לי יהודי אחד שהיה שם: אתה מאמין שהאמריקאים באמת הגיעו לירח? לא יכול להיות! כי אנחנו אומרים בפרוש 'איני יכול ליגוע בך'... אלו אנשים שהאמונה שלהם לא נותנת להם אפשרות לפתוח את העיניים וזו גם הבעיה של המוסלמים''.

כלומר, לדעתך הטרור מופנה נגד החילוניות?
בפירוש כך. למשל, מה שאני שמעתי מהשייח' יאסין על השמאל בישראל אף ש''סניק לא יגיד. כאלו כינויי גנאי שאי אפשר לחזור עליהם. ומדוע? כי הם מבינים שהשמאל הוא הכופר והמתירני הגדול. אני למשל נפגשתי עם הרבה אנשי דת מוסלמים ומעולם לא ראיתי שם אישה. אם למשל רצו לכבד אותי באבטיח, האישה היתה מכינה זאת בחדר צדדי וילד קטן היה מכניס את זה. יש לי שם חבר טוב שאשתי פעם אחת פגשה את אשתו. אני מעולם לא ראיתי את אשתו. אז בחברה כזו שאישה היא מחוץ לתחום והם רואים אצלנו איך הנשים מתלבשות, במיוחד אצל השמאל - זה מזעזע אותם.

הוא דיבר איתך על אישים מסוימים בשמאל?
''בוודאי, בכינויי גנאי חמורים.''

דרוש בדחיפות: הרב קוק מוסלמי

סוגיית הטרור הרצחני תפסה מקום מכובד בשיחות של הרב פרומן עם יאסין. לפי השקפתו של יאסין הוא כלל לא היה טרוריסט. '''אני לא מתעסק בטרור, אני רק מגן על עצמי' אמר לי יאסין, 'אתם תקפתם אותנו, אתם קלקלתם לנו את הנוער'.

פרומן מספר על עיתונאית מ''הצופה'' שמכינה כתבה על נערים ערבים שהתקלקלו והולכים ל'ככר ציון' בירושלים ויוצאים עם בחורות יהודיות. ''מבחינתי,'' אומר הרב פרומן ''כרב יהודי זה מזעזע כיצד הם לוקחים את הנערות שלנו וכו' אבל בשביל השיח' יאסין הערבים הללו הם גם בעיה חמורה. זה הנוער שלו שהתקלקל. הוא לא רוצה בזה, זה נחשב לזימה. לכן אם תיקח אותי, יהודי דתי, מה הפחד הגדול שלי? שחלילה יהיה לי בן לא דתי. זה הפחד של אבא דתי וגם זה הפחד של איש מוסלמי שהילד שלו ילך עם נערות בצורה כזו. הציונות זה בשבילו שורש החילוניות.
פעם אמר לי השייח יאסין: אתה ואני יכולנו לפתור את הבעיה בחמש דקות.''

למרות שאתה גר בהתנחלויות?
''לא למרות, בגלל. אנחנו המתנחלים אנשים דתיים ויש לנו לשון משותפת אתם. וזה מה שהוא אמר לי, בגלל הזקן שלך אני יכול לדבר איתך... פעם שאל אותי מוחמד אזהר בתמימות נוגעת ללב: איך אתם מוכנים להסכים למדינה חילונית. מדוע אתם לא יוצאים נגד זה. לכן להסביר לאדם מסוג זה את תורת הרב קוק, שניתן למצוא בתוך העולם החילוני גם דברים חיוביים. אמנם צריך להלחם בפריצות אבל בזהירות הראויה אפשר לחיות איתם בשלום. אני אומר גם, שלא יהיה שלום עם המוסלמים לפני שהמוסלמים ידעו לחיות בשלום עם החילוניים שנמצאים אצלם. עד שהם לא יסדרו להם את המסגרת הקונספטואלית איך מתייחסים לאדם חילוני, עד שלא יהיה להם אדם מסוגו של הרב קוק, הם לא יוכלו להבין ולקלוט את הציבור היהודי''.


האם היהדות כדת לא פסולה אצלם?
''לא. באסלם אמנם אין מקום לעובדי אלילים אבל יש מקום ליהודים. בקוראן יש דברים בשבח היהדות ויש דברים נגד. היהדות למשל היא פחות פרובלמאטית מהנצרות כי 'היהודים מייחדים כראוי'. היחס של מוחמד לנצרות הוא שלילי. יש פסוק בקוראן שאומר 'אללה לא מוליד ולא נולד' וזה מתייחס לאמונת הנוצרית. אבל יהודי כיהודי אין להם משהו נגדו. הם מכבדים את אמונתו.

מה לגבי הטרור הרצחני שלהם שלא מבדיל בין נשים וילדים?
''אתה צריך לדעת שבהתחלה הם מאד הקפידו לא להרוג נשים וילדים. פעם במקרה הם הרגו כאן זוג שנסע ברכב ולאחר מכן פרסמו הודעת התנצלות. רק מה קרה? הם טוענים שישראל שברה את הכלים. אצלם יש כלל שלא הורגים אדם שבאמצע תפילה ולא הורגים אדם שנמצא בתוך מסגד. הם טענו שברוך גולדשטיין שהרג מוסלמים במערת המכפלה שנחשבת אצלם למסגד הוא שבר את הכללים ומאז הם לא עושים חשבון.''

''מי פוטר אותי להמשיך ולהפגש איתם''

דווקא הרב פרומן, שצבר כאמור שעות יאסין רבות, מעניין לשמוע את דעתו בנושא חיסול בן שיחו. מתברר, שלמרות הקרבה הכמעט אינטימית שהייתה לו עם מנהיג החמאס הוא מעולם לא הסיק לראות בו מחבל טרוריסט שידיו מגואלות בדם יהודי.

האם הוא תפס את עצמו כמנהיג רוחני או פעיל פוליטי?
''אני יכול רק לצטט לי מה שהוא אמר לי פעם בעניין הזה. הוא אמר כך: 'אני שיח' בדיוק כפי שאריה דרעי אצלכם נקרא רב'. כלומר אני לא איש הלכה ולא מנהיג רוחני. הוא נקב לי בשם של שיח' שהוא הסמכות ההלכתית לו. הוא לא תפס את עצמו כמנהיג רוחני או משהו כזה. בגלל שהיה נכה ומשותק הוא פעל בכוח היחיד שהיה לו, בפה''.


''יאסין עצמו היה טרוריסט ורוצח שפל. אין לי אף מילה טובה לומר עליו. בנושא האפקטיביות של החיסול זה תלוי. אם המטרה היא להבהיר למוסלמים שדרך הטרור לא תצלח בידם זה אכן עוזר לשלום. אבל יתכן גם שחיסול יאסין יסייע להם לזנוח את דרך הטרור. צריך לדעת שיש לערבים אינטרס גדול לעשות שלום עם ישראל והוא: להציג את האסלאם כשוחר שלום. זה אינטרס אסלמי שהדת הזו תתפשט בעולם ותעשה לעצמה שם יותר טוב. ואין מתאים לזה יותר מארץ ישראל כי בירושלים היה המסע הלילי של מוחמד. לכן אני אומר להם תמיד: ירושלים יכולה להיות חלון הראווה שלכם. שם אתם יכולים להציג את האסלאם בכל תפארתו כשוחר שלום''.

האם תמשיך להיפגש עם מנהיגים מוסלמים?
''אני פועל לפי הכלל של 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם'. כלומר שתפקידו של רב הוא לא רק לפסוק בענייני שבת וכו' אלא גם בענייני שלום.

ואתה מאמין שעם רנטיסי ניתן להגיע לשלום?
''אם לא עם רנטיסי אז עם מישהו פחות קיצוני. זו כבר שאלה טקטית, אבל בוודאי שמוכרחים להגיע לשלום עם ההנהגה האיסלמית. ייתכן שאת הקיצונים צריך לחסל, יכול להיות שלא. זה עניין נקודתי. אבל אם אתה שואל אם אמשיך להיפגש אתם, מי פטר אותי מלפעול למען השלום?